השפעת ה"אקטיביזם" השיפוטי על מערכת היחסים כנסת - בג"ץ.

תקציר העבודה:

תוכן עניינים
מבוא
ישראל - דמוקרטיה ליברלית
עקרון איזון ובלימה והשפעתו
על יחסי כנסת - בג"ץ
ריבונות הכנסת ובג"ץ
דיון
הגישה הפורמליסטית
עידן גישת האקטיביזם המשפטי
ביקורת על האקטיביזם השיפוטי
סיכום ודיעה אישית
הערות ביבליוגרפיות
ביבליוגרפיה

הכנסת מוגדרת על פי חוק יסוד הכנסת כ"בית הנבחרים של מדינת ישראל", ומכאן שהיא מהווה
לכאורה רשות עליונה. הכנסת מסמלת בריבונותה את ריבונות העם והיא מהווה אחת מהזירות
הפוליטיות המרכזיות בדמוקרטיה הישראלית. הרכב הכנסת הנקבע בבחירות, מבטא את תפקידה
של הכנסת כמייצגת את ההשקפות, את הקבוצות ואת האינטרסים העיקריים בחברה ואת יחסי
הכוחות בקרב העם, יותר משתי הרשויות האחרות. הכנסת מתפקדת כרשות מכוננת בעת שהיא
מחוקקת את חוקי היסוד, היא אחת משלוש הרשויות המחוקקות במדינה - אמונה על חקיקה
ראשית ובפרט חקיקה בנושאים בסיסיים כחרות, שיוויון והפרדת רשויות, והיא מפקחת ומבקרת
את הממשלה.1
בית המשפט העליון - בג"ץ הוא הערכאה השיפוטית העליונה. הוא מוסמך לדון בערעורים על
פסקי דין והחלטות אחרות, של בתי המשפט המחוזיים. הוא מוסמך לפעול גם כבית משפט גבוה
לצדק כאשר בתפקידו זה הוא מכריע בעניינים מנהליים שבמרכזם בדרך כלל סכסוך בין האזרח
לרשויות השלטון2. כמו כן יש לבית המשפט העליון סמכויות מיוחדות שנקבעו בחקיקה, בהקשר
החוקתי בולטת סמכותו לדון בערעורים על פסילתן או אישורן של רשימות מועמדים לכנסת,
סמכות זו היא בעלת חשיבות ציבורית-פוליטית רבה, כי בכך הוא קובע את גבולות המערכת
הפוליטית באמצעות הצבת "חסמי כניסה" בפני רשימות מעומדים. שיטת הממשל הישראלית
מעמידה את בג"ץ כשומר על "חוקיות המנהל", כמפקח על הכנסת והממשלה, וכאבן יסוד בעיצוב
ערכים דמוקרטים וביצירת זכויות האדם והאזרח והגנה עליהם. בג"ץ אם כן הוא "המעוז הבטוח
והאובייקטיבי ביותר שיכול להיות לאזרח בריבו עם השלטון"3. תפקיד מרכזי של בג"ץ הוא פיקוח
על הדמוקרטיה, כולל פיקוח על הרשויות הנבחרות, על מנת לשמור על הדמוקרטיה בכלל, ועל
השיוויון, החירות והפרדת הרשויות בפרט. כדי לבצע פיקוח מהסוג הזה על העם, בג"ץ צריך
לתפקד כמוסד "מורם מעם", מכאן שבג"ץ הוא מחד רשות מפקחת ועליונה ומאידך רשות ממונה
על ידי שתי הרשויות האחרות. תפיסת בג"ץ כשומר על עצם קיומה של השיטה הדמוקרטית
בישראל - עמדה זו בוטאה על ידי השופט אהרון ברק: "הכנסת אינה "מוסמכת" לבטל את
הדמוקרטיה, היא אינה רשאית לכרות את הענף עליו היא יושבת. נראה לי, שהכרזה שיפוטית, כי
חוק המבטל את הדמוקרטיה בישראל בטל ומבוטל, תשקף את הקונצנזוס החברתי של היום" 4,
דברי ברק מבטאים גישה הולכת ומתגברת בבית המשפט העליון הטוענת כי יש להרחיב את
סמכות בג"ץ, דווקא בהעדר חוקה, ולאפשר לו לפסול חקיקה העומדת בניגוד לקיומה של
הדמוקרטיה בישראל. מגמה זו היא ביטוי הולך וגובר של אקטיביזם שיפוטי.
אקטיביזם שיפוטי הוא מונח שמקורו בספרות המשפטית העוסקת בבית המשפט העליון של
ארה"ב. שם הוגדר אקטיביזם כמעורבות בית המשפט בקביעת המדיניות של גופי הממשל
השונים5. מונח זה מבטא, כאמור, גישה חדשה בבג"ץ, בה מביע בית המפשט את עמדתו באופן
מודגש יותר ויותר, באשר לערכים שצריכים להתקיים בחברה הישראלית ובמשטרה, מכאן, בג"ץ
הוא אקטיביסט במובן שהוא ממקם את עצמו באופן נחרץ ביותר בשאלות ערכיות לגבי דמות
החברה ועקרונותיה ואולי אף חוקיה.

