הויכוח הציבורי פוליטי בשאלת השילומים מגרמניה

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא
א. הצגת הנושא
ב. מטרת העבודה
ג. שאלת המחקר
ד. השיטה
מגעים ראשונים בדרך להסכם השילומים
עמדת המפלגות בשאלת השילומים מגרמניה
א. עמדת מפ"ם בשאלת השילומים מגרמניה המערבית
1. התגבשות העמדות לקראת הדיון בכנסת בעניין השילומים
2. עמדות מפ"ם בדיון בכנס בשאלת השילומים
ב. עמדת חירות בשאלת השילומים
ג. עמדת מפא"י והמחייבים בשאלת השילומים
המו"מ לאישור הסכם השילומים
סיכום
ביבליוגרפיה
נספח - נאום מנחם בגין

מבוא
הוויכוח הציבורי בעניין הסכם השילומים מגרמניה, שיקף מבוכה וסערת רגשות אמיתיים, מחד, שימוש בשואה לקידום מטרות פוליטיות מאידך, באותן שנים היה למאבקים הפוליטיים משקל מכריע בעיצוב הדימוי הציבורי על השואה, והדיון הציבורי שהתעורר בעקבותיו. (1)
המתח הפוליטי בין הימין לשמאל התמקד ביחסים עם 'חירות', שנוסדה בשנת 1948, וראתה עצמה ממשיכתה של התנועה הרוויזיוניסטית ויורשתו האמיתית של זאב ז'בוטינסקי. (2)
כמו כן קבעה 'חירות', שהיא מייצגת את האופוזיציה לשלטון 'תנועת העבודה' כבר מתקופת היישוב.
בראשית שנות החמישים ניהלו ראשי 'חירות' את מאבקם בעיקר במפא"י, שלדעתם ייצגה את המדיניות הציונית המסורתית. (3)
בבחירות לכנסת השנייה בשנת 1951 איבדה 'חירות' כמחצית מכוחה(4), כהמשך לאותה המגמה לוויכוח הנוקב על הסכם השילומים מגרמניה, שהחל בראשית שנות החמישים ונמשך עד ספטמבר 1952, הדגישה 'חירות' את לקח השואה ואת אחריותה של ישראל לשקפו במדיניותה ובהווייתה.
במסגרת המאבק נגד הממשלה על הסכם השילומים יזמה 'חירות' הפגנות המוניות, שבחלקן היו אלימות. בהתקפתה החריפה על מפא"י בעניין השילומים עמדה 'חירות' על ההקשר שבין המדיניות הקלוקלת של הסוכנות כלפי יהודי אירופה מאז עליית היטלר לשלטון ובתקופת המלחמה לבין הניצול הקר של 'זכר הקדושים' לביסוס שלטונה. בתעמולה נגד הסכם השילומים טענה 'חירות', שבהסכם זה חזרה מפא"י על בגידתה באינטרסים האמיתיים של מדינת ישראל כיורשת של קורבנות השואה.(5)
אולמן וליננברג (6(1971, סוקרים את הדיון בעמדות המפלגות והמוסדות הפוליטיים השונים בישראל בסוגיית קבלת השילומים מגרמניה בינואר 1952. לדעתם, מערכת הרגשות הסבוכה שאיפיינה את החברה הישראלית ויהדות התפוצות בנוגע לשאלת השילומים, הנימוקים בעד ונגד קבלת השילומים אשר באה לידי ביטוי בתהליך קבלת ההחלטות של ממשלת ישראל התבססו על שלושה מישורים: המישור המוסרי, הכלכלי והמדיני. ברקע עמד זכר השואה ובמקביל לו מימד של כבוד העם וגאווה לאומית ומצד שני התקיים הצורך הדחוף למשאבים פיננסיים לשימור העם במולדתו. ההחלטה התקבלה, בסופו של דבר, ע"י דוד בן-גוריון עצמו, והתבססה על תפיסה היסטורית-לאומית רחבה ומשכנעת.

