הגורמים להצלחה או כשלון של מיזמים בינלאומיים משותפים

תקציר העבודה:

מטרת העבודה היא לסקור את הגורמים להצלחה של מיזמים משותפים בינלאומיים על פי הספרות בנושא. שאלת המחקר היא מהם הפעילויות והמרכיבים החיוניים להצלחת המיזמים הללו. תכלית המחקר היא לבחון אילו גורמים קריטיים להצלחת המיזמים, המצריכים תכנון מדוקדק מראש, על מנת לגרום למירב הסיכויים שהיזמות תצליח.

באופן כללי מבחינים בשני סוגים עיקריים של מיזמים בין-לאומיים (Garvey, 1995):
1. מיזמים חוזיים - לרוב אלו שיתופי פעולה אסטרטגיים באמצעות חוזים (פונקציונאליים) הם אינם כוללים הקמת ישות חוקית חדשה וחלוקת מניות, וכן אינם מובילים להקמת אופי ניהול משותפים.
2. מיזמים משותפים בין שתי חברות (joint venture) - ישות נפרדת מבחינה חוקית ועצמאית מבחינה כלכלית, שנמצאת בבעלות ובשליטה משותפת של שני ארגונים או יותר, כל אחד מהם עצמאי הן מהבחינה הכלכלית והן מהבחינה החוקית. כאשר המדינה הראשית של לפחות אחד מהם נמצאת מחוץ למדינה בה פועל המיזם ייקרא מיזם משותף בין-לאומי.

בעבודה זו אתייחס ליזמות חוץ ארגונית, הגורמת לשיתוף פעולה בין שתי ישויות מתרבויות שונות וממקומות שנים.

תוכן העניינים:
1. מבוא
1.1 מטרת העבודה
1.2 הגדרות
2. סקירת הגורמים המשפיעים על ההצלחה של הפעילות המשותפת
2.1 יתרונות וחסרונות ליזמות
2.2 השפעת התרבות על הניהול
2.3 גודל
2.4 רמת המוניטין
2.5 חשיבות תקשורת שוטפת
2.6 ניהול משאבי אנוש
2.7 סוג תעשיות
2.8 סוג הבעלות
2.9 הבדלים בניהול משא ומתן
2.10 מרחק גיאוגרפי בין השותפים
3. סיכום
4. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

מקורות:

חוסר ניסיון להשיג יעדים משותפים
36
חוסר ניסיון
33
חוסר תקשורת
59
תרבות שונה
27
אין מידע מדויק על צרכי של השותף
43
תאור בצבעים ורודים על מנת להרשים את השותף
4
לחיצה על נקודות תורפה של השותף
51
אין אמון בין השותפים
ניהול משאבי אנוש
מחקרים טוענים שכ- 40% מהמנהלים השליחים עוזבים את השליחות מוקדם בגלל ביצועים עלובים וחוסר התאמה לסביבה המקומית וכחצי מהנשארים נחשבים ללא מוצלחים במיוחד. הבדלים בין תרבותיים גורמים לעזיבת עובדים את המיזמים המשותפים ועולים לפירמות אמריקאיות יותר מ- 2 ביליון $ בשנה ( Dollinger Et all 1997).
מספר בעיות עלולות לצוץ בעבודה עם כח אדם מארץ זרה. Miller, Jasperson Karmakolias,(1996) מפרטים את הבעיות העלולות לצוץ:
קושי בגיוס כוח אדם מקומי שרוצה לעבוד עבור הפירמה
תחלופה גבוהה של כוח אדם מקומי
מתח ובעיות תקשורת בין השליחים בני ארץ האם של הפירמה לבין העובדים המקומיים
טענות עובדים מקומיים על קשיים בקידום ובהתפתחות הקריירה במסגרת הפירמה
מגבלות חוקיות המונעות מהפירמה ליישם את מדיניות משאבי האנוש המקורית שלה.
אי לכך הם קובעים כי רצוי שכל חברה תעסיק את עובדיה היא, וזאת על מנת למנוע אי נעימויות וחוסר נאמנות מצד העובדים.
