דיסלקציה ודימוי עצמי

תקציר העבודה:

תוכן עניינים:

מבוא
א. תמצית הרקע המושגי
ב. מטרת הסמינריון
ג. שאלות המחקר
ד. השערות המחקר
ה. השיטה

רקע תיאורטי
א. דיסלקסיה
ב. פירוט הסימפטומים של הדיסלקסיה
ג. כיצד משתקפים סימפטומים אלה במעשה הקריאה בשדה?
ד. דיסלקסיה התפתחותית
ה. ניתוח תהליך הקריאה בהקשר לדיסלקסיה
ו. סיכום דיסלקסיה
ז. שילוב ילדים ל"ל-דיסלקטים בכיתה רגילה
ח. תפיסות המורים בחינוך הרגיל את השילוב
ט. סיכום עמדות מורים לשילוב ל"ל כבסיס למחקר הנוכחי
י. הערכה עצמית - מושג העצמיות ודימוי עצמי
יא. סיכום הרקע התיאורטי
יב. השערות המחקר

מערך המחקר
א. שיטת המחקר
ב. כלי המחקר
ג. דרכי עיבוד וניתוח סטטיסטי
ד. מהלך המחקר
ה. התפלגות אוכלוסיית המחקר

ממצאים
א. ממצאים לגבי שאלת המחקר הראשונה
ב. ממצאים לגבי שאלת המחקר השניה

דיון
סיכום - דרכי טיפול והתערבות
א. הצעה לטיפול בדיסלקסיה לפי פרוסטיג
ב. עקרונות מנחים לשילוב ל"ל בכיתה רגילה
ג. שיפור הדימוי העצמי של ל"ל דיסלקטים המשולבים בכיתה

ביבליוגרפיה

נספח א'
שאלון למורה


מבוא

א. תמצית הרקע המושגי
לפי עינת (2000) המונח ליקויי למידה (להלן ל"ל) עבר מספר גלגולים עד אשר אומץ כמושג שגור ונפוץ בארץ ובעולם. ישנן הגדרות שונות לליקויי למידה. בדרך כלל הגדרות אלה כוללות התייחסות לשלושה מרכיבים עיקריים:
המרכיב הראשון: ליקויי למידה מתייחסים לקשיים מעבר לגדר הרגיל בתפקודים של שפה הן הכתובה והן המדוברת.
המרכיב השני: פורט את תחומי הקושי כפי שזה מתבטא בתפקודים העיוניים-קוגנטיביים ואשר קשורים ללימודיו של הילד.
המרכיב השלישי: מתייחס לגורמים אבל בדרך של שלילה. הוא פוסל גורמים שאינם קשורים לתופעה של ליקויי למידה.
הסוגים העיקריים של ליקויי למידה הנם: דיסלקסיה - הפרעה משמעותית ברכישת הקריאה;
דיסגרפיה - הפרעה משמעותית ברכישת הכתיבה; דיסקלקוליה - הפרעה משמעותית ברכישת החשבון (עינת 2000).
לילדים רבים עם ליקויי למידה יש אפיונים השכיחים אצל ילדים אלה. האפיונים כוללים:
תוקפנות ובעיות התנהגות; תסכול, ירידה בדימוי העצמי; רגשנות יתירה; הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות; קשיים תפיסתיים-מוטוריים; אימפולסיביות; בעיות דומיננטיות צד; בעיות בזיכרון; בעיות בחשיבה מושגית; חרדת למידה ונשירה מוקדמת מבית הספר.
שילוב תלמידים ל"ל בכיתה רגילה: שילוב ילדים ל"ל בכיתה רגילה הנו אחד מתהליכי הרפורמה בחינוך הקיימים היום, ובין המורכבים שבהם תהליך זה, כמו כל תהליך שינוי אחר, כולל: גיבוש תפיסות ועמדות; שינוי עמדות; הבנת הקשר שבין עקרונות ופילוסופיה חינוכית ובין דרכי עבודה בתחומי זיהוי; אבחון וטיפול; שינוי בהגדרות תפקיד; שינוי בחלוקת התפקידים (כץ, 2002).

ב. מטרת הסמינריון
מתוך תמצית הרקע המושגי עולה כי ילד דיסלקט מוגדר כילד ל"ל, המשולב בכיתה רגילה ומאופיין כבעל דימוי עצמי ירוד, על כן מטרתנו לבחון את "השפעת דיסלקסיה על הדימוי העצמי של ילד דיסלקט המשולב בכיתה רגילה ועמדות מורים כלפי שילובם. לאור מטרה זו עולות שאלות המחקר שלהלן.

