השפעת תהליך החיברות על חוסר השיוויון בין נשים וגברים בשוק העבודה.

תקציר העבודה:

חוסר השוויון בכוח העבודה בין נשים וגברים הוא בעצם פועל יוצא של ציפיות שונות של החברה מכל אחד מהמינים. כתוצאה מהתייחסות שונה כלפי נשים וגברים עוד בילדותם, גברים ונשים גדלים ומפתחים תכונות שונות אשר מרכזיות באישיותם, כאשר תכונות כגון: מנהיגות, עצמאות ותחרותיות הן תכונות שתמצאנה אצל הגברים ברוב המקרים.
ממצאים מחקריים מראים שבכל הגילאים גם ציפיות הנשים מעצמן נמוכות יותר מאשר אצל הגברים, וזאת במיוחד במטלות לא מוכרות ובמצבים של תחרות.
בעקבות הציפיות השונות של החברה ניתן לראות כיצד החברה היא זו שמכוונת את הנשים לבחור במקצועות נשיים, אשר אינם דורשים השקעה של שעות עבודה מרובות מחוץ לבית.
וזאת לעומת הגברים אשר מצופים להגיע לדרגות ניהול ועבודות בתחום המדע,אשר יספקו את פרנסת המשפחה.

נראה כי ההבדל בין נשים וגברים בבחירת המקצוע לעתיד נובע מתהליכי סוציאליזציה, שאותם רוכשים בני האדם עוד בגיל צעיר ומונחים למעמדות היררכיים, המרובדים על פי ג'נדר ויוצרים חלוקה בלתי שוויונית של עושר, עוצמה וזכויות בחברה בין שני המינים. בספרי הלימוד לילדים בגיל בית הספר תוארו הגברים כגיבורים ראשיים ואילו הנשים לעומתם, הצטיירו כבובות כנועות ויפות תואר, שתפקידן לצפות מן הצד בנערים המצויים במרכז הפעילות, לתמוך בהם ולשמח אותם. תיאורים אלה ניתנים גם על ידי המורות המשתפות פעולה בהתאם לקודים ולציפיות של החברה.(משוניס, 1999).

האישה הישראלית חופשייה אמנם לטפח קריירה משלה אך למרות עלייה במגמת השוויון בין גברים לנשים, קיים עדיין פער ניכר בין שכרם של גברים לשכרן של נשים, וכן קיימים עיסוקים נפרדים המוגדרים כעיסוקים גבריים או נשיים. כך למעשה מתקיים בישראל שוק עבודה המתפצל למקצועות גבריים ומקצועות נשיים כאשר נשים עוסקות במקצועות המוגדרים כמקצועות נשיים כגון: מזכירות, הוראה, טיפול בילדים, עבודה במשך הבית ועוד - מקצועות שלרוב הזמן הנדרש לרכישתם הוא קצר יחסית, דרגת העניין והמעורבות האישית בהם מוגבלות, הסטאטוס החברתי שלהם נמוך יחסית וכמעט ואין בהם אפשרויות קידום. כמו כן נשים משתכרות פחות מגברים גם כאשר מאפיינים כגון השכלה, ניסיון וותק דומים אצל שני בני המינים.

נושא עבודה זו הוא "השפעת תהליך החיברות על חוסר השיוויון בין המינים בשוק העבודה."
קיימת טענה סוציולוגית לפיה החברה מכוונת את שני המינים לבחירת מקצוע התואם את מינם ובהגיעם לבגרות הם מפנימים ציפיות אלה ומפתחים קריירה מקצועית בתחום שכוונו אליו. זאת הסיבה לכך שנשים בוחרות במקצועות נשיים מובהקים, כאשר לחברה עצמה יש אינטרס לשמר את תפקידיה המסורתיים של האישה כמטפלת בבית ובמשפחה. כך למעשה סוכני החברות השונים (הורים, מורים, סביבה חברתית), מכוונים את האישה לבחור באותם עיסוקים שבהם הסיכוי שיתנגשו עם תפקידי הבית הוא מזערי ביותר.
התארגנות החברה כגון: הקמת מעונות יום לילדים, מתן אפשרות לנשים לעבוד במשרה חלקית מקלה מצד אחד על נשים אך במקביל תורמת להישארותן של נשים בתחומי העיסוק הנשיים אשר אינם מחייבים השקעת שעות עבודה מרובות.
כך למעשה נתונות הנשים ישראליות בין שני קטבים - האחד מושך לכוון התפקידים הנשיים המסורתיים כגון: אם, רעיה ועקרת הבית; ואילו השני קורא להישגיות, לפיתוח אישי, לחתירה לקריירה מקצועית ולעצמאות כלכלית. ולמרות שכיום נפתחות לפני הנשים יותר ויותר אפשרויות חדשות, עדיין קיים אי שוויון בין גברים לנשים בכל הקשור לקריירה ולשילוב בשוק העבודה.

