בחינתו של יוסף כמתכנן לטווח ארוך הראשון בהסטוריה. בחינת פעילותו של יוסף ועקרונות התכנון שלו.

תקציר העבודה:

יוסף כמתכנן לטווח ארוך
הראשון בהיסטוריה

תוכן העניינים hy0902 -

1.עקרונות התכנון

2.פעילותו של יוסף

3.עקרונות התכנון של יוסף

4.ביבליוגרפיה


עקרונות התכנון
בספרות הניהולית המודרנית ישנן התייחסויות רבות להתליך התכנון לטווח ארוך.
התכנון מדבר על תכנון לאומי רב שנתי. התכנון מתייחס לכמה שלבים:
1.איסוף מידע מהעבר.
2.הנחות לגבי העתיד.
3.תכנון לתקופה ארוכה.
4.ביצוע ובקרה.
5.לקחים

פעילותו של יוסף
יש להניח כי יעקב אהב את יוסף בשל חוכמתו וצורתו החיצונית. האחים שנאו אותו
בשל היותו הצעיר שבהם, אולם גם המוצלח ביותר.
יוסף בבית האסורים ניסה להפעיל את קסמיו האישיים, וכך כאשר השליך פרעה שניים
משריו לבית הסוהר הטיל מפקד בית הסוהר את הטיפול בהם על יוסף.
התורה מספרת על יוסף כי היה יפה תואר בניגוד לדרכה שלא לתאר תיאורים פיזיים.
ספורנו מפרש לנו מיקומו של הפסוק מתוך סיבות אובייקטיביות ואילו רש"י אומר כי
הקב"ה זימן לו ניסיון לאחר שהתחיל להתייפות, ניסיון שגרם לו להתדרדר לבית
האסורים.
נשאלת השאלה מדוע שני שרים נכבדים שואלים את יוסף לפתרון חלומותיהם. האם
דבריו "כי לאלוהים הפתרונים" משכנעים אותם או האם השני ראה כי לראשון יוסף
פתר היטב. רד"ק אומר "ראה בליבו כי הפתרון טוב הוא וחשב כי גם יאמר פתרון חלומו
הטוב כי דעת בני אדם כי החלומות הולכים אחר הפתרון וכן בדברי חז"ל (ברכות נה,
ע"ב): כל החלומות הולכים אחר הפה". ויוסף מה שהבין בחלום כל אחד פתר לפי שכלו
אם טוב-אם רע". כלומר השני חשב כי גם לו יפתור לטובה.
הספורנו אומר דבריו "ספרו נא לי" התקבלו על דעת אחד השרים ואילו השני כשראה
"כי פתר לטובה", ולכן ביקש גם הוא פתרונות.
יוסף מושלך לכלא: "ויהי ה' את יוסף ויט אליו חסד... ויתן שר בית הסוהר ביד יוסף
את כל האסירים...אין שר בית הסוהר רואה את כל מאומה בידו...ואשר הוא עושה ה'
מצליח"....

מקורות:

יוסף כמתכנן לטווח ארוך
יוסף כמתכנן לטווח ארוך הראשון בהיסטוריה
תוכן העניינים
1. עקרונות התכנון
2. פעילותו של יוסף
3. עקרונות התכנון של יוסף
4. ביבליוגרפיה
עקרונות התכנון
בספרות הניהולית המודרנית ישנן התייחסויות רבות לתהליך התכנון לטווח ארוך. התכנון מדבר על תכנון לאומי רב שנתי. התכנון מתייחס לכמה שלבים:
1. איסוף מידע מהעבר.
2. הנחות לגבי העתיד.
3. תכנון לתקופה ארוכה.
4. ביצוע ובקרה.
5. לקחים
פעילותו של יוסף
יש להניח כי יעקב אהב את יוסף בשל חוכמתו וצורתו החיצונית. האחים שנאו אותו בשל היותו הצעיר שבהם, אולם גם המוצלח ביותר.
יוסף בבית האסורים ניסה להפעיל את קסמיו האישיים, וכך כאשר השליך פרעה שניים משריו לבית הסוהר הטיל מפקד בית הסוהר את הטיפול בהם על יוסף.
התורה מספרת על יוסף כי היה יפה תואר בניגוד לדרכה שלא לתאר תיאורים פיזיים. ספורנו מפרש לנו מיקומו של הפסוק מתוך סיבות אובייקטיביות ואילו רש"י אומר כי הקב"ה זימן לו ניסיון לאחר שהתחיל להתייפות, ניסיון שגרם לו להתדרדר לבית האסורים.
נשאלת השאלה מדוע שני שרים נכבדים שואלים את יוסף לפתרון חלומותיהם. האם דבריו "כי לאלוהים הפתרונים" משכנעים אותם או האם השני ראה כי לראשון יוסף פתר היטב. רד"ק אומר "ראה בליבו כי הפתרון טוב הוא וחשב כי גם יאמר פתרון חלומו הטוב כי דעת בני אדם כי החלומות הולכים אחר הפתרון וכן בדברי חז"ל (ברכות נה, ע"ב):
כל החלומות הולכים אחר הפה". ויוסף מה שהבין בחלום כל אחד פתר לפי שכלו אם טוב-אם רע". כלומר השני חשב כי גם לו יפתור לטובה.
הספורנו אומר דבריו "ספרו נא לי" התקבלו על דעת אחד השרים ואילו השני כשראה "כי פתר לטובה", ולכן ביקש גם הוא פתרונות.
יוסף מושלך לכלא: "ויהי ה' את יוסף ויט אליו חסד... ויתן שר בית הסוהר ביד יוסף את כל האסירים...אין שר בית הסוהר רואה את כל מאומה בידו...ואשר הוא עושה ה' מצליח".
הפסוקים המתארים את השלכתו של יוסף לבור הם נצחונה של הקונספציה הצורנית. אך על פי שיוסף הושלך לסוג אחר של בור, החזרה הנפלאה על המוטיבים המילוליים מבהירה שהברכה היא גורלו. בשל אותה סיבה ממש להבעה עיקרית זו של מתן אמון מוחלט זוכה לאישורה הסופי כאשר פרעה מפקיד את ניהול הארץ כולה בידי יוסף. הנוסחה שלפיה
ה' נמצא עם יוסף שפתחה את תיאור פעולותיו במצרים מופיעה עתה שנית בסוף הפסוק המסיים את האפיזודה.
אלטר טוען כי שלל הדוגמאות האלה של חזרה היא מעשה אומנות מחוכם המשקף בצורות שונות הנחה הטמונה ביסוד הסיפור המקראי. הלשון בסיפורי המקרא לעולם אינה נתפסת כמעטה שקוף של האירועים המסופרים או כקישוט אסתטי שלהם אלא כחלק יסוד בלתי נפרד של המסופר. בחזון המקראי שוררת אמונה עזה במשמעות הגיונית ומוחלטת של
הלשון. כאשר מודיעים לנו בסיפור המקראי על מעשיהם ועל דבריהם של נשים וגברים הנקראים תמיד באיזה מקרה גורלי שמתקרב או סוטה מהצו האלוהי החזק, שבה ומציתה את חייהם ללא הרף בתוך תנית מורכבת של מילים. האדם יכול לחזור ולהגשים את דברי ההתגלות, לחזור ולהשמיט לחזור ולשנות אך תמיד קיים המסר המקורי הדוחק
שמתמודדים עימו, מסר שהודות לעוצמה הגלומה בניסוח המילולי הקונקרטי שלו אינו מאפשר שישכחוהו או שיתעלמו ממנו. האדון מדבר ועבדו ניקרא לחזור על הנאמר על ידי הוצאתו לפועל. לעתים תכופות הרבה יותר המספר מדווח על פעולה, אחר הדמות חוזרת ואומרת זאת כמעט באותו מילים עצמם.
