שרה אהרונסון בראי הפמיניזם

תקציר העבודה:

תוכן עניינים:
מבוא

מה זה בכלל פמיניזם?
בין מיגדר ללאומיות

הציונות כתנועה גברית
זיכרון קולקטיבי ציוני גברי
פמיניזם ארץ-ישראלי

נצח ישראל לא ישקר
התנגדות היישוב היהודי לפועלה של ניל"י
סיפור היונה - חשיפת ניל"י

המנהיגה: שרה אהרונסון
מות שרה

עיצוב מיתוס הזיכרון של שרה - מיתוס לאומי או מאבק מיגדרי

סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

מבוא

הזיכרון הקולקטיבי של מדינת ישראל והיסטוריית המאבק הציוני רוויים אמנם בשיבוצי גבריות, אך מקומן של הנשים בו אינו נפקד. בין המחתרות והפעולות השונות לקידומו של החזון הציוני פעלו דמויות נשיות רבות, ובינהן חנה סנש, מניה שוחט, גולדה מאיר, הנרייטה סולד וכמובן, שרה גיבורת ניל"י. אלה מהוות אבני זיכרון משמעותיות בדרך החתחתים שהובילה מרעיון ציוני, שנתפס לעיתים כחיזיון שווא, להקמתה של מדינת ישראל.

דומה כי המאבק הפמיניסטי בישראל, מראשיתה ועוד טרם הקמתה, היה בעייתי יותר מאשר במדינות או תנועות לאומיות אחרות. זאת בשל מעמדן הדתי של נשים במדינה בעלת בסיס אתני מוצהר, מדינת לאום יהודית, יחד עם הגדרתה העצמית כמדינה הפועלת לפי עקרונות דמוקרטיים. שילובם של שני העקרונות המנחים הללו יצר "שיח המתנה את אזרחותן המלאה של הנשים בתרומתן לקולקטיב ומצביע על האימהות כמהווה את עיקר תרומה זו". 1

אך דווקא נקודות הציון הנשיות בסיפר הציוני לא היו כאלה. שרה אהרונסון, שלא היתה אם, מהווה אלמנט ייחודי ויוצא דופן בסיפור ההיסטורי הציוני, הן בחייה ובפועלה והן בעיצוב מיתוס הזיכרון שלה. מרכזיותה בסיפורה של תנועת הריגול ניל"י בפרט, ושל גבורה ארץ-ישראלית בכלל, נעוצה בזהותה המיגדרית המורכבת. הגדרת הנשיות של שרה אהרונסון היתה נתונה לפרשנויות שונות, באמצעות מודלים של מיגדר, ובייחוד המודל של האישה הארץ ישראלית ה'חדשה'. זאת ועוד, המאפיין הבולט ביותר בעיצוב הזיכרון של חיי שרה אהרונסון ושל מותה הוא הזיהוי בין לאומיות לאקטיביות ולנשיות. זיהוי זה בא לידי ביטוי, בראש ובראשונה, במרכזיותה של אהרונסון בסיפורים השונים והמגוונים על המחתרת ניל"י - עלייתה, פעילותה ונפילתה. הן בהגדרה עצמה והן בזיכרון היה מתח בלתי פתור בין שתי תפיסות של נשיות ובין שתי פרקטיקות של התנהגות נשית ארץ ישראלית, שהתקיימו זו בצד זו בשיח על הלאום.

בעבודה זו אעסוק באחת מפרשיות הגבורה המופלאות ביותר בתולדות העם העיברי בדורנו - פרשת ניל"י, ובדמות המפתח בה - שרה אהרונסון, שפועלה והנצחת זכרה נעים על הציר שבין מאבק מיגדרי לקורבן לאומי. שרה אהרונסון, שניצחה על פעולות ניל"י בארץ-ישראל, היתה דמות מרכזית בדרמה של ארגון הריגול הראשון בתולדותיה של מדינת ישראל.
היא לא היתה רק יד ימינו של אהרון אהרונסון, אחיה, כי אם גם מפקדת בחזית. אבל מעבר לכך - הצעירה מזכרון יעקב נתגלתה באותם ימים סוערים כאישיות היסטורית בפני עצמה.
אבקש לבדוק כיצד עיצבה הזהות המיגדרית של שרה אהרונסון את מיתוס מותה והנצחתה הקולקטיביסטית, כלומר, האם ניתן לראות בשרה אהרנסון כפמיניסיטית בפועלה וכפי שהיא משתקפת בעיצוב הזיכרון הלאומי, או כלוחמת לאומית המבקשת לקדם את הרעיון הציוני.

הסיבה המרכזית לבחירה בנושא זה לעבודתי במסגרת הסמינר 'נשים ולאומיות' נובעת מכך שהתנועה הציונית נתפסת כתנועה גברית גרידא, ודומה כי מקומן של הנשים בה נפקד וסיפורה של שרה אהרונסון יוצא דופן מבחינה זו. אבקש לבדוק האם המיתוס של שרה אהרונסון הוא מיתוס מיגדרי או מיתוס לאומי, כיציר תרבות ופרקטיקות זיכרון פוליטיות-לאומיות, וכיצד היא עצמה ביקשה שישתקף פועלה.