סוג תעשיות וניהול מידע בהן
לפי יחזקאל ושנקר (2001) דמיון בסוג התעשיות שבהן עוסקים הארגונים ההורים הוא משתנה נוסף שנדון בספרות העוסקת בבחירת השותף למיזם. גם בנושא זה חלוקות הדעות בין החוקרים- מצד אחד מצויים בספרות ממצאים המעידים על כך שארגונים הורים אשר פועלים בתעשיות דומות, דומים זה לזה באופן ניהולם, בתכנים, במערכות הערכים,
החוקים, משתמשים בטכנולוגיות דומות, משרתים לקוחות דומים וקשורים בספקים דומים. דמיון זה יוצר תשתית ושפה משותפת בין הארגונים ההורים ומאפשר להם לנהל בהצלחה את המיזם המשותף שלהם. מנגד, חוקרים אחרים מצאו כי דווקא המעלה של המיזם הבינלאומי היא בהתחברות של שני ארגונים שונים המצליחים להשלים זה את זה.
סיוע לגישה השניה אנו יכולים למצוא במחקרם של Lin Saggi (2001). לעיתים בעיה יכולה לנבוע מתפיסה שונה של הצורך בלימוד והתעדכנות. בעולם המערבי קיימת כיום תפיסה של חדשנות ואילו בגוש המזרחי ובארצות אסיה המרכזית אין תפיסה כזו. לדבריהם, שוני זה הביא כמה פעמים לפירוק שותפויות. הם טוענים כי אימוץ שיטות של
הארגון הלומד יכולות להועיל לפירמה היות והלימוד יהיה משותף. לפי דעתם , צריכה להיות התבססות על חמש דיסציפלינות הפועלות יחד:
חשיבה מערכתית: חשיבה כוללת. ראיית התמונה בשלמותה. שיטה המספקת לנו כלים וידע להבנת דפוסי התנהגות תוך מתן אפשרות לשנותם.
שליטה אישית ומיומנות אישית: מיקוד אנרגיות עצמיות, פיתוח הסובלנות וראיית המציאות בצורה אובייקטיבית. ארגונים לומדים דרך אנשים בודדים באותו ארגון. תהליך הלמידה של אדם בודד אינו מבטיח שכל הארגון ילמד, אולם בלעדיו לא יתקיים לימוד ארגוני.
מודלים של חשיבה: איתור רעיונות שיש לאנשים ארגון ופיתוח מיומנויות למידה הן ברמה העסקית והן ביחסים הבין אישיים. הדבר יעשה ע"י הצגת תרחישים עתידיים ובחינת הדרך להתמודד עימם. הדבר מבוצע במסגרת קבוצתית, כדי לאפשר לאנשים בקבוצה ללמוד זה מזה.
חזון משותף: חזונה של הקבוצה כולה. חזון שאנשים רבים מחויבים אליו כי הוא משקף את חזונם האישי חזון זה עדיף שיהיה חזונם של אנשים רבים ככל האפשר בארגון.
למידה קבוצתית.
מנגד, כאשר שותף אחד אינו מעוניין בלימוד והתעדכנות, ואילו השני כן, המיזם עלול להיתקל בקשיים.
לפי Kogut (1999) אחד משלושת הסיבות להקמת מיזמים היא התחדשות בידע, וכאשר אלמנט זה לא מתקיים, המיזם לא ישרוד. כיום רוב הארגונים הבינלאומיים אינם שתים ליבם לנושא ארגון הידע. במרבית הארגונים ניהול הידע לוקה בחסר, והידע, שאמור להיות גדול יותר במיזם בינלאומי, אינו מנוהל או מנוצל כהלכה (HAVES, 1996 ):
1. אין מדידה שיטתית של הידע הארגון שכן הוא מהווה נכס בלתי מוחשי שקשה לנהלו ולהעריך את ערכו הכלכלי.
2. היחידות השונות של הארגון פזורים איי-ידע רבים ללא תיאום ביניהם.
3. ממציאים את הידע כל פעם מחדש.
Haves (1996) טוען כי חוסר ניהול ידע גורם לרוב הבעיות הניהוליות במיזמים משותפים.
hamal, doz and prahalad (1989) טוענים כי שותפים יפנים אינם מוכנים לנהל את הידע יחד עם שותפיהם האחרים. "מה פתאום שנחלוק את הידע שלנו עם אחרים", ולכן דבר זה יוצר בעיות, למעט בארגונים בהם הגישה שונה לחלוטין: "האמריקאים באים עם גישה של מורים ואנחנו באים עם גישה של תלמידים ולכן אין בעיות...". כלומר,
כאשר שני השותפים מצפים לשוויון בחלוקת הנטל, המיזם יתמוטט, אלא אם כן אחד השותפים מגיע מראש עם כוונה ללמוד והשני עם כוונה ללמד.
