הן בחברה הישראלית והן במערכת החינוך בישראל אנו עדים לנטייה ההולכת וגדלה של עלייה במידת השונות במאפייני אוכלוסיית התלמידים בבתי הספר. שונות זאת באה לידי ביטוי בשוני חברתי, תרבותי וכלכלי שבין אוכלוסיות התלמידים המלווה לרוב גם בפער הישגי ניכר בין התלמידים מהקבוצות השונות.
תופעה זאת קיבלה תנופה בסוף שנות ה-60 עם החלת תוכנית הרפורמה במבנה החינוך, שכללה קביעת אזורי מיפוי לצורך הצבת תלמידים לחטיבות הביניים.
תוכנית זו היא פרי החלטת הכנסת שנתקבלה ביום ד' במנחם-אב תשכ"ה, 29.7.68:
"הצעת הוועדה הפרלמנטרית לבחינת מבנה החינוך היסודי והעל-יסודי בישראל על כל סעיפיה, נתקבלה".
בכך הפכו הצעות הוועדה הנ"ל להחלטת הכנסת, שעל יסודה מוקמות ומתקיימות חטיבות-הביניים במסגרת "הרפורמה".
שונות זו המשיכה להתקיים גם בבתי הספר היסודיים כתוצאה ממדיניות האינטגרציה בחלק מהרשויות המקומיות או מכוחם של שינויים דמוגרפיים טבעיים במקומות אחרים שהגבירו את מידת השונות בית-הספר. גם גלי העלייה בשנים האחרונות הוסיפו למערכת החינוך אוכלוסיית השונות ברקען ובתרבותן מן החברה הישראלית הותיקה והגבירו בכך את מידת ההטרוגניות בבתי הספר ובכיתות.
הגברת ההטרוגניות של אוכלוסיית התלמידים בבתי הספר מעלה בעיות מיוחדות ואתגרים מנקודת מבטה של מערכת החינוך, האמורה לספק חינוך איכותי לכלל התלמידים, ויוצרת קשיים בפני צוות ביה"ס בהשגת אינטגרציה חברתית ושוויון הזדמנויות בקרב אוכלוסיית התלמידים ההטרוגנית. יתירה מזאת, ישנם החוששים שההטרוגניות הבית-ספרית עשוייה בהכרח לרדד את רמת התפקוד הבית-ספרית ולחבל בחתירתו להשגת מצוינות כלל בית-ספרית.
בניגוד לתפיסה שרואה בהטרוגניות מטרה שיש לצמצם את פגיעתה (בד"כ ע"י צמצום ההטרוגניות באמצעות מבנים הומוגניים שונים) מתייחס המכון להטרוגניות הבית-ספרית כאל הזדמנות חיובית שיש לנצלה ומציע דרך ארגונית חינוכית שבאמצעותה ניתן יהיה לקדם את ביה"ס להשגת מצוינות כוללת על ידי מיצוי התהליכים הפסיכולוגיים, חברתיים, פדגוגיים וחינוכיים, הרלוונטים לניצול מירבי של מגוון המשאבים האנושיים שטמון בהרכבו ההטרוגני. (קשתי, אלפרט, יוסיפון, ומנור, 1997)
מטרתי בעבודה זו לבחון את תהליכי הרפורמה בחינוך שהחלו לפני 35 שנה עם החלת האינטגרציה בחינוך, במטרה לבדוק, באם היעדים שהציבו יוזמי הרפורמה אכן הושגו.
תוכן העניינים:
מבוא
"הטרוגניות" ו"שונות" בהקשר החינוכי
א. רקע
ב. מאפייניה של השונות בין התלמידים: מתפיסת השונות כבעיה לתפיסתה כערך
אינטגרציה חברתית בחינוך
א. כוונת יוזמי האינטגרציה
ב. המשכיות
ג. עקרונות כלליים לאינטגרציה חברתית בחינוך
ד. עיקרי התפיסה החינוכית
1. מחויבות לקידומו של כל תלמיד מבחינה לימודית, חברתית ואישית.
