יהלומי המריבה, עבודת כפייה ותנאי עבודה במלחמת אזרחים בסיירה לאונה

תקציר העבודה:

יהלומים הם סמל לאהבה. בתור אבן יקרה שמסמאת באצילותה אנשים רבים מאד בעולם, ערכה רב מאד וישנן מדינות אשר היהלומים המצויים בהן, עשויים להבטיח את ביטחונם ואת עושרם של מיליוני בני אדם(1). ובכל זאת, למרות האמור, היהלומים מסמלים עבור מיליוני בני אדם ביבשת אפריקה את המוות, העימות, השנאה ואת הפיכתם לחסרי כל. אחת המדינות שבה בלטה מלחמת אזרחים אכזרית הינה סיירה לאונה (Sierra Leone). נראה כי מה שהצליח להניע את הלחימה לאורך שנים, היו מרבצי היהלומים במדינה. יהלומים אלה שמשו למימון המלחמה, ובה בעת יצרו מערכת קיפוח לא אנושית של העובדים במכרות אלה, אשר מצד אחד יצרו עושר של ביליוני דולרים, ומצד שני הותירו את עובדיהם ללא יכולת בסיסית לפרנס את עצמם ואת משפחותיהם.

סיירה לאונה שוכנת במערב אפריקה. בשנים 1991-2002 התחוללה בה מלחמת אזרחים ובה קפחו את חייהם רבבות בני אדם. סיירה לאונה היא אחת המדינות העניות בעולם, על אף היותה עשירה במחצבים. היעדר תשתית חברתית וכלכלית מפותחת פוגעת גם כיום בפיתוח הכלכלה. כמדינת עולם שלישי, מאופיינת סיירה לאונה בפערים מעמדיים אדירים בין רבדי האוכלוסייה. בשנים האחרונות נעשה מאמץ לשקם את הכלכלה ולנצל את משאבי המדינה הטבעיים. יהלומים, שבהם משופעת המדינה, הם מקור הכנסה מרכזי בסיירה לאונה הינו מכרות היהלומים שהחלו לפעול בשנות ה-30 של המאה ה-20 (2).

בשנות ה-60 וה-70 הייתה סיירה לאונה מדינה חלשה, אשר קבלה זה מקרוב את עצמאותה, הפכה לדיקטטורה ונפלה קורבן לשחיתויות, לפשעים כלכליים ונתמכה על ידי מדינות שמימנו למדינה העשירה במחצבים ואוצרות טבע את המזון לתושביה העניים(3). זאת למרות שסיירה לאונה היא אחת המדינות העשירות ביותר ביהלומים, אשר נמכרים בביליוני דולרים בשנה, אך לתושבים, לא נותר למצער דבר מכל זאת. במהלך עשרות שנים, עד שנת 2002, מימנו היהלומים את המלחמות, בעיקר מלחמות האזרחים, שניטשו בסיירה לאונה וענף היהלומים, במקום שיעשיר את האוכלוסייה, הפך לגורם המדכא, מקפח, מנצל ואף מסכן את חייה של אוכלוסייה זו(4).

עבודה זו מיועדת לחקור את הזיקה בין מבנה ענף כרית היהלומים בסיירה לאונה, כפי שהתפתח מאז שהמדינה קבלה עצמאות בשנת 1961 ועד תום מלחמת האזרחים. העבודה תחקור כאמור את הזיקה בין ענף היהלומים בסיירה לאונה לבין פרוץ המלחמה, מימון פעולות צבאיות במהלך מלחמת אזרחים והיווצרות התנאים לשימוש בעבודת כפייה במהלך המלחמה. כן ייבדק מצב הענף לאחר סיום הלוחמה והנהגת הרפורמות וכן את הקשר בין מבנה הענף , ארגונו והתנהלותו, לבין העובדה שלמרות שפע של יהלומים, נותרה סיירה לאונה אחת המדינות העניות בעולם, בה פועלי הענף אינם זוכים לתמורה הולמת עבור עבודתם ותוצרתם. חשוב לציין כי ענף כריית היהלומים מעסיק מספר רב של עובדים ומהווה במדינות רבות ענף כלכלי מרכזי (לדוגמא, בהודו עובדים בענף כמעט מיליון בני אדם ובבוטצואנה משמשים היהלומים כמעט 85% מהיצוא של המדינה), כך שיש ליהלומים משמעות רבה לגבי תרומתם (או אי-תרומתם) לאוכלוסיית המדינה המשופעת באוצרות טבע אלה.