השתלשלות העניינים מתוארת כמפורט בפרק מ':
א. יוסף ידע מתי עומד לחול יום הולדת פרעה שהרי פרעה ערך ביום זה "משתה לכל עבדיו". יוסף היה מקורב לאירועי בית המלוכה בעיקר בשל היותו משרת של פוטיפר.
ב. יוסף ידע במה חטאו שר המשקים ושר האופים של מלך מצרים. יש להניח שבמשך השנה ששירת יוסף את שני השרים. הוא גם יכל להעריך במה הם חטאו ומה יוכל פרעה לעשות להם.
בהתבסס על שתי ההנחות יכול היה יוסף להקיש שביום הולדתו יזכר פרעה בשני שריו ויחליט מה יעשה בהם ומאחר וידע במה המדובר יכול היה לשער מי מהם יצא לחסד ומי לשבט.
רמז לעובדה שיוסף תיכנן את דרכו לשם השגת שחרורו ניתן למצוא בפסוק האחרון של פרק מ': "ולא זכר שר המשקים את יוסף, וישכחהו". אלא שכאמור טעה יוסף בהערכתו ששר המשקים ימהר ויגמול לו על פתרון חלומו האופטימי, לאחר כשנתיים.
בפתרון חלום פרעה אנו רואים לטווח ארוך.
בחלום פרעה הוא רואה שבע פרות דקות ושבע פרות שמנות וכן במקביל לכך שעורים. הפרות הדקות (רזות) אוכלות את שבע הפרות השמנות ולא נראה כי "בא אל קירבן". החכמים לא הצליחו לפתור אותו בצורה משביעת רצון ולכן מזמים את יוסף ואומר פרעה ליוסף "תשמע חלום". כלומר אתה מבין חלומות היות ואתה מתנהג בחסידות... (רש"י).
פרעה ניסה כמה וכמה פעמים את יוסף והפך את סדרי דבריו אבל יוסף היה מפסיקו ומתקנו כל פעם והיה אומר לו: לא כך חלמת אלא כך ופרעה חשב כי יוסף היה אחריו וראה את החלום (מדרש תנחומא).
"ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלוקים עשה הגיד את פרעה": כלומר חכמיך לא הצליחו כשאמרו שתוליד שבע בנות היות וכל דברי העולם, כך אומר יוסף, מתנהלים על פי הקב"ה חוץ מארבע דברים המסורים בידיו (מהרי"א).
לפי המלבי"ם יוסף לימד כאן יסודות חשובים מאוד בתורת החלומות וסתר את החרטומים:
1. אדם חולם רק חלום אחד.
2. יש לפתור חלום קודם כפשוטו ורק אח"כ על פי הדרש.
3. אין החלום מורה רק על דבר פרטי אלא גם על דבר כללי.
ספר הישר מספר כי פרעה כל כך התפעל מצורה זו של פתרון החלום שלא יכל לדבר עם יוסף.
שפתי חכמים אומר כי יוסף חידש דבר נוסף שכל דבר בחלום צריך לסמל משהו: אם כתוב צנומות ודקות כנראה שיש בכך משהו.
בתעודות העתיקות שנתגלו עד היום במצרים לא נמצאו ידיעות ברורות על מושב בני ישראל בארץ ההיא, ולכן חלוקות דעות הוקרים ביחס לזיהויו של מלך מצרים שהעלה לגדולה את יוסף, ובכלל ביחס לזמן המאורעות שבפרשה זו ובבאות אחריה וביחס לתקופת שעבוד מצרים.
חידוש מסוים יחסי הייעוץ שבין יוסף לפרעה כשאנו משווים אותם לאלה שבין יתרו למשה. החידוש הוא בכך שקרוב לוודאי שיוסף הוא גם היועץ הראשון שלאחר שיועצו התקבל על דעת לקוחו- הוא הוזמן לנהל את ארגונו של הלקוח. שהרי לאחר שפרעה אמר לו כי עצמו מקובלת עליו לחלוטין הפקיד אותו על ממשלתו.
יוסף פותר את החלומות על פי גישת היהדות: על פי ניסיון העבר ניתן לחזות את העתיד. סיפור החלומות השני הוא של שני השרים בבית הסוהר. הפעם חולמים האחרים ויוסף הוא הפותר. שני החלומות מובאים האחד לחזק את השני. הדבר הוא למעשה דומה לכללי איסוף האינפורמציה המודיעינית אשר אינה יכולה להיחשב כמהימנה לפני שהתקבל
מידע ממקור שני שיוודא את המידע שהתקבל ממקור ראשון.
