הסיוע ומניעי הפילנטרופיה שהגישו יהודי גרמניה בארצות הברית למהגרים ממזרח אירופה.

תקציר העבודה:

תוכן עניינים
1. מבוא
2. ההגירה הגרמנית ומאפייניה
3. ההגירה ממזרח אירופה ומאפייניה
4. פעולות פילנטרופיה ומוסדות הסעד שהוקמו על ידי היהודים יוצאי גרמניה
5. המניעים לפעולות הפילנטרופיה והתייחסות הצדדים לאופי הסיוע
6. סיכום
7. רשימת הערות
8. ביבליוגרפיה

מבוא
ההגירה היהודית לארצות הברית משתרעת על פני 300 שנים.
היסטוריונים נוהגים לחלק את ההתיישבות היהודית בארצות הברית לשלוש תקופות עיקריות.
התקופה הספרדית - שנת 1654 התקופה הקולוניאלית.
התקופה הגרמנית - בין השנים 1820 - 1870 בתקופת מלחמת האזרחים בארצות הברית.
התקופה המזרח אירופאית או הרוסית 1880 - 1925 - בעת התפתחות התעשיה האמריקנית.

השינויים שחלו ביהדות ארצות הברית עקב ההגירה ממזרח אירופה, שהיתה הגדולה מבין
שלושת גלי ההגירה, היו מהותיים מאוד. הגירה זו שינתה את פני היהדות בארצות הברית בכל
ההיבטים. האוכלוסיה היהודית גדלה מאוד, חלו שינויים בצורת ההתיישבות של היהודים,
באופי עיסוקם ופרנסתם וחלו תמורות מהותיות בכל הקשור לעולם הרוחני ודרך החיים
היהודית דתית.

בימים אלה אנו מתמודדים עם בעיות מחוץ אך גם מבעיות מבית, שנאת אחים, קוטביות בין
עדות, חילוניים ודתיים, חילוקי דעות פוליטיים ועוד. אומרים כי ההסטוריה חוזרת על עצמה,
ועל כן ביקשתי לבדוק, כיצד נהגו היהודים בתקופות קודמות ביחסיהם בין קבוצה יהודית אחת
לשניה. כל שכן בהיותם מהגרים וזרים בארץ חדשה, בה השפה, התרבות והמנטליות שונות
ממה שהכירו.
בחרתי להתמקד בתקופה של שלהי המאה ה19 - וראשית המאה העשרים בארצות הברית, בה
נפגשו שתי קבוצות מהגרים, ה"ותיקים" מגרמניה וה"חדשים" ממזרח אירופה. האם התייחסו
היהודים אלה לאלה על פי האימרה "אדם לאדם זאב"? או שנהגו בסובלנות ובסבלנות, "שבת
אחים גם יחד"? ואיך באו לידי ביטוי היחסים בין שתי הקבוצות.
המהגרים היהודים גרמנים הקימו ארגונים רבים אשר מטרתם היתה להעניק סיוע ועזרה
למהגרים ממזרח אירופה. פעילות צדקה זו המוגדרת כפילנטרופיה (ראה הסבר בהמשך), היתה
בעלת היקף ואופי מיוחדים מכורח הנסיבות. גודל ההגירה וקצב גידול הקהילה היהודית, צרכיו
המיוחדים של המהגר והמפגש בין שתי תרבויות הגרמנית והמזרח אירופאית.
פעילות פילנטרופית מוגדרת כמערכת חסדים לזולת, צדקה לעניים וגמילת חסדים עם החלשים,
החולים והמקופחים.
מטרת הפילנטרופיה לעורר אהדה רגשית לסבלו של האדם ושותפות פעילה בצערו, תביעת כבוד
לזכויותיו של הפרט וסובלנות לזולת. ביסודה של כל פעילות פילנטרופית עומדת "האחריות
ההומאניטרית" של נפש האדם המסייע.
במאה ה19 - חל שינוי במניעים לקיום פעילות פילנטרופית והגשת הסיוע. עד למאה זו עיקר
המניעים היו דתיים והחל ממנה באה היוזמה למתן סיוע מתוך רצון לעזור לקידום האדם באשר
הוא אדם.

עבודה זו תעסוק כאמור, בקשרים ובקטבים שבין שתי ההגירות, הגרמנית והמזרח אירופאית
ובפעולות הסיוע והפילנטרופיה שעשו הגרמנים לטובת המהגרים ממזרח אירופה.
לצורך כך אסקור את מאפייני כל אחת מן ההגירות: מרכיבי אוכלוסיה, מניעי הגירה, עיסוק
ומעמד כלכלי, דת, תרבות, ממסד, השכלה ודיור. סקירה זו תעשה מתוך הנחה כי להבדלים בין
המאפיינים יש השפעה מכרעת על יחסי שתי הקבוצות ויש בהם בכדי לשפוך אור על התפתחותם
של ארגוני הסיוע הרבים שהוקמו ופעלו בתקופה זו בארצות הברית והמניעים שהביאו
להקמתם.

