היחסים בין העיתונות למדיניות החוץ הישראלית בסוגיית החיסולים

תקציר העבודה:

בעבודה בחרתי לעסוק ביחסים שבין התקשורת הישראלית הכתובה למדיניות החוץ הישראלית.
שאלות המחקר הינן האם ובאיזו מידה מסוקרת מדיניות החוץ הישראלית בנושא "החיסולים" בעיתונאות הישראלית, והאם היא משמשת כסוכנת של מדיניות החוץ בנושא זה.
היעד והאינטרס המרכזי של ישראל, אשר למען השגתו מוכנה המדינה להשקיע משאבים ומאמצים כבירים לאורך זמן (הולסטי, 153 :1981), הוא בראש ובראשונה השגת שלום. אך נוכח הצהרות מדינות ערב על רצונן להחליש ואף להשמיד את ישראל וכן בעיית הטרור הפלסטיני, ישראל נאלצת להקדיש את עיקר מאמציה לבעיות הביטחון ולניסיון למנוע בידוד בינלאומי (אבן, 1972).
אחת הדרכים של ישראל להתמודד עם בעיית הטרור היא "מדיניות החיסולים". מדיניות החיסולים הוא השם שניתן לטיפול הנקודתי של ישראל באלה המבצעים או המתכננים פיגועי טרור ופוגעים במישרין או בעקיפין בישראל. ישראל מבצעת סיכולים ממוקדים של הניסיונות לבצע פיגוע וזאת במטרה להגן על זכותה להגנה עצמית.
על מנת לבדוק את מידת הסיקור של מדיניות החיסולים בחרתי להתמקד בשנת 2001, היא השנה הראשונה לאינתיפאדת אל-אקצא ולבדוק את כמות הידיעות שהתפרסמו בשני עיתונים ישראלים מרכזיים: "ידיעות אחרונות" ו"הארץ".
על מנת לבדוק האם שימשה התקשורת הכתובה כלי שרת של מדיניות החוץ הישראלית בסוגיית החיסולים התבצע ניתוח תוכן של ידיעות וכתבות חדשותיות כפי שהובאו בחודשים יולי-אוגוסט 2001 תוך כדי השוואה בין שני העיתונים.
לצורך בחינת מידת הכוח של התקשורת בישראל בחרתי בשתי תיאוריות מרכזיות בחקר השפעות התקשורת: תיאוריית המערכה ותיאוריית קביעת סדר היום. הראשונה, טוענת כי החשיפה לתקשורת הינה סלקטיבית והנמען בוחר למה להיחשף, והשניה טוענת כי לתקשורת השפעה רבה וחזקה וכי היא מחליטה מה להעלות לסדר היום הציבורי.

על מנת להתמקד בחרתי בשלוש ידיעות וכתבות חדשותיות בכל אחד משני העיתונים, כפי שהופיעו במהלך החודשים יולי-אוגוסט 2001. במהלך ניתוח הכתבות תתבצע הקבלה בין שני העיתונים, כאשר בצד כל אחת משלוש הכתבות שפורסמו ב"ידיעות אחרונות" תופיע כתבה מקבילה שפורסמה ב"הארץ" במטרה לבדוק את אופי הסיקור ולעמוד על דמיון ועל שוני בניהם.
מטרת הניתוח היא לבדוק האם עיתון אחד שימש כסוכן מובהק יותר של מדיניות החוץ הישראלית באופן סיקורו וכן לנסות ולהבין איזו מבין שתי המסורת של השפעות התקשורת בולטת יותר: האם לא ניתן היה להתחמק מנושא המדיניות החיסולים הישראלית בשל ריבוי הכתבות או שאולי באם בחר הנמען לקרוא רק את אחד העיתונים, כך שחשיפתו הייתה סלקטיבית הוא קיבל מידע מועט ומוטה על מדיניות זו.

תוכן עניינים:
מבוא
רקע תיאורטי
אסכולת המערכה
אסכולת קביעת סדר יום
סוגיית מדיניות החוץ
פרק א' - סקירת מדיניות החוץ הישראלית
מדיניות החוץ של ישראל
מדיניות החיסולים
פרק ב' - מחקר ויישום התיאוריות
ניתוח תוכן הכתבות בנושא ההחלטה להרחיב את מדיניות החיסולים
ניתוח תוכן הכתבות בנושא גינויה של ארה"ב למדיניות החיסולים הישראלית
ניתוח תוכן הכתבות בנושא תגובת צ'ייני, סגן נשיא ארה"ב, למדיניות החיסולים הישראלית
פרק ג' - סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אבן, א. (1972). ארצי. ירושלים: ויידנפלד וניקולסון ירושלים ומהדורת דבר
הולסטי, ג. (1981). מושגי יסוד ביחסים בינלאומיים (יחידה 11). תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה
יגר, מ. (1986). לתולדותיה של מערכת הסברת החוץ של ישראל. הרצליה: הוצאת להב
יחיאל, ל. ומן, ר. (1997). עיתונאות - איסוף מידע, כתיבה ועריכה. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה
כסיף, א. (1997). תהלכי קבלת החלטות של מדיניות חוץ -תיאוריה פנורמית. עבודת MA, החוג למדע המדינה, אוניברסיטת תל אביב
כספי, ד. (1995). תקשורת המונים (כרך ב'). תל אביב : האוניברסיטה הפתוחה
כספי, ד. (1996). תקשורת המונים, (כרך ג'). תל אביב : האוניברסיטה הפתוחה
פריש, פ. ובר גפן, ל. (03.07.01), "המטבחון החליט להרחיב את מדיניות החיסולים". ידיעות אחרונות באינטרנט. בכתובת:

תגים:

אסכולת · החיסולים · המערכה · חוץ · יום · ישראלית · כתובה · מדיניות · מודפסת · ממוקד · סדר · סיכול · עיתונות · קביעת · תקשורת

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "היחסים בין העיתונות למדיניות החוץ הישראלית בסוגיית החיסולים", סמינריון אודות "היחסים בין העיתונות למדיניות החוץ הישראלית בסוגיית החיסולים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.