מגיה וסמכות דתית אצל נשים

תקציר העבודה:

בעבר נתפסה המגיה ככוח עצמאי שאינו תלוי ברצון האלים ומטרתו לחייב את האל לפעול בדרך מסוימת. תפיסת היסוד של המגיה הינה שישנם מקורות רבים של "כוח טמיר" בעולם, כאשר אותם מקורות ואופני פעולתם אינם תלויים ברצון האלוהי. כמו האדם, גם האלים תלויים בכוחות הטמירים ועל כן, סגולתו של הקוסם הינה בעצם ידיעתם של אלה וידיעה זו מאפשרת לקוסם השתלטות על האל וכפיית רצונו עליו (די-נור, 29). :1992

לעומת התפיסה המגית באלילות, הרי שבדת המונותיאיסטית, שראשיתה ביהדות, קיים רעיון האל העליון, ששלטונו מוחלט בכל פרטי ההוויה ובכך החליפה הדת היהודית, עוד במקרא, את המתח המיתולוגי שבין כוחות האלים במתח מוסרי שבין רצון האל ומצוותיו ורצון האדם. על פי הדת היהודית ניתן לאדם חופש בחירה, לקיים מצוות או לחטוא ועל פי בחירתו של האדם, קבלת שכר או עונש. מכיוון שהמגיה היתה נפוצה בעולם העתיק, פשטה ידיעה זו גם בקרב היהודים וכן בתקופות מאוחרות יותר מהמקרא, כמו תקופת המשנה, התלמוד והמדרשים. מול האמונה והלימוד של חכמי התורה, שהתנגדו לשימוש בכישוף, השתרשו גם מעשים שמקורם בגויים כמו מעשי הכישוף השונים, שרבים מעושיהם היו נשים. בתלמוד מסופר על מכשפות ועל ציוויו של שמעון בן שטח לתלות שמונים נשים באשקלון (שם: 29-31)

למרות האמור לעיל, נשים רבות המשיכו לעסוק במגיה ואף מדרשים רבים מייחסים לאשה כוח מגי, אשר נלוות אליהם תכונות של רשע, שטניות, הנחש ויצר הרע. בד בבד עם קבלתה של האשה כעובדה קיימת וכן בעלת תכונות שונות ועוצמות שונות של כישוף, גם נאבקים החכמים באותה אמונה בכוחותיה המגיים של האשה, כאשר אמונה זו נפוצה מאוד בקרב ישראל (שם: 37-39). ישנן גם קהילות שבהן לא נאבקו בתופעה זו, כמו בצפון מזרחה של תימן, אשר נשים יהודיות היו פותחות מזל, ייעצו לנשים, בכל הנוגע לבעיותיהן האישיות וניהלו
עימן שיחות נפש ממושכות, בעיקר סמוך לנישואיהן, כדי לשכך את חרדתן מפני הבלתי ידוע (טשרנוביץ ומסורי-כספי, 289 :1993). בתימן, נשים מבוגרות שהגיעו לגיל הבלות נתפסו כפחות מסוכנות מבחינה יצרית עבור הגברים ואם לאשה מבוגרת יש בנים, הרי שהיא זוכה למידת עצמאות רבה, מהיותה "אם הבנים" (Sered, 1992: 108).

מחלוקות רבות עלו בגין זכויותיהן של נשים לנהל טקסים, לייצג את הציבור או לפסוק הלכות. ניתן למצוא מקרים שבהם נשים מסבות בליל הסדר וניתן למצוא מקרים שנאסר עליהן (גרוסמן, 327-328 :2001). ישנם מקומות שבהם נשים בודקות את החמץ וישנם שנאסר עליהן (שם: 330). בצרפת ובאשכנז אף סברו כי אשה כשרה לערוך ברית מילה מלכתחילה, והיו שפסלו אותה מכך. באותה מידה היו נשים הבקיאות בהלכות שחיטה ושחטו וכן נהגו נשים בבוהמיה לצום בשני וחמישי וכן מסופר על כאלו שהנהיגו את בנות עירן, נטלו חלק בטקסים משפחתיים ועוד תפקידים בעלי משמעות, שהותרו לנשים (שם: 330-341). ביהדות גם מסופר על נשים שחזו
חזיונות נביאיים ועוררו תנועות משיחיות, במיוחד בדור גירוש ספרד, אולם נשים לא הטביעו חותמם על זרמים רוחניים (שם: 344).

