כשל המודיעין הישראלי במלחמת יום הכיפורים

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא
א. הצגת הנושא
ב. שאלת המחקר
ג. השיטה
תולדות המודיעין הממוסד
א. המודיעין בתקופה העתיקה
ב. המודיעין הממוסד הראשון
ג. מיסוד המודיעין במאה העשרים
ד. המודיעין בעידן המהפכה הטכנולוגית
יסודות בעבודת המודיעין
א. ידיעה מודיעינית "פשוטה" מהי?
ב. המודיעין מהו?
ג. הערכת מודיעין
ד. ה"מחקר" במודיעין
מששת הימים - 1967 למלחמת יום הכיפורים - 1973
א. לוח אירועים
ב. רקע
ג. עיצוב עמדות לאחר מלחמת 1967
ד. מהלכים מדיניים וצבאיים לאחר מלחמת 1967
ה. מצרים בין נאצר וסאדאת
ו. המעצמות ערב מלחמת יום הכיפורים
ז. מהמלחמה לוועדת אגרנט
דיון - כשל המודיעין הישראלי
א. כשל בהערכת המודיעין ערב מלחמת יום הכיפורים
ב. הקונספציה
ג. ההפתעה במלחמת יום הכיפורים
ד. הסיבות לכשל ההתרעתי
סיכום
ביבליוגרפיה

א. הצגת הנושא
המודיעין האסטרטגי של ישראל בין השנים 1967 ל1973 - היה רווי בשחצנות ויוהרה אשר נבעו משיכרון כוח, בגלל הניצחון במלחמת ששת הימים שלוותה בהיפוך הגמור לחוסר הביטחון בכוחנו שקדם לה. פה החלה לפעול תסמונת מסוג אחר האומרת, שאנחנו כה חזקים, שהגבולות התייצבו כל כך רחוק מלבה של ישראל והם הנותנים למודיעין שולים רחבים מאוד, וגם אם ימעד קמעה עדיין יש ביכולתנו למחוץ כל ניסיון של היריב לפתוח נגדנו במלחמה כוללת. (גרונדמן, 1998; גרנות, 1981; לניר, 1983; נקדימון, 1982; בן פורת, 1987; אל"מ, 1994; בר יוסף, (2001
בשנים הללו השתכלל כוחו של המודיעין ברמה האסטרטגית מעבר לכל שהיה ידוע קודם לכן, משום שבתקופה בה האסטרטגיה העליונה היא להחזיק בשטח הכבוש כולו ויהי מה, עד אשר יתרצה האויב לתנאים שלנו, מתוך הנחה שאין ביכולתו של האויב לערער את יתרוננו ועליונותנו הצבאית.
יתר על כן, אין דעתם של הקברניטים נוחה ממודיעין אסטרטגי העשוי לחלוק על האסטרטגיה הנקוטה בידם. (הרכבי, 1987; כתרי, 1998; לבון, 1980; אל"מ, 1994; בר יוסף, 2001).
המודיעין של מלחמת יום הכיפורים ולאחריה משקף יותר מכל את החרדות הטראומתיות שגרמה לנו ההפתעה שיזם האויב.

ב. שאלת המחקר
כיצד ואילו גורמים הביאו את המודיעין הישראלי לכשל מודיעיני מלחמת יום הכיפורים?

ג. השיטה
שיטת המחקר היא תיאורית איכותית הנסמכת על מגוון מאמרים, מחקרים ובעיקר דו"ח ועדת אגרנט: ועדת החקירה מלחמת יום הכיפורים, על שלושת חלקיו הגלויים. (אגרנט 1975)
לצורך דיון יעיל על מנת לתת מענה הולם לשאלת המחקר, אסקור תחילה את הנושאים הבאים:
1. סקירה היסטורית על תולדות המודיעין הצבאי הממוסד.
2. מענה לשאלות:
· מהו מודיעין צבאי?
· כיצד מתבצעת עבודת המודיעין?

