העיתונות במלחמת יום הכיפורים

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא
חופש האינפורמציה וזכות הציבור לדעת
1. חופש העיתונות כחופש הביטוי
2. העיתונות והאינטרס הלאומי
3. תקשורת ומציאות
עיתונות בזמן מלחמה
1. הדיווח משדה הקרב
2. העיתונות והצנזורה בישראל
ועדת העורכים
1. מהי ועדת העורכים?
2. היחסים בין הממסד הפוליטי לבין ועדת העורכים
3. ההסכם בענייני צנזורה
4. ועדת העורכים - הבעיה האתית
5. מחדל יום הכיפורים
המחקר
1. ההליך המתודולוגי
2. מבנה המחקר
חלק ראשון
1. מהלכי הקרב
הבלימה בחזית הדרום
הבלימה בחזית הצפון
2. ניתוח העיתונות
"דבר"
"ידיעות אחרונות"
חלק שני
1. מהלכי הקרב
חזית הצפון
חזית הדרום
2. ניתוח העיתונות
"דבר"
"ידיעות אחרונות"
חלק שלישי
1. מהלכי הקרב
חזית הדרום
חזית הצפון
2. ניתוח העיתונות
"דבר"
"ידיעות אחרונות"
"העולם הזה"
מסקנות וממצאים
ביבליוגרפיה
נספח

מבוא:
מלחמת יום הכיפורים, הרביעית מבין מלחמות ישראל, הייתה הקשה מכולן. לאו דווקא מבחינת מהלכה, אלא מבחינת התוצאות הקשות והפגיעה המוראלית בעם נוכח מכת הפתע שהנחיתו מדינות ערב ביום הקדוש ליהודים. קשה יותר הייתה ההתעוררות מאופוריית ששת הימים, למציאות המרה של היום שאחרי.
בגלל שמלחמת יום כיפור הייתה שונה משאר מלחמות ישראל היא היוותה אבן דרך בכמה תחומים נוספים מלבד התחומים הצבאיים. אחד התחומים עליהם השפיעה מלחמת יום כיפור הוא תחום התקשורת ובתוכו העיתונות.
החברה בישראל עד 1973 הייתה חברה מגויסת. יש שיקראו לתופעה זו מיליטריזם תרבותי, אך העניין הרלוונטי לגבינו הוא התמיכה הבלתי מתפשרת של הציבור והמוסדות בממשלה.

בעבודה זו החלטנו לנתח את העיתונות במהלך מלחמת יום הכיפורים. העלינו שלוש שאלות מחקר עיקריות בנוגע לעיתונות במלחמת יום כיפור:
1. האם היו הבדלים בין מה שהציבור ידע לבין המציאות?
2. במידה וכן היו הבדלים - מי אחראי להם הצנזורה או ועדת העורכים (הגבלה חיצונית או פנימית)?
3. האם ישנם הבדלים בדיווחים בין זרמי העיתונות השונים (מפלגתית, מחתרתית וכו')?

התקשורת הישראלית עד שנת 1973 התאפיינה בצייתנות ולא היה בה אתגר של ממש למעצבי המדיניות. ישראל נשלטה על ידי מפלגה דומיננטית מאז הקמתה - מפא"י (משנת 1968 העבודה). המפלגה שלטה בשידורי הרדיו ומשנת 1968 גם בשידורי הטלוויזיה. התקשורת נקטה באסטרטגיה של דיווח על מעשי הממשלה ונמנעה מלנתח או לבקר את המעשים. כל זאת, יש לציין, למרות שהייתה ביקורת בקרב האופוזיציה ואפילו בתוך המפלגה. ניתן לקחת לדוגמא את מעשי התגמול בשנות ה- 50 וה- 60 שלא זכו לביקורת כלל בעיתונות למרות הביקורת על מדיניות זו בקרב המפלגה עצמה (בן גוריון אל מול משה שרת).1

על מנת לענות על שאלות המחקר נוצר הצורך להעמיק את הידע בתחומים השונים כגון: ועדת העורכים, הצנזורה הצבאית, חופש העיתונות וכו'. לאחר שנעמיק בנושאים אלו נשווה בין הדיווחים בעיתונות לבין המהלך האמיתי של הקרבות.
---------------------------------------------------------------------------------
1. גד ברזילי, "תקשורת המונים ומלחמות", http://www.amalnet.k12.il/sites/commun/library/radio/comi1111.htm

מקורות:

א.ה., קאר, היסטוריה מהי?. 1986.
אטלס כרטא לתולדות מדינת ישראל- עשור שלישי, כרטא 1983.
בן צדף, אביתר. האם נתנה העיתונות הכתובה הישראלית התרעה מספקת לקראת מלחמת יום הכיפורים?
גורדון, שמואל. ישראל נגד הטרור- הערכת מצב לאומית, 2002 .
גורן, דינה. עיתונות במדינת מצור. האוניברסיטה העברית ; 1971.
טימור, צבי. "ועדת העורכים: מועדון אקסקלוסיבי או שותפי סוד?" מתוך : ספר השנה של העיתונאים. 1992.
כספי, דן. תקשורת ופוליטיקה. 1997.
כרמל, עמוס. הכל פוליטי- לקסיקון הפוליטיקה הישראלית,. כרך א', 2001.
לביא, צבי. "ועדת העורכים - המיתוס והמציאות". מתוך: קשר, כרך 1. 1987.
מה"ד היסטוריה, מלחמת יום הכיפורים בזירת הדרום. ספטמבר 1975.
מה"ד היסטוריה, מלחמת יום הכיפורים בזירת הצפון. מרץ 1975.
נאור, אריה. "ועדת העורכים: מוסד שעבר זמנו", מתוך : ספר השנה של העיתונאים. 1992.
נאור, מרדכי. "העיתונות בשנות החמישים". מתוך : העשור הראשון תש"ח - תשי"ח. 1997.
נגבי, משה. נמר של נייר. ספריית פועלים : ת"א 1985.
נגבי, משה. "ועדת העורכים: 'המסרסת' הגדולה של התקשורת". מתוך : ספר השנה של העיתונאים 1992.
נגבי, משה. חופש העיתונות בישראל - ערכים בראי המשפט, 1995.
סקורביאנסקי, אהרון. "תעמולה על ידי העיתונים", האוניברסיטה העברית, 1974.
רונן, משה. אתיקה עיתונאית. הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד1998.
תגרי, אהוד. "ועדת העורכים: כרוניקה של מוות ידוע מראש", מתוך : התקשורת 1994.
Roster L. "The Washington correspondence". N.Y. Harcourt brace 1937

תגים:

ועדת · העורכים · מלחמת · הכיפורים · עיתונות · צנזורה · תקשורת

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "העיתונות במלחמת יום הכיפורים", סמינריון אודות "העיתונות במלחמת יום הכיפורים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.