אירועים דומים- סיקור שונה

תקציר העבודה:

תוכן עניינים
מבוא
פרק א'- סקירת ספרות , הגדרות והשערות
1. יחסי מרכז- פריפריה הגדרות, ובחינתם בתקשורת הישראלית
2. טרור ותקשורת- יחסי גומלין
פרק ב'- מבנה המחקר
1. שאלת המחקר
2. מתודולוגיה
3. אירועי הטרור הנבחרים
פרק ג'- ממצאים
הצגת הממצאים
דיון
סיכום ומסקנות
1. סביבה תקשורתית חדשה
2. אירועים דומים- סיקור שונה
ביבליוגרפיה

מבוא
בשנות ה70 - חשפו מחקרים את הקשר בין הטרור למדיה. טרור זה הוגדר "טרור חדש", שכן
רק בשלבים אלו החל הטרור מבקש למשוך אליו תשומת לב תקשורתית. במחקר שערך חוקר
התקשורת ג'נקינס (Gankins, 1991) נטען כי הטרור מופנה כלפי קהל התקשורת וכי הקורבנות
במקרים אלו הם כלי המשרת את הטרוריסטים, על מנת להעצים את המסרים ולנסות לקבל
הכרה. הוא הגדיר את הנושא כ"תיאטרון הטרור".
את חשיבותה הגדולה של המדיה בעיני הטרוריסטים אנו לומדים מאופן השימוש שלהם בה,
כמעט בכל המקרים בהם ישנה פגיעה טרוריסטית בשטח ריבוני של מדינה. בכל המקרים תצא
הודעה מסודרת מהמקורות הטרוריסטים לתקשורת, נטילת אחריות, האג'נדה שמאחורי
הפיגוע וכיום אף צילומים נדירים של הפיגוע כפי שצולמו ע"י המבצעים.
ניתן לראות כי במערכת היחסים שבין הטרור לתקשורת מתקיימת מעין מערכת סימביוטית,
כלומר כל צד נזקק לצד השני ומעניק לו משירותיו.
המונח תקשורת, כשלעצמו, הוא מונח נייטרלי. השאלה החשובה היא מה תוכן התקשורת.
התוכן הוא שיכול להניב הסכמה או מחלוקת, שיתוף פעולה או התנגדות. מי שעוסק בזרימת
מידע בתוך מערכת כלשהי, צריך לבדוק את איכות המידע ולא רק את כמותו. מידע יכול לקרב
ולגשר בין קהילות, מדיונות, מעמדות ואזורים, אך טמון בו גם פוטנציאל לחיזוק השוני ומגמות
ההפרדה ביניהם.
כשאנו באים לנתח את מערכות יחסי הגומלין בין ארגוני הטרור, גורמי הממשל וקהל היעד,
ניתן לראות את התקשורת כצלע חשובה במשולש זה. התקשורת מעבירה את המסרים של
ארגוני הטרור, אל האזרחים ואל גורמי השלטון ובכך הם נותנים למעשה משוב לפעולות
ארגוני הטרור.
את פעולת הטרור אשר אינה זוכה לסיקור ניתן להמשיל לעץ הנופל ביער, אף אחד לא יודע
מכך ומכאן שהדבר לא קרה. (. (Lipmann, 1992
בהסתמך על דבריו של ליפמן (Lipmann, 1992) הרי שלמיקום פיגוע הטרור ישנה חשיבות
כלפי יוזמי הפיגוע.
אבו איאד, בהתייחסו לפיגוע כנגד ספורטאי ישראל באולימפיאדת מינכן, טען כי אחת
המטרות בקביעת יעד הפיגוע הייתה לנצל את הריכוז העצום של אמצעי התקשורת והחשיפה
במקום, בכדי לתת למאבק תהודה עולמית.
למעשה אנו נמצאים במעין דילמה. מצד אחד אנו טוענים כי אירועי טרור מסוקרים בצורה
יסודית, ויש מי שיקצינו ויאמרו כי התקשורת היא זו המחדירה אויר ללהבות הטרור, כלומר
ללא סיקור הטרור היה נמוג. מאידך אין אפשרות להתעלם מכל פעולת טרור, ללא קשר היכן
היא מתבצעת, ולא לסקר אותה בכלל. אין שום אפשרות להסתיר מידע חשוב זה מאף אחד.
בבחינה קצרה של אירועי הטרור המרכזיים אשר התרחשו בעולם בכלל, ובארץ בפרט, מתגלה
כי על מנת לקבל הד תקשורתי רחב, מעדיפים הטרוריסטים לבצע את זממם במקומות מרכזיים
הזוכים לסיקור נרחב.

