עבודה מס' 062733
מחיר: 361.95 ₪ הוסף לסל
תאור העבודה: מקורות לכישלון המודיעין הישראלי במלחמת יום הכיפורים.
15,652 מילים ,72 מקורות ,2004
תוכן העניינים
מבוא
בין המלחמות מיוני 1967 לאוקטובר 1973- מהלכים מדיניים וצבאיים
א. רקע
ב. השפעת תוצאות מלחמת ששת הימים על מעצמות העל ומדינות האיזור
1. מצרים
2. ישראל
3. ארה"ב
4. ברה"מ
5. ירדן
ג. השותפות הבין גושית
1. יחסי ברה"מ-מצרים
2. יחסי ארה"ב-ישראל
3. יחסי ברה"מ-ארה"ב
ד. אירועים מדיניים וצבאיים לאחר מלחמת 1967
1. ועידת הפסגה הערבית בח'רטום
2. החלטה 242 של מועצת הביטחון
3. שליחות יארינג
4. תזכיר דין ראסק
5. תוכנית סיסקו
6. שיחות ה4- ושיחות ה2-
7. שיחות ישראל-ירדן
8. מלחמת ההתשה
9. תוכנית רוג'רס
10. ועידת רבאט ותוצאותיה
ה. מצרים בין נאצר וסאדאת
ו. ארה"ב ובריה"מ ערב מלחמת יום הכיפורים
הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה
א. כשל המודיעין הישראלי
ב. כשל בהערכה המודיעינית
ג. "סבירות נמוכה"
ד. מה הייתה צריכה להיות הערכה מודיעינית נכונה
ה. הערכת המודיעין הביטחונית והמדינית של ישראל "הקונספציה"
ו. ההפתעה
ז. הנקודות לכשל ההתרעתי
מלחמת יום הכיפורים
א. מצרים והעולם הערבי
ב. מצרים וסוריה
ג. מעמדה של ישראל
ד. סוף דבר
ה. ועדת אגרנט
סיכום
ביליוגרפיה
נספח - לוח אירועים
מבוא
הצגת הבעיה
מלחמת יום הכיפורים (24-6 באוקטובר 1973), הגדולה במלחמות ישראל-ערב מבחינת הכוחות
המשתתפים ומספר הנפגעים. הדי המלחמה משמשים את כותבי המאמרים עד עצם היום הזה.
(ראה למשל: קהלני, 2003; כספית, 2003; נבון, 2003; דן, 2003; רפפורט, 2003; חיימוביץ, ;2003
חוגי, 2003; אשר, 2003; שניצר 2003; ברוש, 2003; ברזילי, 2003; ברזילי, 2003א; אורן, ;2003
מלמן, 2003;ברזילי, 2003ב; אורן, 2003א; שיף, 2003; גוטמן, 2003; מלמן, 20039א; בקר, ;2003
הראל, 2003; מלמן, 2003ב(
ימים אחדים אחרי סיום מלחמת ההתשה מת נשיא מצרים, גמאל עבד אנ-נאצר, ואנוור סאדאת
תפס את מקומו. הוא החל בשידוד מערכות כללי בצבא מצרים, ובכלל זה גיוס בוגרי
אוניברסיטאות לקצונה ואף לדרגים נמוכים יותר. בה בעת עשה מאמצים מרובים לרכישת נשק
סובייטי מתקדם, ומשלא עלה הדבר בידו הורה במפתיע, ביולי 1972, על סילוק כל היועצים
הצבאיים הסובייטיים ממצרים. צעד זה התפרש בישראל כהחלשה ניכרת של הצבא המצרי, אף כי
דווקא בעקבות זאת החלה ברה"מ בהזרמת נשק חדיש למצרים.
מהלך זה של סאדאת חיזק את הערכת המודיעין הביטחונית והמדינית של ישראל (שנקראה
לימים בלעג "הקונספציה"), שלפיה אין מדינות ערב מסוגלות לצאת למלחמה בשנים הקרובות.
ההערכה היתה שצבא מצרים חלש מכדי להילחם בישראל, ואילו סוריה לא תצא למלחמה בלי
מצרים. מעבר להערכה המודיעינית השקולה (אף שהתבססה על מידע לקוי מאוד), שררה בצה"ל
ובישראל כולה תחושה של ביטחון מוחלט ביכולתו של צה"ל להדוף בנקל כל התקפה מצרית או
סורית, ולעבור מיד למתקפה. (לניר, 1983; הרכבי, 1987; גזית, 1999; זמיר, 1999; כתרי, ;1998
לברן, 1980; אל"מ, 1994; בר יוסף, 2001).
