ידיעות תלמידים בבית הספר העל-יסודי ממלכתי-כללי בתרבות ישראל ובמורשתה

תקציר העבודה:

במחקרה, "ידיעות סטודנטים בתרבות ישראל ובמורשתה" (1) בדקה ד"ר ניצה דוידוביץ את ידיעותיהם של סטודנטים במכללה האקדמית יהודה ושומרון במורשת ישראל. מבין הגורמים שנבדקו במחקר ושעשויים להשפיע על ידיעותיהם של הסטודנטים (2) נציין את המובן מאליו כמעט: קיים קשר בין מספר קורסי מורשת ישראל שנלמדו או נלמדים ע"י הסטודנטים לידע שלהם במורשת ישראל, כלומר: ככל שנלמדו יותר קורסים במורשת ישראל, כך הידע שלהם רב יותר ולהיפך (3).
כסטודנטיות המסיימות את הכשרתן להוראת מחשבת ישראל במכללת בית ברל מצאנו עניין רב במחקר. ביקשנו לבדוק האם הוראת מחשבת ישראל בחטיבה העליונה בבית הספר הממלכתי משפיעה על ידיעותיהם של התלמידים והאם למספר שנות הלימוד במגמה למחשבת ישראל השפעה על ידיעותיהם. כמו כן ביקשנו להתחקות אחר גורמים נוספים העשויים להשפיע על תהליכי ההוראה-למידה במגמה ועל ידיעותיהם של התלמידים.
לדעתנו לבחינה זו טעם רב. כעשור לאחר דו"ח שנהר (4) מן הראוי לבדוק האם נתחולל שינוי משמעותי במטען היהודי של בוגר בית הספר העל-יסודי כללי. ערב פרסומו של הדו"ח היה מטען זה דל ביותר. בורות זו נבעה בעיקרה מן פיצולו של החינוך הממלכתי לזרם חינוך ממלכתי-דתי ולזרם חינוך ממלכתי- כללי. מבנה זה של מערכת החינוך הישראלית הגדיר את החינוך היהודי של ילדי ישראל כדתי או כחילוני (5), ולכן צמצם במידה ניכרת את אפשרויות המפגש של תלמידים בבית הספר הכללי עם מגוון רחב של תכנים מן התנ"ך, מן התורה שבעל-פה, מימי הביניים ומן העת החדשה.
מן הראוי אפוא לבדוק את ידיעותיהם של תלמידי החטיבה העליונה בבית הספר הממלכתי כללי בכלל ושל תלמידי מגמת מחשבת ישראל בפרט בנושאים מחשבת ישראל, ספרות עברית ותולדות הציונות והמדינה. לשם כך השתמשנו בשאלון הידע האישי אשר שימש את דוידוביץ במחקרה (6). אליו צירפנו שאלון פרטים אישיים שהותאם עבור תלמידים בחטיבה העליונה בבית הספר הממלכתי כללי (ראה נספח). מפאת אילוצים שונים הועבר השאלון בקרב תלמידי בית ספר אחד בלבד בכיתות י', י"א ו-י"ב במגמת מחשבת ישראל. אנו מודות מקרב לב למורה המלמד במגמה על שאפשר לנו להעביר את השאלון בכיתותיו ועל שיתוף הפעולה המלא מצדו. כמו כן העביר המורה את השאלון בקרב תלמידיו בכיתות י"א ו-י"ב שאינם תלמידי המגמה. לצערנו לא כל התלמידים השיבו על השאלון ובקרב תלמידי כיתה י"ב מספרם מועט ביותר.
-----------------------------------------------------------------------------------
1. דוידוביץ, ידיעות סטודנטים בתרבות ישראל ובמורשתה.
2. כגון: מוצא הנבדק, יחסו לדת, ממוצא ציוני הבגרות, מין הסטודנט, גילו ולאום. ראה שם, עמ' 118.
3. ראה שם, עמ' 107, 118.
4. שנהר, עם ועולם.
5. ראה גולדרינג וזיסנוויין, פיתוח זהות יהודית, עמ' 105.
6. דוידוביץ, ידיעות סטודנטים בתרבות ישראל ובמורשתה, עמ' 128- 134.

מקורות:

בן ארצי,ח'. (1989). "קווים להעמקת החינוך היהודי בבתי הספר הממלכתיים", דפים, 9, עמ' 62- 65.
גולדרינג, א' ב' וזיסנוויין ד'. (תשמ"א). "פיתוח זהות יהודית: הורים ובתי הספר של רשת תל"י", עת לעשות, 2, עמ' 105- 115.
דוידוביץ, נ'. (2004). "ידיעות סטודנטים בתרבות ישראל ובמורשתה", מורשת ישראל, 1, עמ' 100- 134.
זיסנויין, ד'. (1981). "חינוך יהודי במדינה יהודית", עיונים בחינוך, 29, עמ' 143- 148.
יחיד וחברה: יחידת לימוד בתורה שבעל-פה ובמחשבת חז"ל לתלמידי החטיבה העליונה בבית הספר הממלכתי, מותאמת לתכנית הליבה של משרד החינוך, מהדורה שנייה, מתוקנת ומעודכנת, הוצאת מכון שלום הרטמן.
יעוז, ח'. (1994). "ערכים והשתקפותם בדיסציפלינות ההוראה (ספרות והיסטוריה)", עיונים בחינוך, 59, עמ' 367- 372.
לם, צ'. (2003). "פולמוס ספרי הלימוד ומדיניות החינוך בישראל", קיוונים, הוצאת מכון מופ"ת. ניתן להורדה מתוך:
ערכים במועדם - בעקבות לוח השנה העברי: תכנית בין-תחומית במורשת תרבות ישראל לחטיבת הביניים בבית הספר הממלכתי, מהדורת ניסוי, חלק א', הוצאת מכון שלום הרטמן.
פלד, מ'. (1994). "דרושות המלצות לדורות ולא המלצות לשעה", הד החינוך, כרך ס"ט, גיליון 4, עמ' 6- 9.
שור, י'. (1994). "דו"ח שנהר מעניק לגיטימציה לזהות החילונית של בתי הספר בממלכתיים", ", הד החינוך, כרך ס"ט, גיליון 4, עמ' 5.
שנהר, ע'. (1994). עם ועולם - תרבות יהודית בעולם משתנה: המלצות הוועדה לבדיקת לימוד היהדות בחינוך הממלכתי בראשות פרופ' עליזה שנהר.
שפי, א'. (1989). "תגובה ל"קווים..." של חגי בן ארצי", דפים, 9, עמ' 66- 68.

תגים:

הוראה · יהדות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ידיעות תלמידים בבית הספר העל-יסודי ממלכתי-כללי בתרבות ישראל ובמורשתה", סמינריון אודות "ידיעות תלמידים בבית הספר העל-יסודי ממלכתי-כללי בתרבות ישראל ובמורשתה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.