בעבודה זו אנסה להראות שבמהלך תהליך הסוציאליזציה קיימת כבר מגיל צעיר התייחסות שונה של סוכני החברות כלפי בנים לעומת בנות. כתוצאה מהתייחסות שונה זו במהלך תהליך החברות, אותן תכונות שהן מרכזיות המפתחות הישגיות כגון מנהיגות, עצמאות ותחרותיות - אינן מהוות חלק מן הדימוי העצמי של הבנות כוון שהן אינן זוכות לעידוד ע"י סוכני החברות השונים. יתכן שהקושי לפתח או לבטא התנהגות הנוגדת את הדמות הנשית מהווה מעצור להתקדמותן של נשים בעולם העבודה. ניתן לראות על סמך ממצאים מחקריים שונים שבכל הגילאים ציפיות הנשים מעצמן נמוכות יותר מאשר אצל הגברים במיוחד במטלות לא מוכרות ובמצבים של תחרות.
אותו תהליך סוציאליזציה שונה מביא את הנשים לבחור במקצועות נמוכי סטאטוס, הרי אלו המקצועות ה"נשיים",ואת הגברים לבחור במקצועות ה"גבריים", וכך בעצם נוצרים פערי השיוויון בשוק העבודה בין שני המינים.

זכות האישה לשוויון הזדמנויות ולשוויון זכויות חברתי, כלכלי, תרבותי ומשפטי נמנית אמנם על עקרונות היסוד של מדינת ישראל, כמו של מרבית מדינות העולם, אך זכות זו עדיין לא התממשה במלואה במציאות החברתית. וכפי שניתן לראות על פי נושא עבודה זו, לחברה יש חלק נכבד בכך בהיותה משמרת את תפקידיה המסורתיים של האישה תוך ניסיון להקל עליה ולמצוא פתרונות לעזרה כגון מעונות יום או עבודה במשרה חלקית. ניסיון זה אמנם מקל זמנית על האישה אך בטווח ארוך יוצר חלוקה למקצועות נשיים ומקצועות גבריים וכן לפערים בשכר בין גברים לנשים. לכן חשוב מאוד להעלות נושא זה למודעות הציבורית ויתכן ומודעות לנושא זה תוביל לצמצום הפערים בין גברים לנשים בתחום התעסוקה.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. חינוך טרום תעסוקתי והשפעתו על עולם העבודה
3. גיל הגן
4. גיל בית הספר
4.1 לימודי מתימטיקה - תיאוריית הייחוס
5. נשים בעולם העבודה
5.1 הפרדת עיסוקים - סגרגציה לפי ג'נדר
5.2 הסיבות לסגרגציה בשוק העבודה
5.2 אופיים השונה של המקצועות "הנשיים" והמקצועות "הגבריים" והשפעתם על השוני
בשכר
6. סקירת כניסת הנשים למקצועות השונים בשוק העבודה-
6.1 מעמד הנשים בטכנולוגיה
6.2 מקצועות המחשב
6.3 קידום נשים בבנק הפועלים
6.4 מזכירות - מקצוע נשי
6.5 עקרת הבית
6.6 נשים ברפואה
6.7 נשים בשירות הציבורי
7. נשים בצמרת הניהולית
8. סיכום
9. ביביליוגרפיה

מקורות:

אלכסנדר, א.,1997, השתקפות האפליה בנתונים, מתוך נשים הכוח העולה, קידום נשים בעבודה - "ניפוץ תקרת הזכוכית", ענת מאור, ספריית פועלים. עמ' 44-37.
בן צבי-מאיר, ש. הרץ-לזרוביץ, ר.,יולי 1990 , מורים פרחי הוראה - על סווג בנים ובנות כתלמידים בולטים, עיונים בחינוך 53.54. עמ' 88-71.
גולן,ר.,1988,אפליית נשים בישראל בתחום השכר:מסגרת מושגית,שיטות מחקר,ממצאים ומגמות.משאבי אנוש ויחסי עבודה בישראל.עמ' 25-36.
דיין, י.,1989, סטריאוטיפים מיניים בגן, הסתירה שבין ההתייחסות תלוית מין לבין שיפור יחס אינדיבידואלי. מצא מין את שוויונו, מקראה לעובדי הוראה. עמ' 121-117.
יזרעאלי, ד.,1994,הקלות הבלתי נסבלת של תפיסת החינוך כפתרון לבעיית מעמד האישה, מצא מין את שוויונו- המקראה לעובדי הוראה. עמ' 7-10.
יזרעאלי,ד.,2001, יחסי עבודה ומשפחה המקרה של נשים במעמדות הביניים בישראל. עמ-3-17.
למדן, א.,1997, ג'נדר במערכת החינוך והבניית עולם העבודה, נשים הכוח העולה, ענת מאור, ספריית הפועלים. עמ' 177-185.
מאור, ע.,1997, נשים בסגל האקדמי, תקרת הזכוכית - גם בכוח המוח הנשי באקדמיה, ספרית הפועלים.
מילר, צ.,1995, השתקפות סטריאוטיפים מיניים בספרי הלימוד בחינוך הממלכתי בישראל, מצא מין את שוויונו, מקראה לעובדי הוראה. עמ' 144-159.
משוניס, ג'.,1990, סוציולוגיה. תל אביב, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
סבירסקי ש., קונור א., סבירסקי ב., יחזקאל י.,2001, נשים בשוק העבודה של מדינת הרווחה בישראל. מרכז אדווה.
סמילנסקי, מ.,1998,עיצוב הזהות המינית בגן ובבית הספר היסודי, מצא מין את שווינו, מקראה לעובדי הוראה. עמ' 123-125.
ספר, מ.פ., הרץ-לזרוביץ, ר., בן-צבי מאיר, ש., סווג בנים ובנות כתלמידים בולטים בעיני עמיתיהם לכיתה, מגמות ל"ב (3),1990. עמ' 361-373.
סקר התאחדות תעשיינים בישראל: נשים בתעשייה, התוכנה והאלקטרוניקה, ינואר, 1997.
פלדמן,ש.,1992, נשים בעולם העבודה, מצא מין את שוויונו, מקראה לעובדי הוראה. משרד החינוך, התרבות והספורט. עמ' 217-213.
פלדמן, ש.,1992, אתגר בהתבגרות, כרך ד', בחירת מקצוע ותכנון קריירה, משרד החינוך, התרבות והספורט, האגף לתכניות למודים, צוות נט"ע, אוני' תל-אביב, הוצאת רמות.
פרידמן, א.,1982, זהות והתקשרות, מתוך נשים במלכוד - על מצב האישה בישראל, ת"א הקיבוץ המאוחד. עמ' 11-20.
פרס,י.,כץ,ר.,1984. האם העובדת ומשפחתה. דו"ח מחקר.מודיעין אזרחי בע"מ,מכון למחקר ת"א .
רוזן,א.,1991,הקשר בין משתני סוציאליזציה, פרפקציוניזם, מוטיבציה הישגית ושחיקה אצל סטודנטיות וסטודנטים להנדסה, עבודת גמר לתואר מוסמך במדעי הניהול, אונ' תל-אביב.
רוזן, א.,1997, התרבות הגברית ומעמד הנשים בטכנולוגיה, עורכת ענת מאור, נשים הכוח העולה, ספרית פועלים. עמ' 123-136.
שטייר, ח., לוין-אפשטיין, ח.,1999, דפוס תעסוקה של נשים: השפעות ארוכות טווח על שכרן, סוציולוגיה ישראלית א (ג'), עמ' 239-256.
Acker, J.,1990, Hierarchies, Jobs, Bodies,Gender and Society, vol,4, p. 139-158.
Anker R., 1997, Theories of occupational segregation by sex: An overview, International Labour Review, vol.136,No 3 p.315-339.
Baron J.N., Newman A.E.,1990, "For What It's Worth: Organizations' Occupations and the Value of Work Done by Women and Nonwhites" American Sociological Review. Vol. 55, p.155-175.

תגים:

אפליה · סוציאליזציה · שוויון · שיוויון · שיויון · פמיניזם · אישה · אשה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השפעת תהליך החיברות על חוסר השיוויון בין נשים וגברים בשוק העבודה.", סמינריון אודות "השפעת תהליך החיברות על חוסר השיוויון בין נשים וגברים בשוק העבודה." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.