2. תפיסה רב-מימדית של הלומד ושל הלמידה
3. למידה בקונטקסט הטרוגני
4. אינטראקציה בין לומדים
5. אוטונומיה
ה. עיקרי התפיסה הארגונית
1. מיצוי מקסימלי של הפוטנציאל הטמון בכל אחד מאנשי הצוות
2. תפיסה רב מימדית של צוות ביה"ס
3. עבודה בקונטקסט הטרוגני
4. אינטראקציה בין עמיתים
5. אוטונומיה
הפרובלמטיקה באינטגרציה, ושאלת השוויון בחינוך
א. הצגת הבעיות
ב. אינטגרציה
ג. הטרוגניות
1. תהליכים המתרחשים במגעי הגומלין בתוך הקבוצה הלימודית
2. תהליכים העלולים לסכל ציפיות אלו
3. הדגשים על ביצוע המיזוג
4. סגרגציה בתוך אינטגרציה
ד. אפליה ואי שוויון בחינוך
1. הדין הבינלאומי
2. הדין בישראל
3. ההלכה ע"פ הפסיקה
4. אפליה על רקע מוצא עדתי
5. אפליה על רקע לאום
6. אפליה על רקע מוגבלות
7. אי-שוויון בחינוך על רקע לאום
8. אי-שוויון במשאבים
9. אי-שוויון פורמלי ואי שוויון ריאלי
10. מתן הזדמנויות חינוכיות שוות לכלל התלמידים
ה. לסיכום בעיות הנובעות מהאינטגרציה
מרפורמה חינוכית לבחירת הורים- סקירת מחקרים ושיטות הוראה
א. מחקרים בנושא אינטגרציה
ב. שיטות הוראה חלופיות ומחקרים על תוכניות ההתערבות בכיתה ההטרוגנית
דיון וסיכום
מדיניותו של משרד החינוך במציאות 2003
א. השונות בין התלמידים
ב. ארגון הלימודים
ג. אוטונומיה בית-ספרית
ביבליוגרפיה
אדר, ר' ואחרים (1981). ההוראה בכיתות ההטרוגניות. ירושלים: דו"ח הסמינר שנערך במסגרת הסכם התרבות ארה"ב-ישראל 1979-1981.
אדלר, ח. בלס, נ. (1996). "אי שוויון בחינוך בישראל", בתוך: יעקב קופ, הקצאת משאבי לשירותים חברתיים, עמ' 121, תל-אביב, המרכז לחקר המדיניות החברתית בישראל.
אמיר, י., ריץ', י. ובן-ארי, ר. (1978). "בעיות באינטגרציה חברית בחטיבות הביניים". עיונים בחינוך.
אמיר, י' (1994). דרכי למידה אלטרנטיביות בראי האינטגרציה והכיתה ההטרוגנית. בתוך: י' ריץ' ור' בן-ארי (עורכים), שיטות הוראה לכיתה הטרוגנית (ע' 217-231). אבן-יהודה: רכס.
אמיר, י', שרן, ש' ובן-ארי, ר' (1985). אינטגרציה בחינוך. תל-אביב: עם עובד.
אסא, י. (1996). יש תקווה לאינטגרציה. במת המורה העל יסודי: כתב עת למדיניות חינוך, גליון 3, עמ' 46-48 .
בג"צ 754/86, וחידי ואח' נגד שר החינוך ואח', פ"ד, כרך מ(4), עמ' 801-802.
בג"צ 4007/90, משה בוכניק ואח' נגד שר החינוך והתרבות, תקדין עליון, כרך 91(1), עמ' 98.
בג"צ 7081/93, בוצר נגד מועצה מקומית "מכבים,רעות", תקדין עליון, כרך 96(1), עמ' 821-2.
בג"צ 7298/93, מונה ג'בארין נגד שר החינוך ואח', פ"ד מח(5), עמ' 201-202.
בג"צ 5407/95, בנימיני נגד שר החינוך התרבות והספורט, תקדין עליון, כרך 95(4), עמ' 221.
בג"צ 4091/96, אבו-שמיס נגד עיריית תל אביב-יפו ואח'. לא פורסם. ניתן 15.7.97.
בן-אליהו, ש. (1982) אוטונומיה אישית לבחירתך. הד החינוך, נז', ב', 64-65.
