מסגד המריבה בנצרת

תקציר העבודה:

ב-21 לדצמבר 1997, ארבעה ימים לפני חג המולד הנוצרי, הגיעו עשרות מוסלמים לרחבת כנסיית הבשורה בנצרת, הכריזו על האזור כאל אדמות אסלאמית השייכות ל"ואקף" והחלו בבניית אוהל שחור ענק, שישמש מסגד זמני עד בניית המסגד הגדול על שם שהאב א-דין, אחיינו של צלאח א-דין אל איובי, משחרר ירושלים מהשלטון הצלבני. בשנים שבאו לאחר מאורע זה, נמשכה התופעה של מאבק מתמשך בין ה"מוסלמים" ל"נוצרים" בנושא מסגד המריבה האמור לקום, כאשר "הצד הישראלי" נוקט במדיניות מבולבלת, לא עקבית ותמוהה ומעורר עליו את חמתם של שתי הצדדים. ההתפרצות בנושא מסגד המריבה, כמו המשך ההתפתחויות שליוו קונפליקט זה, שתואר כקונפליקט בין דתות, עוררו אף הן תשומת לב והתעניינות רבה, בישראל כמו בעולם כולו. תשומת לב שסוקרה בין היתר בהרחבה באמצעי התקשורת השונים. כאשר דומה כי מקורו של עניין זה, בין היתר, הוא בשל התפיסה הרווחת בקרב רבים בציבור בישראל ובעולם כי זהו תחילתו המחודשת של סכסוך בין שתי דתות על רקע בניה באזור מסוים, כחלק ממאבק יוקרה דתי (באמצעי התקשורת דווח בהרחבה כי צריח המסגד האמור להיבנות עתיד לעקוף בגובהו את הכנסייה הקיימת ובכך ליצור מראית של דומיננטיות שליטה בקו הרקיע של העיר נצרת). בעבודתי זו, אנסה להוכיח כי עניין מאבק היוקרה איננו כפי שהוא נראה למתבונן מן החוץ, מאבק יוקרה דתי - תיאולוגי בין שתי דתות מתחרות, וכי העניין הדתי אינו אלה כסות ערטילאית הבאה לטשטש (ואף לסייע) את מושא המריבה האמיתי.
טענת מחקרי היא כי אירועים אלו אינם אלה זהו שיאו של מאבק פוליטי מתמשך, והבשלתו של תהליך חברתי שהובילה התנועה האסלאמית בעיר בעשור האחרון. התפרצותו של מאבק פוליטי זה הייתה מתרחשת, לדעתי, בכל מקרה, והסיבה שאנו עדים למאבק הפוליטי המוסתר הזה דווקא בנושא מסגד המריבה היא בשל אופי בעלות הקרקע, מיקומה ודגם ההתיישבות בה ובסביבתה, המשתנים לאורך הזמן, אשר יצרו למובילי ומתכנני המאבק זירה נוחה להשגת מטרותיהם הפוליטיות בתקופת הזמן הנתונה. במהלך העבודה, אנסה להציג את התמונה כפי שמצטיירת בעיני מי שחוקר את המהפך הפוליטי - חברתי המתחולל בעיר נצרת; כלומר, שהסכסוך על בניית המסגד, לרגלי הכנסייה הנוצרית החשובה ביותר בעיר, איננו מאבק על שטח בניה, אלא נקודת שיא בתהליך הפיכתה של העיר נצרת מעיר נוצרית לעיר מוסלמית. תהליך אשר מוכתב ומעוצב על ידי פוליטיקאים מהתנועה האסלאמית, המעוניינים למקסם את סיכויי היבחרותם ובו אף משתתפים פוליטיקאים נוצרים ו"ישראלים". עם זאת, מתוך הבנה כי עניין שימוש הקרקע ומיקומה הנם ככל הנראה, הסיבה העיקרית להתפרצות דווקא במקום זה, אנסה לבחון את המתרחש ולהסבירו גם מתוך אוריינטציה גיאוגרפית, עם המתודולוגיה הקיימת בתחום. מימד הזמן והמרחב של מסגרת הדיון יתרכז בעיקר בעיר נצרת בשנים 1997, השנה אשר בסופה החל מרוץ השדים בתקשורת הישראלית, עם הגעתם של עשרות מוסלמים לרחבת כנסיית הבשורה בנצרת והכרזתם על האזור כאל אדמות אסלאמית השייכות ל"ואקף" ועד לשנת 2001, בה אני עוצר בשל קושי בהשגת נתונים אמפיריים. עם זאת, לא ניתן, לדעתי, להבין את המציאות הפוליטית, החברתית והגיאוגרפית הקיימת בעיר נצרת מבלי לגלוש אחורה לנקודות ציון דרך, ולרקע היסטורי ופוליטי הקודם לתקופה מתוחמת זו, מה שאעשה מעט ככל האפשר, ולפי הצורך. ניסיתי לפזר את סוגי המקורות בהם עשיתי שימוש בחיבור זה (ספרים ומאמרים ראשוניים ומשניים, נתונים משנתונים לאומיים ובינלאומיים, ערביים ומערביים, מקוונים וכתובים על הדף) כדי לנסות ולהשיג תמונה מדויקת ככל הניתן, מתוך הבנה כי "השחקנים" המעורבים בסכסוך; ה"מוסלמים", ה"נוצרים" ו"ישראל" (מה שאתאר בהמשך כפוליטיקאים מוסלמים ונוצרים בנצרת ומחוצה לה, וכן פוליטיקאים וביורוקרטים שונים בשלטון הישראלי) ינסו לתאר את המציאות כפי שתטיב עם האינטרסים האישיים שלהם. כן נתתי משקל ל"פתוות" (פסקי הלכה מוסלמיים) מודרניות בשפה הערבית אשר יצאו בזמן הסכסוך האמור כדי לנסות ולהבין יותר לעומק את התיאולוגיה המוסלמית הטוענת לבעלות על המקום, ואת הניואנסים המסתתרים מאחורי טקסטים אלו. לאורך כתיבת חיבור זה, ניסיתי ככל יכולתי לבחון את הנושא ללא נקיטת עמדה אישית ובאובייקטיביות מחקרית ככל שניתן לי.
שיטת העבודה תהיה ראשית לתאר את ההתפתחות ההיסטורית של העיר נצרת תוך דגש לעניין הדתי ודמוגראפי.
שתי הפרקים הראשונים יהוו את הבסיס לפרק השלישי, הפרק כבד המשקל ביותר בעבודתי, ואשר בו אנסה לתאר את התפתחות המחלוקת על מסגד המריבה: טיעוניהם, בקשותיהם ומעשיהם של ה"שחקנים" השונים הנוגעים בעניין. בחלקו האחרון והמסכם של החיבור אנסה לחבר בין ההתפתחות ההיסטורית והחברתית - פוליטית לבין דגם ההתיישבות והקרקע באזור המריבה, ואנסה משם להוכיח את טיעוניי, כיצד דגם זה יצר את הלגיטימיות והאפשרות להתפרצות מחלוקת קרקע חריפה כל כך עליו עבור פוליטיקאים מהתנועה האסלאמית, המנסים למקסם את סיכויי היבחרותם.

