התועלתיות - ג'ון סטיוארט מיל

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
עקרון "התועלתיות"
היחס בין הצדק לתועלתיות
הטענות המרכזיות כנגד "התועלתיות"
היסוד האליטיסטי בשיטתו מיל
הביקורת: על החלוקה בין 'הנעלים' ל-'כסילים'
סיכום
ביבליוגרפיה

עקרון "התועלתיות"
השאלה המעסיקה את מיל כמו גם רבים מהוגי הדעות שלפניו היא, שאלת המחלוקת אודות פילוסופיית המוסר האנושי והטוב העליון, לחיפוש אחר קנה המידה לישר והבלתי- ישר. הוא מציע את אמת המידה המכונה "התועלתיות", שאותה החיה מורו, ג'רמיה בנטהאם.
מיל מחפש אחר המרשם הקבוע מראש, ומנסה להגדיר מהו קנה המידה המפורש, בכדי לתת מענה לשאלת המוסר, בניגוד לשיטות הקודמות שהיוו את תורת המידות שלדבריו, "יותר משחנכה את רגשות בני- האדם, ענתה אחריהם אמן מבלי לשנותם"1. שיטות אלו נבנו על- סמך מה שכבר קם והיה, אם כי לא באופן מפורש ומוסכם, לכן נכשלו בתפקידן העיקרי, בניווט המוסר האנושי.
מהו העיקרון המנחה אותו מציע מיל?
תכלית הקיום האנושי לדעתו של מיל היא "החיים החופשיים עד כמה שאפשר מכאב, והעשירים, עד כמה שאפשר, בהנאות, הן מבחינת הכמות והן מבחינת האיכות"2. זו תכלית הניתנת מראש במטרה שנחיה ונפעל על פיה במקום להיגרר אחר מה שנכון בעיננו, על- פי דרך הטבע כביכול, או מה שלכאורה נראה לנו מוסרי. התורה המקבלת כיסוד המוסר את התועלת או את עיקרון האושר היותר גדול של בנטהם. המעשים הישרים הם אותם אלו המגדילים את אושרו של האדם, ובלתי- ישרים במידה והם נוגדים את עקרון האושר. אושר זה פירושו הנאה והעדר כאב; אי- האושר פירושו כאב ומניעת הנאה. עקרון האושר של מיל הוא המספק את ההדרכה עבור בני- האדם כיצד עליהם לבחור את מעשיהם על- פי אמת מידה, קריטריון אחד, שהוא הגדלת האושר ומניעת הכאב. תכלית האושר של מיל אינה מכוונת אל האדם הבודד, מבצע המעשה עצמו, הבא לבחור את פעולתו, אלא אל הכלל. על- פי השקפה זו אדם הדואג לאושרו בלבד הוא למעשה אגואיסט, ולעומתו, אדם שדואג לאושרם של הכלל, לא פחות מאשר לאושרו עצמו, הוא זה ההולך בעקבות עקרון "התועלתיות". אריסטו בדומה למיל קבע שהאושר היינו התכלית העליונה. אך אצל אריסטו אין התייחסות לשאלה, אושרו של מי? מיל נותן תשובה ברורה לשאלה זו, בכך שמה שמוסרי הוא, רק מה שמקדם את אושר הכלל.
ישעיהו ליבוביץ טען כי אדם המודרך על- ידי גורם נפשי הטבוע בו ומפעילו אפילו שלא מדעתו, והוא ידריכו בכיוון 'הטוב', אין דבר המסוכן ממנו. השיפוט המוסרי נקבע על- ידי מתן התשובה לשאלה: לפי מה מכריע האדם? לפי דחף לא מודע- לו הפעל בקרבו- הוא מצפונו, או לפי שיקול דעת המודע לו (מיל היה מוסיף- מראש), שאין מושג המצפון תופס לגביו. ליבוביץ בדומה למיל חושש מהבחירה 'החופשית' של האדם, משום שאם אדם מסתמך, בבואו לבחור את מעשיו, על השיפוט המוסרי שלו, התוצאה תהיה שלילית, משום שרמת המוסר האנושית בכללה היא רעה, ועל כן שיפוט על- פי אמת מידה זו יביא לתוצאה הלא- רצויה. הוא קובע כי "המושג 'יצר הטוב' אינו קיים כלל, הוא רק ביטוי מטפורי למאבקו המודע של האדם ביצר- הרע"3. בדיוק מנקודת מוצא זו יוצא מיל, וממנה הוא גם חושש. הוא רואה באמונות המוסריות של המין האנושי "מושחתות או מחוסרות- ודאות בעקב העדרה של הכרה ברורה בנוגע לקנה- מידה מוסרי" .4
ועל- כן הוא מספק לנו את הפתרון לחוסר הודאות על- ידי עקרון "התועלתיות", הקבוע ומוגדר מראש. הוגה הדעות, קנט, שהביא עקרון השונה בתכלית מזה של מיל , והוא: "עשה את מעשיך באופן שהכלל שעל- פיו אתה עושה אותם, יוכל להתקבל כחוק על- ידי כל יצור שכלי"5, זוכה לביקורת חריפה מצדו של מיל, החושש בדיוק מאופן בחירה זה. כאן ניתן להצביע על הדבר ממנו מיל כה חושש, בדומה לליבוביץ, והוא האפשרות שבה האדם מכריע על- פי "כללים שאינם מוסריים עד להכפיר"6. אפשרות מעין זו קיימת כאשר אין כללים ברורים ומוכתבים
מראש.
------------------------------------------------------------------------------
1. שם, עמוד 7
2. שם, עמוד 28
3. ישעיהו ליבוביץ, על עולם ומלואו, כתר, ירושלים, 1987, עמוד 148
4. מיל, שם, עמוד 7
5. שם, עמוד 9
6. שם

מקורות:

ג'ון ס. מיל, התועלתיות, מגנס, ירושלים, 1982
ישעיהו ליבוביץ, על עולם ומלואו, כתר, ירושלים, 1987

תגים:

אושר · הנאה · הנאות · צדק · תועלתנות · התועלתיות · ג'ון · מיל · סטיוארט

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "התועלתיות - ג'ון סטיוארט מיל", סמינריון אודות "התועלתיות - ג'ון סטיוארט מיל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.