ג. שאלות המחקר
שאלה ראשונה: האם ילדים דיסלקטים, המשולבים בכיתה רגילה, מגלים דימוי עצמי נמוך?
שאלה שניה: האם למורים עמדות חיוביות לשילוב תלמידים דיסלקטים בכיתתם הרגילה?

ד. השערות המחקר
1.השערה ראשונה: מורים ידווחו שתלמידים דיסלקטיים הם בעלי דימוי עצמי כי הם חשים מבוכה ובלבול כלפי עצמם וכלפי הזולת.
2.השערה שניה: מורים ידווחו שתלמידים דיסלקטיים מרגישים עצובים בשל קשייהם במימוש הפוטנציאל שלהם.
3.השערה שלישית: מורים ידווחו שתלמידים דיסלקטיים מתקשים ליצור קשרים עם תלמידים אחרים בכיתה ומרגישים תמיד בודדים או שיש להם מעט חברים.
4.השערה רביעית: מורים ידווחו שתלמידים דיסלקטיים מצליחים יותר באומנות ובאתלטיקה מאשר בלימודים עיוניים.
5.השערה חמישית: המורים יגלו עמדות חיוביות כלפי שילוב ילדים דיסלקטיים בכיתתם הרגילה

ה. השיטה
1. רקע תיאורטי
שיכלול סקירת ספרות עיונית ומחקרית הדנה:
·בביאור המונח דיסלקסיה ודיסלקסיה התפתחותית כסוגים של ליקויי למידה;
·דיון במונח שילוב ל"ל בכיתה רגילה שהוחדר בשנים האחרונות למערכת החינוך, נבחן מחקרים לגבי עמדות מורים כלפי נושא השילוב;
·נבאר מהו דימוי עצמי בכלל ואצל ילדים ל"ל ודיסלקטים בפרט, נבחן את ההשפעות הלימודיות שיש למרכיב זה ובסיכום נציע דרכי טיפול.

2. מחקר שדה
מחקר כמותי על פי שאלונים סגורים שהופצו ומולאו ע"י 40 מורים מהמגזר הערבי.
עיבוד הנתונים לממצאים,
דיון בממצאים בכפוף להשערות המחקר במגמה להשיב לשאלות המחקר.

3. סיכום
במסגרת הסיכום נציע:
·לאמץ עקרונות מנחים לשילוב נכון של ל"ל בכיתה רגילה.
·נבחן דרכי התערבות וטיפול לשיפור הדימוי העצמי של ל"ל דיסלקטים המשולבים בכיתה.
·נציג את תוכניתו של קס (1995) לשיפור הדימוי העצמי לתלמידים לקויי למידה.
·נבחן את הטיפול בדיסלקסיה לפי שיטת פרוסטיג (1988).

מקורות:

אבישר, ג. (1999). מנהל בית הספר כסוכן שינוי בתהליך שילוב הילד החריג בכיתה הרגילה. חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה". אוניברסיטת חיפה, הפקולטה לחינוך, החוג לחינוך.
אנגל-אדר, ר. ורוזנהויז, י. (2001). מאפייני קושי בקריאתם של לקויי שמיעה ולקויי קריאה. נפש, 77-65, 9.
בירנבוים, ס. ושר, ד. (תשנ"ג). קריאה פונולוגית-לא-לקסיקאלית בשפה העברית. חלקת לשון: כתב-עת למחקים בבלשנות השימושית, בטיפוח החינוך הלשוני ובאוריינות 12-11. 60-42.
בלגור, ר. (1983). הגדרת הדיסלקסיה. החינוך המיוחד 29. 13-12.
בלגור, ר. (1983). כמה מהסימפטומים של הדיסלקסיה. החינוך המיוחד 29. 16-14.
ברנדה, ס. (1997). "אפיוני מיומנויות הקריאה בקרב דיסלקטים בוגרים בהשוואה לדיסלקטים צעירים". עבודת גמר לתואר מוסמך - החוג לחינוך, אוניברסיטת חיפה.
ברנשטיין, ר.י. (1998). דימוי-עצמי וחיברות של תלמידים מתקשים-בלמידה הלומדים בשתי מסגרות שילוב שונות בהשוואה לתלמידים רגילים. עבודת מ"א. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, בית-הספר לחינוך.
גוטליב, א. ושימרון, ד. (1984) בצומת הבהרת ערכים, ת"א: רמות, אונ' ת"א.
גורן, ר. (1998). דימוי עצמי והיכולת לזהות ביטויי רגש מהבעות פנים בקרב ילדים לקויי-למידה עם לקות בהמיספרה הימנית, לקות בהמיספרה השמאלית, וילדים נורמליים. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, המחלקה לפסיכולוגיה.
גילור, א. (1996). שימוש בתבניות פענוח מילים בקרב לקויי קריאה. במסגרת חובות לצורך קבלת תואר מוסמך. אוניברסיטת חיפה.
גינות, ח. (1965). "בין הורים לילדים" . תל-אביב.
דרעין, ע. (1991). הדיסלקציה ההתפתחותית. חיפה: אח.
הימן, ס. (1984). אווירה משפחתית, דימוי עצמי וחרדה במשפחות עם ילד לקוי למידה בהשוואה למשפחות רגילות. עבודת מוסמך, אוניברסיטת תל-אביב, בית-הספר לחינוך.
הררי, י. (1999). תפיסות עצמיות של מתבגרים לקויי קריאה ודרכי התמודדותם עם הלקות: קולותיהם של חמישה-עשר תלמידי תיכון. עבודת מ.א. תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, בית-הספר לחינוך, החוג להיבטים התפתחותיים בחינוך.
וייס, ש. (1980). שגיאות כתיב. אפשר לאבחן ולטפל בהפרעות התנהגותיות באמצעות כתב-יד. נעמת: הירחון לאשה ולמשפחה ינואר 1980. 31-30.
זהבי, א. (1992). השוואה בין תלמידים עם לקויות למידה ורגילים בנושא הכשירות החברתית ותחושת הבדידות: היבט התפתחותי. עבודת מ"א, תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, בית-הספר לחינוך.
זועבי, מ. (1992). עבודת תיזה: הקשר בין מנהיגות במנהל של ביה"ס לבין הרגשתם של המורים ותפקודם בכיתה במערכת החינוך הערבי בישראל. אוניברסיטת חיפה.
חודוס, א. (1997). השוואה בין תלמידים עם לקות למידה ורגילים בנושא חוש ההומור. עבודת מ"א, תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, בית-הספר לחינוך, המגמה לייעוץ.
חוזר המנהל הכללי - חוזר מיוחד יב' התשנ"ד (1994). שינויים במדיניות הטיפול בתלמידים מתקשים בחינוך הרגיל ובהשמת תלמידים בחינוך המיוחד, ירושלים: משרד החינוך, התרבות והספורט.
חוזר המנהל הכללי. (אפריל 1999). "שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים במסגרות החינוך הרגילות". משרד החינוך ירושלים.
חוק החינוך המיוחד-התשמ"ח, (1988). ספר החוקים מדינת ישראל.
חלאק, א. (1998). חקר מקרה בודד של דיסלקסיה התפתחותית: השפעת טיפול ממוקד על קריאת מילים בערוץ הקריאה הפגוע. תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, החוג לפסיכולוגיה.
חן, מ., שולמן, ש. והד, ש. (1990). שילוב תלמידים חריגים בחינוך הרגיל. בתוך י. דנילוב (עורכת), תכנון מדיניות החינוך - ניירות עמדה והחלטות ועדת הקבע של המזכירות-הפדגוגית, ירושלים: משרד החינוך והתרבות, עמ' 83-107.