מטרתי העיקרית בעבודה זו, לסקור את הויכוח הציבורי פוליטי אשר ליווה את ההחלטה בשאלת השילומים מגרמניה.

שאלת המחקר: כיצד התגבש הרעיון לתביעת השילומים מגרמניה והפולמוס הבין מפלגתי בדיון על תביעה זו?
השיטה: מחקר איכותי תיאורי הנסמך על ספרות מחקרית ותיאורית המעוגנת בכתבי עת ומסמכים מארכיונים שונים במטרה להשיב לשאלת המחקר.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
1. ברזל, נ. (1990). ישראל וגרמניה 1945-1956. התפתחות יחס החברה והמדינה בישראל לגרמניה בעקבות השואה, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה של אוניברסיטת חיפה. במבוא, (להלן ברזל דוקטורט); גלעד, י. (1984). דעת הקהל בישראל על יחסי ישראל וגרמניה המערבית בשנים 1949-1965, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה של אוניברסיטת תל אביב. במבוא (להלן: גלעד).
2. לדעת ויץ, בראשית 1933 לאחר השתלטות הנאצים על גרמניה יזם ז'בוטינסקי הטלת חרם על גרמניה הנאצית מתוך כוונה להרחיבו ולהפיל את המשטר הנאצי שכבר אז ראה בו איום קטסטרופלי על היהודים והעולם. מאז אומץ החרם בעיקר על ידי אנשי מחנהו של ז'בוטינסקי ותנועת בית"ר ממשיכה את מסורת החרם עד ימינו אלה ועד עתה לא מצאו לנכון לבטל את החרם באף כינוס ארצי של התנועה והוא נשאר נושא חשוב בתנועה. ויץ, י. (1999). "תנועת החרות נגד השילומים מגרמניה". תיאוריה וביקורת, 109-99 1999, 13,-12. (גיליון מיוחד: חמישים לארבעים ושמונה) (להלן ויץ 1999).
3. לעניין המפה הפוליטית והמפלגות בישראל באותה תקופה ראה: גלנור, י. (1985). ראשיתה של הדמוקרטיה בישראל, תל-אביב, עמ' .177-149
4. ויץ, עמ' .99
5. שגב, ת. (1991). המליון השביעי, הישראלים והשואה, עמ' 180-179. (להלן: שגב, המליון).
6. אולמן, א. וליננברג, ר. (1971). עמדת המפלגות בתהליך קבלת החלטת הממשלה על השילומים מגרמניה. מדינה מימשל ויחסים בינלאומיים, א(57-43 ,2)

מקורות:

שגב, ת. (1991). המליון השביעי, הישראלים והשואה, עמ' 180-179. (להלן: שגב, המליון).
אולמן, א. וליננברג, ר. (1971). עמדת המפלגות בתהליך קבלת החלטת הממשלה על השילומים מגרמניה. מדינה מימשל ויחסים בינלאומיים, א(2), 57-43.
שוקן, ג. (1949). אנחנו והגרמנים, הארץ 2.9.49 עמ' 2.
שפיר, ש. (מהדורה חדשה - 1986). יד מושטת הסוציאל דמוקרטים הגרמנים ויחסם ליהודים ולישראל בשנים 1967-1945, תל-אביב, זמורה-ביתן מו"ל. עמ' 52 (להלן: שפיר). תשובת קפלן לשאילתא של ח"כ יעקב גיל 11,12.49, דברי הכנסת כרך 3, ע .450.
Sagi, N. (1980). German reparation, Jerusalem, pp.14-27 (להלן: שגיא, השילומים).
Balabkins, N. (1971). West German reparations to Israel, New Brunswick New Jersey.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הויכוח הציבורי פוליטי בשאלת השילומים מגרמניה", סמינריון אודות "הויכוח הציבורי פוליטי בשאלת השילומים מגרמניה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.