שאלות הבדיקה
בספרו "הצופה שנרדם" שואל אורי בר יוסף (2001) כיצד קרה הדבר וכיצד הופתעה ישראל,
למרות שפע המידע ההתרעתי שעמד לרשותה, הן שאלות שעד היום לא ניתנה להן תשובה
משכנעת. בר יוסף (2001) מתמודד עמן, תוך שימוש בחומר חדש רב, כולל מסמכי מודיעין רבים
הרואים אור לראשונה. בין השאר הוא משיב לשאלות הבאות:
1. מדוע לא היתה התייחסות של ממש להתרעת המלך חוסיין בסוף ספטמבר והתרעות נוספות
שהתקבלו באותו שבוע?
2. כיצד שחק אמ"ן את ערך המידע ההתרעתי שהגיע בימים שלפני פרוץ המלחמה, וכיצד מנע
הפצת מידע בעל ערך קריטי למחליטים?
3. כיצד ומדוע לא נמסר לקברניטים שאמצעי האיסוף המיוחדים של אמ"ן לא הופעלו ערב
המלחמה, למרות שאלה הבינו שהאמצעים פועלים?
4. מה היה חלקם האישי של ראש אמ"ן ועוזריו במחדל קריטי זה?
5. מה היו השלכות המחדל המודיעיני על יכולת הקברניטים לבצע הערכת מצב ערב המלחמה
ועל ההערכות צה"ל לקראתה בשעות לפני שפרצה?
מטרת העבודה
המטרה העיקרית היא לנסות להשיב על השאלות הנ"ל, ולשם כך אסקור את המהלכים המדיניים
והצבאיים בין מלחמת ששת הימים ועד ערב מלחמת יום הכיפורים. ראשית, את השפעת תוצאות
מלחמת ששת הימים על מעצמות העל ומדינות האיזור (מצרים, ישראל, ארה"ב, ברה"מ, וירדן)
ואת השותפות הבין גושית עם מדינות האיזור. שנית, את האירועים המדיניים והצבאיים לאחר
מלחמת ששת הימים.
במוקד הסמינריון אערוך דיון בהפתעת מלחמת יום הכיפורים ומקורותיה: נדון בכשל המודיעין
הישראלי, בכשל בהערכה המודיעינית. נבהיר את המושגים "סבירות נמוכה", "הקונספציה",
"ההפתעה" ו"הכשל ההרתעתי.
לבסוף נתאר את המציאות המדינית שיצרה מלחמת יום הכיפורים על מדינות האיזור.
בסיכום נסקור מספר המלצות של ועדת אגרנט.
אהרונסון, ש. (1993-1995). הפוליטיקה והאסטרטגיה של נשק גרעיני במזרח התיכון, ירושלים, אקדמון.
אל"מ, ש. (1994). הכשלים המחשבתיים בהתרעה למלחמת יום הכיפורים, מערכות, 338, עמ' 1015.
בן ישראל (1999). פילוסופיה של המודיעין, משרד הביטחון, ההוצאה לאור.
בר-יוסף, א. (2001). הצופה שנרדם, תל-אביב זמורה ביתן.
גולן, ש. (1994). "צבא כמכשיר במדיניות חוץ: מצרים במלחמת יום הכפורים", מערכות (338), עמ' 27-16.
גזית, מ. (1987). "הערכות המודיעין והקברניט", בתוך: צבי עופר ואבי קובר (עורכים), מודיעין וביטחון לאומי, תל אביב: מערכות, עמ' 473-455.
גזית, מ. (1998). "המודיעין ותהליך השלום בישראל," בתוך: חזי כרמל (עורך), מודיעין לשלום: על תפקידו של המודיעין בעיתות שלום, תל אביב, ידיעות אחרונות, עמ' 118-83.
גזית, מ. (1999). "האם אפשר היה למנוע את המלחמה?", בתוך: חיים אופז, יעקב בר-סימן-טוב (עורכים). מלחמת יום הכיפורים: מבט מחדש, מבחר הרצאות מיום עיון לציון 25 שנה למלחמת יום הכיפורים, שנערך בבניין אלפרד דיוויס (טרומן), קמפוס הר הצופים, האוניברסיטה העברית, ז' בחשוון תשנ"ט - 27 באוקטובר 1998, ירושלים:
המכון ליחסים בינ"ל ע"ש לאונרד דיוויס, האוניברסיטה העברית בירושלים, ומשרד החינוך התרבות והספורט, מרכז ההסברה, עמ' 9-21.