בן-ארי, ר' (1997). דרכי הוראה חלופיות. בתוך: י' קשתי, מ' אריאלי וש' שלסקי (עורכים), לקסיקון החינוך וההוראה (ע' 95-96). תל-אביב: רמות.
בן ברוך, א. (1980). "ארגונים חברתיים כמערכות פתוחות", בתוך: עיונים במנהל ובארגון החינוך, משרד החינוך, אוניברסיטת חיפה, החוג לחינוך, 9, 5-26.
ברינקר, ר', יוסיפון, מ', חכם, א' וזהבי, י' (1994). הוראה מותאמת בכיתה ההטרוגנית. בתוך: י' ריץ' ור' בן-ארי (עורכים), שיטות הוראה לכיתה הטרוגנית (ע' 17-54). אבן-יהודה: רכס.
גורדון, ד', אבישר, מ', אהרוני, ד', אלקון, א', כץ, מ' ועטיה, נ' (1994). הוראה בכיתה ההטרוגנית על-פי סגנונות קוגניטיביים. בתוך: י' ריץ' ור' בן-ארי (עורכים), שיטות הוראה לכיתה הטרוגנית (ע' 99-104). אבן-יהודה: רכס.
גזיאל, ח. (1996). מדיניות החינוך על פרשת דרכים, ירושלים, המכון לחקר מערכות חינוך, עמ' 19-3.
גילת, י' (1986). למידה שיתופית והתנהגות מילולית בכיתה הרב-עדתית. עבודת גמר לקבלת התואר "מוסמך למדעי הרוח", בית-הספר לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב.
גירץ, ק' (1990). פרשנות של תרבויות. ירושלים: כתר.
גלובמן, ר' והריסון, ג' (1994). למידה פעילה - גישה הטרוגנית להוראה. בתוך: י' ריץ' ור' בן-ארי (עורכים), שיטות הוראה לכיתה הטרוגנית (ע' 55-97). אבן-יהודה: רכס.
דר, י. (1997). אינטגרציה כנגד שוק פתוח במערכת החינוך בישראל, מפנה: במה לענייני חברה, גליון 19, עמ' 11-16.
דר, י' ורש, נ' (1985א). הרכבה השכלי של הכיתה והישגים לימודיים. מגמות, כט(1), 22-41.
דר, י' ורש, נ' (1985ב). הומוגניות והטרוגניות בחינוך וטענת המחיר הפסיכולוגי. פסיכולוגיה וייעוץ בחינוך, 39-62.
דר, י' ורש, נ' (1988). אינטגרציה חינוכית והישגים לימודיים: סיכום והערכה של המחקר בישראל. מגמות, לא, 180-270.
דר, י', רש, נ' וארהרד, ר' (1989). הישגים לימודיים בחטיבות-ביניים בהבנת הנקרא ובמדע. ירושלים: המכון לחקר הטיפוח בחינוך, בית-הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית בירושלים (פרסום מס' 121).
הרץ-לזרוביץ, ר' ושטיינברג, ש' (1979). השפעת מדיניות ההכוון הבית-ספרית על דפוסי החברויות של תלמידים במיצבי לימוד שונים. עיונים במנהל וארגון החינוך, 16, 35-80.
זילברשטיין, מ' (1994). ניתוח מצבי הוראה ודיוקנו של מורה מקצועי: התבוננות בשיעורי מקרא בחטיבת-הביניים. תל-אביב: משרד החינוך והתרבות, גף להכשרת עובדי הוראה, מכון מופ"ת.
זק, א. (1975) אקלים ארגוני ושביעות רצון בעבודת ההוראה מודל סיבתי, ביה"ס לחינוך אוניברסיטת ת"א.
ז'ק, א. הורוביץ, ת. (1985), בית הספר הוא גם עולמו של המורה - הוצאת רמות אוניברסיטת תל-אביב.
חדד, מ. ושפירא, ר. (1977). "שליטה במשאבי והתחברו חברתית". מגמות, כ"ג.
חן, מ. (1995). תושבי השכונות יודעים מה טוב לילדיהם, הד החינוך מרץ-אפריל, עמ' 4-6.
חן, מ' (1991). בית-הספר האפקטיבי והכיתה האינטגרטיבית. תל-אביב: בית-הספר לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב.