ניתן לראות את מעורבותן של נשים בכל תחומי החיים. פעילותן של נשים תוארה בתחומי הכלכלה, הפוליטיקה, הרפואה, החברה, המשפחה, החוק, הדת והאקדמיה. נשים נטלו חלק בכל, אך מאידך תמיד ניצבה בפניהן מגבלה כלשהי בשל היותן נשים ומאז ומתמיד עשו הנשים ניסיונות לעקוף מגבלה זו (Sered, 1992: 6). הן מצאו את הדרכים לתקשר עם אלוהים, להתעודד מהאמונה וליצור קשר עם האל. הן עשו זאת במהלך כל הדורות, תוך כדי שסיפרו על התגלויות רבות של אליהו בחלומותיהן של נשים, אשר האמינו שחייהן והישרדותן בזכות האל ואליהו הנביא (שם: 54-56). למרות שנשים זכו להתגלויות ולמרות שהיתה לכך השפעה על הציבור, הרי שנשים לא הפכו למנהיגות רוחניות בבחינת בעלות סמכות ויכולת השפעה על מהלך החיים היהודיים או בכל הקשור לפסיקה הלכתית. גם אם נעזרו בהן, היה מעמדן כטנא דמסייע ולא כבעלות סמכות של ממש, בשונה מההינדואיזם, מדתות פגאניות שונות ואף מחלקים שונים בעולם הנוצרי (שם: 121-123)

מכיוון שכך, ארצה להעלות את שאלת המחקר: מהם המדדים להגדרת סמכות רוחנית והאם מדדים אלה פועלים גם אצל נשים? שאלות המשנה שארצה להציב תהיינה:
1. כיצד הופך אדם לסמכות רוחנית?
2. האם יש מגבלות מלכתחילה כלפי הנשים ומהן? כלומר, מהן גבולות העוצמה הנשית מבחינה דתית וכיצד עומדים מולם גבולות הסמכות הרוחנית של הנשים?
3. האם נשים הנתפסות כבעלות יכולת להנחות ולייעץ, זקוקות לאישור גברי לצורך כך ומאיזה שלב סמכותן הרוחנית נעצרת?

בעבודתי ארצה לטעון כי למרות שלעתים ניתן למצוא דמיון ואף זהות בין עוצמתן של נשים ועוצמתם של גברים בכל הקשור ליכולת המגית, עדיין רק הגברים נתפסים כסמכות רוחנית שיש ביכולתה לעצב דפוסי התנהגות ולספק הנחיה מחייבת במישור הקהילתי והאישי, כאשר האשה, גם אם היא מפגינה יכולות של עוצמה רוחנית, הינה בחזקת מייעצת בלבד, כשהפוסק הינו הגבר.

בפרק הראשון אעסוק במדדים המגדירים את הסמכות הרוחנית וכיצד הם מתבטאים אצל גברים ואצל נשים. בפרק השני אעסוק בחלקו הראשון במעמד האשה ביהדות, תוך התייחסות לשוני שבין האפשרויות הפתוחות לפני הנשים לעומת האפשרויות הפתוחות לפני הגברים מבחינת הנהגה דתית ורוחנית וכן מבחינת קיום מצוות, השתתפות בטקסים וההפרדה או הדמיון שניתן למצוא בין נשים וגברים בתחומים אלה. בחלקו השני של הפרק אתייחס לתופעת המגיה והייעוץ אצל נשים המקיימות ריטואלים אלה. למרות שנשים עוסקות בפולחן מגי ונתפסות כבעלות השפעה, הן אינן בעלות מעמד דתי ואינן נתפסות כסמכות רוחנית, כאשר בסיבות לכך אעסוק בחלק המתודולוגי ובדיון שאערוך בפרק השלישי. את מסקנותי והמענה לשאלת המחקר אביא בסיכום.

תוכן הענינים:
מבוא
פרק א: מדדי הסמכות הרוחנית
פרק ב: עוצמה רוחנית וסמכות רוחנית
2.1 מעמד האשה בדת היהודית
2.2 עוצמה רוחנית, מגיה וייעוץ אצל נשים יהודיות
2.3 התיחסות לגברים בעלי סמכות ולנשים הממלאות תפקיד בסביבה הדתית
פרק ג: מתודולוגיה
3.1 השיטה
3.2 מערך המחקר
3.3 הליך המחקר
3.4 ממצאים ודיון
3.4.1 סמכות רוחנית ומעמד דתי-מנהיגותי
3.4.2 עוצמה רוחנית
3.4.3 התדמית וגבולות הסמכות הרוחנית
סיכום
ביבליוגרפיה
נספחים
נספח א - ראיון חצי מובנה
נספח ב - ראיונות