תוכן העניינים:
מבוא
העיר נצרת - רקע כללי
ההתפתחות הפוליטית של העיר נצרת - עד 2001
ההתפרצות סביב מסגד שהאב א-דין
מסקנות
ביבליוגרפיה

מקורות:

אורן, יפתחאל. "קרקעות, תכנון ואי-שיוויון: חלוקת המרחב בין יהודים וערבים בישראל", תל - אביב: מרכז אדווה, 2000.
ארנון, גולן. "שינוי מרחבי - תוצאת מלחמה: השטחים הערביים לשעבר במדינת ישראל 1948 - 1950", באר שבע: אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 2001.
ג'בארין, י'. "מדיניות הקצאת קרקע לצרכי ציבור בישובים ערבים בישראל: מחקר הערכה", חיפה: חיבור לשם קבלת תואר מגיסטר, הפקולטה לארכיטקטורה ולתיכנון ערים, הטכניון, 1996.
גביש, ד'. "קרקע ומפה: מהסדר קרקעות למפת ארץ ישראל 1920 - 1948", ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1991.
וילנאי,זאב. "אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל", תל - אביב: עם עובד, תשל"ח, כרך 5.
חאמאיסי, ראסם. "התחדשות גלעיני הישובים הערביים בישראל", ירושלים: חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה", האוניברסיטה העברית, 1993.
חאמאיסי, ראסם. "מתכנון מגביל לתכנון מפתח בישובים הערביים", ירושלים: מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, 1993.
כאהן, קלוד. "האסלאם - מלידתו עד תחילת האימפריה העות'מאנית", תל-אביב: שוקן, 1995.
מוריס, בני. "לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים: 1947 - 1949", תל - אביב: עם עובד, 1991.
מוריס, בני. "תיקון טעות: יהודים וערבים בארץ ישראל - 1936 - 1956", תל - אביב: עם עובד, 2000.
Emmet, c. Conflicting Loyalties and Local Politics in Nazareth, The Middle East Journal, v.51 no 4, autumn 1997.
Israeli, r. "The Anti- Millennium: The Islamization of Nazareth", Jerusalem Letter/Viewpoints, Jerusalem Center for Public Affairs, no. 428, april. 2000.
Israeli, r. "Green Crescent over Nazareth - The Displacement of Christians by Muslims in the Holy Land", London: Frank Cass, 2002.
Usher g. Seeking Sanctuary- The "Church" vs. "Mosque" dispute in Nazareth, Middle East Report, no 214, spring 2000.

תגים:

איסלם · איסלאם · נצרות · אסלאם · דתות · מאבק · מיעוטים · מסגד · סכסוך

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מסגד המריבה בנצרת", סמינריון אודות "מסגד המריבה בנצרת" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.