חן, מ' ואדי, א' (1986). הסתייעות בממצאים על הישגים לימודיים לישוב סכסוך עירוני. עיונים במנהל החינוך וארגונו, 13, 53-68.
חן, מ' ואדי, א' (1995). הפעלת מורים, מקצוענות ומנהיגות בקרב מנהלי בתי ספר. מאמר שהוצג בכנס של האגודה הישראלית לחקר החינוך - איל"ה, האוניברסיטה העברית בירושלים.
חן, מ', אדלר, ח', לוי, א' ואחרים (1978). מחקר חטיבות-הביניים: הליך ותוצאה במעשה החינוך: להערכת תרומתן של חטיבות הביניים למערכת החינוך. תל-אביב: בית-הספר לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב; וירושלים: המכון לחקר הטיפוח בחינוך, האוניברסיטה העברית בירושלים.
חן, מ', כפיר, ד' ואבדור, ש' (1983, אפריל). הטרוגניות הכיתה והישגים לימודיים בארבעה מצבי אינטגרציה. מאמר שהוצג בכנס של האגודה הישראלית לחקר החינוך - איל"ה, האוניברסיטה העברית בירושלים.
חן, מ', כפיר, ד' ואדי, א' (1990). הידע על מגוון שיטות הוראה והשימוש בהן בבתי-ספר יסודיים ובחטיבות הביניים: ממצאי סקר. תל-אביב: בית-הספר לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב.
חן, מ', כפיר, ד', אילון, ב', יוסיפון, מ' ולביא, י' (1988). שיטות הוראה חלופיות לחטיבות הביניים. תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב.
חן, מ', לוי, א' וכפיר, ד' (1977). אפשרויות המפגש הבין-עדתי בחטיבת-הביניים, מימושו ותוצאותיו. מגמות, כג(3-4), 101-123.
יוכטמן-יער, א. ופישלזון, ג. (1970). "אי-שוויון בחלוקת ההכנסות". רבעון לכלכלה 17.
יוסיפון, מ' (1996). עיצוב חדש של דפוסי הוראה: חקר תהליך שינוי בחטיבת ביניים אחת בישראל. חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", בית-הספר לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב.
יציב, ג. (1986). "במעלה המדרגות היורדות" בתוך: הדברים בשפת ליבם, תל-אביב, אדם מוציאים לאור.
ישובי, נ. (1999). "איפה ואיפה - מאזן השוויון בישראל", דו"ח האגודה לזכויות האזרח בישראל, דצמבר 1999.
כללי המועצה להשכלה גבוהה (הכרה במוסדות) התשכ"ד-1964.
כנסת ישראל. (1968). הצעת חוק לרפורמה בחינוך.
כפיר, ד' (1986). המיון בחינוך העל-יסודי: הצבה נכונה או חסימת הזדמנויות? פסיכולוגיה וייעוץ בחינוך, 101-112.
כפיר, ד' וחן, מ' (1985). האינטגרציה הבין עדתית בבית הספר ואישיות המתבגר. בתוך: א' זיו (עורך), הגיל הלא רגיל (ע' 220-256). תל-אביב: פפירוס.
כפיר, ד', רש, נ', אדלר, ח' וספרן, ב' (1991). אינטגרציה בחינוך: מדיניות וביצוע. ירושלים: המכון לחקר הטיפוח בחינוך, בית-הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית בירושלים.
כץ, א. וגורביץ, מ. (1973). תרבות הפנאי בישראל: דפוסי בילוי וצריכה תרבותית. תל-אביב, עם עובד.
לוי, א. וחן, מ. (1976). "צמצום פער או הצטברות גירעון בהישגים לימודיים בבית הספר היסודי". עיונים במנהל ובארגון החינוך, 4.
מבקר המדינה (1993). ארגון הלימודים בחטיבות הביניים. בתוך דו"ח מבקר המדינה מס' 43 (ע' 275-297). ירושלים: המדפיס הממשלתי.
מושל, א' (עורכת) (1994). הוראה בכיתות הטרוגניות. ירושלים: מכון הנרייטה סאלד.
מינקוביץ, א', דייויס, ד' ובאשי, י' (1980). הישגי החינוך של ביה"ס היסודי בישראל. ירושלים: מאגנס.