מקורות:

בלידשטיין, י., "מסורת וסמכות מוסדית לרעיון תורה שבעל-פה במשנת הרמב"ם", דעת 16, תשמ"ו, עמ' 11-27.
בר-מוחא, י. ודור, ד., (1995), קדושים בע"מ, ספרית מעריב, תל אביב.
גולינקין, ד., "תשע גישות למעמד האשה בהלכה במאה העשרים", מדעי היהדות 40, תש"ס, עמ' 27-38.
גורדיס, ר., "שוויון הנשים והסמכתן לרבנות", גשר כה (3-4) [78-79], תש"ם, עמ' 78-84.
גרוסמן, א., (2001), חסידות ומורדות, מרכז זלמן שזר, ירושלים.
די-נור, ח., (1992), דמות האשה והלכות אישות בבראשית רבה ויחסן לספרות ההלכתית, עבודת גמר לקראת תואר MA, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב.
דנאי, ש., (1987), האשה בסיפור המקראי ובאגדות חז"ל, בבראשית רבה ובתלמוד, כיצד ניתן ללמוד על יחס חז"ל לאשה מתוך יחסם לדמויות המקראיות, חווה, שרה ודבורה, עבודת גמר לקראת התואר "מוסמך למדעי הרוח", אוניברסיטת תל אביב, תל אביב.
ויסה, ר., "נשים כרבניות קונסרוואטיביות?", תפוצות ישראל יח(א), 1980, עמ' 68-78.
זומר, א., "תסמונת איחוז באישיות היסטריונית: גירוש שדים ופסיכותרפיה", שיחות ח(1), 1993, עמ' 40-47.
טשרנוביץ, נ. ומסורי-כספי, מ., "פותחות מזל יהודיות בצפון מזרח תימן", בתוך: סרי, ש., (עורך), (1993), בת-תימן, עמותת "אעלה בתמר", ירושלים, עמ' 287-297.
לוי, א., (1988), החרדים, כתר, ירושלים.
נובאק, ד., "תגובות על מאמרה של רות ויסה 'נשים כרבניות קונסרוואטיביות?'", תפוצות ישראל יח(א), 1980, עמ' 79-89.
נחמיאס, ד. ונחמיאס, ח., (1982), שיטות מחקר במדעי החברה, עם עובד, תל אביב.
רוזן, י., "נשים בתפקידים ציבוריים", תחומין יט, תשנ"ט, עמ' 17-27.
רפפורט, ת., "להיות נערה: אי-רציפות בהתנסויות טעונות-מיניות בין מוסדות חברות", מגמות לה(1), 1993, עמ' 5-22.
שילה, מ., "תקנות ירושלים כמעצבות מגדר", בתוך: כהן, ט. ושוורץ, י., (עורכים), (תשס"ב), אשה בירושלים, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן.
Armstrong, K., "Cries of Rage and Frustration; Terror in America: Fundamentalism - The US is the True Home of Religious Extremism, which Begins Not as a Crusade Against Outsiders, but as Hatred of Those of the Same Faith", New Statesman, 24.9.2001, p. 12.
Blackman, C., "30 Years of Women Rabbis Celebrated", Canadian Jewish News, 27.6.2002, p. 4.
Brooten, B.J., (1982), Inscriptional Evidence for Women as Leaders in the Ancient Synagogue, Harvard University, Cambridge.
Fletcher-Stack, P., "Mikvah; Utah Jewish Women Cleanse Body and Soul in Ancient Bath Ritual; Mikvah: To Cleanse Body, Soul", The Salt Lake Tribune, 3.8.2002, p. 14.
Harpster, D., "Queen of Exaggeration", The Times-Picayune, 17.12.2000, p. 18-22.
Leicht, R., "Gnostic Myth in Jewish Garb: Niriyah (Norea), Noah's Bride", Journal of Jewish Studies 5(1), 2000, pp. 132-140.
Murphy, C., "To Jewish Philanthropists, a Personal Thanks; Paraplegic Israeli Mother Among Recipients of Women's Growing Generosity", The Washington Post, 15.10.2002, p. 16.
Sered, S.S., (1992), Women as Ritual Experts, Oxford University Press, New York.

תגים:

אישה · ביהדות · גברים · דמותאיחוז · האישה · כישוף · מאגיה · מכשפה · מנהיגות · מעמד · נשים · שדים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מגיה וסמכות דתית אצל נשים", סמינריון אודות "מגיה וסמכות דתית אצל נשים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.