גלבוע, א. (1978). "מדיניות המעצמות במזרח התיכון ממלחמת יום הכיפורים ועד קמפ-דיוויד". סקירה חודשית (9-10), ספטמבר-אוקטובר 1978, עמ' 3-17.
גלבוע, א. ומרדכי, נ. (עורכים). (1981). הסכסוך הערבי-ישראלי: גורמים, עימותים, סיכויים. תל-אביב, משרד הבטחון.
דישון, ד. (1974). מערכת היחסים הבינערביים. תל-אביב, מכון שילוח.
היכל, מ.ח. (1975). אל ט'ריק אלא רמדאן, בירות, דאר אל-נהאר לאל-נשר.
הנדל, מ. (1987). "מודיעי והונאה" בתוך: צבי עופר ואבי קובר (עורכים ), מודיעין וביטחון לאומי, תל אביב, מערכות, עמ' 430-385.
הרכבי, י. (1987). "סבכים בין המודיעין לקברביט" בתוך: צבי עופר ואבי קובר (עורכים), מודיעין וביטחון לאומי, תל אביב, מערכות, עמ' 453-437.
הרכבי, י. (1990). מלחמה ואסטרטגיה, הוצאת מערכות (חלק שני).
זמיר, צ. (1999). "הקונספציה וההפתעה", בתוך: חיים אופז, יעקב בר-סימן-טוב (עורכים), מלחמת יום הכיפורים: מבט מחדש, מבחר הרצאות מיום עיון לציון 25 שנה למלחמת יום הכיפורים, שנערך בבניין אלפרד דיוויס (טרומן), קמפוס הר הצופים, האוניברסיטה העברית, ז' בחשוון תשנ"ט - 27 באוקטובר 1998, ירושלים: המכון ליחסים
בינ"ל ע"ש לאונרד דיוויס, האוניברסיטה העברית בירושלים, ומשרד החינוך התרבות והספורט, מרכז ההסברה, עמ' 9-21.
זעירא, א. (1999). "הקונספציה וההפתעה", בתוך: חיים אופז, יעקב בר-סימן-טוב (עורכים), מלחמת יום הכיפורים: מבט מחדש, מבחר הרצאות מיום עיון לציון 25 שנה למלחמת יום הכיפורים, שנערך בבניין אלפרד דיוויס (טרומן), קמפוס הר הצופים, האוניברסיטה העברית, ז' בחשוון תשנ"ט - 27 באוקטובר 1998, ירושלים: המכון ליחסים
חוגי ג'. (2003), המכתבים מהעורף המצרי ללוחמים בחזית, מעריב מהדורת יום 05/10/03
חיימוביץ, מ. (2003), ראיון: המח''ט שצלח את התעלה ראשון, מעריב מהדורת יום 05/10/03.
חרל"פ, ש. (1981). "מטרות המלחמה ותוצאותיה: מלחמת יום הכיפורים", מדינה ממשל ויחסים בינלאומיים, 17, עמ' 84.
יזהר, מ. (1977). ארצות-הברית והמזרח-התיכון. ת"א, עם הספר.
יעקבי, ג. (1989). כחוט השערה: איך הוחמץ הסדר בין ישראל למצרים ולא נמנעה מלחמת יום-הכיפורים. תל-אביב, עידנים.
כספית ב. (2003), הרמטכ''ל יעלון: ''גם היום יש לנו קונספציות'', מעריב מהדורת יום 05/10/03.
כתרי, ר. (1998). "סוגיית ההתרעה - ההלכה והמעשה בעיני יריב", בתוך: גרונדמן משה (עורך), אהרון יריב - הערכה זהירה, תל אביב, מערכות, עמ' 44-37.
לברן, א. (1980). "הפתעה והתרעה - עיונים בשאלות יסוד", מערכות, 277-276, אוקטובר-נובמבר, עמ' 17-21.
לואיס, ב. (1970). המזרח התיכון והמערב. תל אביב, מערכות.
לניר, צ. (1983). ההפתעה הבסיסית - מודיעין במשבר, תל אביב, קו אדום.
לנצמן, ש. (1979). "תיווך אמריקאי בקונפליקט הישראלי-מצרי: המקרה של יוזמות התיווך של רוג'רס, 1972-1969". עבודת גמר לתואר מוסמך, אוניברסיטת חיפה.
מאיר, ג. (1975). חיי. תל-אביב, מעריב.
