השפעת השינויים שעברה העדה האתיופית בעקבות ההגירה לישראל על העלייה בשיעור הגירושין בקרב העדה

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
1. מבוא
1. גורמים חברתיים לגירושין
1.1 השפעת תהליכי התיעוש על מבנה המשפחה ותפקידיה
1.2 תהליך החילון (סקולריזציה)
1.3 התפתחות מוסדות ושירותים חברתיים
1.4 הארכת משך הנישואין
1.5 גורמי הניידות והארעיות
1.6 אידיאל השינוי והחדשנות
1.7 המאבק לשוויון זכויות האישה
1.8 תהליך הדמוקרטיזציה וגישת הליברליזם האינדיווידואלי
1.9 מקום המגורים
1.10 משבר העלייה
2. מודל ההגירה של Sluzki
2.1 שלב ההכנה
2.2 שלב מימוש ההגירה
2.3 שלב "פיצוי יתר"
2.4 שלב המשבר
2.5 שלב השפעות בין דוריות
3. המשפחה האתיופית
3.1 תאור המסגרת הקהילתית
3.2 תאור המסגרת המשפחתית
3.3 זוגיות ונישואין
3.4 מוקדי השינוי
3.5 השינויים כמקור לקונפליקטים במשפחה
4. דיון
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה

מבוא
בשנים האחרונות היינו עדים למספר גלי עליה של יהודי אתיופיה לישראל.
יהודי אתיופיה חצו עולם הן מבחינה גיאוגרפית והן מבחינה תרבותית. חדורי החלום על ירושלים
ומערכת האמונות על הקשר בין גולת אתיופיה לבין עם ישראל, תפסו את השיבה לארץ במונחים
אוטופיים אידיליים, מבחינה רוחנית ומבחינה חומרית. עם מטען של ציפיות וחלומות יצאו יהודי
אתיופיה אל הדרך, ולעיתים פיתחו רציונל, המסביר את הקשיים במונחים של היטהרות. גם אם
אידיאולוגיה זו הקלה מעט על ההתמודדות עם קשיי הדרך, הרי שלא יכלה למנוע תהליכים
ומחירים חברתיים ופסיכולוגיים (בן עזר, 1992). בין התהליכים שמסתמנים, נראה כי מספר מקרי
הגירושין בקרב אוכלוסיית עולים זו עולה בהתמדה (ארטה, 1999).
עפ"י הנתונים שבידינו, ההערכה היא כי שיעור הגירושין באתיופיה עמד סביב %15 לעומת %-30
%35 בשנים האחרונות בישראל. אחד השינויים החברתיים היותר בולטים חל בהרכב המסורתי
של המשפחה. הואיל ומרבית המשפחות יצאו לדרך לא כיחידות שלמות, הרי שלא הייתה כמעט
משפחה אתיופית שהרכבה לא השתנה בצורה זו או אחרת במהלך המסע לישראל. השינוי בהרכב
המשפחה הביא עמו בהכרח שינוי חברתי בהגדרת התפקידים ובחלוקת הסמכויות בתוך המשפחה.

בעבודה נדון בהיבטים חברתיים שגורמים לגירושין, נתאר את תהליך ההגירה שעוברת משפחה
ונעסוק במאפייני המשפחה האתיופית ובשינויים שעברה לאחר עלייתה לארץ. כל הגורמים הללו,
כשהם באים במכלול, עלולים לעורר קונפליקטים משפחתיים ולהביא לפירוק המשפחה וגירושין.
העבודה הנוכחית נועדה לבחון את השפעת השינויים, שעברה המשפחה האתיופית בעקבות
ההגירה לישראל, על העלייה בשיעור הגירושין בקרב העדה.