עיקר הרעיון בפרק מ"א הוא בכך שבפעם הראשונה במקרא שידוע לנו על תכנון אשר לפי מושגינו יכול להחשב לתכנון לטווח ארוך. אומנם גם קודם על שומעים על תיכנונים, כמו מגדל בבל, אולם לא היה זה תיכנון היות ולא ידעו את סופו ואת טווח הזמנים.
השאלה המתבקשת היא מהי אותה מציאות שהביאה את פרעה לחלום דווקא על שבע פרות ושבע שיבולים. הסבר אחד יכול להיות שהמספר שבע היה מקובל באותם הימים ופרעה עצמו הושפע ממספר זה.
וינשל מתאר את שלבי התכנון והביצוע של יוסף:
עקרונות התכנון של יוסף
שלב התכנון
פרטי השלב
תכונות של תהליך תכנון לטווח ארוך
איסוף מידע מהעבר
מידע המבוסס על מה שקרה בעבר כבסיס לעתיד.
שני חלומותיו של פרעה אודות הפרות ואודות השיבולים.
הנחות לגבי תנאים שונים בעתיד
א.הקושי בתכנון בשל יכולת השתנות הפרטים.
ב.אפילו אם התכנון מבוסס אין ערובה שיתממש מאחר ואין ודאות שתנאי העבר יחזרו.
אפילו החרטומים לא רצו לתכנן בהסתמך על העבר.
"אלוהים יענה את שלום פרעה"- כלומר יוסף עצמו ידע כי לא בטוח שתנאי העבר יחזרו.
תכנון לטווח ארוך
התכנון בימנו חייב להיות לפחות ל5- שנים.
העובדה שתקופת התכנון של יוסף היתה ל14- שנה מכרעת לגבי ההנחה.
ביצוע ובקרה
בקרה ההוצאה לפועל.
בחלק האחרון של פרק מ"א אנו עדים להכנות המעשיות של יוסף להוצאת התוכנית לפועל. בענין התכנון נכשל "עד כי חדל לספור כי אין מספר".
לקחים
תכנון בהתחשב עם הלקחים שהוצאו מתוך המציאות שלא תואמת בכל את פרטי התכנון.
בשבע השנים הרעות היו בעיות שהתעוררו.
השלב האחרון בהקשר לתכנון לטווח ארוך שלו מתואר בחלקו השני של בראשית מ"ז.
מהתאור של שבע השנים ה"רעות" ניתן להסיק כמה דברים. בשבע השנים הטובות שילם יוסף לאזרחי מצרים בכסף עבור יתרות התבואה שאסף מהם. יש להניח שיוסף ניסה בשבע השנים הרעות למכור למצרים את התבואה במחירים גבוהים מאלה ששילם להם. קרוב לוודאי שבינתיים נוצר גם שוק שחור בתבואה ואנשים ניסו להשיג איש מרעיהו כמויות
תבואה מעבר למה שנמכר להם על ידי הרשות, שבראשותו של יוסף.
דבר זה היה כשלונו השני של יוסף, לאחר שנכשל בבקרה הכמותית בשבע השנים הטובות. אך הוא מסיק מסקנות:
1.הוא מחליט שהלאמת הקרקעות תאפשר לו איסוף נתונים, תכנון וביצוע יותר טובים.
2.הוא הסיק מסקנה שמוטב לקבוע מראש את כמויות התבואה שהמדינה תאסוף מנתיניה, ולא להשאיר את הדבר ביד הנתינים ו\או בידי הפקידים.
כלומר תכנונו של יוסף ממלא את חמישת הסעיפים המנויים לעיל.
ביבליוגרפיה
מקורות ראשוניים
ילקוט מעם לועז
רבנו בחיי
מקראות גדולות
בראשית רבא
ספר הישר
מדרש תנחומא
ספרות
*.אלטר אורי, אומנות הסיפור במקרא, תל-אביב, 1981.
*.ארליך ארנולד, מקרא כפשוטו, 1899, עמודים 100-110.
*.דובשני מנשה, "החלומות בסיפור יוסף", דרכי הסיפור המקראי, תל-אביב, 1988.
*.וינשל תיאודור, "סיפורי המקרא וההתנהגות הארגונית- יוסף ועקרונות התכנון".
וינשל תיאודור, "סיפורי המקרא וההתנהגות הארגונית- יוסף ועקרונות התכנון", עמודים 28-29.
1

תגים:

ארגונית · התנהגות · מקרא

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "בחינתו של יוסף כמתכנן לטווח ארוך הראשון בהסטוריה. בחינת פעילותו של יוסף ועקרונות התכנון שלו.", סמינריון אודות "בחינתו של יוסף כמתכנן לטווח ארוך הראשון בהסטוריה. בחינת פעילותו של יוסף ועקרונות התכנון שלו." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.