בעבודתי ארצה לטעון, כי אמנם יהלומי הקונפליקט יצרו את בעיית קיפוחם של העובדים בענף, אשר לא יכלו לפרנס מעבודה קשה ומפרכת את משפחותיהם. עם זאת, פתרון הבעיה של יהלומי הקונפליקט, בעיקר באמצעות תהליך קימברלי, לא היווה פיתרון לתנאי העבודה של הכורים ומלקטי היהלומים בסחף וכן לא לזכויותיהם. עוד אבקש לטעון, כי על מנת לפתור את בעיית קיפוחם של העובדים, לא די במניעת השימוש ביהלומי הקונפליקט, אלא יש ליצור אמנה שתעגן את זכויותיהם של עובדים אלה מול המעסיקים - מדינות ובעלי זיכיון, תוך הגדרת זכות ההתאגדות של עובדים אלה, על מנת שתובהרנה זכויותיהם המינימאליות, כך שיוכלו לפרנס את עצמם ואת משפחותיהם בכבוד מעבודה קשה זו ולהפחית את הפגיעה בבריאותם.

כדי לתמוך בטענתי אציג בפרק הראשון רקע היסטורי, חברתי ופוליטי לפרוץ המלחמה. בפרק השני אתייחס למקומם של יהלומי המריבה במלחמת האזרחים. לפרק זה יהיה בעיקר ערך תיאורטי, המסביר את השפעת יהלומי קונפליקט על עימותים ואוכלוסיות באזור העימות. בפרק השלישי יתואר תהליך הכפייה והעבדות בהפקתם של יהלומי המריבה. פרק זה יראה כי המלחמה אינה מפנה את כפיית העבודה רק לצרכי המלחמה, כי אם גם לבעלי כוח, המעוניינים להתעשר. אלה כופים על האוכלוסייה המקומית, בכוח הנשק, עבודה קשה, כשלעתים מותירים את העובדים ללא כל תמורה. הפרק הרביעי יעסוק בהתערבות גורמי סיוע בינלאומיים. מתברר כי גורמים אלה מנסים להשקיט את רוחות המלחמה, אולם אינם מיטיבים עם הפרטים ביום יום, כלומר עם העובדים בענף הפקת היהלומים. הפרק החמישי ידון בתהליך קימברלי ותפקידו של קרטל דה-בירס בכל הקשור ליהלומי קונפליקט ולעמדתו כלפי מעמדם של מלקטי היהלומים והפרק השישי יתייחס למצבם בפועל של עובדי הפקת היהלומים בסיירה לאונה.

תוכן העניינים:
מבוא
1. רקע היסטורי, חברתי, פוליטי ובינלאומי לפרוץ המלחמה
1.1. חוסר-יציבות שלטונית, חתרנות והפיכות מאז שנות ה-60
1.2. מלחמת האזרחים והתערבות כוחות זרים
1.3. חולשת השלטון בתום המלחמה
2. יהלומי המריבה במלחמה, מקומם ותפקידם
2.1. יהלומים - פתח לשחיתות ופיתוי לעושר
2.2. יהלומים ואוצרות טבע - הקפיטל המניע מלחמות אזרחים
2.3. מלחמות אזרחים, אוצרות טבע ועושק האוכלוסייה המקומית
3. עבודות כפיה ועבדות בכריית יהלומי המריבה בזמן המלחמה
3.1. חולשת השלטון והשליטה במשאבי הטבע
3.2. תאוות הביזה וקיפוח העובדים
4. מעורבות המלכ"רים, האו"ם, מדינות וכוחות אחרים במהלכה ובסיומה של מלחמת אזרחים
4.1. מעורבות האו"ם וארגונים בינלאומיים
4.2. מעורבותם של מלכ"רים וארגונים שאינם ממשלתיים
5. Kimberly Process ו-Diamond Development Initiative בהשתתפות De Beers - שינוי אמצעים או שמירה על השליטה?
5.1. תהליך קימברלי (Kimberly Process)
5.2. תאגיד דה-בירס
6. מצבם בפועל של עובדי כריית ואיסוף היהלומים בסיירה לאונה
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "יהלומי המריבה, עבודת כפייה ותנאי עבודה במלחמת אזרחים בסיירה לאונה", סמינריון אודות "יהלומי המריבה, עבודת כפייה ותנאי עבודה במלחמת אזרחים בסיירה לאונה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.