סוג הבעלות
מיזמים משותפים בין לאומיים מוקמים על ידי ארגונים הורים מסוגי בעלות שונים: ארגונים הורים שנמצאים בבעלות פרטית, בעלות ציבורית או בעלות ממשלתיות. לכל צורת התארגנות יש השפעה על הצלחת המיזם.
חלק מהחוקרים טוענים שהבדלים בסוג הבעלות תורמים לחוסר יציבותו של המיזם. טענה זו נכונה לדעת יחזקאל ושנקר (2001) במיוחד כשמדובר בשותפות בין ארגונים הורים פרטיים לארגונים הורים בבעלות ממשלתית משום שארגונים בבעלות ממשלתית הם הרבה יותר מסורבלים ופועלים לפי כלים שלא תמיד עולים בקנה אחד עם המחשבה העסקית.
לעיתים ארגונים ממשלתיים פועלים למען מטרות לאומיות ולא עסקיות.
מנגד שותפות עם ארגונים ציבוריים או ממשלתיים "פותחת דלתות" בפני חברות מחול, שכן הממשלה מעוניינת כי הן תצלחנה. שותפות כזו יכולה להקנות לשותף הזר הקלות והטבות חוקיות או פיננסיות ולאפשר לו ליהנות ממידע ומחיבתה של הממשלה המקומית.
אי לכך, בהחלטה על חלוקת המטלות בין שותפי היזמות יש להסכים עם מספר הנחות יסוד, לפני שמתחילים להפעיל את היזמות (Bjorkman, 2001):
-איזון בין ריכוזיות לביזוריות = על מנת לשמור על אחידות ארגונית יש לנהל באופן ריכוזי תהליכים הנוגעים במטרות ארגוניות, חזון וערכים. לעומת זאת, חלק גדול מתהליכי ניהול משאבי אנוש מבוצע באופן אופטימלי ברמה המקומית, תוך התאמה לחוקים מקומיים, לנורמות ולתרבות לאומית.
-שימור ראייה מערכתית ארגונית = כשיש גוף מקומי וגוף עולמי לניהול משאבי אנוש, הכרחי לשמר אסטרטגיה גלובלית משותפת, ולבסס דפוסי תקשורת המאפשרים מעקב ובקרה על הפעילויות ברמה כלל ארגונית.
-מנהלים רב לאומיים = על המנהלים הבכירים בפירמה, במדינת האם ובחו"ל לחלוק זהות משותפת, עקרונות עבודה, ערכים ובסיסי ידע.
לסוג הבעלות יש חשיבות גם לגבי תכנון מס, היות וחברות בבעלות חוץ ממוסות באופן שונה מיחידים.
חשיבות תכנון מס בעסקות בינלאומיות הינו קריטי להצלחה, היות ועשויים להיות הבדלים גדולים בשיעורי המס או לעיתים מיסי כפל. האקונומיסט מדווח על חברה ליצור אופניים אשר החלה לפעול במיזם משותף בהונגריה ולא הצליחה להתפתח בשל עיכובים בהחזרי מע"מ שגבתה ממשלת הונגריה. קיימים מקרים נוספים בהם התחייבו מיזמים
במיסים עודפים ולכן לא הצליחו בעסקים. דוגמא אחרת יכולה להיות לתיקון בחוק בארה"ב.- ב-10 באוגוסט 1993 חתם הנשיא קלינטון על הBudget Reconciliation- Act of Omnibus 1993 אשר גרם למיזמים הנשלטים מחול לשלם מס גבוה יותר משתיכננו.
כלומר ההצלחה של מיזם בינלאומי תלויה בשינויים במצב החוקי, המשפיעים על המצב הפיננסי.
