אנטישמיות בגרמניה

תקציר העבודה:

המושג אנטישמיות בא לתאר את ההתעוררות האנטי-יהודית באירופה במחצית השניה של המאה ה-19, ואשר הפך במשך הזמן להגדרה כללית לכל ביטוייה של השנאה כלפי היהודים במשך כל הדורות.1
המושג "אנטישמיות" הוטבע ב1879- על ידי העיתונאי הגרמני וילהלם מאר. מקור השנאה כלפי היהודים הוא הצירוף של כוח קיום נדיר עם תלות מיוחדת לסביבה. ההתבדלות החברתית והדתית של היהודים גרמה להם להיהפך לדמות דמיונית ולמוקד אידיאלי של שנאה. כך נעשה היהודי לסמל השלילי והמאיים, בייחוד בחברה הנוצרית, אף על פי שלא היה כזה. האנטישמיות המודרנית מתבססת על הרקע הגזעני ולא רק על הרקע הדתי והכלכלי כמו בעת הקדומה. תופעת האנטישמיות המודרנית היא מסיבות: כלכליות, פוליטיות, או אידיאולוגית, הסיבות קשורות גם לשוויון הזכויות שרצו היהודים. התפתחות התעשייה המודרנית גרמה לאנשים לחשוב שהיהודים רוצים למוטט את הכלכלה. כתוצאה מכך התפתחה תעמולה נוצרית לאומניות גדולה נגד היהודים, אשר הובילה לתורת הגזע. האנטישמיות התפתחה כתוצאה מהגורמים הבאים:2
האמנציפציה: בראשית שנות ה-70 של המאה ה-19 החלו להופיע סימנים של מלחמה מדינית וציבורית כנגד היהודים. תקופה זו החלה כאשר הוכר העיקרון של שווי-הזכויות והיהודים זכו באמנציפציה חוקית. מצד שני הביאה האמנציפציה להבלטת השוני בין היהודים לנוצרים וכתוצאה מכך לשנאה מחודשת. האמנציפציה פירושה היה הרחבת שטח המחייה של היהודים מבחינה פיסית, כלכלית, חברתית ותרבותית.3
הקפיטליזם והסוציאליזם: במחצית השניה של המאה ה-19, יהודים מעטים נעשו אילי תעשייה וראשי בנקים גדולים. הם תפסו לרוב את השלבים העליונים בסולם הכלכלי. הסוציאליסטים העמידו כמטרה את המאבק בקפיטליזם ובשליטתם בהון ובחי החברה המודרנית. היהודים זוהו כבעלי ההון - הקפיטליזם, ובכך נוצרה זהות בין היהודים והיהדות לבין העיוותים החברתיים, שנוצרו על ידי הקפיטליזם המנצל, המדכא והמנשל המונים.4
הדת הנוצרית: רוצה שתהיה דת אחת מאוחדת ויחידה. בכך הפכו את היהודים לגורם זר ובלתי-רצוי.
הלאומניות: כתוצאה מהתעוררות התרבות והמסורת הלאומית נוצרה גם שנאה וקנאה ביחס לשאר האומות. מתוך הלך רוח שוביניסטי נראו היהודים כגוף זר, שונה ופחות-ערך בתוך אוכלוסיית המדינה והארץ.5
תורת הגזע: או הגזענות, מבוססת על סילוף תיאוריית "הברירה הטבעית" של דרווין והתאמתה לאידיאולוגיה חברתית. התומכים בתורה זו טוענים למאבק בחברה האנושית בה מנצח החזק, שהוא הגזע הטהור - שלא התערבב בגזעים אחרים. תורה זו שללה את היהודי לגמרי כיוון שהיא מבוססת על גנים אשר אינם ניתנים "להחלפה" אף לא בהתנצרות. (*האנטישמיות בגרמניה הייתה חזקה ביותר וזאת כיוון שהיהודים היו מיעוט בולט במיוחד מבחינת מעורבותו בחברה)6. בשנת 1880 הוגשה לביסמרק ע"י החוגים האנטישמיים "הפטיציה האנטישמית" אשר הציעה חוקים אנטישמיים. על אף שלא נתקבלה עצומה זו, המשיכה התנועה האנטישמית להתעצם. בסוף שנות ה-70 הקים כומר פרוטסטנטי בשם אדולף שטקר את "המפלגה הנוצרית הסוציאליסטית". בכוחה ובשמה של האנטישמיות ליכד את כל מקופחי החברה שברצון תלו את כל כשלנוותיהם ביהודים. ב-1880 הקים ארנסט הנאצי את "מפלגת הרייך "הסוציאליסטית" אשר עודדה אנטישמיות רדיקלית. בכל מקום ששם נאם, פרצו מהומות והתקפות על היהודים7. גם תורת הגזע הייתה נישאת בפיהם של נואמים רבים כגון פרופ' היינריך טרייטשקה שתבע את הביטוי "היהודים הם אסוננו".
בסוף המאה ה19- נודעו גם מקרים של עלילות דם אך אלו הסתיימו באלימות מועטה יחסית, לפוגרומים של ימי הביניים כתוצאה ממערכת משפטית תקינה. האנטישמיות נחלשה בראשית המאה ה-20 כתוצאה משיפור במצב הכלכלי, עד למשבר הכלכלי בגרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה.8

השאלה הנבדקת: מה היו הגורמים לאנטישמיות בגרמניה בסוף המאה ה-19.

