דרכי יישוב סכסוכים בינלאומיים ואופני אכיפתם

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א: הסכמי סחר בינלאומיים ומוסדות בוררות
1.1 אמנות והסכמי סחר
1.2 מוסדות בוררות ושיפוט בינלאומיים בנושא הסכמי סחר
1.2.1 התפתחות היסטורית של הסכמי סחר
1.2.2 שאלת הסמכות
פרק ב: סוגיות בינלאומיות שעל הפרק
2.1 סוגיית המכסים
2.2 זכויות יוצרים
2.3 כבילות והגבלים עסקיים
2.4 על התחרות החופשית
2.5 פרשנויות ומנהגים
2.6 בין הפרטי למדינתי
פרק ג: דרכים ליישוב סכסוכים והיתרון שבבוררות
3.1 פסקי הדין ואכיפתם
3.2 כח האכיפה במשפט הבינלאומי
3.3 היתרון שבבוררות
3.4 בית המשפט המדינתי כפוסק לגבי מחלוקת
סיכום
ביבליוגרפיה

מבוא
סכסוכי סחר בינלאומיים הינם מעצם הגדרתם, סכסוכים שבין מדינות. נקודת המוצא הינה שהסחר הלאומי הינו עניין ממלכתי, אשר על ממשלות לקבוע ביניהן את מערכת היחסים המסחריים ועל כן במישור הלאומי נתפסים ההסכמים הקיימים כהסכמים בין מדינות ומשמעות הדבר שביחסי המסחר היום יומיים, חברות ופרטיים אינם צד לסכסוך בינלאומי, שבמהותו הוא מדיני (אם כי יכולים להגיש תביעה מסחרית רגילה), אלא רק מדינות וארגונים
בינלאומיים. במסגרת ארגונים בינלאומיים אלה, ניתן לכלול את ארגון הסחר הבינלאומי ואת נציבות הקהילייה האירופית .1

ניתן לעמוד על שתי בעיות עיקריות במובן הפרקטי. הבעיה האחת נוגעת לעצם מערכת ההסכמים הקיימת בין שתי מדינות, כאשר מדינה אחת סוטה מהסכמים אלה ונוצר סכסוך סחר בינה לבין מדינה אחרת. מקרה כזה עלול לנבוע מהעלאת מכסי מגן במדינה מסוימת על מוצרים מסוימים, כאשר פעולה זו מפרה את האיזון שבין שתי מדינות. הבעיה השניה הינה לגבי יחידים וחברות הנופלים קורבן להפרה המתרחשת במדינה החברה בהסכם סחר. מכיוון שקיים עקרון העליונות של המשפט הלאומי2, הרי שניתן להתייחס לתביעה של פרט בבית המשפט הלאומי הפנימי כתביעת משנה במסגרת סכסוך בינלאומי ועל כן לראות בכך גם נגזרת של מימוש ההסכם הבינלאומי, כאשר בית המשפט הלאומי ייתפס לצורך כך כזרוע של המדינה.

המחויבות שבין מדינות הינה מחויבות חוזית ועל כן אינה יכולה לעמוד במסגרת המשפט הלאומי. מכיוון שכך, ההתייחסות להפרות בינלאומיות נוגעת למערכת רחבה יותר של התחייבויות מאלו הנהוגות ברמה לאומית3. כאשר לשתי מדינות קיים אינטרס זהה בשמירת חלקן בהסכם, הרי שהאינטרס שלהן להגיע לפשרה מחוץ לכתלי בית המשפט ברור, שכן חריגה של צד אחד עלולה להוביל לפירוקו של ההסכם ולאי כיבודו מהצד השני והדבר יגרום לנזק עבור שני הצדדים. מאידך, כאשר מדינה אחת נהנתה מההסכם, אולם נוצר מצב ששוב אינו משרת את מטרותיה כבעבר4, הרי שנוצר מצב שמדינה אחת תקפח את המדינה השניה, לאחר שמיצתה את הפוטנציאל הגלום בהסכם יותר מהמדינה האחרת והחליטה לסטות ממנו קודם שהגיע הזמן. קיפוח זה עלול לבוא לידי ביטוי בהטלת מכסי מגן, ביצירת הגבלים עסקיים, בהורדת סיווגם של מוצרים וכן בכל דרך העלולה לפגום בתנאי השוויון שבין המדינות החתומות ביניהן על הסכם. לפיכך אעמוד על השאלה, מהם אמצעי הבוררות ומהם הם מכשירי
האיזון, שיהיו מקובלים על שני הצדדים, כדי להתמודד עם הפרת הסכם סחר היוצרת סכסוך מסחרי בינלאומי?

