הסכמי הצנזורה

תקציר העבודה:

עיתונות חופשית אמיתית יכולה להתקיים אך ורק במדינה דמוקרטית. אחד מיעדיה של העיתונות החופשית הוא שימור אופייה הדמוקרטי של המדינה, הן מסיבות אידיאולוגיות והן מהרצון לשימור עצמי. תפקידה הקלאסי של המדינה הדמוקרטית הוא, בין השאר, להבטיח את מימושם של זכויות היסוד של הפרט, אחת מהן היא זכות הביטוי החופשי או חופש הביטוי, שבמסגרתה פועלת העיתונות החופשית.
למרות מכנה משותף זה, ובאופן שיכול להראות כפראדוקסלי (אך אינו כזה), העיתונות החופשית והממסד השילטוני נמצאים בחיכוך מתמיד, יום יומי. העיתונות תמיד תשאף לפרסם כמה שיותר מידע בעוד שהמדינה מעוניינת שזרימת המידע תהיה מינימלית, שתהיה בשליטתה, ככל האפשר, ושתשרת את האינטרסים שלה. רצון זה (של שליטה במידע) אופייני לכל אירגון, ולא רק למדינות.
חיכוך זה הכרחי במדינה דמוקרטית בגלל תפקידה של העיתונות כ"כלב שמירה" של הדמוקרטיה.
זרימת המידע, על פי תפיסה זאת, והפצתו ברבים מונע מהמדינה לבצעה מעשים הנוגדים את עקרונותיה הדמוקרטיים. הכוונה היא בעיקר לפגיעה בזכויות האזרח. פירסום המידע בתקשורת הוא למעשה מנגנון ביקורת ציבורי ועצמאי, ולכן חשיבותו המכרעת לדמוקרטיה.
לצורך פיקוח על זרימת המידע, אירגונים מדיניים מקיימים מנגנונים שתפקידם למנוע ולהגביל זרימת אינפורמציה. מנגנון ותהליך זה נקראים צנזורה. תופעה זאת אינה חדשה והיא קיימת מאות שנים. למרות שצנזורה סותרת את העיקרון הדמוקרטי, שכן היא מגבילה את חופש הביטוי, כלי זה נמצא גם בשימוש של מדינות דמוקרטיות.
בעידן המודרני, המידע שמפורסם בעיתונות מגיע ממקורות מידע מגוונים (הדלפות, מקורות מידע גלויים, חוקי חופש מידע, תחקירים יזומים ועוד). מדינה דמוקרטית אינה יכולה לשלוט בכל מקורות המידע, לכן היא תפעל למנוע פירסומים שיזיקו לה ויאיימו על האינטרסים החיוניים (אסטרטגיים) שלה. במדינות שאינן דמוקרטיות אין הבחנה בין השלטון למדינה. ככל שהשלטון יותר מדכא כך הוא יפעל יותר לדכא את זרימת המידע החופשי ויפיק מידע מגמתי משלו. אך מדינה דמוקרטית אינה יכולה לפעול כך.
במדינה דמוקרטית, למרות שהממסד ישאף למנוע כמה שיותר מידע, היכולת המניעתית מוגבלת בגלל אופיו המוגבל של השילטון הדמוקרטי, קרי, האיסור החל עליו לפגוע בזכויותיו הבסיסיים של האזרח. לכן במדינה דמוקרטית, הצנזורה אמורה להיות מוגבלת לתחומים המוגדרים כ"סודות מדינה" והמטרה היא למנוע פגיעה באינטרסים החיוניים של המדינה. לרוב מדובר בתחומי הביטחון הלאומי של המדינה כגון: סודות צבאיים, סודות מודעיניים, סודות מדיניים. ישנם כיום מספר דגמים של צנזורה הנהוגים בעולם המערבי, במדינות דמוקרטיות.
בעבודתי אתמקד בצנזורה הישראלית, באופיה, ביחודיותה, ובבעיותיה. מדינת ישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה בעולם בה נהוגה צנזורה מניעתית, קרי, צנזורה הפועלת לפני פירסום מידע והמונעת את פירסומו במקרה הצורך. כמו כן הצנזורה בישראל קיימת כל ימות השנה ואין היא מוגבלת לתקופות חירום. זהו אופייה של הצנזורה הישראלית. בשאר העולם הדמוקרטי, לעומת זאת, הצנזורה אינה מניעתית וסנקציות מופעלות לאחר פירסום מידע בעייתי. כמו כן, הצנזורה מופעלת בעיתות חירום, ובהתאם לחוק.

