מעורבות הורים בבית הספר הקהילתי

תקציר העבודה:

תוכן עניינים:
מבוא
א. הצגת הבעיה
ב. שאלת המחקר
ג. השערות המחקר
רקע תיאורטי
א. קהילה מהי?
ב. תפיסות שונות - בחינוך קהילתי
ג. מהו בית-הספר הקהילתי?
ד. הנחות יסוד לרעיון בית הספר הקהילתי
ה. מטרות בית הספר הקהילתי
ו. מאפייני ביה"ס הקהילתי
ז. יעדי ביה"ס הקהילתי
ח. שינויים חברתיים בעקבותיהם מוצאים מעורבות הורים
ט. עצמאות ארגונים
י. אוטונומיה בית ספרית
יא. קשר בין הורים וביה"ס
יב. הגורמים למעורבות הורים בביה"ס (נוי, (1995
יג. שיתוף הורים בבתי-ספר קהילתיים-דפוסי שיתוף
יד. קשיים בקשר הורים-מורים
טו. מניעי מעורבות הורים
טז.שיתוף הורים בביה"ס - בעיני מורים
יז. סיכום - משפחה, קהילה ובית הספר: הניסיון האמריקאי
שיטות
א. נבדקים
ב. כלים
ממצאים
דיון
סיכום
מעורבות הורים הלכה למעשה
ביבליוגרפיה

מבוא
א. הצגת הבעיה
פעילות בתי-הספר הקהילתיים העל-יסודיים החלה בשנת תשמ"ח ביוזמת המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך ובהנחיית מפקחים ומדריכים של מינהל חברה ונוער.
עד היום הצטרפו לפעילות זו כ150- בתי-ספר (שבהם חטיבות-ביניים וחטיבות עליונות) בכל המגזרים: היהודי, הערבי, הדרוזי וההתיישבותי. בתי-ספר אלו פרוסים בכל הארץ - בערים גדולות, ביישובים קטנים ובקיבוצים, ובהם כמה רמות טיפוח, מן הגבוהה ביותר ועד לנמוכה ביותר. (יצהר ואח', 2000; שנער, 2000).
בית ספר קהילתי מגלה פתיחות לקהילה ולמוסדותיה. הוא חייב להיות ער לצורכי הקהילה ולשתף אתה פעולה בהתמודדות עם קשיים, בקידום תהליכים חברתיים ובשיפור איכות החיים בבית הספר ובקהילה. (יצהר ואח', 2000; שנער, 2000)
החשוב בשיתוף הורים הוא עצם הדגשת העבודה המשותפת והתהליך המשותף, ופחות התוצאה הכמותית. בנוסף יש לזכור שדגמים שונים של שיתוף מתאימים לשלבים שונים בהתפתחות היחסים בין בית-הספר לקהילה ושכל אחד מהצדדים תורם לתהליך המשותף את המאפיינים המיוחדים לו. (הרפז, 1997; פרידמן, תש"ן; יצהר ואח', 2000; שנער, 2000)
כל מורה מפנה את עיקר תשומת הלב בעבודתו לקהל היעד המוגדר, או כפי שאחדים מכנים אותו, קהל הלקוחות, הלא הם התלמידים.
בעיית היחס עם ההורים איננה ברורה די הצורך ויש הרואים בכך נטל נוסף, או הטרדה, אלא אם כן ההורים "עוזרים".
קיימות במערכת מסגרות רשמיות ל"מפגשי הורים" ואף כאן לא תמיד ברור למורים, מה צריך לעשות במפגשים ובמסגרות הללו.
תופעה שכיחה היא לשתף את ההורים דווקא כשהתלמיד איננו עומד בציפיות המורה.
מורים רבים רואים את התערבות ההורים או הערותיהם כ"חוצפה" שמקורה כנראה באי ידיעה ובאי הבנה לגבי מעמדם של ההורים במערך הבית ספרי. המושגים של התערבות ומעורבות ואחרים נשמעים ומפורשים בצורות שונות ע"י מורים והורים וגורמים לאי הבנות ולמתחים מיותרים לאור הנ"ל עולה שאלת המחקר:

ב. שאלת המחקר
האם ישנה אחידות דעים בין מורים לבין הורים לגבי מעורבות הורים בבית הספר בכלל וקהילתי בפרט?

