הפוליטיקה של הדין הבינלאומי הפלילי - זכויות נשים, בין אוניברסליזם לרלטביזם תרבותי.

תקציר העבודה:

תוכן העניינים
מבוא
רקע
ממלכת סווזילנד
סיפור המקרה
מהלך העבודה ומתודולוגיה
פרק א' - לשאלת הסמכות
בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג ( (ICC
האם נכללות העבירות הנטענות כנגד המלך במסגרת העבירות בחוקת בית הדין?
סמכות שיפוט אוניברסלית
פרק ב' - הפוליטיקה של שיח זכויות האדם
חלק 1 - הפוליטיקה הפנים מערבית
בית הדין הבינלאומי כזירה במאבק הליבות
הסמכות האוניברסלית בין פוליטיקה מקומית לבינלאומית
חלק 2 - המערב נגד שאר העולם ולהיפך
זכויות אדם - בין אוניברסליזם לגלובליזציה
זכויות אדם - בין אוניברסליזם לרלטיביזם תרבותי
פרק ג' - מודל ההכרעה, יישום ומסקנות
מודל ההכרעה בשאלת העמדה פרסונלית לדין פלילי בינלאומי
המקרה של ממלכת סווזילנד - יישום ומסקנות
במקום סיכום
הדין הבינלאומי הפלילי בשאלות של זכויות אדם בעלות גוון תרבותי מסורתי, לאן?

בדרך כלל נהוג היה להתייחס עד כה אל מנגנוני המשפט הבינלאומיים וסמכותם באספקטים
הנוגעים להפרה של המשפט הבינלאומי מנהגי, כלומר שסמכותם הופעלה אד הוק, במקרים של
עבירות ברורות של הפרת זכויות אדם כמו במקרים של השמדת עם (ג'נוסייד) ופשעים חמורים
אחרים נגד האנושות (כעבירת הפיראטיות), שנכנסו אל משפט הבינלאומי המנהגי כחלק מרשימת
עבירות היוס קוגנס (Jus Cogence) בתהליך ארוך של פרקטיקה מקובלת. המצב כיום הוא
שהגדרת העבירות בבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג (ICC), ובמסגרת חוקי הסמכות
האוניברסלית שהוחקו במספר מדינות מערביות, הועתקה והושוותה לדיני האמנות שבעצמם
נוקטים לשון עמומה יחסית ומאפשרים פרשנות רחבה מאוד של המונחים המרכיבים את יסודות
סעיפי העבירה השונים, התוצאה היא שכיום, גם עבירות שאינן בגדר המשפט המנהגי יכולות
להכלל במסגרת סמכותם של המנגנונים השיפוטיים החדשים של המשפט הבינלאומי. מכאן,
שמדיניות שיפוטית היא זו שתכריע את גבולות הסמכות של מנגנונים אלו.
הרצון ליצור מנגנוני שיפוט על מדינתיים, מתמודד מול עקרונות בינלאומיים מתחרים חשובים לא
פחות כמו עקרון הריבונות והזכות הנובעת ממנו לאי התערבות במעשיה הפנימיים של המדינה
הריבונית. יתרה מכך, מאחר והמדובר בניסיון מערבי, עליו להתמודד עם אישומים בדבר
אימפריאליזם אתנוצנטרי הגלום באוניברסליזם הליברל פוליטי הנתפס כמכחיד של המקומי
הקומיוניטרי. לצד הבנה זו אין להתעלם אף מכך שהמנגנונים המשפטיים של המשפט הבינלאומי
נוסדים הלכה למעשה על מצע הפוליטיקה הבינלאומית והם מהווים זירה להתנגשות כוחות
פוליטיים הן בזירה הבינמדינתית של המערב במקרה של בית הדין הפלילי בהאג והן במישור
הפוליטי הבינלאומי והפנים מדינתי במקרה של הסמכות האוניברסלית. סינון התביעות וקביעת
היקף שיקול הדעת הופך לתוצר של סדר יום או אג'נדות פוליטיות. המטרה של סדר יום כזה היא
לקדם אינטרסים כלכליים ופוליטיים קונקרטים שביחסים שבין המדינות השונות ובתוכן הן, וכן
אינטרסים אידיאולוגיים תרבותיים. זוהי אם כן הזירה שבה ניטש הקרב שבין השיטה הליברל
מערבית לבין תפיסות אחרות של זכויות, זהו גם הביטוי החיצוני למאבק הסמוי שבין השיטה
הדמוקרטית לשיטות שלטון אחרות. תהליכים אלו מתרחשים על רקע תהליכים על מדינתיים
המעמתים בין הגלובלי למקומי.
עבודה זו מבקשת לבחון את גבולות ההתערבות הרצויים של מנגנוני משפט בינלאומיים פליליים,
בשאלות של הפרת זכויות אדם שמקורן בדפוסי התנהגות תרבותיים מסורתיים, תוך הצעת מודל
בחינה שיאפשר סיווג רצוי של המקרים בהם ניתן לקבל התערבות בינלאומית, לבין מקרים בהם
שיקולים של סוברניות ריבונית פנימית והכרה בחשיבותה של דוקטרינת הרלטביזם התרבותי,
צריכים להקים מחסום מפני התערבות כזו. שרטוט מודל ההתערבות הראוי יעשה לאור הנפקויות
הפוליטיות של הדין הבינלאומי על רבדיו השונים וההכרה בכך כי הוא עלול להפוך למכשיר פוליטי
עוקף שלטון ומשפט פנימי.