3. סקירה היסטורית
סקירה היסטורית שתכלול את המהלכים המדיניים והצבאיים מאז מלחמת ששת הימים ב- 1967 ועד לשעות האחרונות שקדמו למלחמת יום הכיפורים, במגמה לבחון באם במהלכים אלו היה בסיס להערכה מודיעינית על כוונות האויב לצאת למלחמה, ובכך למנוע את כשל המודיעין הישראלי וייתכן אף למנוע את פרוץ מלחמת יום הכיפורים.

4. דיון
דיון בשאלת כשל המודיעין הישראלי במלחמת יום הכיפורים, תוך ניתוח שלוש סוגיות עיקריות:
ההערכה; הקונספציה; ההפתעה.

מקורות:

אהרונסון, ש. (1993-1995). הפוליטיקה והאסטרטגיה של נשק גרעיני במזרח התיכון, ירושלים, אקדמון.
אייל, ר. (1987). "ארבעת הפרדוקסים של צרכן המודיעין", צבי עופר ואבי קובר (עורכים), מודיעין וביטחון לאומי, תל אביב: מערכות.
אל"מ, ש. (1994). הכשלים המחשבתיים בהתרעה למלחמת יום הכיפורים, מערכות, 338, עמ' 1015.
בן ישראל (1999). פילוסופיה של המודיעין, משרד הביטחון, ההוצאה לאור.
בן-פורת, י. (1985). "מלחמת יום הכיפורים: טעות במאי והפתעה באוקטובר", מערכות 299, יולי-אוגוסט, עמ' 9-2.
בן-פורת, י. (1987). "הערכות מודיעין (estimates) - מדוע הן קורסות?" בתוך: צבי עופר ואבי קובר (עורכים), מודיעין וביטחון לאומי, תל אביב, מערכות, עמ' 20-223.
גולן, ש. (1994). "צבא כמכשיר במדיניות חוץ: מצרים במלחמת יום הכפורים", מערכות (338), עמ' 27-16.
גזית, מ. (1987). "הערכות המודיעין והקברניט", בתוך: צבי עופר ואבי קובר (עורכים), מודיעין וביטחון לאומי, תל אביב: מערכות, עמ' 473-455.
גזית, מ. (1998). "המודיעין ותהליך השלום בישראל," בתוך: חזי כרמל (עורך), מודיעין לשלום: על תפקידו של המודיעין בעיתות שלום, תל אביב, ידיעות אחרונות, עמ' 118-83.
גזית, מ. (1999). "האם אפשר היה למנוע את המלחמה?", בתוך: חיים אופז, יעקב בר-סימן-טוב (עורכים). מלחמת יום הכיפורים: מבט מחדש, מבחר הרצאות מיום עיון לציון 25 שנה למלחמת יום הכיפורים, שנערך בבניין אלפרד דיוויס (טרומן), קמפוס הר הצופים, האוניברסיטה העברית, ז' בחשוון תשנ"ט - 27 באוקטובר 1998, ירושלים:
המכון ליחסים בינ"ל ע"ש לאונרד דיוויס, האוניברסיטה העברית בירושלים, ומשרד החינוך התרבות והספורט, מרכז ההסברה, עמ' 9-21.
גלבוע, א. (1978). "מדיניות המעצמות במזרח התיכון ממלחמת יום הכיפורים ועד קמפ-דיוויד". סקירה חודשית (9-10), ספטמבר-אוקטובר 1978, עמ' 3-17.
גלבוע, א. ומרדכי, נ. (עורכים). (1981). הסכסוך הערבי-ישראלי: גורמים, עימותים, סיכויים. תל-אביב, משרד הבטחון.
גרונדמן, מ. (עורך). (1998). אהרון יריב: הערכה זהירה. תל אביב, מערכות.
גרנות, ע. (1981). חיל המודיעין, בתוך: ארז, י. וכפיר, א. (עורכים). (1981). צה"ל בחילו: אנציקלופדיה לצבא וביטחון, כרך 6, תל אביב, מעריב.
דו"ח ועדת אגרנט: ועדת החקירה מלחמת יום הכיפורים (1975). תל אביב, עם עובד.
דישון, ד. (1974). מערכת היחסים הבינערביים. תל-אביב, מכון שילוח.
היכל, מ.ח. (1975). אל ט'ריק אלא רמדאן, בירות, דאר אל-נהאר לאל-נשר.