ג. השערות המחקר
1. השערה ראשונה: יימצא כי קיים פער בהבנת המושג "מעורבות הורים" בין הורים למורים.
2. השערה שניה: יימצא כי קיים פער דעות בין ההורים למורים לגבי התחומים שבהם חשוב שתהיה מעורבות הורים.
3. השערה שלישית: יימצא כי קיים פער דעות בין ההורים למורים לגבי התחומים שבהם לא כדאי שתהיה מעורבות הורים.
4. השערה רביעית: יימצא כי קיים פער דעות בין ההורים למורים לגבי הבנת תפקידיו של בית ספר קהילתי.
5. השערה חמישית: יימצא כי קיים פער דעות בין ההורים למורים לגבי דרכי מעורבות הורים בבית ספר קהילתי.
6.השערה שישית: יימצא כי קיים פער דעות בין ההורים למורים בקביעת היתרונות והחסרונות של לגבי מעורבות הורים בבית ספר קהילתי.

מקורות:

בדראן, א. (1999). דו"ח הערכה: על קשרי הגומלין בין תכנית קרב ובין המורים במגזר הערבי בשנה"ל תשנ"ז: משרד החינוך ירושלים.
בנימיני, ק. וטטר, מ. (1992). בחירת בית הספר על-ידי הורים. עיונים בחינוך, 58-57. עמ' 193-208.
גולדברגר, ד. (1998). הזכות לדעת - המדריך השלם להורה ולמורה: זכויות וחובות של הורים במערכת החינוך. הוצאת חמד ידיעות אחרונות.
גולדברגר, ד. (2000). מרכזים ומינהלים קהילתיים בישראל כמנוף לחינוך מבוגרים, בתוך: ישראלי איתן (עורך). ללמוד ולבנות אומה, תל-אביב. התאגדות לחינוך מבוגרים בישראל.
הורוביץ, ת. (1993). בין קהילה שכונתית לקהילה אידיאולוגית, א.ד. גורדון - בי"ס ברוח תנועת העבודה.
הרפז, י. (1997). "שיתוף - השינוי המהותי". מתוך: מנחה למנחה, 3, עמ' 35-29.
הרפז, י. ושטיין, מ. (1995). בית-הספר הקהילתי: רב-שיח משתף, ירושלים: החברה למתנ"סים, המינהל לחינוך קהילתי בבתי-ספר.
יצהר, ר. זוהר, א. וקמיר, ד. (2000). בתי ספר קהילתיים על יסודיים בישראל- הנחות יסוד, מינהל חברה ונוער, משרד החינוך, ירושלים.
נוי, ב. (1995). הורים ומורים כשותפים במעשה החינוכי. ירושלים: משרד החינוך, התרבות והספורט.
סמילנסקי, ש. (1993). הורים ומחנכים: מעורבות ושותפות הורים. הד הגן, נ"ח, 157-161.
סמילנסקי, י. ובאומגרטן, ד. (1982) "גישות אלטרנטיביות לפעילות בתי ספר קהילתיים". עיונים בחינוך 35 עמ' 191 - 208.
סמילנסקי, י. ובאומגרטן, ד. (1986). אידיאולוגיה ומציאות בקשרי מורים עם הורי תלמידיהם. עיונים בחינוך, 45, 5-22.
סמילנסקי, ש., פישר,נ. ושפטיה, ל. (1987). המערכת המשפחתית והמערכת הבית ספרית, תל אביב: עם עובד.
ענבר, ד. (1994). הבחירה בחינוך: מכפיה לדיאלוג. מגמות. ל"ו (3-2). עמ' 151 - 172.
פרידמן, י. (תש"ן). בית הספר הקהילתי - תיאוריה ומעשה. ירושלים: י"ל מאגנס ומכון סאלד.
פרידמן, י. (תש"ן). התנהגות אוטונומית נורמטיבית של המורה והמנהל. בתוך: יצחק פרידמן (עורך). אוטונומיה בחינוך - מסגרות מושגיות ותהליכי ביצוע. ירושלים: מכון סאלד. עמ' 79-99.
שנער, מ. (2000). בית-הספר הקהילתי מיישם את עקרונות בית-הספר בניהול עצמי, תחום נוער וקהילה, מינהל חברה ונוער, משרד החינוך.
שפירא, ר. ואחרים. (1991). אוטונומיה בית ספרית במרחבי רישום משותפים - בחירת הורים מבוקרת בישראל. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב /הוצאת ביה"ס לחינוך.
Epstien, J.L., (1996). "Advances in Family, Community and School Partnerships. Community Education Journal, Vol. 23, No. 3, Spring 1996, pp. 10-15

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מעורבות הורים בבית הספר הקהילתי", סמינריון אודות "מעורבות הורים בבית הספר הקהילתי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.