'כור ההיתוך', האידיאולוגיה שהתוותה את מפעל קליטת העליה של שלטון מפא"י בראשות בן גוריון, פעלה למזג את העולים אלה באלה וליצור ישראלי חדש שיהיה שונה בתכלית מהיהודי הגלותי.
עד היום רעיון זה מעורר פולמוס ציבורי ואקדמי נוקב בעד ונגד, מצד אחד טענו שלא הייתה ברירה אלא לגשר על הפערים בין מגוון העדות ואילו המתנגדים התלוננו כנגד מנגנון דורסני מבית האליטה האשכנזית ואשר הביא לרמיסת תרבויות שונות.
השנים הראשונות לאחר קום המדינה היו גורליות בקביעת אופן התפתחותה של החברה בארץ ישראל, כאשר העלייה וממדיה על אופייה ועל מורכבותה, עתידה הייתה לחולל שינוי מהיר ומרחיק לכת במערכת החברתית שנתגבשה טרם הקמת המדינה. הייתה זו למעשה, הגירה המונית שאין לה אח ורע בדברי ימי ההגירה המודרניים בעולם, ואשר בשנותיה הראשונות הכפילה את האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל.
בן גוריון, המנהיג הבלתי מעורער של מדינת ישראל ומפא"י באותה תקופה, שם לו את העלייה למטרה עליונה ככוח המניע להתפתחות מואצת של המדינה בכל תחום אפשרי. הצורך בעולים שיאכלסו את המדינה הפך יותר ויותר דוחק ובתוך כך התהוותה גם מדיניות קליטה, שמטבע הדברים התבססה ונשענה על ערכים פוליטיים, חברתיים ואידיאולוגים של המפלגה השלטת מפא"י. העיקרון שהנחה את קובעי המדיניות היה 'מיזוג- גלויות' או בשמו האחר 'כור היתוך', שמשמעותו הטמעת העולים והבאתם לידי השתלבות כמעט מושלמת בתוך מערכת חברתית - תרבותית קיימת ואשר נתגבשה עוד בטרם הקמת המדינה. מכאן, כי השאיפה המרכזית של השלטון כוונה ליצירת חברה הומוגנית, תוך התנגדות מוחלטת לפלורליזם תרבותי העשוי לסכן את האתוס הלאומי- ציוני. הכוונה הייתה "לייצר" ישראלי- 'הצבר החדש' - תוך מחיקת זהותו התרבותית הקודמת לקראת אימוץ תכונות חדשות, שכאמור ישקפו תפיסת עולם בדומה לתפיסת עולמה של האליטה השלטת באותם ימים. אולם במהרה התברר כי תפיסת 'כור ההיתוך' מתקשה לעמוד במבחן המציאות ובתוך סבך האתגרים שניצבו בפני האליטה השלטת הגיעה גם ההתנגשות הבין תרבותית שניכר היה כי היא בלתי נמנעת. את האשמה תלו רבים במדיניות כור ההיתוך שלא השכילה לנסות ולהבין את צורכיהם האמיתיים של העולים ואף נהגה חוסר רגישות מוחלט. יש הטוענים, כי מדיניות כור ההיתוך ומיזוג הגלויות הנם מקור למשקעים חברתיים ותרבותיים שנותנים את אותותיהם עד עצם היום הזה.
המטרה בעבודה זו היא לבחון את יישומה של מדיניות כור ההיתוך בפועל כמדיניות חברתית מודרכת ובתוך כך גם את תוצאותיה. בהתאם לכך, השאלה המנחה בעבודה זו תהיה: האם ובאיזו מידה הצליחה מדיניות כור ההיתוך להשיג את מטרותיה? דהיינו, האם בראיה היסטורית ניתן לסווגה כהצלחה או כישלון? מובן שזו אינה שאלה פשוטה וייתכנו תשובות רבות לה. מן הראוי לציין, כי למרות השנים הרבות שחלפו מאז יישום מדיניות כור ההיתוך, הדיון בגינה נמשך עד עצם היום הזה ולעיתים ביתר שאת.