הנדל, מ. (1987). "מודיעי והונאה" בתוך: צבי עופר ואבי קובר (עורכים ), מודיעין וביטחון לאומי, תל אביב, מערכות, עמ' 430-385.
הרכבי, י. (1987). "סבכים בין המודיעין לקברביט" בתוך: צבי עופר ואבי קובר (עורכים), מודיעין וביטחון לאומי, תל אביב, מערכות, עמ' 453-437.
הרכבי, י. (1990). מלחמה ואסטרטגיה, הוצאת מערכות (חלק שני).
ועדת החקירה - מלחמת יום הכיפורים, דין וחשבון חלקי נוסף: הנמקות והשלמות לדו"ח החלקי מיום ט' בניסן תשל"ד (1.4.1974) (אגרנט).
ועדת החקירה - מלחמת יום הכיפורים, דין וחשבון שלישי ואחרון (ירושלים : תשל"ה - 1975) (אגרנט שלישי ואחרון).
זאבי, א. (1987). "תכנית ההונאה המצרית", בתוך: צבי עופר ואבי קובר (עורכים), מודיעין וביטחון לאומי, תל אביב, מערכות, עמ' 438-431.
זמיר, צ. (1999). "הקונספציה וההפתעה", בתוך: חיים אופז, יעקב בר-סימן-טוב (עורכים), מלחמת יום הכיפורים: מבט מחדש, מבחר הרצאות מיום עיון לציון 25 שנה למלחמת יום הכיפורים, שנערך בבניין אלפרד דיוויס (טרומן), קמפוס הר הצופים, האוניברסיטה העברית, ז' בחשוון תשנ"ט - 27 באוקטובר 1998, ירושלים: המכון ליחסים
בינ"ל ע"ש לאונרד דיוויס, האוניברסיטה העברית בירושלים, ומשרד החינוך התרבות והספורט, מרכז ההסברה, עמ' 9-21.
זעירא, א. (1999). "הקונספציה וההפתעה", בתוך: חיים אופז, יעקב בר-סימן-טוב (עורכים), מלחמת יום הכיפורים: מבט מחדש, מבחר הרצאות מיום עיון לציון 25 שנה למלחמת יום הכיפורים, שנערך בבניין אלפרד דיוויס (טרומן), קמפוס הר הצופים, האוניברסיטה העברית, ז' בחשוון תשנ"ט - 27 באוקטובר 1998, ירושלים: המכון ליחסים
בינ"ל ע"ש לאונרד דיוויס, האוניברסיטה העברית בירושלים, ומשרד החינוך התרבות והספורט, מרכז ההסברה, עמ' 9-21.
חרל"פ, ש. (1981). "מטרות המלחמה ותוצאותיה: מלחמת יום הכיפורים", מדינה ממשל ויחסים בינלאומיים, 17, עמ' 84.
יזהר, מ. (1973). ארצות-הברית והמזרח-התיכון. ת"א, עם הספר.
יעקבי, ג. (1989). כחוט השערה: איך הוחמץ הסדר בין ישראל למצרים ולא נמנעה מלחמת יום-הכיפורים. תל-אביב, עידנים.
כתרי, ר. (1998). "סוגיית ההתרעה - ההלכה והמעשה בעיני יריב", בתוך: גרונדמן משה (עורך), אהרון יריב - הערכה זהירה, תל אביב, מערכות, עמ' 44-37.
לברן, א. (1980). "הפתעה והתרעה - עיונים בשאלות יסוד", מערכות, 277-276, אוקטובר-נובמבר, עמ' 17-21.
לואיס, ב. (1970). המזרח התיכון והמערב. תל אביב, מערכות.
לניר, צ. (1983). ההפתעה הבסיסית - מודיעין במשבר, תל אביב, קו אדום.
לנצמן, ש. (1979). "תיווך אמריקאי בקונפליקט הישראלי-מצרי: המקרה של יוזמות התיווך של רוג'רס, 1972-1969". עבודת גמר לתואר מוסמך, אוניברסיטת חיפה.
מאיר, ג. (1975). חיי. תל-אביב, מעריב.
מיטל, י. (1991). "התפתחות מדיניותה של מצרים ביחס לסכסוך עם ישראל: 1977-1967". חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת חיפה.
