שיפוט מוסרי, נוער במצוקה ועבריינות

תקציר העבודה:

בניגוד לבעלי-חיים, שהתנהגותם נקבעת ע"י מערכת אינסטינקטים מגובשת, זקוק האדם למערכת נורמטיבית, נלמדת ומופנמת, של היתרים ואיסורים, להדרכת התנהגותו. הדבר הכרחי לשם קיומו האישי ולשם קיומה של חברה אנושית מסודרת. למרות חשיבותו של נושא המוסר, הוא היה שנים רבות נחלת הפילוסופים בלבד. בשנות ה-30 החלה התעניינות אמפירית בנושא, שדעכה בשל אכזבה מתוצאות המחקרים ומחסרונה של תיאוריה פסיכולוגית כוללת ומוסכמת, שתסביר אספקטים שונים של שיפוט והתנהגות מוסרית. (זיו, 1980).
תפיסה מוסרית מורכבת ממושגים מופשטים, כגון: מושגי מוסר, דמוקרטיה, צדק ושיוויונית.
אצל ילדים מושגים אלה הינם בעייתיים, ואצל נוער עבריין במיוחד, זאת בשל העובדה שרבים מבני נוער אלו נמצאים עדיין בשלב החשיבה הקונקרטית ועדין לא עברו לשלב גבוה יותר של החשיבה המופשטת, ועל כן לא יכולים להבין את משמעות המושגים הנ"ל. (וולף, תשנ"ח).
מושג המוסר עשוי להתפתח אצל היחיד תוך כדי יחסי הגומלין שלו עם הזולת. (1982) Nucci טען כי ילדים הם בדרך כלל קורבנות למעשים לא מוסריים של ילדים אחרים המכים אותם, וגורמים להם נזק פיסי או פסיכולוגי. בדרך זו מתפתחת אצל הילדים תפיסת "מוסר", כלומר תפיסה זו מובנית באמצעות פעילות שהילד מעורב בה. ראוי להדגיש שפעילות הקשורה בתפיסת מושג המוסר ותפיסה של מושגים מופשטים אחרים, אפשרית אם לילד יש אינטראקציה חברתית, שתוביל אותו לחוויה, להתנגשות עם מושגים אלו. אינטראקציה חברתית ערכה רב במסגרת של קבוצת עמיתים, זאת משום שאפשרי בה הליך של דיון, וויכוח. מצב זה ניתן לנצל כדרך מתודית יעילה להנחלת ערכים ומסרים שהתרבות רוצה ביקרם. Kohlberg & Turiel (1971) הדגישו שפיתוח דיון הקשור לקונפליקטים ולדילמות מוסריות מאפשרת חשיפה של ילדים לרמות שונות של מחשבה מוסרית. ילדים מקשיבים זה לזה, קולטים תפיסות אחרות ובדרך זו אפשר שיתערערו בהם תפיסותיהם הקיימות, ובמקומן יגבשו תפיסה בשלה יותר.לטענתם, מספר תנאים הכרחיים על מנת לאפשר שינוי זה אצל הפרט: הדיון המוסרי עדיף שיערך בקרב קבוצת שווים שהיא בעלת שפיטה מוסרית דומה בדרך כלל. שינוי קונסטרוקטיבי אפשרי, אם ילד חשוף לתפיסות מוסריות גבוהות מזו שלו, אך לא יותר מאשר שלב אחד.
רעיונות ומחשבות הקרובות לתפיסתו, קל לילד להפנים.