על מנת לבחון שאלה זו, אציג בפרק הראשון את מוסדות הבוררות הבינלאומיים ואת עיקרי ההסכמים הבינלאומיים, הנהוגים הן במשפט המסחרי הבינלאומי והן בקהילייה האירופית.
בפרק השני אתייחס לסוגיות מרכזיות העומדות על הפרק במשפט הבינלאומי המסחרי, להבדל בין הפרטי והמדינתי וכן לסוגיית הפרשנות לאמנה, המהווה בסיס לסכסוך. הפרק השלישי יתייחס לדרכי אכיפה, לאיזונים שבין הצדדים וליתרון הבוררות. בעבודתי זו אבקש לבסס את טענתי, כי:
א. למרות תקפותם של ההסכמים השונים עליהם חתומות מדינות ולמרות שניתן להביא מחלוקות וסכסוכי סחר בפני מוסדות בינלאומיים מוסכמים, עדיין הסנקציה העיקרית לכפיית בוררות בהסכם הינה נחיצותו ונחיצות הסכמים אחרים (הנוגעים לצד שלישי) לאותה מדינה, תוך הצורך להציג בפני הקהילייה הבינלאומית אמינות מסחרית.
ב. סכסוך סחר הנובע מפעילותם של חברות ופרטים, הריהו כחלק מסכסוך סחר בין מדינתי ועל המדינה להיות אחראית לקיומה של בוררות.
ג. בית המשפט המדינתי אמור לאכוף בוררות, אלא אם כן, לא עמדה הבוררות בקריטריונים של סמכות או שהתקיימה על פי הסכם או אמנה שלא היו ברי תוקף בעת חתימת החוזה, נשוא הבוררות.
ד. מכיוון שכך, הבוררות הינה וולונטרית ברמה העקרונית בלבד, שכן אין דרך לאכוף אותה, גם אם מדינות חשות חייבות בה מחמת האינטרס הלאומי-כלכלי.
--------------------------------------------------------------------------------
1. ע.א. לב, משפט הקהילייה האירופית, (בורסי, תל אביב, 1994), עמ' .46-47
2. לב, 1994, עמ' .73-74
.3. D'Arcy et al., 2000, p. 411
4. למשל ביטול נכסים על סחורות וטובין, שבעבר איפשרו במקביל לתחרות גם הרחבת שוק, אולם בשלב כלשהו המדינה שנהנתה מההסכם שוב אינה זקוקה לו, מכיוון שמצאה שוק נרחב למוצריה ומעוניינת כעת להטיל מכסי מגן על מוצרים מיובאים מהמדינה האחרת.

מקורות:

אזרחי, א., "ידה הארוכה של תקנת המיזוגים האירופית - מגבלות התחולה האקסטרה-טריטוריאלית", מחקרי משפט י"ט, 2002, עמ' 143-166.
איינהורן, ט., "איחוד המכסים בין ישראל לרשות הפלשתינית", מחקרי משפט יד, 1998, עמ' 439-475.
אסיא, נ., ישראל והשוק האירופי המאוחד 1992, (נ.ד.י.ר., רמת השרון, 1990).
דינשטיין, א., "קניין רוחני ומעבר חופשי של סחורות ב-EEC", עיוני משפט יז(1), תשנ"ב, עמ' 121-166.
לב, ע.א., משפט הקהילייה האירופית, (בורסי, תל אביב, 1994).
מאוטנר, מ., "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים במשפט הישראלי", עיוני משפט יז, תשנ"ב, עמ' 556-587.
רום, מ., בנתיב המדיניות המסחרית הבינלאומית של ישראל, (רמות, תל אביב, 1998).
רייך, א., "מדיפלומטיה למשפט: תהליך היורידיזציה של יחסי הסחר הבינלאומיים", עיוני משפט כב, תשנט, עמ' 376-431.
שפירא, ע., "הכרה ואכיפה של פסקי חוץ", עיוני משפט ד', תשל"ה, עמ' 503-541.
Areeda, P., Antitrust Law: An Analysis of Antitrust Principles and their Applications, (vol. 2), (Little Brown, Boston, 1978).
Areeda, P., Antitrust Law: An Analysis of Antitrust Principles and their Applications, (vol. 7), (Little Brown, Boston, 1986).
Bix, B., Law, Language and Legal Determinacy, (Clarendon Press, Oxford, 1993).
Brittan, L., Competition Policy and Merger Control in the Single European Market, (Cambridge University Press, Cambridge, 1991).
D'Arcy, L., Murray, C. Cleave, B., Schmitthoff's Export Trade, (10th edition), (Sweet Maxwell, London, 2000), p. 407.
De Pagter H. Van Raan, R., Halsbury's Laws of England, (4th. ed., London, 1991).
De Pagter Van Raan, "E.E.C. Council Regulation 1224/80", Official Journal of the EC, May 1980, pp. 41-73.
Hudec R. E., Southwick, J. D., "Regionalism and WTO Rules: Problems in the Fine Art of Discriminating Fairly", in: M. R. Mendoza, P. Low B. Kotschwar, (eds.), Trade Rules in the Making, (Brookings Institution Press, Washington D. C.), 1999, pp. 36-61.
Jackson, J.H., The World Trading System, (Cambridge.London, 1989).
Korah, V., An Introduction Guide to EC Competition Law and Practice, (5th ed., Sweet Maxwell, London, 1993).
Sassoon, D.M. Merren, H.O., British Shipping Laws, C.I.F. and F.O.B. Contracts, (3rd. Ed.), (London, 1984).
Schauer, F., Law and Language, (Dartmouth, Aldershot, 1993).
Schmitthoff, C.M., Schmitthoff's Export Trade, (7th edition), (Stevens Sons, London, 1980).
Swacker, F.W., Redden K.R. Wenger, L.B., World Trade Without Barriers, (vol. 2), (The Michie Company, Charlottesville, 1996).
The Results of the Uruguay Round of Multilateral Trade Negotiations, (World Trade Organization, Geneva, 1994).
Van Bael Bellis, Competition Law of the European Community, (Sweet Maxwell, 3rd ed., 1994).
Weatherill, S. Beaumont, P., EU law, (3rd ed., London, 1999).
Whish, R., Competition Law, (3rd Ed., London, .1993)

תגים:

אירופי · בוררותאיחוד · גלובליזציה · הגבלים · זכויות · יוצרים · כלכלי · מסחר · עסקיים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "דרכי יישוב סכסוכים בינלאומיים ואופני אכיפתם", סמינריון אודות "דרכי יישוב סכסוכים בינלאומיים ואופני אכיפתם" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.