הסייג לאחריות פלילית (מסוג פטור) שבסעיף טי34 לחוק העונשין

תקציר העבודה:

בעבודה זו דנתי באספקטים שונים של הגנת הטעות בדין, כסייג לאחריות פלילית. בתחילה, התמקדתי בהיבט הצר והבלתי מפותח של ההגנה: הצגתי את הגלגול ההיסטורי של הכלל הפוזיטיבי בדין הישראלי (פרק א' לעבודה) ועמדתי על האבחנה הקרדינלית בין טעות בדין וטעות בעובדה (פרק ב' לעבודה). לאור הרציונלים המגוונים כבדי-המשקל (שהוצגו בפרק ג' לעבודה), הראיתי מדוע במשפט המודרני התעורר צורך עז בשינוי ההסדר הישן- הסדר אשר קבע חזקה חלוטה בדבר ידיעה והבנה של הדין, כך ששום טעות בו לא פטרה מאחריות פלילית. הראיתי כי הרציונל המרכזי והבסיסי ביותר שעורר את הצורך בשינוי ההסדר הישן, הוא רציונל הצדק וההגינות. רציונל, המבוסס באופן ישיר על דרגת אשמתו של הנאשם. אי-הצדק הבולט שנגרם לנאשם המורשע בדין פלילי, בהיעדר אשמה מוסרית במעשיו, ערער את אושיות מערכת דיני העונשין- מערכת החייבת להיות מושתת על כללי צדק והגינות. נקודת שיווי המשקל, המאזנת אל-נכון את השיקולים המנוגדים, נמצאה והוצעה על-ידי מלומדים לקראת תיקונו של הדין הפוזיטיבי. המחוקק הישראלי השכיל לאמץ הצעה זו על-ידי הוספת סייג לכלל הישן והנוקשה. עתה, נמצא פתח הצלה לנאשמים אשר ביצעו עבירה פלילית (על יסודותיה העובדתיים והנפשיים) מתוך טעות בדין אשר הייתה בלתי נמנעת באורח סביר. הוספת דרישה עמומה זו, העניקה לפסיקה את מנת הגמישות הנדרשת מחד, לזכות נאשמים אשר במעשיהם לא דבק רבב- שפעלו בחוסר אשמה, ומאידך, לדחות טענותיהם של אלו אשר ראוי להרשיעם- דבקה בהם אשמה מוסרית.
התפתחות זו בהסדר המשפטי בישראל, היוותה מצע להמשך פיתוח ושכלול הדין הרצוי. בחלק השני לעבודה, דנתי בפיתוח של אחד הגורמים שבאפשרותו לגרום לטעות הנאשם להיות בלתי נמנעת באורח סביר- דוקטרינת ההסתמכות על עצת עורך-דין. אף כאן, הראיתי כי הרציונל העיקרי הקורא לאימוץ הדוקטרינה נשען על תחושת הצדק וההגינות. אף כאן, נותרת מערכת המשפט בתחושה כי לא יהיה זה צודק להרשיע נאשם אשר אשמה מוסרית לא דבקה במעשיו. תחושה זו מבוססת על ההכרה בכך כי אשמה לא דבקה בנאשם אשר טעותו נגרמה כתוצאה מהסתמכות בתום-לב על עצת עורך-דין (ובתנאי שתעמוד בתנאים מסוימים, כפי שהצגתי בפרקים ד', ה' ו-ו' לעבודה זו). ואכן, הראיתי כי דוקטרינת ההסתמכות היא יציר הפסיקה, והיא זו הנושאת בנטל עיצובה מתיק אחד למשנהו.
לא בכדי דנתי בהרחבה ברציונלים המעורבים העומדים ביסוד הדוקטרינה: כפי שציינתי, לא רק שזו נמצאת "בחיתוליה" במשפט הישראלי, אלא בימים אלו היא נמצאת בצומת פרשת דרכים מרכזי שעתיד לקבוע את עתידה לשבט או לחסד: יש שבית המשפט העליון יאמץ את שיטת השופט עדיאל בבית המשפט המחוזי, ובכך ירחיב את גבולות הדוקטרינה. יש שיאמץ את עמדת המדינה, ובכך יצמצם ויחמיר בקביעת הדרישות לקיומה. ויש כמובן, שבית המשפט העליון ינקוט בעמדה שונה. כך, למשל, יכול בית המשפט לאמץ בחלקה או במלואה את גישת המשפט האמריקאי (כפי שהצגתי בפרק ז' לעבודה זו) ולצמצם את הדוקטרינה רק למקרים בהם הסתמכות הנאשם נעשתה על עצת רשות רשמית. תהא עמדת בית המשפט העליון אשר תהא, הנני בטוח כי הרציונלים המעורבים שהצגתי בפרקים ג' ו-ה' לעבודה זו, יהוו שיקול מרכזי (שלא לומר עיקרי) שינחה את בית המשפט בדרך הראויה לעיצוב גבולותיה של דוקטרינת ההסתמכות.