מטרת עבודה זו היא לבחון האם נקבל סיקור חדשותי זהה לאוטובוס אשר מתפוצץ במרכז
ת"א, ירושלים או רמת גן, לבין אוטובוס שמתפוצץ בעפולה או בגוש קטיף.
במחקר זה נעזרתי ב"מודל משולב" אשר בעזרתו ניתחתי את הממצאים ביחס לשאלת המחקר.
המודל משלב ניתוח כמותי, עם ניתוח איכותי של התכנים.
לשם סקירה וניתוח של הנושא, בחרתי מתוך רשימת פיגועי הטרור פיגועים שנערכו בין השנים
2000 ועד 2004, שישה אירועים, מתוכם שלושה שבוצעו במרכז (ת"א, חיפה וירושלים)
ושלושה אשר בוצעו בפריפריה (חדרה, עמנואל עפולה). כל ששת פיגועי הטרור נבחנו במדיה
המודפסת, בשלושת העיתונים הגדולים המתפרסמים בארץ: "ידיעות אחרונות", "מעריב"
ו"הארץ".

מקורות:

אלי, א. (1993). התקשורת בישראל מרכז פריפריה: סיקורן של עיירות הפיתוח. ת"א : ברירות.
אלי, א. (1992). אז מה המסר?. אותות, מאי 1992.
אפרת, א. (1987). עיירות הפיתוח בישראל- עבר או עתיד. תל- אביב: אחיאסף.
ברזל, א. (1976). רשות הדיבור למי? חופש הגישה אל אמצעי השידור. ירושלים: רשות השידור, מרכז ההדרכה.
גרדוס, י. (1986). ריכוזיות וביזור, מרכזים ופריפריות בחברה הישראלית. רבעון לכלכלה, 126, עמ' 496-499.
גרינברג, ע. 1988. הזמנה לעיירות הפיתוח. ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל.
דהאן, י. (1990). עיירות הפיתוח על ספת הפסיכואנליזה. עיתון אחר, אפריל 1990, עמ' 48-49.
טבצ'ניקוב, ד. (1987). סיפורו של ירח גלטר: ירוחם שם של מקום. תל- אביב: מודן.
כספי, ד. , לימור, י. (1992). המתווכים: אמצעי התקשורת בישראל: 1948 - 1990. ת"א : עם עובד, מכון אשכול, האוניברסיטה העברית.
כספי, ד. (1980). צמיחתה של העיתונות המקומית בישראל: מגמות והערכות ראשוניות. אוניברסיטת בר-אילן, המכון לשלטון מקומי.
כספי, ד. (1981). מהו סוד הצלחתם של העיתונים המקומיים. מתוך אותות 38, עמ' 8-9
ליסק, מ. , הורביץ, ד. (1990). מצוקות באוטופיה. ת"א: עם עובד.
נוסק, ה. (1994). שואה ותקומה בסיקור אירועי טרור בולטים בעיתונות הישראלית, 1968 - 1978. קשר, 16, 18-32.
ניר, ר. , רועה, י. (1983). דרכי ציטוט בדיווח החדשותי בעיתונות הישראלית. בתוך, עוזי, א. שחר, ב. ט, גדעון. (עורכים). העברית שפה חיה. אוניברסיטת חיפה, תשנ"ג.
Carey, j. w. (2002). American journalism on, before, and after september 11. In B.
Carpini, M. X. D., Williams, B.A (1994). Methods, Metaphors Media Research: The uses of Television in Political Conversations.
Carpini, M. X. D., Williams. B. A. (1994). Fictional None Fictional Television
Celebrates Earth Day: Or, Politics is Comedy Plus Pretense. Pp# 74-88.
Galtung, J. (1971). A Structural Theory of Imperialism.
Gans, H.J. (1998). What can journalists actually do for American democracy?Press/Politics, 3(4), 6-12
Maxwell, E. M. Donald, L. (1972). Show Media. Public Opinion Quartery, Vol. 36. Colombia University.
Picard, r. (1993). Media portrayals of terrorism (PP 10-23). Lowa: lowa state university press.
Shills, E. (1975) Center and Periphery, Chicago, The University of Chicago Press,
Simmons, B, K. (1991). U.S. magazines labeling of terrorist. In o.a. alali, K.K. Eke (Eds.).
Weinmann, G. (1992). Modern Terrorism. The Media and Public Opinion. In: Staneleg Rothman, The Mass Media. P.P 103-120.
Zalizer S. Allan (Eds.), Journalism after September 11. (pp. 119-140). London and New York: Routledge.

תגים:

אירועים · טרור · מרכז · סיקור · עיתונות · פיגועים · פריפריה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אירועים דומים- סיקור שונה", סמינריון אודות "אירועים דומים- סיקור שונה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.