מדיניות מרחבית - תכנון אוך טווח בישראל

תקציר העבודה:

תוכן עניינים:
הקדמה
פרק א' - מבוא: מהו תכנון ארוך-טווח?
מאפייני התכנון ארוך-הטווח
תכנון ארוך טווח בישראל
רקע היסטורי
פרק ב' - ענף התקשורת הישראלי - תמונת מצב ונתונים כלליים
פרק ג' - הסדרת נושא התקשורת הסלולארית ומתקני תקשורת קטנים וזעירים בישראל
תכנית ישראל 2020: פרק תקשורת ותחבורה
תמ"א 31
תמ"א 35
תמ"א 36א'
פרק ד' - ניתוח תמ"א 36א'
פרוגרמה
מבנה התכנית
עקרונות תכנון
שיטות יישום
האישורים הדרושים כתנאי למתן היתר
ביצוע
סעיף יידוע הציבור (סעיף 18/3)
עתירה לבג"צ
סיכום
ביבליוגרפיה

הטכנולוגיה הסלולארית קיימת מעל ל-150 שנים. זוהי טכנולוגיה המבוססת על שידורי רדיו, טלוויזיה ומכשירי קשר. בשנים האחרונות התפתח תחום הטלפונים הסלולאריים במהירות עצומה, וכתוצאה מכך - עלה הצורך בתחנות ממסר.
לטכנולוגיה זו השלכות, בין היתר, בתחום הבריאות; פעילותם של מכשירי הטלפון הניידים יוצרת שדה אלקטרומגנטי המפיץ קרינה אלקטרומגנטית. קרינה זו מתחלקת לשני סוגים עיקריים: קרינה מייננת, בתדרים גבוהים, העלולה לפגוע בתאים חיים, לחימום רקמות ולפי מחקרים, להרס רקמות, וקרינה בלתי-מייננת בתדרים נמוכים, הכוללת בין היתר, תדרי רדיו. 1

השפעותיהם של השידורים על הבריאות נחקרות מזה 50 שנים. ארגון הבריאות העולמי התקין תקנים בעניין זה והם מיושמים בישראל מאז שנות ה90 - על-ידי המשרד לאיכות הסביבה. חשש ציבורי זה העלה מספר בעיות בנוגע להתקנת אנטנות סלולאריות. לשם כך הקימו החברות הסלולאריות פורום משותף, המטפל בהסברה ומענה לתלונות הציבור בנוגע לאנטנות סלולאריות ומשרד איכות הסביבה מפרסם את כל הנתונים לגבי מיקומן של אנטנות אלו .2

השלכה נוספת היא על איכות הסביבה - מתן שירות איכותי על-ידי ארבע החברות הסלולאריות, הפועלות כיום, מצריך התקנת מספר רב של אנטנות בכל רחבי הארץ. אנטנות אלו פוגעות בנוף, בקו הרקיע, בשטחים פתוחים וכיו"ב. אחת הדרכים להתמודדות היא מיזוגם של כמה מוקדי שידור באתר אחד ושילובם עם מערכות תשתית דומות.
בפועל, נוצר מצב בו הושמו ממסרים ללא היתרים לעיתים באמצעות תשלום 'דמי שכירות' לאזרח עבור הצבתה בביתו, ללא ידיעת שכניו, לעיתים באזורים רגישים מבחינה נופית וכיו"ב.
מצב זה הביא לצורך בהסדרה סטטוטורית-תכנונית לפרישת הממסרים.

עבודה זו תבחן את הסדרת נושא התקשורת והטלקומוניקציה בישראל, כפי שבאה לידי ביטוי בתכנית מתאר ארצית 36א' למתקני תקשורת קטנים וזעירים (להלן: תמ"א 36א'), שהיא תכנית סקטוריאלית - נושאית, תוך סקירת הפרק הנוגע לתשתיות תקשורת וטלקומוניקציה בתכנית האסטרטגית - "ישראל 2020" ותוך בחינת נושא זה בתמ"א 31 ותמ"א 35, שהיא תכנית כוללת-משולבת לכל הסקטורים של הפעילות בישראל; יישובים, תשתיות, שטחים פתוחים וכיו"ב, שטרם אושרה.
בפרק הראשון סקירה כללית על תכנון ארוך-טווח ויישומו בישראל. בפרק השני סקירת ענף התקשורת הישראלי, בפרק השלישי נושא הסדרת ענף התקשורת בתכנית ישראל 2020 ובתכניות המתאר הארציות השונות, ולאחר מכן ניתוח תמ"א 36א' למתקני תקשורת קטנים.
--------------------------------------------------------------------------------
1. דו"ח מבקר המדינה 50ב', עמ' 184
2. אייזן אסף, "אנטנות סלולאריות - כל העובדות", גלובס, .31.8.2003

מקורות:

Alterman, R., National-Level Planning in Democratic Countries, An International Comparison of City and Regional Policy-making, Liverpool, Liverpool University Press, 2000

תגים:

ארוך · טווח · מדיניות · תכנון · תקשורת · תשתיות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מדיניות מרחבית - תכנון אוך טווח בישראל", סמינריון אודות "מדיניות מרחבית - תכנון אוך טווח בישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.