תוכן עניינים:
מבוא
שער I:
פרק א'- התפתחותו ההיסטורית של כלל הטעות בדין במשפט הישראלי
פרק ב'- טעות עובדתית, טעות בדין ומה שביניהן
פרק ג'- חזקת ידיעת הדין- רציונלים והצורך בהגמשתה
פרק ד'- יסודות הגנת הטעות בדין- הדין המצוי
שער II:
פרק ה'- בלתי נמנעת באורח סביר ודוקטרינת ההסתמכות על עצת עורך-דין
פרק ו'- דוקטרינת ההסתמכות בפסיקה הישראלית
פרק ז'- הדין האמריקאי ודוקטרינת הסתמכות על עצה רשמית מוטעית
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

מקורות:

ע' אזר - "אי-ידיעת הדין ועצה רשמית מוטעית במשפט הפלילי", עיוני משפט י' 535.
ע' אזר- "דין היסוד "שלא כדין" במשפט הפלילי", עיוני משפט ח 561.
ד' ביין- "טעות בחוק הפלילי או הלבר-פלילי- קביעת הגבול או חיסול ההבחנה", הפרקליט ל' 106
ד' ביין, "טעות בעובדה, טעות בחוק ותביעת זכות בתום לב" הפרקליט כב (תשכ"ו) 152.
מ' גור-אריה "הסתמכות על עצה מוטעית של עו"ד-האם פוטרת מאחריות פלילית" עלי משפט ב' תשס"ב, 33. (לנוסח הלועזי ראה: M. Gur-Arye "Reliance on a Lawyer's Mistake Advice- Should it be an Excuse From Criminal Liability?" 29 Am. J. Crim. L. (2002), 455.).
ע' גרוס ומ' עורקבי "מעבר לספק סביר" קרית המשפט (תשס"א) 238-233.
ב"צ להב - "אי ידיעת הדין", מחקרי משפט ו' 165.
ש"ז פלר- "טעות בחוק הפלילי או הלבר פלילי, היכן הגבול", משפטים ה' 508.
ש"ז פלר "טעות במצב הדברים - בעקבות פסק הדין בע"פ 5612/92 (פרשת האינוס "שמרת") ולנוכח תיקון מס' 39 של חוק העונשין" מחקרי משפט יב (תשנ"ה) 5.
ש"ז פלר ומ' קרמניצר, "הצעת חלק מקדמי וחלק כללי לחוק עונשין חדש ודברי הסבר תמציתיים" משפטים י"ד (התשמ"ד) עמ' 127.
ש"ז פלר ומ' קרמניצר "הצעת חלק מקדמי וחלק כללי לחוק עונשין חדש- שינוים מוצעים על-ידי המחברים" משפטים י"ז התשמ"ח 392.
ר' קנאי- "דיני עונשין התפתחות ומגמות", עיוני משפט כג 717.
ר' קנאי, "היחס בין מטרות הענישה ושיקולי הענישה לשיקול הדעת של השופט בקביעת העונש", מחקרי משפט י 39.
ר' רבין, "הגיוניות של טעות בעובדה וטעות בדין" משפטים ב' (תש"ל) 373.
א' שטיין "סעיף 10א לפק"ר: פרשנותו הראויה ופסיקת בהמ"ש העליון" משפטים כא (תשנ"ב) 332.
י' שחר "מקורותיה של פקודת החוק הפלילי, 1936" עיוני משפט ז (תשל"ט-תש"ם) 75.
A. A.J Ashworth "Excusable mistake of Law" [1974] Crim. L.R 652.
B. N. Abrams "Interpreting the Criminal Code Ordinance, 1936 - The Untapped Well" 7 Isr L.Rev (1972) 25.
C. P.G Barton "Officially Induced Error as a Criminal Defence: A Preliminary Look" 22 Crim L.Q (1979/1980) 314.
D. P.G Barton "Officialy induced error as a criminal defence: A preliminary look" 22 crim L.Q (1979/1980) 314.