הבדלים בניהול משא ומתן
הבדל נוסף בו יש להתחשב הוא הבדלי גישות כלפי ניהול מו"מ. כאשר איש עסקים מערבי עושה שותפות עם איש עסקים מזרחי, דיון מול גורם כלכלי אחר יכול להיתקל בבעיות, ותיווצר דיסהרמוניה בין השותפים.
המזרח אסייתים מאמצים את אסטרטגיית ההתמדה, הסבלנות והדווקנות הן כלפי פנים והן כלפי חוץ בנושא ניהול עסקים משותפים. כלפי חוץ הם מתנהגים בצורה של אדישות עם אדיבות: רגליהם משוקלות, ישיבתם חופשית ורגועה, הם מרימים את גופם והאיש ממולם חש חוסר נוחות מירבית כאשר הוא מתנהג כפי שהוא רגיל מו"מ מייגע Bjorkman
2001)). היפנים הם אנשי עסקים קשוחים וחסרי רחמים. הדבר נובע עוד מהחינוך אותו הם מקבליםBEAUCHAMP,1994.) אי לכך המו"מ עם יפנים מאופיין ב:
הבעת פנים קפואה.
לחיצת יד רפה.
הרגשת ריחוק.
נאמנות ללא סייג למקום העבודה.
נכונות להיכנס למו"מ ארוך ומייגע.
חסרי מצפון- מוכנים להילחם על כל פרוטה.
מעדיפים פגישה ראשונה עם מתווך על מנת למנוע אי נעימויות.
מעדיפים לעבוד בשקט.
למרות הכל- הם מעדיפים לקבל מתנות צנועות.
היפנים אוהבים מאוד להכניס ללחץ ומשבר את בן שיחם, לכן כך גם הם נוהגים במו"מ. מאפייני התהליך תלויים כמובן באישיותו של האדם, אולם באופן כללי ניתן להבחין בצד השני:
1.הלם רגשי.
2.הכרח לשנות עמדות.
3.הכרח לנקוט עמדה מיד.
4.עימות עם מצב חדש ומפחיד.
5.ירידה ביכולת החשיבה והריכוז וביכולת להטמיע מידע חדש.
6.פגיעה קשה במערכת הערכית.
7.תחושת "אין מוצא" והעדר חוש כיוון.
8.אובדן יכולת תכנון או צפיה של העתיד.
כמובן למי שאינו מורגל בכך לעיתים הוא מתייגע מדרך ניהול המו"מ. אולם, כאשר לאיש העסקים היפני מתלווה, כשותף, איש עסקים מערבי, הוא יכול שלא להבין את צורת ניהול המו"מ, ובכך "לתקוע" אותו.
הנדון נכון גם לגבי נשים מנהלות. TSANG (1994) מצא כי נשים ממזרח אסיה מנהלות מו"מ טוב בצורה שונה מנשים מערביות בשתי אספקטים:
נשים רואות את המו"מ כחלק מאינטרקציה חברתית כללית ולכן הן מעונינות להגיע לעמק השווה. לעומתן, גברים מעונינים לצבור כמה שיותר נקודות במו"מ, והנמצא עימם במו"מ אינו נחשב לחלק מהחברה אלא ליריב. אי לכך אשר נראה כי הרווחים יגדלו אם המו"מ יהיה נוקשה, הם יקשיחו את עמדתם.
נקודה שניה היא כי הנשים ממזרח אסיה נוטות לראות את המו"מ כחלק ממערכת יחסים ארוכת טווח- הן צריכות להמשיך את היחסים עם הגורם הנמצא מולן ולכן אינן נוטות "לשבור את הכלים" או ליצור מערכת יחסים שאינה נאותה. ועלולה לגרום לאווירה עכורה בעתיד. לעומת זאת נשים מערביות רואות את המו"מ כיחסים אד-הוק, ולכן מתנהגות
בצורה המתאימה לכך ואין להם בעיה, למשל, להרים את קולן.
מרחק גיאוגרפי בין השותפים
כאשר מדובר במיזמים משותפים בין אנשים ממדינות שונות, ברור הוא כי הם חייבים לבקר אחד את השני מידי פעם, וזאת לאור העובדה כי לא תמיד ניתן לנהל עסקים ב"שלט רחוק" כדבר שבשגרה (Das 2003).