משרד החינוך, התרבות והספורט (1993). חוזר מנכ"ל כ. ירושלים.
סבירסקי, ש. (1999). "הערות מרכז אדוה להצעת תקציב המדינה לשנת 2000", מרכז אדוה, עמ' 5.
סבירסקי, ש. (2000). תקציב החינוך נשחק, היתרון של העשירון העליון גדל, אפיקים: לתחיה רוחנית וחברתית, להגנת זכויות ומיזוג גלויות, גליון 117-118, עמ' 2-3.
סמואל, י. (1990). ארגונים: מאפיינים, מבנים, תהליכים. הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, חיפה.
ענבי, נ. (1986). תפיסת האוטונומיה של מורים, גורמי אישיות ותגובה, חיבור לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת חיפה.
פונו ח. ופלג ח. 1994. מנהיגות, ירושלים, משרד החינוך והתרבות.
פוקס, א. (1995). שינוי כדרך חיים במוסדות חינוך, תל-אביב, הוצאת צ'ריקובר.
פישביין, י. (1997). תושבי הווילות לא רוצים אינטגרציה, הד החינוך יוני עמ' 14-15 .
פרידמן, י. (1990). "משמעויות ומיקוד באוטונומיה", בתוך: פרידמן, י. (עורך). אוטונומיה בחינוך - מסגרות מושגיות ותהליכי ביצוע, (מהדורה שניה), מכון סאלד, עמ' 44-32.
פרידמן, י. (1999), שחיקת המורה: המושג ומדידתו, פרסום מס' 746, ירושלים, מכון הנרייטה סאלד.
פרס, י. (1976). יחסי עדות בישראל. תל-אביב: ספריית הפועלים ואוניברסיטת תל-אביב.
פרשטמן, מ' וחן, מ' (1993). הסתגרות, פתיחות והעדפת אחרים בכיתה האינטגרטיבית. תל-אביב: בית-הספר לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב.
קדרוני, מ' (1993). הוראה בכיתות הטרוגניות בחטיבת הביניים, מרעיונות עיוניים לתהליכים מעשיים. המרכז הארצי להוראה הטרוגנית, מכללת בית-ברל.
קדרוני, מ' (1999). הוראה מהותית. בית-ברל.
קליין, ז' ואשל, י' (1981). אינטגרציה וקידום מטרות החינוך בישראל. מגמות, כו, 271-282.
קשתי, י', מנור, א', יוסיפון, מ' וחניק, מ' (1989). ניהול כיתה בחטיבת ביניים: בעיות ומשמעויות. בתוך: י' דנילוב (עורכת), תכנון מדיניות החינוך (ע' 51-82). ירושלים: משרד החינוך והתרבות.
קשתי, י., אלפרט, ב., יוסיפון, מ. ומנור, א. (1997). בית ספר הטרוגני: אחדות בתוך שונות, הוצאת רמות, תל-אביב.
רזאל, ק' ורזאל, מ' (1982). השוואת העמדות של ישראלים ממוצא מזרחי ושל ישראלים ממוצא מערבי כלפי האינטגרציה בבית הספר. מגמות, כז(4), 425-430.
רוזמן, מ., קליימן-זלצמן, נ. וחסון-פרנקל, ר. (1991). זהות אישית: "תפקידי המנחה". הוצאת רמות, ת"א, אוניברסיטת ת"א. עמ' 72-81.
ריץ', י' (1996). הכיתה ההטרוגנית. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן.
ריץ', י' ובן-ארי, ר' (עורכים) (1994). שיטות הוראה לכיתה ההטרוגנית. אבן-יהודה: רכס.
רש, נ', אדלר, ח' וענבר, ד' (1980). יוזמות וחידושים חינוכיים בחטיבות ביניים בהתמודדות עם אוכלוסיית תלמידים הטרוגנית. ירושלים: המכון לחקר הטיפוח בחינוך, בית-הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית בירושלים.
רש, נ' ודר, י' (1990). סגרגציה בתוך: אינטגרציה: הפרדה לימודית בחטיבות הביניים: גורמים ומשמעויות. ירושלים: המכון לחקר הטיפוח בחינוך, בית-הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית בירושלים.