E. P. Brett "Mistake of law as a criminal defence" 5 Melbourne L.R (1966) 179.
F. Stephen McG. Bundy And Einer Elhauge "Knowledge about legal sanctions" 93 mich. L. Rev (1993) 261.
G. David De Gregorio, "Comment: People v. Marrero And mistake of law" Spring, 1988, 54 Brooklyn L. Rev. 229.
H. K. Greenawalt "The perplexing Borders of Justification And Excuse" 84 Colum. L.R (1984),.312.
I. M. Gur-Ary, "Should a criminal code Distinguish Between Justification and Excuse?" 5 Canadian J. of K. & Jurisprudence (1992), 215.
J. M. Gur-Arye "Should the Criminal Law Distinguish Between Necessity as a Justification and Necessity as an Excuse ? " 102 L.Q Rev (1986) 71.
K. D. Husak & A. Von Hirsch "Culpability and Mistake of Law" Action and value in Criminal Law" (S. Shute. J. Gardner & J. Horder eds., 1993.
L. D. Gerald Leonard, "Rape, Murder, and Formalism: what happens if we define mistake of law?" Summer, 2001, 72 U. Colo. L. Rev. 507.
M. E. Keedy, Ignorance & mistake in criminal law, 22 Harvard L.R (1908) 75.
N. M. Kremnitzer "proportionality And the psychotic aggressor: another view" 18 Israel L.R 1983, 178.
O. D. Kahan, "Ignorance of law is an Excuse" Michigan L.R (1997) 127-154
P. N.S Kastner "Mistake of law and the Defence of Officially induced Error" 28 Crim L.Q (1986) 308.
Q. John T. Parry, "Culpability, Mistake, and Official Interpretations of Law" Fall, 1997, 25 Am. J. Crim. L. 1.
R. R. Perkins, "Ignorance or Mistake of Law Revisited" 2 Utah L.R. (1980) 473.
S. P. H Robinson "A theory of justification: Social harm as a Prerequisite for Criminal Liability" 23 U.C.L.A L. Rev. (1979) 1371
T. A. Stein, Criminal defences and the burden of proof, 28 coexistence (1991) 133.
W. A. Stein, After Hunt: The burden of Proof, Risk of Non-Persuasion and the Judicial Pragmatism, Modern L.R No 54, 570.
X. C. Michael L. Travers, "Mistake of Law in Mala Prohibita Crimes", Summer, 1995, 62 U. Chi. L. Rev. 1301.

תגים:

אחריות · דין · הסתמכות · הצדק · טעות · יסוד · משפט · נפשי · עובדה · עונשין · עורך · עצת · פטור · פלילי · פלילית · פרומדיקו

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הסייג לאחריות פלילית (מסוג פטור) שבסעיף טי34 לחוק העונשין", סמינריון אודות "הסייג לאחריות פלילית (מסוג פטור) שבסעיף טי34 לחוק העונשין" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.