מרגלית, ד. (1971). שדר מהבית הלבן: עלייתה ונפילתה של ממשלת הליכוד הלאומי. תל-אביב, אות-פז.
נחמיאס, ד. ונחמיאס, ח. (1982). שיטות מחקר במדעי החברה. עם עובד, ספריה אוניברסיטאית (1997), מהדורה רביעית.
נקדימון, ש. (1982). סבירות נמוכה: סיפור הדראמה שקדמה למלחמת יום הכיפורים ומה שאירע בעקבותיה, תל אביב, רביבים.
סאדאת, א. (1978). סיפור חיי. עידנים.
ספרן, נ. (1979). מדינת ישראל ויחסיה עם ארצות הברית. (תירגם: שלמה גונן). תל-אביב, הוצאת שוקן.
עברון, י. (1978). "השלכות אסטרטגיות של מלחמת יום הכיפורים", סקירה חודשית, ספטמבר-אוקטובר 1978, עמ' 34.
קיסינג'ר, ה. (1980). שנותי בבית הלבן. (תירגם: אהרון אמיר). כרך א', תל-אביב, עידנים.
קם, א. (1990). מתקפת פתע, תל אביב, מערכות.
קניזר, ז. (1999). "מלחמת יום הכיפורים - 6 באוקטובר 1973: ראשות אמ"ן והמחקר - שגיאות בהערכת מודיעין התרעתי" (עבודה סמינריונית, לימודי תואר שני, החוג למדע המדינה, אוניברסיטת חיפה.
רייך, ברנארד וארנון גוטפלד. ארצות הברית והסכסוך הישראלי-ערבי. תל-אביב, מערכות, 1977.
שוורץ, ש.ח. (1999). "ההפתעה במלחמת יום הכיפורים", בתוך: חיים אופז, יעקב בר-סימן-טוב (עורכים), מלחמת יום הכיפורים: מבט מחדש, מבחר הרצאות מיום עיון לציון 25 שנה למלחמת יום הכיפורים, שנערך בבניין אלפרד דיוויס (טרומן), קמפוס הר הצופים, האוניברסיטה העברית, ז' בחשוון תשנ"ט - 27 באוקטובר 1998, ירושלים:
המכון ליחסים בינ"ל ע"ש לאונרד דיוויס, האוניברסיטה העברית בירושלים, ומשרד החינוך התרבות והספורט, מרכז ההסברה, עמ' 9-88.
שחק, י. (2002). המודיעין האסטרטגי מהו? אתר ליטטורה:
שיפטן, ד. (1980). "סוריה בזירה הבינערבית והבינלאומית" בתוך: יניב, מעוז וקובר (עורכים), המזרח התיכון וארצות הברית, תל אביב, עמ' 278.
שיפטן, ד. (1989). התשה. תל אביב, מערכות.
שמיר, ש. (1978). מצרים בהנהגת סאדאת, דביר.
Breacher, M. (1974). Decision in Israel's foreign policy. London: Oxford University Press.
Reich, B. (1977). Quest for peace. New Brunswick: Transaction Books.
Riad, Mahmoud. (1981). The struggle for peace in the Middle East. London: Quarter books.
Sekunda, N Warry, J. (1999). Alexander The Great - His Armies and Campaigns 334-323 BS. Oxford, United Kingdom.
Quandt, B.W. (1977). Decade of Decisions: American Policy Toward the Arab-Israeli conflict 1967-1976. California: University of California, Press.
Quandt, B.W. (1993). Peace process: American Diplomacy and the Arab-Israeli conflict since 1967. Booking institution: Washington D.C.
Kissinger, H. (1979). The White House Years. Bpstpm: Little Brown.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "כשל המודיעין הישראלי במלחמת יום הכיפורים", סמינריון אודות "כשל המודיעין הישראלי במלחמת יום הכיפורים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.