קיפוח נשים בקבלה למקצועות צבאיים

תקציר העבודה:

מטרת עבודה זו לנתח כיצד הצבא, כחלק מן החברה הישראלית שמערכת הריבוד שלה מיוסדת על הישגיות, מתמודד עם סוגיית אי השוויון על סמך בסיסים שיוכיים כמו נושא המין.
עבודה זו תתמקד בשאלת מיקום קבוצת הנשים במבנה הריבודי של צה"ל מול קבוצת הגברים כפי שהוא משתקף במערכת החוקתית והנורמטיבית שלו. שאלה זו מעניינת וחשובה במיוחד על רקע תופעת הפמיניזם המתרחש בחברה.

בישראל קיים אי שוויון בין נשים לגברים בנקודות מסוימות. המפורסמת בנקודות אלו היא ההכנסה לנפש- כאשר הגברים מרוויחים יותר. אולם, בחינה מעמיקה יותר תגלה כי הנשים מקופחות במספר נוסף של נושאים: תקשורת, פוליטיקה, וגם בשירות הצבאי (ליסק, 1996).
1994) HERTZOG) טוענת כי קבוצות הלחץ של הנשים בישראל לא מצליחות תמיד לגשר על פני פערים, ולכן הנשים מקופחות במספר רב של תחומים.
אי השוויון והאפליה לפי מגדר נמשך בשירות הצבאי עצמו, ללא ביסוס חוקי- הצבא הישראלי מגביל את שירותן של נשים לתפקידי השירותים בעיקר. למרות הגידול במספר המקצועות הצבאיים פתוחים לנשים, נשים אינן חלק מהכוח הלוחם בצבא. לשדה הקרב הן לא יגיעו. בגלל האורינטציה הקרבית של הצבא הישראלי, מסלולי הקידום בצבא חסומים בפני נשים ומי שלא היה חייל קרבי לא יכול להיות ראש אכ"א או ראש אמ"ן.
מספר טיעונים אנו שומעים חדשות לבקרים. סוג הטיעון הראשון שבו משתמשים המתנגדים לשוויון הוא שנשים פשוט לא מסוגלות למלא את התפקידים הללו מפני שאין להן כישורים כשל הגברים. יש להניח שאם נעמיד את כל המתגייסים למבחן כושר, תהיה התוצאה הממוצעת שונה. עם זאת, נשים רבות יעברו את מבחני הכושר הללו, והשוויון בצבאות אחרים בעולם מראה, שיש נשים שמסוגלות לבצע כל תפקיד. לגבי כישורים שאינן פיזיים, הטיעון קלוש עוד יותר, היות והקואורדינציה הפיסית אינה שונה בין המינים.
סוג אחר של טיעונים הם הטיעונים החברתיים: השתתפות נשים בשדה הקרב תשבור את אחוות הגברים, את הסולידריות שיוצרת רוח הלחימה. מיתוס זה, לדעתנו אין לו אחיזה במציאות. נכון הוא שיהיה מוזר להצניח בנות לפלוגת צנחנים, אבל גם אי אפשר להצניח חמישה בנים חדשים לפלוגה כזו.
את הטיעונים הטכניים (הריון, נשים לא עושות מילואים, מגורים נפרדים וכד') ניתן לפתור. כיום לצבא יש עודף בכוח אדם- גם איכותי וגם כמותי. הצבא הוא בבואה של החברה. בחברה ישנם רבים שאינם רוצים לשרת בצבא, ומנגד רבים הנלחמים בכדי לשרת. צירוף נשים יכול למתן בעיה זו.
עבודה זו נכתבה בהמשך לכך שנתקלתי בתופעה אצל בת משפחתי, כאשר ניסתה להתקבל למקצוע קרבי.
את התופעה אנתח בעזרת מושגים אזרחיים כמו שירות צבאי, כנסת, קבלת החלטות ועוד, על מנת לשפוך אור על התופעה ועל מאמצי לשנותה.

תוכן העניינים:
מבוא
תאור המושגים
2.1 דמוקרטיה
2.2 שירות צבאי
2.3 כנסת
2.4 זכויות האזרח
2.5 מוטיבציה
2.6 קבלת החלטות
סיפור אישי
רפלקציה
ביבליוגרפיה

מקורות:

אייזנשטדט ש.נ. "תכונות היסוד של המדינה המודרנית",מדינה וחברה: סוגיות בסוציולוגיה פוליטית, בעריכת אייזנשטדט ש.נ., עימנואל גוטמן ויעל עצמון, כרך א', ת"א, 1978.
גרבי א. (1996), המחיר הכפול: מעמד האישה בחברה הישראלית ושירות הנשים בצה"ל, ירושלים.
גניס ומאן ת.(1980), תהליך קבלת החלטות, תל אביב: משרד הביטחון.
הראל עמוס, "החוק חדש פותח יותר תפקידים בפני נשים", הארץ, 5 בינואר 2000.
זינגר י. (1987), הקשר בין כונות נשיות וגבריות לבין מידת התאמתם והצלחתם של חיילים וחיילות בקורסים שונים בצה"ל, עבודת M.A, המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר אילן.
ליסק משה, קני פז ברוך (1996), ישראל לקראת שנות האלפיים, חברה פוליטיקה ותרבות, ירושלים: מאגנס.
נוימן י. (1991), מותר האדם, האבולוציה של התודעה, תל-אביב: מפעלים אוניברסיטאים.
צוותי הוועדה למעמד האישה, "דיונים וממצאים", בתוך, ליסק משה (עורך), עדה לאום ומעמד בחברה הישראלית, תל-אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 1989.
שטנטדל א. "מעמד האשה הערביה בישראל", בטחון סוציאלי, 1975,9-10 .
קוויק ת.(1981), שיפור המוטיבציה, אור-עם, ת"א.
פיינס א. (1995), שחיקה נפשית, תל-אביב: מטר.
BEM S.L. (1983), "GENDER SCHEMA THEORY. AND ITS IMPLICATIONS FOR CHILD DEVELOPMENT: RAISING GENDER SCHEMATIC SOCIETY", SIGNS, 98, PP.598-617.
HERTZOG C., (1994), REALISTIC WOMEN: WOMEN IN LOCAL PILITICS IN ISRAEL, JERUSALAM, THE JERUSALEM INSTITTUTE FOR ISRAEL REASERCH.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "קיפוח נשים בקבלה למקצועות צבאיים", סמינריון אודות "קיפוח נשים בקבלה למקצועות צבאיים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.