באמצעות קריאת המקורות הביבליוגרפיים אבדוק אילו פעולות פילנטרופיה וסיוע הוגשו
למהגרים ממזרח אירופה על ידי המהגרים ה"ותיקים" מגרמניה, אבחן את יחסי כל אחת
מהקבוצות לשיטות ולדרכים בהם ניתן הסיוע, אתמקד בשאלה המחקרית:
האם בוצעו פעולות הסיוע והתמיכה של היהודים יוצאי גרמניה למהגרים ממזרח אירופה
ממניעים "טהורים" של עזרה לאחיהם אשר במצוקה או שמניעים אנוכיים אחרים הביאו
להגשת הסיוע?
לבסוף, אסכם ואסיק מסקנותי.

מקורות:

בארון, ש, במבחן החרות - פרקים בתולדות יהדות אמריקה, ירושלים ות"א, הוצאת שוקן, תשל"ז
גולדשטיין, י, וקצבורג-יונגמן, מ, יהודי ארצות הברית 1820 - 1880 קובץ מקורות - שער א, ת"א, הוצאת אונ' פתוחה, תשמ"ו
גולדשטיין, י, וקצבורג-יונגמן, מ, יהודי ארצות הברית 1820 - 1880 קובץ מקורות - שער ב, ת"א, הוצאת אונ' פתוחה, תשמ"ח
גורן, א', ווינקרט, י', סוגיות בתולדות ישראל , ירושלים, הוצאת מרכז זלמן שזר, תשל"ז
גינזבורג, א', יהודי אמריקה קהילה חופשית בהתהוותה, ירושלים, הוצאת שוקן, תש"ס
גרטנר, א', היישוב היהודי בארצות הברית מראשיתו ועד ימינו, ת"א, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש"ס
גרטנר,א, וסרנה, י'. ד'. (עורכים),יהודי ארצות הברית, ירושלים, הוצאת מרכז זלמן שזר, תשנ"ב
דיוויס, מ', בית ישראל באמריקה מחקרים ומקורות, ירושלים, הוצאה ע"ש מאגנס, תש"ל
האנציקלופדיה העברית, ערך פילנטרופיה, כרך כח'
הורביץ, ש', קיצור תולדות ישראל בעת החדשה, חלק א', חיפה, הוצאת ביה"ס הריאלי בחיפה, תשמ"ב
ליברמן, ה'. ההגירה היהודית לארצות הברית 1899 - 1925 ניתוח דמוגרפי, ירושלים, הוצאת מרכז זלמן שזר, תשל"ז
הרצברג, א', היהודים מאמריקה - מפגש רב תהפוכות בן 400 שנה, ירושלים ות"א, הוצאת שוקן, תשנ"ד
סקלר, מ, יהודי ארצות הברית, ת"א, הוצאת עם עובד, 1972
קורן, ב', הקיבוץ היהודי באמריקה בשנות התעצמותו, ירושלים, הוצאה ע"ש מאגנס, תשל"א
רבהון, ע, הגירה קהילה והזדהות - יהודי ארצות הברית בשלהי המאה ה- 20, ירושלים, הוצאת י"ל מאגנס, תשס"א
רוקאווי, ר, מהגרים פועלים וגנגסטרים, ת"א, הוצאת אונ' ת"א, תש"ן
שרמן, ב', יהדות ארצות הברית, ת"א, הוצאת עם עובד, תשט"ו
Arthur, A', Goren, New York jews and the quest for community, The kehillah experiment 1908 - 1922, Columbia university press, New York 1914
Goren, A', A', New York Jews and the quest for community, Columbia University press, New York, 1970
Howe, I', World of our Fathers, The Journey of the east european jews amarica and the life they found and made, New York, 1976
Rischin, M',\/. The promised city, New York jews 1870 - 1914, Harvard university press cambridge, Massachusetts, 1962
Riss, J', How the others half livees, New York, 1957
מבוסס על: גולדשטיין, י, וקצבורג-יונגמן, מ, יהודי ארצות הברית 1820 - 1880 קובץ מקורות - שער ב, ת"א, הוצאת אונ' פתוחה, תשמ"ח
Ross, a', e. The east european hebrews - The old world in the New York, 1914
Sable, J, Some amweican jewish organizational efforts to combat anti - semitism, 1906-30, University Microfilms, Inc, Ann Arbor, Michigan, 1926
Weinryd Bernard, d'. Jewish immigration and accommodation to american, printed from: Publication of the american jewish hestorical socirty, vol. ALVI

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הסיוע ומניעי הפילנטרופיה שהגישו יהודי גרמניה בארצות הברית למהגרים ממזרח אירופה.", סמינריון אודות "הסיוע ומניעי הפילנטרופיה שהגישו יהודי גרמניה בארצות הברית למהגרים ממזרח אירופה." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.