"יומן" \ דוד פרלוב

תקציר העבודה:

"...היומן שלי הוא תעודת הזהות שלי. אני מנסה לגעת בגבול העדין שבין החיים לאומנות. זה מאוד קשה ופגיע להיות אישי או פרטי באומנות שלך, זה מאיים מאוד, אתה עומד ועצביך חשופים לקהל, רשות היחיד שלך חשופה לרשות הרבים"(דבריו של פרלוב, מתוך בילסקי ובליך, "המדיום באומנויות המאה ה-20", ע"מ 225).
ה"יומן" של פרלוב, הוא יצירה קולנועית אורגינלית, גם במונחים בינלאומיים. למודל של "יומן" מצולם, ביצירה אינטימית, אישית, כמעט ואין אח ורע בהיסטוריה של הקולנוע. פרלוב מצלם את יומנו בפרק מתוך כלל יצירתו, שהחלה בתחום הדוקומנטרי-פיוטי (בירושלים), חלפה גם על פני התחום העלילתי-סוריאליסטי (הגלולה) והתייסרה שנים ארוכות בחוסר הכרה ובקשיי מימון. ה"יומן", שנוצר באמצעים צנועים, מינימליים ממש, מהווה גם "יומן" קולקטיבי של יוצרים ישראלים רבים.
ייחודו העיקרי של ה"יומן", טמון בשילוב בין אירועים היסטוריים (מלחמת יוה"כ, מלחמת לבנון, הפגנות) לחיים הפרטיים של פרלוב (נסיעתו להיפרד מסאן פאולו, עיר הולדתו, צילומי נעמי, ביתו שבפריז, ביתו יעל שמתוודה על בגידת חברה), כאשר ברקע נשמעת קריינותו של פרלוב, שמספר את האירועים.
מהרגע הראשון נמצא כאן הצירוף המוחלט בין האישי לבין הכללי, בין המצוקה הפרטית של פרלוב לגבי מה שקורה סביבו, לבין האני הפוליטי, הכללי, הציבורי. מקומו של הפרט בתוך החברה הישראלית והניסיון ליצור חיבור בין שניהם. (לדוג' כאשר פרלוב עורך הקבלה בין חלון ביתו לאשנב הטנק). את השקפת העולם שניסח הוא מיישם ב"יומן". בהחלטה ליטול מצלמה ולצלם בעצמו, ללא אמצעי הפקה בסיסיים, ובבחירותיו האסתטיות: הצילום החזיתי, ששומר על מרחק שיפוט הומני מהמצולמים. בעריכה, שמשלבת מסמכים אישיים, ארציים, היסטוריים ואומנותיים. הוא מרכיב גם ציטוטים ישירים מסרטים אחרים, אומנויות אחרות, ומאמצעי היצור של הסרט בו אנו צופים (אנו רואים את שלבי העריכה של הסרט, לעיתים את השתקפותו של פרלוב הצלם, רואים את הבנות מדפיסות את הטקסט ששמענו את פרלוב קורא בפרק הקודם).
פרלוב מציין שהחליט לתעד את הבנאלי, היומיומי. הצופה עד לתהליך קולנועי ייחודי ומרתק. שבו מתפתח בעצם ז'אנר קולנועי חדש, יצירה קולנועית שתוך כדי עשייתה, תוך כדי התלבטויותיו של יוצרה, היא מגדירה את עצמה, נאבקת עם החומר ועם בעיותיו האישיות של היוצר וגם מנסחת את חוקיה. יש ביצירה הקולנועית הזו פריצה אל האינטימיות של הצופה, שמוצא את עצמו מציץ באופן מבוקר אל עולם שיש בו הרבה מתמונת הראי שלו.
בעבודה זו בעיקר התמקדתי ביומנו הראשון של פרלוב. שכמות האלמנטים והסגנונות בו עשירה, וקצרה היריעה מלהכיל את כולם.

מקורות:

רחל בילסקיכהן וברוך בליך (עורכים), "המדיום באמנויות המאה ה20-", שיחה בשני חלקים, דוד פרלוב, הוצאת "אור עם", 1996, ע"מ 222-227.
כתב עת קולנוע, עריכה: אירמה ואורי קליין, אורי קליין: מבוא לשיחות עם דוד פרלוב 1981, המכון הישראלי לקולנוע, הוצאת הקיבוץ המאוחד, קיץ 1981, ע"מ 17-27.
כתב עת לענייני קולנוע, בהוצאת סינמטק תל-אביב, ינואר-פברואר 1999, ע"מ 21-29.
כתב עת לענייני קולנוע, בהוצאת סינמטק תל-אביב, נובמבר-דצמבר 1993. ע"מ 10-13.

תגים:

בישראל · דוד · יומן · פרלוב · דקומנטרי · קולנוע

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא ""יומן" \ דוד פרלוב", סמינריון אודות ""יומן" \ דוד פרלוב" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.