Svejnar (1984) כי מרחקים בין שותפים יכולים להיות קריטיים. הוא טוען כי גם כאן קיים אפקט המרחק הסימבולי (SYMBOLIC DISTANCE EFFECT) על פי גישה זו ככל שהעצם יותר רחוק כך סבורים כי הוא יותר קטן , וכך גם במיזמים. כאשר שותף אחד נמצא בלונדון והשני בהודו הוא ירגיש שהשותף יותר רחוק מאשר אם השני נמצא בישראל
למרות שלמרחק אין משמעות כמעט.
עם זאת כיום המרחקים בפועל התקצרו לאור השימוש באינטרנט. אין צורך להרחיב אודות האינטרנט לצורכי מסחר. החשיבות ידועה לכל. על פי הערכות שונות, עד שנת 2005, יהיו בעולם מיליארד מכשירי אינטרנט ניידים, בטלפונים ניידים, איתוריות או ביומנים אלקטרונים, ועד 2010 יהיו כל שנה מיליארד חיבורים לאינטרנט.
סיכום
עבודה זו עסקה בנושא מיזמים משותפים בינלאומיים ובעיותיהם.
על פי האמור לעיל אנו רואים כי הבעיות ביזמות בינלאומית רבות מאוד- חלקן נובעות מבעיות אובייקטיביות: שפה, תרבות, ערכי ניהול וכד', וחלקן מבעיות סובייקטיביות: יחס לזרים, יחס לנשים וכד'. אולם למרות האמור חברות רבות עורכות מיזמים משותפים, וזאת על מנת לנצל יתרונות לגודל, התמחויות, פתרונות מיסוי, ויתרונות
יחסים.
על פי סקירת הקשיים דלעיל ההמלצות הן ראשית לבחור שותפים הקרובים ככל האפשר לתרבות אליה אנו רגילים; רצוי לתאם עמדות לפני כן ולכתוב תקנון של המיזם בו יסוכמו כל הפרטים הניהוליים והנוגעים לתפעול כח אדם. משא ומתן עם הממשלה המקומית ינוהל רק על ידי המקומיים, ובכל מקרה התחברות השותף הזר במקצת לתרבות המקום
ולאורחות חייהם יכולה רק להועיל.
המלצות נוספות מביאים Wong et all (2000). ומציעים מספר הצעות על בסיס מחקרים שנערכו:
הזמן הדרוש להפקת רווחים היא תקופת הזמן הממוצעת היא עשר שנים ולא יותר. מיזם שהתשואה עליו פחותה מ 10% אינו כדאי.
שותפים זרים צריכים להיות מוכנים לסבסד את שותפיהם בנקודות זמן שונות ולא לצפות להפקת רווחים רציפה.
שותפים זרים צריכים להבין שבמחשבתה של ממשלת זרה , ובעקיפין במחשבתו של השותף הזר, נשאלת תמיד השאלה "מה יוסיף המיזם המשותף לארצנו?". מדוע לי לעשות עסקים עם נוכרי ולא עם מקומי?
מטרה ראויה אחרת היא הימנעות מתשומת לבה של הממשלה המרכזית. עדיף לשמור על פרופיל נמוך ככל האפשר. לדוגמא, עדיף להקים מפעל בעיר קטנה מאשר בעיר גדולה וכן צריך המשקיע הזר לשאוף לרכוש בעלות במיזם המשותף של למעלה מ- 50%, הואיל ושותפות 50-50 תביא בהכרח לפקק תנועה או לניצחון השותף המקומי . הזרים תמיד יצביעו
כגוש אחד. רצוי לשאוף לבעלות של 75% לפחות, והקמת זכיון בבעלות מלאה צריכה להישאר שיקול פתוח. מטעמים דומים, ישאף השותף הזר לרוב במועצת המנהלים.
עדיף להקים במידת האפשר מערך עצמאי של מכירות וחלוקה.
השותף הזר צריך לשקול שימוש בטכנולוגיה ישנה להשגת המטרות של המיזם המשותף. קל יותר להכשיר את הזרים לשימוש בטכנולוגיה כזאת, הואיל ואין בה התחכום והמורכבות של המקבילה החדישה.
על מנת לשדרג את אבטחת האיכות, צריכה החברה להקפיד שספקיה יהיו קרובים למשרד הראשי שלה. כך היא תוכל לקיים פיקוח צמוד על הביצועים שלהם במשך השלבים ההתחלתיים של הייצור ולשלוח את המהנדסים והציוד שלה לעזרתם.