שאלת המחקר של עבודה זו הינה - מהו מודל ההתערבות הראוי למנגנוני משפט בינלאומיים
פליליים, בשאלות של זכויות אדם בכלל וזכויות נשים בפרט, ביחס למקרים הנוגעים לשאלות של
תרבות ומסורת, על רקע נפקויותיו הפוליטיות של הדין הבינלאומי.
חלקה הראשון של העבודה ימפה את גבולות הסמכות הפרוצדורלית והעניינית של הדין
הבינלאומי הפלילי, בהסתמך על הגדרת העבירות המופיעות בחוקת בית הדין הפלילי בהאג וכן
במסגרת החוק האוניברסלי של מדינת בלגיה. לאחר שיקבע כי הדין הבינלאומי הפלילי רואה עצמו
מוסמך מבחינה עניינית לדון במקרים של הפרת זכויות אדם של נשים, ניתן יהיה לעבור לחלקה
השני של העבודה, אשר מטרתו לברר את הקשר שבין שיח הזכויות כפי שהוא משתקף בדין
הבינלאומי הפלילי, לפוליטיקה העולמית. בדיקה זו תערך בשני חלקים: החלק הראשון יבחן את
המאבק הפוליטי בתוך המערב כפי שהוא מתבטא בניסיון לרכוש הגמוניה על הדין הבינלאומי
הפלילי על מנגנוניו השונים. לאחר שרטוט המפה הפוליטית הקונקרטית של הדין הבינלאומי, ניתן
יהיה לעבור לחלק השני, שיבחן את המסגרת הנורמטיבית של הפוליטיקה של שיח זכויות האדם
כפי שהיא משתקפת ביחסים הפוליטיים שבין המערב לשאר העולם. הדיון הזה יעשה באמצעות
סקירת יחסן של הגישות של אוניברסליזם ורלטביזם תרבותי למושג זכויות האדם, על רקע
התהליכים העל לאומיים של הגלובליזציה. רק לאחר מיפוי הכוחות האינטרסים והפרדיגמות
השולטות בזירה הבינלאומית, ניתן יהיה לעבור לחלקה השלישי והמסכם של העבודה שמטרתו
להבנות את המבחנים הראויים להחלתו של הדין הבינלאומי הפלילי, בשאלות של הפרת זכויות
אדם בכלל וזכויות נשים בפרט, ולקבוע האם הפעלה כזו ראוייה במקרה שלפנינו.
העבודה תעשה שימוש בידיעות עיתונאיות, מאמרים בנושא הדין הבינלאומי הפלילי, ומחקרים,
ספרים ומאמרים העוסקים בגישות של אוניברסליזם והרלטביזם התרבותי.

הערת מערכת: בעבודה לא נכתבה רשימה ביבליוגרפית נפרדת, מלבד מראי המקום. מספר
המקורות המצויין מתייחס למספר מראי המקום והערות השוליים.

תגים:

אדם · אוניברסלי · אנושות · אפריקה · בינלאומי · בית · בלגיה · גלובליזציה · האג · הדין · זכויות · מדינה · מסורת · משפט · נשים · פוליטיקה · פמיניזם · רלטביזם · שיפוט · תרבות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הפוליטיקה של הדין הבינלאומי הפלילי - זכויות נשים, בין אוניברסליזם לרלטביזם תרבותי.", סמינריון אודות "הפוליטיקה של הדין הבינלאומי הפלילי - זכויות נשים, בין אוניברסליזם לרלטביזם תרבותי." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.