על פני הדברים, מרכזיותו של בג"ץ בחיינו הציבוריים הולכת וגוברת וחשיבותו לפוליטיקה,
לחברה, ולדמוקרטיה בישראל בולטת יותר ויותר. בג"ץ מעורב כיום יותר מאי פעם בעיצוב כללי
משחק פוליטיים, בהגדרת יחסים בין רשויות השלטון, ובעיצוב חובות המנהל הציבורי וזכויות
האזרח.
הוא מעצב במידה לא מעטה את "כללי המשחק" בדמוקרטיה בישראל, והחלטותיו עוסקות פעמים
רבות במהויות הפוליטיות הרצויות, או החיוניות, לדעת השופטים, לדמוקרטיה בישראל. כמו כן
בג"ץ הוא מוסד חשוב ביותר המשפיע על אופיו של השלטון הישראלי בשטחים מאז .1967
ככלל, לפסיקות בג"ץ חשיבות מיוחדת לנוכח העדר חוקה קבועה המבטיחה את ממכלול זכויות
הפרט ומעגנת אותן במסמך-על, בעל עליונות נורמטיבית.6
תפקודו של בג"ץ, בלשונו של השופט אהרון ברק: "מקדם את משפט המדינה, מפתח אותו ומעצב
את דמות החברה...החברה הישראלית הינה חברה דמוקרטית לא רק בזכות חוקיה אלא גם בזכות
הלכותיו של בית המשפט העליון".7
משנות השמונים ואילך בולטת במיוחד העובדה כי בג"ץ נדרש להתערב, ובמקרים רבים מתערב
ומכריע בסוגיות ציבוריות - פוליטיות, שנויות במחלוקת ציבורית, ובעלי חשיבות עליונה לעתיד
הדמוקרטיה בישראל. לדוגמא, יותר ויותר בולטת הנטייה לשים פיקוח מעשי על רשויות הביטחון,
בתחומי הקו הירוק תוך הטלת הנטל על השלטונות לבוא ולהוכיח מדוע יצומצמו חירויות הפרט.
בשנת 1989, בעניין שניצר נפסק על ידי בג"ץ כי אין להעדיף שיקולי בטחון על פני עקרונות
דמוקרטים של חופש ביטוי, אלא אם כן קיימת בפרסום ודאות קרובה לפגיעה ממשית בביטחון
המדינה.8
נשאלת השאלה איך משפיע ה"אקטיביזם השיפוטי" הנ"ל על מערכת היחסים כנסת - בג"ץ.
---------------------------------------------------------------------------------------------
1. ז. סגל, דמוקרטיה ישראלית, משרד הביטחון- ההוצאה לאור, תל אביב, 1988, עמ' .75-92
בנימין נויברגר, ממשל ופוליטיקה במדינת ישראל, יחידה מס' 4 - עליונות הכנסת או שלטון הממשלה תל-אביב,
הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1989, עמ' .11-23
2. סעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה, ס"ח, תשנ"ד, עמ' .78
362 .3בג"ץ 287/69 מירון נ' שר העבודה, פ"ד כד(.337, (1
4. בג"ץ 889/86 כהן נ' שר העבודה והרווחה, פ"ד מא(.633 (2
5. מנחם מאוטנר, ירידת הפורמליזם ועליית הערכים במשפט הישראלי , תל-אביב, מעגלי דעת, 1993, עמ' . .108
6. י. שפירא, הדמוקרטיה בישראל, מסדה, רמת גן, 1977, עמ' .37-39
7. א. ברק, שיקול דעת שיפוטי, תשמ"ז, עמ' 312
8. בג"ץ 680/88 שניצר ואח' נ' הצנזור הצבאי הראשי, פ"ד מב(.617 (4

מקורות:

ה.הכהן,חיים, המשפט, ירושלים, מוסד ביאליק, 1991 .
נויברגר,ב. ממשל ופוליטיקה במדינת ישראל, יחידה 2' - שורשיה של הדמוקרטיה הישראלית ושלבי התפתחותה, יחידה מס' - 4 עליונות הכנסת או שלטון הממשלה, תל-אביב, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1989.
מאוטנר,מ. ירידת הפורמליזם ועליית הערכים במשפט הישראלי, תל-אביב, מעגלי דעת, 1993.
סגל,ז. בנתיבי ממשל, תל-אביב, פפירוס בית ההוצאה באוניברסיטת תל-אביב,1983 .
סגל ,ז. דמוקרטיה ישראלית, משרד הביטחון- ההוצאה לאור, תל אביב, 1988.
רובנשטיין, א. המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל, כרך א', ירושלים - תל-אביב, הוצאת שוקן, 1991 .
שפירא,י. הדמוקרטיה בישראל, מסדה, רמת גן, 1977.
Ely John H., Democracy & Distrust,Cambridge-Massachusetts and London, England, Harvard University Press, .1980.
Y. Peres, E. Yuchtman - yaar, Trends in Israeli Democracy, The Public's View,
boulder Lynne, Rienner, 1992, PP. 19-23.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השפעת ה"אקטיביזם" השיפוטי על מערכת היחסים כנסת - בג"ץ.", סמינריון אודות "השפעת ה"אקטיביזם" השיפוטי על מערכת היחסים כנסת - בג"ץ." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.