מכל מקום ברור הוא כי יש לערוך הסכמים בין השותפים מראש ולכלול את מירב הפרטים הנוגעים להסכם. ברוב הארצות הכלל הנוהג בהתקשרויות כי מה שהצדדים לא סיכמו ביניהם הנוהג המקומי הוא הקובע. אי לכך חברה הפועלת בשוק זר צריכה להביא בחשבון כי נקודה שלא סוכמה עשויה להיות לה למכשלה בעתיד. אין לכך דוגמאות רבות היות
וחברות אל נוהגות לפרסם את הסיבות לפירוקן.
ביבליוגרפיה
יחזקאל אורלי ושנקר עודד (2001) ניהול בין לאומי, תל אביב: האוניבריטה הפתוחה.
סמואל י (1996) ארגונים, חיפה: אח.
רם א., (1999) "בין הנשק והמשק: ישראל בעידן העולמקומי", סוציולוגיה ישראלית ב(1) 99.
שנקר עודד וזעיר י (2001) "ניהול משאבי אנוש במיזמים משותפים בין לאומיים: כיווני מחקר" בתוך יחזקאל אורלי ושנקר עודד (2001) ניהול בין לאומי, תל אביב: האוניבריטה הפתוחה.
Adams And J. Whalley, The International Taxation Of Multinational Nterprises In Developed Covntries, 1997, Greenwood Press Westport, Conneticut.
Al-Saadan, Y. And S. P. Das, (1996), ``Host Country Policy, Transfer Pricing And Ownership Distribution In International Joint Venture: A Theoretical Analysis", International Journal Of Industrial Economics 14, 345-364.
Arino A , Mikhail Abramov, Irina Skorobogatykh, Irina Rykounina And Joaquim Vila (1997) "Partner Selection And Trust Building In West European-Russian Joint Ventures: A Western Perspective International Studies Of Management Organization, Spring V27 N1 P19(19).
Buckley P And Mark Casson (2001) "Institutionalization And Bargaining Power Explanations Of Hrm Practice In International Joint Venture" Organizational Studies 2,3, Pp.491-512.
Bygrave W.D. (1998) "The Entrepreneurial Process" The Portable Mba In Entrepreneuship
Chan, R. And M. Hoy, (1991), ``East-West Joint Ventures And Buyback Contracts", Journal Of International Economics 30, 330-343.
Chiswick R. Barry, (1997) "Henre Usage: Determinants And Effect On Earning Among Immigrants In Israel", The Maurice Falk Institute For Economic Reaserch In Israel", Jerusalem.
Das, S.P., (1998), "On The Choice Of International Joint Venture: The Role Of Policy Moral Hazard", Journal Of Policy Reform 2, 235-150
Dollinger M , Peggy A. Golden And Todd Saxton (1997) "The Effect Of Reputation On The Decision To Joint Venture" Strategic Management Journal, Feb V18 N2 P127(14).
Gartner W.B., (1985), "A Conceptual Framework For Desribing The Phenomenon Of New- Venture Creation", Academic Of Management Review, 10, 4, Pp.696-709.
Garvey, Gerald T; (1995) "Why Reputation Favors Joint Ventures Over Vertical And Horizontal Integration - A Simple Model" Journal Of Economic Behavior Organization; Amsterdamldec;
Hamal G, Doz Y And Prahalad (1989 ( C.K. "Collaborate With Your Competitive And Win" Harvard Business Review
Haves David, (1996), The Intellectual Property Audit: Acquring And Protecting Technology, New-York.
Inger M., Peggy A., Golden And Todd Saxton (1997) "The Effect Of Reputation On The ...Ision To Joint Venture", Strategic Management Journal, Feb V18 N2 P127(14)
Kabiraj, T. And P. Roychowdhury, (2003), Joint Venture And Adoption Of New Technology: The Effect Of Bargaining, Control And Demand Shift', Discussion Paper # 9, Eru, Indian Statistical Institute, Kolkata.
Kabiraj, T. And S. Marjit, 2002, ``To Transfer Or Not To Transfer The Best Technology Under Threat Of Entry: The Case Of Price Competition", In B. Dutta Et Al. (Eds.), Game Theory And Economic Applications, New York: Springer-Verlag, 356-368.