יחזקאלי-בלומנשטיין, ש. (1998). השפעת חסכי תפקוד המיספריאליים אצל ילדים לקויי למידה על היכולת לזהות ביטויי רגשות מהבעות קול, והקשר בין יכולת זו לבין הדימוי העצמי של ילדים אלה. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, המחלקה לפסיכולוגיה.
כהן, א. (2000). השפעת גורמים נבחרים על הדימוי העצמי של תלמידים עם ובלי ליקויי למידה. סחי"ש: סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, 15(2), 33-38.
כץ, א. (2002). בדיקת ההבדלים בתפיסת השילוב בין אנשי חינוך והוראה (מורים), לבין אנשי מינהל (מנהלים ומפקחים) לאור הפעלת מרכזי תמיכה ישוביים ואזוריים (מתי"א). עבודה לקראת קבלת תואר דוקטור בחינוך, אוניברסיטת לורנד, הונגריה.
לביא, ט. (1999). ראיית החיים של מתבגרים בעלי לקויי למידה וזיקתה לדימוי העצמי ולהתמודדות עם הליקוי. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, בית-הספר לחינוך.
לויאן, ז. (1996). עבודת תיזה: לקויי למידה בכיתה המשלבת והתנהגותם החברתית בפעילות גופנית, שתופית ותחרותית. אוניברסיטת חיפה.
לם, א. (1989). דיסלקסיה התפתחותית והוראת קריאה - האמנם הפתרון הוא בקצה העולם? סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום 6. 24-13.
לם, א. (2000). חקר הדיסלקציה ותרומתו להבנת תהליך הקריאה. הד החינוך, ע"ד(9), 35-32.
מגן, צ. (1976). חוויות חיוביות, זיקתן לקווי אישיות אחדים והשפעתן על אופי השאיפות של מתבגרים. עבודת מוסמך, אוניברסיטת תל-אביב.
מיכאל, ע. (1990). היערכות המערכת הרגילה לשילוב הילד החריג בעקבות חוק החינוך המיוחד, דפים (13), עמ' 52-53 .
מילר-שאול, ש. (1999). קצב עיבוד מידע ויזואלי-אורתוגרפי ואודיטורי-פונולוגי כגורם בתופעת הדיסלקסיה: השוואה בין דיסלקטים צעירים ובוגרים באמצעות מדדים אלקטרופזיולוגיים. חיפה: אוניברסיטת חיפה, החוג לחינוך.
מקיי, מ. ופאניניג, פ. (1990) עיצוב הדימוי העצמי, ת"א: אור-עם.
נויברגר, ש. מרגלית, מ. (1998). תחושת קוהרנטיות, בדידות וכשירות חברתית של תלמידים עם צרכים חינוכיים מיוחדים. מגמות, ל"ט(-1) 1998, 148-128.
סמילנסקי, ו. פקטור, ח. (1986). תלמידים חריגים ומורים מחריגים. עיונים בחינוך 44, 303-287.
ספקטור, נ. (1988). "דיסלקסיה": אבחון וטיפול מוקדם. הורים וילדים 9. 16.
עינת, ע. (2000). אנשי מקצוע עצמאיים מפתח לדלת נעולה: לפרוץ את מחסום הדיסלקסיה, תל-אביב: הקיבוץ המאוחד.
פוסטיק, ל. (2000). תפיסת סדר אודיטורית בקרב דיסלקסים ולא-דיסלקסים. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, המחלקה לפסיכולוגיה.
פלוריאן, ו. (1977). עמדות כלפי אנשים עם נכות פיסית - השוואה בין נוער יהודי ונוער ערבי בישראל. מגמות כ"ג (2).
פפרנה, י. (1995). כישורים, מעמד חברתי, קשרי חברות ותחושת בדידות של תלמידים בעלי לקות למידה בכתות משולבות. עבודת מ"א, תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, בית-הספר לחינוך, המגמה ליעוץ חינוכי.
פרוסטיג, י. (1983). עורך יהודה ניר. "התיאוריה של פרוסטיג". החינוך המיוחד 29.
רגב, נ. (2000). איתור העוצמה ומיקום פעילות מוחית בעת עיבוד פונולוגי באמצעות תוכנת Loreta; השוואה בין קוראים דיסלקטים מפוצים וקוראים תקינים. חיפה: אוניברסיטת חיפה, החוג לחינוך.
פרשטמן, מ. חן, מ. (1993). מטריצת ההסתגרות. מדד חדש למדידת הסתגרות חברתית. מגמות ל"ד (4), 581-563.
קדרון, ר. (1989). לקויי למידה התפתחותיים - הגדרה, אפיונים וקווי יסוד לטיפול. החינוך המיוחד 34, 15-14.
קובובי, ד. (1970). הוראה טיפולית - טפוח בריאות הנפש באמצאות תכני הוראה. בית-הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית, ירושלים.
קס, א. (1995). "תוכנית מערכתית לשיפור הדימוי העצמי של תלמידים לקויי-למידה המשולבים בבית-ספר רגיל", מעוף ומעשה, חוברת מס' 2 מכללת אחווה.
רונן, ח. (1989). רעיון הנורמאליזציה של המוגבל. החינוך המיוחד, 33, 17-12.