בכוונתי לבחון את הסכמי הצנזורה השונים ולברר אם השינויים היו יותר לכיוון של פתיחות והגבלת סמכויתיה של הצנזורה הישראלית או שמא חלה נסיגה ונטייה לפיקוח מוגבר מצידה. תוך כדי כך מטרתי היא לאתר ולסמן את הסיבות המרכזיות שהובילו וחיזקו את אותן מגמות.
השערתי היא כי לאחר בחינה של הגירסאות השונות מסתמנת מגמה ברורה של הגבלת סמכויותיו והגבלת חופש פעולתו של הצנזור במקביל לתחזקות המגמות הדמוקרטיות ביחסי תקשורת-צנזורה וכי חל שינוי מהותי במערכת היחסים ויחסי הכוחות בין התקשורת הישראלית ובין מוסד הצנזורה. השינויים המדוברים באים לידי ביטוי טקסטואלי- סמנטי ובשינויים מהותיים- מבניים בהסכם.
בעבודה יתבצע ניתוח השוואתי בין ההסכמים השונים, על ידי בחינת הסעיפים בכל הסכם ובהשוואתם לגירסאות האחרות. העבודה תחל בהסבר הצנזורה ובאיזכור היסטורי קצר של תולדותיה. כמו כן בכוונתי לפרט מהם סוגי הצנזורה תוך כדי איזכור גירסאות השונות הקיימות בעולם הדמוקרטי. לאחר מכן בכוונתי לציין את הרקע ההסטורי של הצנזורה הישראלית, מתחילתה בתקופת הישוב ועד חתימת הסכם הצנזורה הראשון.
בשלב הבא אתאר את מבנה הצנזורה הישראלית ואנסה לשייך אותה לדגם כלשהו. כמו-כן אציין את מקור הסמכות של הצנזורה, קרי, החוקים והתקדימים על-פיה היא עובדת. לאחר מכן, אנסה לאתר את המקורות והתהליכים שהובילו לשינוי שחל בצנזורה הישראלית. תהליכים אלה כוללים שינויים ותמורות בחברה הישראלית, בתקשורת הישראלית ובמשפט הישראלי. כמו-כן אציין את מקורות השינוי החיצוניים.
בהמשך, בכוונתי להשוות ולנתח את הגירסאות השונות של הסכם הצנזורה מתוך מטרה לאתר את השינויים שהתחוללו בגירסאות השונות והשפעתן על יחסי התקשורת עם הצנזורה והשינויים ביחסי הכוחות בהשוואה לתקופת קום המדינה וההסכם הראשון. לבסוף, בכוונתי לסכם את העבודה ולציין את המסקנות המרכזיות.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. צנזורה - מהי?
א. מקורות הסטוריים
ב. מקורות תיאורטיים
3. הצנזורה הישראלית - רקע הסטורי
א. העיתונות היהודית בתקופת הישוב
ב. היחסים של העיתונים העיבריים עם המנדט
ג. היחסים בין העיתונות למוסדות הלאומיים
ד. המעבר מישוב למדינה
4. הצנזורה הישראלית
א. הדגם הישראלי - מאפיינים
ב. מבנה הצנזורה
ג. צנזורה- תשתית חוקית
ד. תקדימים משפטיים
5. הצנזורה הישראלית - מקורות השינוי
6. הסכמי הצנזורה - השוואה:
א. הקדמה
ב. ניתוח והשוואה
7. סיכום ומסקנות
• נספחים
• הערות
ביבליוגרפיה

מקורות:

אלידע, עוזי "עיתונות וצנזורה ב-1948" בתוך דן כספי ויחיאל לימור (עורכים), אמצעי תקשורת המונים בישראל (ת"א: האוניברסיטה הפתוחה, 1998).
גורן, דינה עיתונות במדינת מצור, (ירושלים: האוניברסיטה העיברית, 1971).
גורן, דינה תקשורת ומציאות, (ירושלים: כתר, 1986).
הורוביץ, דן ומשה ליסק, "דמוקרטיה וביטחון לאומי בסכסוך מתמשך" בתוך בנימין נוייברגר ואילן בן-עמי (עורכים), דמוקרטיה וביטחון לאומי בישראל (ת"א: האוניברסיטה הפתוחה, 1996).
כנען, חביב "העיתונות העיברית בארץ ישראל בימי השילטון הבריטי", בתוך דן כספי ויחיאל לימור (עורכים), אמצעי תקשורת המונים בישראל (ת"א: האוניברסיטה הפתוחה, 1998)
כספי, דן תקשורת המונים - כרך א', (ת"א: האוניברסיטה הפתוחה, 1993).
כספי, דן ויחיאל לימור, המתווכים - אמצעי תקשורת המונים בישראל 1948-1990, (ת"א: עם עובד, 1986).
כספי, דן ויחיאל לימור, תקשורת המונים - כרך ג' (ת"א: האוניברסיטה הפתוחה,1993).
לימור, יחיאל והלל נוסק, הצנזורה של היד הנעלמה, קשר, מספר 29 (מאי, 2001), ע"מ 98.
נוסק, הלל ויחיאל לימור, "הצנזורה הצבאית בישראל: פשרה זמנית מתמשכת בין ערכים מתנגשים", בתוך
בנימין נויברגר ואילן בן-עמי (עורכים), דמוקרטיה וביטחון לאומי בישראל - מקראה (ת"א: האוניברסיטה הפתוחה, 1996).
נוסק, הלל ויחיאל לימור, 50 שנה של "נישואי נוחות": היחסים בין העיתונות לבין הצנזורה ישראל, 1998.
1. Jensen, Carl, Censored - the news that didn't make the news - and why (New York: Shelburne press, 1993). . 2. Siebert, Fredrick, Donald patterson, Wilbur schramm, Four theories of the press,

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הסכמי הצנזורה", סמינריון אודות "הסכמי הצנזורה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.