תוכן העניינים
1. מבוא
2. ישראל מדינה בהתהוות
3. מדיניות הקליטה ומאפייניה
4. כור ההיתוך מהותו וביטויו
5. כור היתוך הצלחה או כשלון
6. סיכום ומסקנות
7. ביבליוגרפיה
אנוך, א. (2000). ישראל בעשור הראשון. עלייה וקליטה בעשור הראשון: ניתוח סוציולוגי (2). תל אביב; האוניברסיטה הפתוחה.
אפרת, א. (1997). "עיירות הפיתוח", בתוך: צ. צמרת וח. יבלונקה (עורכים), העשור הראשון תש"ח- תשי"ח (103-112), ירושלים; יד יצחק בן צבי.
גלבר, י. (תשנ"ח). "מ- אל תעלו - עד חוק השבות: לבטים ותמורות בגישה הציונית לעלייה", בתוך: ד. הכהן (עורכת), קיבוץ גלויות. עלייה לארץ ישראל: מיתוס ומציאות (249-284), ירושלים; מרכז זלמן שז"ר.
גורני י. העשור המופלא. בתוך: צ. צמרת וח. יבלונקה (עורכים), העשור הראשון תש"ח- תשי"ח (103-112), ירושלים; יד יצחק בן צבי.
דהאן-כלב, ה. (1996)." זהות ישראלית - בין עולים לותיקים", בתוך: ד. עופר (עורכת), בין עולים לותיקים - ישראל בעלייה הגדולה 1948-1953 (177-190), ירושלים; יד יצחק בן צבי.
הורוביץ, ד. וליסק,מ. (1992). מצוקות באוטופיה ישראל - חברה בעומס יתר. תל אביב ; עם עובד.
הכהן, ד. (תשנ"ח). "מדיניות העלייה בעשור הראשון למדינה: הניסיונות להגבלת העלייה וגורלם", בתוך : ד. הכהן (עורכת), קיבוץ גלויות. עלייה לארץ ישראל: מיתוס ומציאות (285-316), ירושלים; מרכז זלמן שז"ר.
הכהן, ד. (1994). עולים בסערה- העלייה הגדולה וקליטתה בישראל 1948-1953, ירושלים; יד יצחק בן צבי.
ישי, א. (תשנ"ח). "מדיניות העלייה והקליטה בשנים 1954-1956 יישומיה ותוצאותיה", בתוך: ד. הכהן (עורכת), קיבוץ גלויות. עלייה לארץ ישראל- מיתוס ומציאות (317-342), ירושלים; מרכז זלמן שז"ר.
ליסק,מ. (1999). העלייה הגדולה בשנות החמישים כישלונו של כור ההיתוך. ירושלים, מוסד ביאליק.
ליסק, מ. (1996). "ארץ ישראל הראשונה וארץ ישראל השנייה" תהליכים מואצים של קיטוב חברתי - תרבותי בשנות החמישים ", בתוך: ד. עופר (עורכת), בין עולים בעלייה לותיקים - ישראל בעלייה הגדולה 1948-1953 (1-19), ירושלים; יד יצחק בן צבי.
סמוחה, ס. (1984). " שלוש גישות בסוציולוגיה של יחסי עדות בישראל ", מגמות, כ"ח, 169-203.
פיקאר, א. (2001). " רב תרבותיות- הדרך לכור היתוך חדש ", מפנה 34, 11-17.
פרילינג ט.(2001), "חינוך מול רוחות כפירה" מפנה 34, 3.
רהט, ר.(1983). דפוסי חברה בישראל מגמות ליכוד ופירוד (3-4). תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה.
שגב, ת. (1984).1949 -הישראלים הראשונים.ירושלים.דומינו.
מדיניות הגירה · גוריון החמישים · כור היתוך שנות
ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "כור ההיתוך בשנות החמישים - הצלחה או כשלון?", סמינריון אודות "כור ההיתוך בשנות החמישים - הצלחה או כשלון?" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.
ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.
יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.