Kabiraj, T., 1999, A Simple Theory Of Joint Venture Break Down Keio Economic Studies 36, 87-98.
Kabiraj, T., C.C. Lee And S. Marjit, 2001, `Cultural Compatibility And Joint Venture Instability: A Theoretical Analysis', Discussion Paper # 02, Eru, Indian Statistical Institute, Kolkata.
Killing, J. P., (1982) "How To Make A Global Joint Venture Work", Harvard Business Review 60, 120-127.
Kogut, B., 1999, ``The Stability Of Joint Ventures: Reciprocity And Competitive Rivalry", Journal Of Industrial Economics 38, 183-198.
Organ, D .W. (1988). Organizational citizenship behavior: The good soldier syndrome. Lexington, MA: Lexington Books.
Bateman, T.S., Organ, D.W. (1993). Job satisfaction and the good solider: The relationship between affect and employee "citizenship" Puffer, M .M., (1997). "Prosocial behavior, non-compliant behavior, and work performance among commission salespeople", hrm review , 72, 615-621
Lentolf. J .(1999)."Second Language Learning". Special Issue Of Modern Language Journal , 78, No 4.
Lin, P. And K. Saggi, (2001), ``Learning Versus Upgrading In Joint Ventures", Mimeo., Department Of Economics, Southern Methodist University, Dallas, Texas.
Marjit, S. And A. Mukherjee, (1998), "Technology Collaboration And Foreign Equity Participation: A Theoretical Analysis", Review Of International Economics 6, 142-150.
Marjit, S., (1990), ``Rationalizing Public-Private Joint Venture In An Open Economy", Journal Of Development Economics 33, 377-383..
Marjit, S., A. Mukherjee And T. Kabiraj, (2002), "Future Technology, Incomplete Information And International Joint Venture", Mimeo., Eru, Isi, Kolkata.
Miller, R. R., J. D. Glen, F. Z. Jasperson And Y. Karmakolias, (1996), "International Joint Ventures In Developing Countries: Happy Marriages?", Discussion Paper No. 29, International Finance Corporation, World Bank, Washington D. C.
Mukherjee, A. And S. Sengupta, (2001), "Joint Ventures Versus Fully Owned Subsidiaries: Multinational Strategies In Liberalizing Economies", Review Of International Economics 9, 163-180.
Satow T And Zhong Ming (1994) "Cultural And Organizational Factors In Human Resource Management In China And Japan " Journal Of Management Psychology 9, 4 Pp. 3-12
Svejnar, J. And S. Smith, (1984), ``The Economics Of Joint Venture In Less Developed Countries", Quarterly Journal Of Economics 119, 149-167.
Tsang Eric (1994) "Human Resource Management Problem In Sino Foreign Joint Ventures" International Journal Of Manpower 15 No.9 Pp.4-21
Vey' Gerald T., (1995) "Why Reputation Favors Joint Ventures Over Vertical And Horizontal Integration - A Simple Model", Journal Of Economic Behavior And Organization, 10, 4, Pp. 696 - 709.
Wong, Yim Yu, Maher, Thomas E., Jenner, Richard A., Appell, Allen L., Hebert, Len G. (2000) "Are Joint Ventures Losing Their Appeal In China?" S.A.M. Advanced Management Journal Winter 99, Vol. 64 Issue 1, P4,
Zhong Ming (1994) "Leadership Styles And Organizational Effectiveness In Chinese-Japanese Joint Ventures " Journal Of Management Psychology 9, 4 Pp. 31-37
Parochialism פירושו שהאדם מצפה שכולם יתנהגו בהתאם לתרבות שלו.
"A Bicycle Made By Two" The Economist June 8 1991 P. 73
Robert S. Moyer " Comparing Distance In Memory:Evidence Suggesting An Internal Psychopysics\"' Perception Psychophysics 1973, Vol. 13, No. 2, 180-184
1
1

תגים:

חוזים · תרבות · אירגון · שיתופי · פעולה · משא · ומתן

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הגורמים להצלחה או כשלון של מיזמים בינלאומיים משותפים ", סמינריון אודות "הגורמים להצלחה או כשלון של מיזמים בינלאומיים משותפים " או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.