מטרת עבודה זו היא לבדוק מדוע, למרות האמנסיפציה ושוויון הזכויות ש"תפס תאוצה" במחצית הראשונה בשל המאה ה-19, במחצית השניה האנטישמיות גאתה, על אף עמדת השלטונות.

תוכן עניינים:
מבוא
א. הצגת הנושא
ב. השאלה הנבדקת
ג. מטרת העבודה
שורשי האנטישמיות
גרמניה במחצית השניה של המאה ה-19
א. רקע פוליטי חברתי
ב. רקע כלכלי חברתי
יהדות גרמניה במחצית השניה של המאה ה-19
הרקע הפוליטי לאנטישמיות בגרמניה במחצית השניה של המאה ה-19
הרקע החברתי לאנטישמיות בגרמניה במחצית השניה של המאה ה-19
הרקע הדתי-גזעני לאנטישמיות בגרמניה במחצית השניה של המאה ה-19
הרקע הסוציאלי לאנטישמיות בגרמניה במחצית השניה של המאה ה-19
הרקע הכלכלי לאנטישמיות בגרמניה במחצית השניה של המאה ה-19
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אופז, ח. (2000). אנטישמיות בראשית האלף השלישי: היבטים וסוגיות. ירושלים, משרד החינוך, מרכז ההסברה, שירות הפרסומים.
אטינגר, ש. (1978). האנטישמיות בעת החדשה, הוצאת הקיבוץ הארצי.
אטקס, ע. (תש"מ). פרקים בתולדות החברה היהודית בימי הביניים ובעת החדשה, ירושלים.
אלמוג, ש. (תשמ"ח). אנטישמיות באירופה המודרנית (1945-1815), מרכז זלמן שז"ר, ירושלים.
בכרך, צ. (1989). אנטישמיות מודרנית, ספריית "אוניברסיטה משודרת", משרד הביטחון, ת"א.
בכרך, צ. (1973). התפתחות תורת הגזע- מתפיסה אידיאולוגית למכשיר של פעולה מדינית, אוניברסיטת בר-אילן.
בכרך, צ. (1991). מן הצלב אל צלב הקרס, ת"א, ספריית הפועלים.
בר-נביא, א. (1991). תולדות עם ישראל, תל-אביב.
ברנשטיין, צ. (1980). האנטישמיות כתופעה חברתית, ספרית מעריב.
גרוניך א., גרמניה בעבר ובהווה, ת"א, 1970.
דוידוביץ, ל. (1982). המלחמה נגד היהודים, זמורה ביתן, תל אביב.
וייץ, י. (1984). בימי שואה ופקודה. תולדות עם ישראל בתקופת השואה. האוני' הפתוחה יחידה 3.
וסרמן, ה. (1990). "יהודים בסגנון יודנשטיל", זמנים, 33.
טל, א. (1969). "יסודות אנטי-נוצריים בראשית האנטישמיות המודרנית", דברי הקונגרס העולמי החמישי למדעי היהדות, ירושלים.
טל, א. (תש"ל). יהדות ונצרות ברייך השני, ירושלים.
טלמון, י. (1995). "ההסטוריה האירופית כרקע לשואה", בקובץ השואה והתקומה, ירושלים.
כ"ץ, י. (תשל"ג). "שלב ההכנה לאנטישמיות המודרנית (1873-1879)", ציון, ל"ח.
כ"ץ, י. (1979). שנאת ישראל, תל-אביב.
לוונתאל, מ. (1975). תולדות היהודים בגרמניה, מסדה, ת"א, 1975.
ליכטהיים, ר, (1951), תולדות הציונות בגרמניה, ירושלים.
לימוסה, ג'. (1979). לקראת הפתרון הסופי, האוניברסיטה הפתוחה.
פישר, ה.ל. (תשכ"ד). דברי ימי אירופה, ת"א.
סייבן, ג. (1970). תולדות תורת המדינה.
צימרמן משה, "אמנסיפציה ואנטישמיות בגרמניה- עימות ישיר: גבריאל רייסר מול וילהלם מאר", דברי הקונגרס העולמי היהודי למדעי היהדות, תשל"ו.
רוזן, צ. (תשכ"ח). "השקפותיו האנטי-יהודיות של ברונו באואר, מקורות היניקה ומשמעותם", ציון, ל"ג.
רוזנברג, א.(תש"ג), הרפובליקה הגרמנית, תל-אביב.
שחר, ד. (1997). מגלות לקוממיות, ת"א, הוצאת דביר.
שטאל א. (תשל"ז), עדות בישראל, עמודים 50-52.
Arieli-Horowitz, D. (1998). The Jew as a "Destroyer of culture" in National socialist, Ideology.Patterns of Prejudice, (1) 32, 51-67.
SohamM, S.G. (1985). Valhalla, Calvalry and Auschwitz, Jerusalem quarterly, 35, 87-100;
Peled, Y. (1992). From theology to sociology: Bruno Bauer and Karl Marx on the Question of Jewish Emancipation. History of Political Thought. (3) 13, 485-463.

תגים:

במחצית · גרמניה · דתי · המאה · השניה · ורנר · זוברט · חברתי · יהדות · כלכלי · לאנטישמיות · מברליין · ניטשה · סטיוארט · פוליטי · פרידריך · רקע

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אנטישמיות בגרמניה", סמינריון אודות "אנטישמיות בגרמניה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.