מקורות:

אלדר-אבידן, (1998). חווית הגירושין של נשים מוכות: כיצד הן מתגרשות? חיבור לשם קבלת תואר "מוסמך בעבודה סוציאלית". ירושלים: האוניברסיטה העברית.
אלבק, ש. (1983). ההיבט החברתי בגירושין. חברה ורווחה, 3, ע' 191-203.
ארטה, י. (1999). השואה בין מתבגרים ילידי אתיופיה לילידי ישראל לגבי השפעת הגירושין על התפקוד ועל העמדות כלפי גירושין. עבודת גמר לקראת תואר "מוסמך למדעי הרוח", אוניברסיטת ת"א.
אסולין - רז, מ. (1994). ההשפעה של מעבר בינתרבותי על הבריאות הנפשית בקרב בני עדות שונים ואזורי התישבות שונים בישראל. רמת-גן, אונ' בר-אילן.
בודובסקי, ד., דוד, י., ערן, י. (1990). סוגיות בטיפול במשפחות מרקע תרבותי שונה - הדוגמה של יהודי אתיופיה. ירושלים: ביתאצ'ין, מרכז מידע ויעוץ בנושאי משפחה.
בן- עזר, ג. (1992). כמו אור בכד. ירושלים: הוצאת ראובן מס.
ברהני, ז. (1990). "חיי המשפחה והקהילה של היהודים באתיופיה ובמעבר לישראל". בתוך: בודובסקי, ד., דויד, י., וערן, י. (1994). סוגיות בנושאי משפחה של יהודי אתיופיה. פרסום מספר 4, בית אצ'ין, ירושלים, עמ' 4-17.
ולדמן, מ.(1985). יהודי אתיופיה. ישראל: ג'וינט.
וייל, ש. (1991). משפחות חד הוריות בקרב עולי אתיופיה. המכון לחקר הטיפוח בחינוך, בית הספר לחינוך האוניברסיטה העברית.
כי-טוב, י. ובן-דוד, ע. (1993). המרכיב התרבותי בטיפול זוגי אצל עולי אתיופיה. חברה ורווחה י"ג (3), עמ' 265.
ליסיצה, ס. (1999). עמדות כלפי גירושין ומשפחות חד - הוריות בקרב ישראלים ותיקים, עולים חדשים מחבר העמים ואוכלוסיית חבר העמים בפרספקטיבה השוואתית. חיבור לשם קבלת תואר "מוסמך אוניברסיטה", אוניברסיטת ת"א.
לרר, ז. (1993). פסיכולוגיה של הגירה. ירושלים: ג'וינט - מכון ברוקדייל.
מיטשל, ג'. ד. וליסק, מ. (עורכים). (1984). לקסיקון דביר לסוציולוגיה.
מנדלצוויג, ר. (1991). יהודי אתיופיה. ירושלים: משרד החינוך והתרבות.
סאלם, נ. וגוילי, ר., (1990). המשפחה העולה מאתיופיה כשלבי מעבר. ת"א: עליית הנוער.
עמיר, א., זהבי, ל., ופרגאי, ר. (1997)עורכים. שורש אחד וענפים רבים. סיפור קליטתם של בני נוער מאתיופיה בעליית הנוער. ירושלים: מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
פרס, י., וכץ, ר. (1991). משפחה בישראל, שינוי והמשכיות. מתוך: שמגר-הנדלמן, ל. ובר-יוסף, ר. (עורכים). (1991). משפחות בישראל. ירושלים: האוניברסיטה העברית, הוצאת דיונון.
Ben-David, A. (1996). Therapists perceptions of multicultural assessment and therapy with immigrant families. Journal of Family Therapy (1996) 18: 23-41.
Chadwick - Jones, J.K. (1976). Social Exchange Theory. London: Academic Press.
Sluzki, C. (1979). Migration and family conflict. Family Process, 18, pp. 379 - 390

תגים:

הגירה · מהגרים · עלייה · משבר · שוויון · זכויות · משפחה · מעמד · האישה · נישואין

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השפעת השינויים שעברה העדה האתיופית בעקבות ההגירה לישראל על העלייה בשיעור הגירושין בקרב העדה", סמינריון אודות "השפעת השינויים שעברה העדה האתיופית בעקבות ההגירה לישראל על העלייה בשיעור הגירושין בקרב העדה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.