המערכת הפוליטית לפי הסכם השילומים

תקציר העבודה:

בספטמבר 1952, שבע שנים בלבד לאחר תום מלחמת העולם השנייה והשואה, חתמו נציגי ישראל ומערב-גרמניה על הסכם שחייב את מערב-גרמניה בהעברת שילומים ופיצויים למדינת ישראל ולועדת התביעות שייצגה את היהדות העולמית, כל זאת לאחר וויכוח ציבורי רחב שכמעט וגלש למרי אזרחי והשתקף במבדק דעת קהל, שערך עיתון מעריב בין קוראיו, ובו רוב עצום של 79.6% התנגד להסכם ורק 19.5% תמך בו1. עוצמת ההתנגדות להסכם והמתח הפוליטי שנוצר סביבו הופכים סוגיה זו לאבן בוחן להבנת המערכת הפוליטית בארץ.

שאלת המחקר
מהן הנסיבות שהובילו את מדינת ישראל לחתום על הסכם השילומים על אף ההתנגדות הרבה אליו בציבור?
השערות המחקר - שתי השערות מחקר המבוססות, כל אחת, על רקע תיאורטי שונה ביחסי מדינה חברה;
1. לפי הפרדיגמה האליטיסטית - הסכם השילומים נועד לחזק את האליטה של מפא"י בכך שהזרים כסף למוסדותיה הבירוקרטים וסייע לנוסחתה המדינית.
2. לפי הפרדיגמה הפונקציונליסטית - הסכם השילומים עם גרמניה המערבית היה פתרון לבעיות קיומיות-כלכליות שאיימו לפורר את החברה הישראלית וקודם היטב במערכת הפוליטית.

מתודולוגיה
מחקר איכותי תיאורי הנסמך על ספרות מחקרית ותיאורית המעוגנת בכתבי עת ומסמכים מארכיונים שונים במטרה להשיב לשאלת המחקר.

בתחילת העבודה יוצגו שתי הגישות התיאורטיות. הגישה האליטיסטית תציג את התבססותה של העלייה החלוצית כקבוצת עילית בישוב היהודי, בעיקר על-ידי הקמתן של מפלגת מפא"י וההסתדרות, מיסוד המנגנון הבירוקראטי שייצג את האליטה, התמורה החומרית שהוענקה לבירוקרטיה בתמורה לנאמנותה, ובנוסף התרומה של 'הנוסחה המדינית' לשליטתה של האליטה בהמון. הגישה הפונקציונליסטית תציג את המערכת התפקודית כתהליך של תשומות ותפוקות, בניית המערכת הפוליטית בישוב כמערכת תפקודית, תפקודיה השונים של המערכת, ובנוסף את השחקנים העיקריים שפועלים בפוליטיקה הישראלית.
בחלק השני תנותח שאלת המחקר על הסכם השילומים, לפי הגישה האליטיסטית והפונקציונליסטית, תוך התייחסות לגורמים שפעלו לקידום המשא ומתן עם גרמניה וחתימת ההסכם, ולקבוצות שהתנגדו לתהליך זה. כמו כן, יתייחס הניתוח לתמורות שחלו, ולמרוויחים והמפסידים מההסכם שנחתם. את מסקנותיי אביא בסיכום.
--------------------------------------------------------------------------------
1. מן רפי, "ההיסטוריה חוזרת", מעריב, 20.10.04.

מקורות:

אלמונד גבריאל א., "מבוא:גישה תפקודית לפוליטיקה השוואתית", בתוך:ברוך זיסר (עורך), מדע המדינה לגווניו (תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 1993), עמ' 302-263.
בורד עופר, השילומים והפיצויים ממערב גרמניה ואיחוד הקיבוצים והקבוצות בין השנים 1965-1950, (תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, 1996).
בנק ישראל, השילומים והשפעתם על המשק הישראלי (תל-אביב, 1965).
ברקאי חיים, "הסקטור הציבורי:עצמה כלכלית גדולה וגדלה, ההסתדרות כאיגוד מקצועי וכמגזר יצרני", בתוך: ימי בראשית של המשק הישראלי, פרק ה', (ירושלים: האוניברסיטה העברית, 1983).
הורוביץ דויד, "השילומים", מתוך: חיים במוקד, (רמת-גן: הוצאת מסדה, 1975).
וייץ יחיעם, "הוויכוח על הסכם השילומים", בתוך: ישראל בעשור הראשון, יח' 16, (תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 2001).
ליסק משה והורוביץ דן, "גיוס פוליטי ובינוי מוסדות בישוב היהודי בתקופת המנדט", בתוך:משה ליסק, עמנואל גוטמן (עורכים), המערכת הפוליטית הישראלית (תל-אביב: עם עובד, 1977), עמ'81-51.
ליסק משה והורוביץ דן, ה'ישוב' כחברה פוליטית: תהליכי יצירת מרכז במבנה חברתי חלקי ופלורליסטי, (תל-אביב: עם עובד, 1970).
מוסקה גטאנו, "המעמד השליט", בתוך: ש.נ. איזנשטדט, ע. גוטמן, י. עצמון, מדינה וחברה: סוגיות בסוציולוגיה פוליטית, חלק א' (תל-אביב: עם עובד, 1976), ע"מ 173-159.
נאור מרדכי, "הצנע", מתוך: עולים ומעברות 1952-1948, (ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1986).
נבון אהרון, משבר פרשת השילומים מגרמניה - התנהגות וקבלת החלטות של קבוצות פוליטיות ומנהיגים בישראל, (תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, 1978), עמ' 11-13.
שפירא יונתן, עלית ללא ממשיכים (תל-אביב: ספריית הפועלים, 1984) עמ' 65-15

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "המערכת הפוליטית לפי הסכם השילומים", סמינריון אודות "המערכת הפוליטית לפי הסכם השילומים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.