שביט, י' וארד, ח' (1987). אינטגרציה בחינוך ופערים בין עדתיים בציונים ובשאיפות לימודיות. מגמות, ל(3), 288-304.
שורצולד, י' ופרידל, ש' (1984). יחסים חברתיים בחטיבות-ביניים אינטגרטיביות: זיקתם למוצא עדתי ולמיצב לימודי. מגמות, כח(2-3), 404-421.
שטאל, א' (1991). הכנת חומרי למידה לכיתה ההטרוגנית. משרד החינוך והתרבות, בית-הספר לעובדי הוראה בכירים ע"ש עמנואל יפה.
שטאל, א. (1976). מיזוג תרבותי בישראל. תל אביב, עם עובד.
שיינין, מ. (1992). "עמדות כלפי חריגו של תלמידים ומורים בבתי ספר יסודיים". עבודת דוקטורט. החוג לחינוך. אוניברסיטת חיפה.
שכטמן, צ., זועבי, מ. וכץ, מ. (1992). השפעת סגנון מנהיגות ניהולי על מרכיבים הקשורים להרגשת המורים בביה"ס ולהתנהגותם בכתות במגזר הערבי בישראל. עיונים במינהל ובארגון החנוך, 18, 74-59.
שמידע, מ' (1987). בין שוויון למצוינות: רפורמה בחינוך ובית-הספר המקיף. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן.
שפירא, י. (עורך). (1990). "הרפורמה והאינטגרציה": מובאות וקטעי מקורות, ירושלים, משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית.
שרון, ע. (1996). "אי שוויון כלכלי", בתוך: יעקב קופ, הקצאת משאבים לשירותים חברתיים, עמ' 86, תל-אביב, המרכז לחקר המדיניות החברתית בישראל.
שרן, ש' ושחר, ח' (1990). ארגון ועבודת צוות במוסדות חינוך. תל-אביב: בית שוקן להוצאת ספרים.
Armstrong, T. (1994). Multiple Intelligences in the Classroom. Alexandria, Virginia: Association for Supervision and Curriculum Development.
Bennett, C.I. (1986). Comprehensive multicultural education: Theory and practice. Allyn and Bacon, Inc.
Braddock, J.H. Slavin, R.E. (1993). Why ability grouping must end: Achieving excellence and equity in American education. Journal of Intergroup Relation, 20(1), 51-64.
Burden, D.S. (1986, November). Teacher developed writing curriculum for culturally diverse classrooms. Paper presented at the annual meeting of the National Council of Teachers of English, San Antonio (ED 278025).
Campbell, L., Campbell, B. Dickinson, D. (1993). Teaching and learning through multiple intelligences. Tuson, Ariz.: Zephyr Press.
Eilam, B. Finegold, M. (1992). The heterogeneous class: A solution or just another problem? Studies in Educational Evaluation, 18(2), 165-178.
Faggella, K. Horowitz, J. (1990). Different child, different style. Instructor, 100(2), 49-54.
Feldhusen, J.F. Moon, S.M. (1992). Grouping gifted students: Issues and concerns. Gifted Child Quarterly, 36(2), 63-67.
Gardner, H. (1983). Frames of mind: The theory of multiple intelligences. New York: Basic Books.
Gardner, H. Thomas, H. (1988). New research on intelligence. Learning, 17(4), 37-39.
Guri-Rozenblit, S. (1989). Narrowing social gaps in Israel through high school and university education. Education And Society, 7(2), 63-69.
Kline, P. (1988). The everyday genius. Arlington, VA: Great Ocean.
Shachar, H. Sharan, S. (1994). Talking, relating and achieving: Effects of cooperative learning and whole-class instruction. Cognition and Instruction, 12(4), 313-353.
Sullivan, P. Clarke, D. (1992). Catering to all abilities through "good" questions. Arithmetic-Teacher, 39(2), 14-18.
Wheelock, A. (1992). The case for untracking. Educational Leadership, 50(2), 6-10.
ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "35 שנות אינטגרציה בחינוך- האם היעדים הושגו", סמינריון אודות "35 שנות אינטגרציה בחינוך- האם היעדים הושגו" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.
ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.
יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.