רונן, ח. (1997). הכללתם של ילדים חריגים בחינוך הרגיל, סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, 12(2), עמ' 21-30.
ריזון, ר. (1993). קשיי למידה יחודיים (דיסלקסיה): מחקר פסיכולוגי והמעשה החינוכי. סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום 8(2). 74-65.
רייטר, ש. (1989). שילוב ילדים חריגים בבתי ספר רגילים - אתגר לשנות ה-90, סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, גליון מס' 6, עמ' 25-38.
שגב, ל. (1997). חווית הבדידות וייחוס סיבתי של מתבגרים עם וללא ליקויי למידה. עבודת מ"א, תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, בית-הספר לחינוך, החוג להיבטים התפתחותיים בחינוך.
שטיינהרדט, ש. (1998). תחושת בדידות, כישורים חברתיים ומעמד חברתי של תלמידים עם ליקויי למידה בתחילה ובסוף חטיבת הביניים. עבודת מ"א, וניברסיטת תל-אביב, בי"ס לחינוך.
שכטר-לרנר, מ. (2000). תהליכי תזמון, קדימות ואינטגרציה אודיטוריים-פונולוגיים וויזואליים-אורתוגרפיים: מחקר משווה בין קוראים דיסלקטים לתקינים בכיתות ד'. חיפה: אוניברסיטת חיפה, החוג לחינוך.
שכטמן, צ. (1987). חנוך לערכים דמוקרטיים בביה"ס. ירושלים. מ. החנוך והתרבות.
שכטמן, צ. (1991). שינוי עמדות של מורים בחינוך הרגיל כלפי שילוב החריג במסגרות רגילות - ממצאים אמפיריים ותכנית התערבות, דפים, 13, עמ' 59-54.
שכטמן, צ., זועבי, מ. וכץ, מ. (1992). השפעת סגנון מנהיגות ניהולי על מרכיבים הקשורים להרגשת המורים בביה"ס ולהתנהגותם בכתות במגזר הערבי בישראל. עיונים במינהל ובארגון החנוך, 18, 74-59.
שימרון, י. (1991). על אורטוגרפיה שטוחה ועמוקה (תגובה למאמר של רם פרוסט). פסיכולוגיה ב'(2), תשנ"א 186-188.
שרן, ש. שרן, י. (1984). לקויי למידה ותיקונם. ספריית הפועלים, תל-אביב.
Fabre. T.R. & Walker, H.M. (1987). "Teacher perceptions of the behavioral adjustment of primary grade level handicaped pupils within regular and special ctlucation settings", Remial and Special, Education 8(1)34-39.
Margalit, M. Zake, I. (1984). Anxiety and Self Concept of Learning Disabled Children. Journal of Learning Disabilities 17a, 537-539.
argolis, H. & McGettigan, J. (1988). Managing resistance to instructional modifications in mainstreamed environments. Remedial and Special Education, 9(14), 15-21.
Reister, A. and Bessette, K. (1986). "Preparing the Peer Group for Mainstreaming Exceptional children", The pointer, Vol. 31, No. 1.
Shechtman, Z. Reiter, S. & Schanin, M. (1993). Intrinsic Motivation of Teachers and the Challenge of Mainstreaming: An Empirical Investigation, Special Services in the Schools, 7(1), pp. 107-124.
Shechtman, Z. & Or, A. (1996). Challenging teacher beliefs about classroom diversity via counseling methods: An empirical study. Teaching and teacher Education, 12, 137-147.
Shechtman, Z. (1997). Enhencing Social relationships and Njusting behavior in the Israeli classroom educational research.
Torgesen, J. K. (1980). Conseptual and Educational Implication of the Use of Efficient Task Strategies. Journal of Learning Disabilities 13, 365.
York, J., Vandere Cook, T., Macdonald, C., Heise-Neff, C. & Coughey, E. (1992). Feedback about integraling middle-school students with several disabilities in general classes. Exceptional childrer, 58(3), 244-258.

תגים:

ליקוי · למידה · חינוך · דיסלקציה · הערכה · עצמית · מחקר · כיתה · תלמיד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "דיסלקציה ודימוי עצמי", סמינריון אודות "דיסלקציה ודימוי עצמי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.