עבודה זו עוסקת בנושא: "התפתחות השיפוט המוסרי בקרב נוער במצוקה בישראל".
לאחרונה אנו עדים לתופעות של עבריינות הולכות וגוברות בקרב בני הנוער. תופעות של עבריינות שהיו מנת חלקם של עבריינים בוגרים, הפכו לנחלת בני הנוער, כגון: גילוי עריות, סחר בסמים, סחר בנשים, שימוש בנשק חם ועוד.
כיוון שאני עובדת עם בני נוער במצוקה, רציתי לבחון מקרוב כיצד התפתח השיפוט המוסרי בקרוב בני נוער אלו? מדוע הם עושים את העבירות הללו? מהו תפקידה של המשפחה? מהו תפקידה של החברה? ומהי, אם כן, "החוליה החלשה" של אותם בני נוער שביצעו את העבירות?
האם למשפחה כח שווה, כמו זה של קבוצת השוים? ובכלל זה, כיצד באה לידי ביטוי השפעת תהליך הסוציאליזציה שעבר הנער במשפחתו?
בהקשר זה יש לציין כי 1969) Bandura) הדגיש את כוח החיקוי וההזדהות בחינוך. ילדים מחקים התנהגויות שהם רואים. על מנת ליצור בית גידול לקליטת נורמות והפנמתם, על הילד לקבל את המסרים מהורה, אח, גננת ומורה שהם בבחינת אוטוריטה כלפיו, אך יש לו חיבה ואהבה כלפיהם.

בנושא של התפתחות השיפוט המוסרי, נעזרתי רבות במחקרים שערך לורנס קוהלברג עם עמיתיו למקצוע, וכן הבאתי את תפיסתם של פיאז'ה, קוהלברג ואריקסון אודות נושא התפתחות המוסר.
בנושא של עבריינות הנוער, נעזרתי בספרו של אדד משה "עבריינות וסטיה חברתית" משום שהוא מביא את מירב הידע אודות התחום בהתבסס על ידע מקצועי ואקדמאי כאחד. ספריו של מלמד אהרון אודות המשפחה העבריינית, פתחו בפני צוהר אל נבכי עולם הנערים.
למשפחותיהם של הנערים ישנה השפעה מירבית על אופן תפיסתם את המציאות. ספריו של מלמד אהרון, שופט בבית המשפט לנוער במשך שנים רבות, מצביעות על ידע רב שנאסף ברבות השנים מתוך העבודה וכן מתבססים על ידע אקדמאי נרחב.
ככלל, כל הספרות המקצועית מקיפה את תחום עבריינות הנוער מהיבטים חשובים (כגון: המשפחה, מערכת החינוך, קבוצת השוים) ואשר בעזרתם ניתן לראות מדוע השיפוט המוסרי של אותם נערים לא התפתח כראוי, ואת הסיבות לביצוע העבירות.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק א': היבטים תאורטיים למוסר
א.1 - התיאוריה של פיאז'ה
א.2 - התיאוריה של קוהלברג
א.3 - התיאוריה של אריקסון
פרק ב': עבריינות נוער
ב.1 - הגדרת התופעה
ב.2 - עבריינות נוער והתנהגות אנטי חברתית
ב.3 - גורמים לתופעה
ב.4 עבריינות נוער ומערכת החינוך
פרק ג': המשפחה
ג.1 - המשפחה מהי?
ג.2 - המשפחה ותהליכי סוציאליזציה כגורמי עבריינות
ג.3 - המשפחה העבריינית
ג.4 - סיכום
פרק ד': סיכום
ד.1 - התפתחות המוסר בקרב נוער במצוקה
ד.2 - שיקול דעת מוסרי
ביבליוגרפיה

מקורות:

אדד,מ. וולף,י. (2000) עבריינות וסטייה חברתית - תיאוריה ויישום. הוצאת אוניברסיטת בר-אילן,רמת-גן.
אריקסון ה. אריקסון. (1967). ילדות וחברה. הוצאת ספריית פועלים.
אתגר,ט. (1997).אבחון עברייני מין מתבגרים.הפורום לנושאי ילדים ונוער, ביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל, אוניברסיטת תל-אביב. הוצאת רמות.
גוטליב,א.(1986)דפוסים ארגוניים במוסדות לשיקום נוער מנותק. עבריינות וסטיה חברתית, י"ד 15-27.
גרינברגר,ד. קריסטין, א. פדסקי (2001) להתמודד עם מצבי רוח מדריך לעבודה עצמית על פי הגישה הקוגניטיבית. תל-אביב,הוצאת גלילה.
גיליגן,ק. (1995). בקול שונה. תל-אביב, ספריית הפועלים.
המנחם,א., לוי,נ. (1995). עבריינות וסטייה בראייה רב גורמית. מפגש.
המנחם,א. (1998) טיפול במשפחות רב-בעייתיות (מר"ב) - מודל התערבות. מפגש- כתב עת לעבודה חינוכית סוציאלית. גליון כפול .
וולף,ר. (תשנ"ח). המסגרת הבית ספרית כמסייעת לחינוך לאחריות מוסרית.בשדה חמד, 4. הוצאת: אוניברסיטת בר אילן.
ויניקוט,ד.ו. (1988). הילד, משפחתו וסביבתו.תל אביב: ספרית פועלים.
זיו,א. (1980). פסיכולוגיה בחינוך. רמת אביב: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
חסין,י. (1992) עבריינות נוער בישראל: מצוקה אובייקטיבית ומצוקה סובייקטיבית בקרב העולים מארצות האיסלם לישראל. מפגש-לעבודה חינוכית סוציאלית, 2, עמודים 62-69
טיבי,נ. (1997) טיפול משפחתי במתבגרים לפי הגישה המבנית. מניתוק לשילוב: יוזמות ומחשבות במה לעובדי קידום נוער בישראל, 8, עמודים 63-70.
טנא,ד. (1994) התערבות במשפחות של חוסים במעונות לנוער קשה הסתגלות. חברה ורווחה, כ"ט, עמודים 122-125.
כספי,י.(1999)עבירות ועבריינות נוער. תל אביב.
להב,ח.(1999). להחזיר את הנוער המנותק לפעילות. מצילה 16, 20-24.
מוס,א. (1988) תיאוריות על גיל ההתבגרות. תל-אביב, הוצאת ספריית פועלים.
מלמד,א. (1986) נוער במצוקה. חיפה, הוצאת אוניברסיטת חיפה.
מלמד,א. (תשמ"ג).נוער במצוקה. האוניברסיטה הפתוחה.
סרוף,א, קופר,ר, דהארט, ג'. (1998). התפתחות הילד טבעה ומהלכה. תל אביב: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
שוהם,ש. ג., רהב,ג., אדד,מ. (1987) קרימינולוגיה תיאוריות מחקר ויישום. הוצאת שוקן ירושלים ותל-אביב.
שיחור,ד. (1974). חווית בית הספר בתפיסתם של עבריינים "ממשיכים" "ולא ממשיכים בישראל
שימשי,א.(1999). "נערים בקבוצות סיכון". מצילה 16, 15-18.
שלהבת,י.(1981). הגורמים לעבריינות נוער בישראל. הוצאת התנועה הקיבוצית: מכון לבון.
שפירא ובן אליעזר (1986) יסודות הסוציולוגיה. תל-אביב, הוצאת עם עובד.
שרוני,ו.(1995). "הקשר בין לקות למידה לעבריינות נוער - מגמת וסקירת ספרות". מפגש.
Bandura;.A. (1969). Principles of Behavior Modification, New-York. Aolt, Rine Hart and Winston.
Blatt,M. Kohlberg,L.(1975). The Effects Of Classroom Moral Discussion Upon Children's Level Of Moral Judgment.
Elliot.T. (1980). Moral Development and Socialization.
Garret, S. K . Tidwell, R . (1994) Youth At Risk : In seatce of definition, in Journal Of counseling Development ( 72 ), April- Marc
Kohlberg,L.(1969). Stage and Sequence: The Cognitive-Development Approach to Socialization. In D.A Goslin(ED), Handbook of Socialization Theory and Research. Chicago: Rand NoNally.
Kohlberg,L., Turiel,E. (1971). Moral development and moral education. In: G.S. Lesser (ED.). Psychology and Educational Practice. London: Scott, Foresman and company.
Nucci,L. (1982). Conceptual development in the moral and conventional domains: Implications for value education. Review of Educational Research, 49.
Piaget,J. (1965). The Moral Judgment of the Child. New York: Free Press.
Rest, J. (1986). Moral Development, Advances in Research and Theory. New York Westport, Connecticut London.

תגים:

פשע · מוסר · נוער · עבריינות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שיפוט מוסרי, נוער במצוקה ועבריינות", סמינריון אודות "שיפוט מוסרי, נוער במצוקה ועבריינות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.