הפרק הראשון בעבודתי יעסוק בתנועה הפמיניסטית על שני גליה המרכזיים וידון בשאלות המאבק הפמינסטי כמאבק מיעוטים כזה של התנועות הלאומיות. לאחר מכן אבחן את התנועה הציונית כתנועה המציבה במרכזה אייקונות תרבותיות-היסטורית גבריות בלבד, ומזניחה את מקומן של הנשים בה. עוד אבחן את הזיכרון הקולקטיבי הציוני ככזה המבצע הדרה ושוליות לזיכרון הנשי בתוכו. בפרק השלישי תימצא סקירה היסטורית של ארגון ניל"י, רשת הריגול היהודית שפעלה בארץ-ישראל כנגד השלטון הטורקי ולמען קידום האינטרסים הבריטיים בה, במסגרת מלחמת העולם השניה.

לאחר סקירה היסטורית זו יעסוק הפרק הרביעי בשרה אהרונסון, מנהיגת ארגון ניל"י בארץ-ישראל, דמות ייחודית ויוצאת דופן שהקריבה עצמה למען מטרותיו הלאומיות של היישוב היהודי. לבסוף יעסוק הפרק החמישי והאחרון בעיצוב מיתוס הזיכרון של שרה, הנע, כאמור על ציר המיגדר והלאומיות.
-------------------------------------------------------------------------------
1. ניצה ברקוביץ', "אזרחות ואימהות: מעמדן של הנשים בישראל", בתוך: יואב פלד ועדי אופיר ישראל: מחברה מגויסת לחברה אזרחית, (ירושלים; מכון ון-ליר, 2001), ע' 208 (המאמר: 206-243)

מקורות:

אפרתי, יורם (עורך), יומן אהרון אהרונסון, (תל-אביב; הוצאת קרני, 1970)
זרטל, עדית, האומה והמוות, (אור-יהודה" הוצאת דביר, 2001)
ליבנה, אליעזר, אהרון אהרונסון: האיש וזמנו, (ירושלים; מוסד ביאליק, 1969)
ליבנה, אליעזר, נדבה, יוסף ואפרתי, יורם, ניל"י: תולדותיה של העזה מדינית, (תל-אביב; הוצאת שוקן, 1980
כץ, שמואל, הרשת: ההגדה לבית אהרונסון, (ירושלים; הוצאת משרד הבטחון, 2000)
צוקרמן, משה, שואה בחדר האטום, (תל-אביב: הוצאת המחבר, 1993)
רוזין, טלי, מה זה בכלל פמיניזם, (תל-אביב; זמורה-ביתן, 2000)
שילה, מרגלית, קרק, רות קרק וחזן-רוקם, גלית (עורכות), העבריות החדשות: נשים ביישוב ובציונות בראי המגדר, (ירושלים; הוצאת יד יצחק בן-צבי, 2001)
אליאור, רחל, "נוכחות נפקדות: נשים בלשון הקודש, בדת היהודיץ ובמציאות הישראלית", בתוך: עצמון, יעל (עורכת), התשמע קולי? ייצוגים של נשים בתרבות הישראלית, (ירושלים; הוצאת מכון ון-ליר, 2001), עמ' 42-82
ברקוביץ', ניצה, "אזרחות ואימהות: מעמדן של הנשים בישראל", בתוך: פלד, יואב פלד ואופיר, עדי, ישראל: מחברה מגויסת לחברה אזרחית, (ירושלים; מכון ון-ליר, 2001), עמ' 206-243
גוטויין, דניאל, "הפרטת השואה: פוליטיקה, זיכרון והיסטוריוגרפיה", דפים לחקר תקופת השואה, מאסף ט"ו, (תל-אביב: הוצאת מערכות, 1998), עמ' 7-52
גולן, אביעזר, "נצח ישראל לא ישקר", בתוך: תלמי, מנחם, גולן, אביעזר וכץ, עמנואל (עורכים), לוחמי החופש בישראל (תל-אביב; הוצאת ש. פרידמן, תש"א), עמ' 119-168
מלמן בילי, "אגדת שרה:מיגדר, זיכרון וארץ-ישראליות 1990-1917", בתוך: אופנהיימר, אהרון, כהן, ירחמיאל וקפלן, יוסף (עורכים), ציון, ס"ה, ג', (ירושלים: החברה ההיסטורית הישראלית, תש"ס) עמ' 343-378
מלמן בילי, "מן השוליים אל ההיסטוריה של היישוב: מיגדר וארץ-ישראליות", בתוך: אופנהיימר, אהרון, כהן, ירחמיאל וקפלן, יוסף (עורכים), ציון, ס"ב, (ירושלים: החברה ההיסטורית הישראלית, תשנ"ז) עמ' 243-278

תגים:

לאומיות · מגדר · פמיניזם

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שרה אהרונסון בראי הפמיניזם", סמינריון אודות "שרה אהרונסון בראי הפמיניזם" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.