מיטל, י. (1991). "התפתחות מדיניותה של מצרים ביחס לסכסוך עם ישראל: 1977-1967". חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת חיפה.
מלמן, י. (2003), חיל המודיעין של אחרי המלחמה, הארץ מהדורת יום, 5.10.2003.
מלמן, י. (2003)א, המקור- גרון עמוק מכחיש, הארץ מהדורת יום, 5.10.2003.
מלמן, י. (2003)ב, שגרה של צוללת בשבי הסורי, הארץ מהדורת יום, 5.10.2003.
מרגלית, ד. (1971). שדר מהבית הלבן: עלייתה ונפילתה של ממשלת הליכוד הלאומי. תל-אביב, אות-פז.
נבון, ע. (2003), האלוף דורון אלמוג נזכר: כך נטשו את אחי, מעריב מהדורת יום 05/10/03.
נקדימון, ש. (1982). סבירות נמוכה: סיפור הדראמה שקדמה למלחמת יום הכיפורים ומה שאירע בעקבותיה, תל אביב, רביבים.
סאדאת, א. (1978). סיפור חיי. עידנים.
ספרן, נ. (1979). מדינת ישראל ויחסיה עם ארצות הברית. (תירגם: שלמה גונן). תל-אביב, הוצאת שוקן.
עברון, י. (1978). "השלכות אסטרטגיות של מלחמת יום הכיפורים", סקירה חודשית, ספטמבר-אוקטובר 1978, עמ' 34.
קהלני, א. (2003), אריאל שרון נזכר: ''הדמעות זרמו על פניי'', מעריב מהדורת יום 05/10/03.
קיסינג'ר, ה. (1980). שנותי בבית הלבן. (תירגם: אהרון אמיר). כרך א', תל-אביב, עידנים.
קם, א. (1990). מתקפת פתע, תל אביב, מערכות.
קניזר, ז. (1999). "מלחמת יום הכיפורים - 6 באוקטובר 1973: ראשות אמ"ן והמחקר - שגיאות בהערכת מודיעין התרעתי" (עבודה סמינריונית, לימודי תואר שני, החוג למדע המדינה, אוניברסיטת חיפה.
רייך, ב. וגוטפלד, א. (1977). ארצות הברית והסכסוך הישראלי-ערבי. תל-אביב, מערכות.
רפפורט, ע. (2003), עדות מהשבי: ''אמרו לי לחפור לעצמי קבר'', מעריב מהדורת יום 05/10/03.
שוורץ, ש.ח. (1999). "ההפתעה במלחמת יום הכיפורים", בתוך: חיים אופז, יעקב בר-סימן-טוב (עורכים), מלחמת יום הכיפורים: מבט מחדש, מבחר הרצאות מיום עיון לציון 25 שנה למלחמת יום הכיפורים, שנערך בבניין אלפרד דיוויס (טרומן), קמפוס הר הצופים, האוניברסיטה העברית, ז' בחשוון תשנ"ט - 27 באוקטובר 1998, ירושלים:
המכון ליחסים בינ"ל ע"ש לאונרד דיוויס, האוניברסיטה העברית בירושלים, ומשרד החינוך התרבות והספורט, מרכז ההסברה, עמ' 9-88.
שחק, י. (2002). המודיעין האסטרטגי מהו? אתר ליטרטורה.
שיפטן, ד. (1980). "סוריה בזירה הבינערבית והבינלאומית" בתוך: יניב, מעוז וקובר (עורכים), המזרח התיכון וארצות הברית, תל אביב, עמ' 278.
שיפטן, ד. (1989). התשה. תל אביב, מערכות.
שמיר, ש. (1978). מצרים בהנהגת סאדאת, דביר.
שניצר מ. (2003), המלחמה והקולנוע: אלוהים לא יוצא בזול, מעריב מהדורת יום 05/10/03.
Breacher, M. (1974). Decision in Israel's foreign policy. London: Oxford University Press.
Reich, B. (1977). Quest for peace. New Brunswick: Transaction Books.
Riad, Mahmoud. (1981). The struggle for peace in the Middle East. London: Quarter books.
Quandt, B.W. (1977). Decade of Decisions: American Policy Toward the Arab-Israeli conflict 1967-1976. California: University of California, Press.
Quandt, B.W. (1993). Peace process: American Diplomacy and the Arab-Israeli conflict since 1967. Booking institution: Washington D.C.
Kissinger, H. (1979). The White House Years. Bpstpm: Little Brown.
ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא ""הצופה שנרדם"", סמינריון אודות ""הצופה שנרדם"" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.
ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.
יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.