עמדת החרדים כלפי האינטרנט לצורכי תקשורת ופנאי

תקציר העבודה:

האינטרנט, הינו כלי תקשורת המוני אשר הפך למוצר ביתי בהיקפים הולכים וגדלים. האינטרנט כונה לא פעם "אוטוסטרדת המידע". עם הזמן יותר ויותר אנשים התחברו לרשת והחלה להיווצר קהילה שלצידה קמו מערכות ושירותים. מאחר שמידע הוא מיצרך השווה לכל נפש, על האינטרנט להיות פתוח ונגיש לכל.

התקשורת תרמה לאינטרנט יחסי ציבור מצוינים. עם הזמן קמו ברשת מנגנוני חיפוש ראשיים ואינדקסים אינטראקטיביים "חכמים". חשוב להדגיש כי קהל מבקרי האינטרנט מתייחס למדיום זה כסביבת מידע, תקשורת ובידור. האינטרנט מצטיין כבר היום במאגרי מידע, שאינם רק אינפורמטיביים- פרסומיים (Branzburg 2000).
גם בישראל הפך האינטרנט לכלי תקשורת המוני מרכזי, המגשר על בעיית המרחק, מאפשר לתקשר עם כל העולם בכל זמן, וכן להעביר ולקבל מסר לכל מקום בכל זמן שהוא. לאינטרנט אין גבולות גיאוגרפיים או גיאו-פוליטיים. המדיום הינו גם פקס, מחשב, טלוויזיה וטלפון.
הרשת מקיימת את ההבחנה בין תשתיות לתכנים, מאפשרת ריבוי וגיוון בתכנים ומעניקה חופש בחירה מלא לצרכן, כך שהגולש לא רק צרכן אלה אף משתמש פעיל. לכפר הגלובלי יש כעת כלי תקשורתי משותף, על מדינתי (טל, 1998).

לאינטרנט שפה שיצרו חוג הגולשים, יש בו אתרים שונים ומגוונים, פונה לקהל רחב, יוצר חברויות חדשות עם כל העולם, וכן דפוסי התנהגות חדשים המאפשרים "לברוח" לעולם תקשורתי נוסף.
בארץ קמה רשת אינטרנט לישראלים: "isreal on line -iol", חיקוי לרשת שקמה בארה"ב, המאפשרת התקשרויות בתוך המדינה ונותנת אינפורמציה כגון: עכבר העיר, עיתונות יומית (על המחשב), וכן דואר אלקטרוני (E-MAIL). לחרדים הוקמה רשת "תורהנט" המעבירה שיעורי תורה ומידע בענייני דת (צ'גלה, 1999).

לאור האמור ניתן לומר כי האינטרנט מספק את הצרכים בכך שהוא מאפשר קבלה והעברה של ידע ומסר מכל מקום, יוצר חוויות מיוחדות לקהל "המשתמשים", בונה ומחזק קשרים חברתיים, מקנה לגולש סטטוס ושיוך לקהילה מוגדרת בעלת הרגלים ודפוסי התנהגות, ויוצר קשרים חדשים עם כל העולם.
האינטרנט מאפשר להתרווח מול המחשב בבית ולגלוש לאתרים, ובכך יוצר אפשרויות של "בריחה" מהשגרה והסחת הדעת ( 1997 ,Carolin).

שאלת המחקר
האם מאפייניו של הציבור החרדי משפיעים על עמדתו כלפי השימוש במחשב בכלל וברשת האינטרנט לצורכי תקשורת ופנאי בפרט ?

תוכן העניינים:
מבוא
הצגת הנושא
שאלת המחקר
סקירת הספרות
תיאור החברה החרדית
מקומו של האינטרנט בחיים
מאפייני הסגירות של החברה החרדית
עמדת החרדים כלפי האינטרנט
תרבות הפנאי של החרדים
שיטת המחקר
מערך המחקר
אוכלוסיית המחקר
כלי המחקר
ממצאי המחקר
סיכום חלק א': נתונים דמוגרפיים
מאפייני הגולשים
סיכום העבודה
ביבליוגרפיה

מקורות:

אבידן-בריר, ברוריה (1995). "כבר לא מיעוט או קוריוז", ספר השנה של העיתונאים 5-1994,
אלאור ת', "תינוקות שנשבו"-תפיסת החילוניות בקהילה החרדית", מגמות, 1991, ל"ד (1) עמודים 104-121.
הורוביץ נ., (2000), "החרדים והאינטרנט", כיוונים חדשים.
חן אבי "צריך לבחון לעומק את השימוש באינטרנט" השבוע, 2.3.2002.
טל צ.,1998), אבטחת מידע ומצב שוק האינטרנט בישראל, תל-אביב: הפורום הישראלי לסחר אלקטרוני.
כץ, יהודה (1977). אופייה היהודי של החברה הישראלית. האוניברסיטה העברית, המכון ליהדות בת זמננו, ירושלים.
לוי, א' (1988). החרדים. כתר, ירושלים.
ליוש, בלה (1999). דפוסי שעות הפנאי של נערות בזרם החסידי בישראל, עבודת MA המחלקה לחינוך, אוניברסיטת בר אילן, רמת-גן.
מאור, זיו (2000). "החרדים ימשיכו לקבוע עובדות בשטח", הארץ. 27.12.00
סיוון, עמנואל (1991). "תרבות מובלעת", אלפיים. מספר 4, עמ' 45-99.
יובל דרור, (2003). "חרדים ברשת", הארץ, 27.8.03
פרידמן מנחם (1991). החברה החרדית- מקורות מגמות ותהליכים. מכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים.
פרידמן מנחם (1995). "האישה החרדית". אשנב לחייהן של נשים בחברות יהודיות, עצמון, יעל (עורכת). מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל , ירושלים עמ' 237-289.
פרידמן ע', (2000) , "אינטרנט אבל לא מה שהכרנו", אותות אפריל עמ' 4-6.
צ'גלה ג. (2000) "שיווק גלובלי באינטרנט", אינטרנט עכשיו, ינואר 2000. עמ' 32
צ'גלה ג.(1999), "קניה ומכירה של פרסומות באינטרנט", אינטרנט עכשיו, אפריל, 30-31.
צרפתי א' ודותן בלייס (2002) " בין מובלעות תרבותית" ל" מובלעות וירטואלית" החברה החרדית והמדיה הדיגיטלית קשר מס' 32 .
קפלן, קימי (2000). "יש ריקבון רציני בחברה שלנו וצריכים להכיר את האמת", וולקוב, שי (עורך), מיעוטים, זרים ושונים: קבוצות שוליים בהיסטוריה, מכון זלמן שזר, ירושלים.
שדסון מ', (1999), "פנאי, תרבות ותקשורת המונים", בתוך א. כץ ואחרים (עורכים), תרבות, פנאי ותקשורת בישראל, תל-אביב, בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, עמודים 11-35.
שחר, אילן (2001). חרדים בע"מ . כתר, ירושלים.
שלג, יאיר (2000). הדתיים החדשים. כתר, ירושלים.
שלהב, יוסף (1997). מנהל וממשל בעיר חרדית. מכון פלורסהיימר למחקר מדיניות, ירושלים.
Adams P.(2000), "For Your Eyes Only (Determining Click Through Rates For Online Advertising)", Ad-Week New England Adv. Week, Jan 10, . P. 14.
Brenzburg J (2000), "Onling Information Services", Technology And Learning Dayton, Mar Pp.36-54.
Carolin C, Andrew.(1997) "The Real Impact Of Internet Advertising", The Mckinsey Quarterly, Summer.
Dyln T (1999), "Online Advertising: A $3 Billion Industry Limping On Its Last Legs", In Infoworld, Oct 4, P 72
Elein K F L Xueli H, Stanners, J (1998) "Comparing The Effectiveness Of The Web Sit With Traditional Media", Journal Of Advertising Research Ny Sep/Oct.
Goshen-Gottstein, Esther R. (1984). "Growing Up In Geula: Socializion And Family Living In Ultra-Orthodox Jewish Subculture", Israeli Journal Of Psychiatry And Related Sciences, 21: Pp 37-56.
Hoover S.T. Lundby K (1997) Rethinking Media Religion And Culture, London: Sage.
Mayer, Egon (1979). From Suburb To Shuttle--The Jews Of Borough Park. Philadelphia: Temple University Press.
Stout D.A., Buddenbaum J.M. (1996), Religion And Mass Media New-Delhi: Sage.
Werthemer jack, a people divided- judaism in contemporary america, basic books, 1993.

תגים:

כלי · תקשורת · גלישה · מחשבים · בידור · טלווזיה · תרבות · פנאי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "עמדת החרדים כלפי האינטרנט לצורכי תקשורת ופנאי", סמינריון אודות "עמדת החרדים כלפי האינטרנט לצורכי תקשורת ופנאי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.