משלחות נוער ישראלי לגרמניה

תקציר העבודה:

תוכן העניינים
מבוא
רקע תיאורטי
א. משלחות נוער, מהות ומטרות
ב. חילופי נוער ישראלי וגרמני - עבר והווה
שיטת המחקר
א. כללי
ב. אופן הצגת הנתונים
ניתוח תוצאות המחקר
א. השוואת נתוני היחס כלפי גרמניה לכלל בני הנוער הישראלים
ב. קשרים מובהקים בין משתני המחקר
סיכום ודיון
ביבליוגרפיה
נספחים
א. ראיון עם רעיה ברונשטיין
ב. ראיון עם רות שרייבר, אגף משלחות נוער עיריית ת"א-יפו
ג. ראיון עם אריאלה גיל
ד. דוגמת שאלון

תוכנית חילופי נוער וסטודנטים הציבה לעצמה למטרה "לשבור את הקרח" בין עמים, ארצות
ותרבויות, לגשר על פערים לאומיים וליצור אחווה ורעות בין אנשים צעירים, רגע לפני שהם מגבשים
את תפיסת עולמם כבוגרים בחברה. בני הנוער הם אלה אשר במידה רבה יקבעו את גורלה של
המדינה בטווח הארוך. נקודה זו שומה עלינו לזכור בבואנו להכריע בשאלות אשר תשלכנה עליהם
בבוא היום.
בשנת 1998, פרסם "המכון הישראלי למחקר כלכלי וחברתי" בשיתוף קרן פרידריך אברט, מחקר
מקיף ראשון מסוגו, הסוקר את עמדות הנוער הישראלי בשנת היובל. הסקר דן בערכים ועמדות של
בני הנוער, שאיפות, נקודות של סולידריות חברתית וכן, ניתוחים אנתרופולוגיים, פוליטיים והיחס
למדינה.
חלק מאותו סקר, בוחן את תשובות בני הנוער (גילאי 15 - 24), לשאלות שונות על גרמניה, במטרה
לבחון את יחס הצעירים לגרמניה ולגרמנים. את תוצאות הסקר לא ניתן לנתח בהיבט השוואתי -
לא בהיבט של זמן, (עבר מול הווה), ולא בהיבט נושאי, (גרמניה מול מדינות אחרות), מאחר וזהו
פרסום ראשון של מחקר מסוג זה.
מתוך מסקנות הסקר הנ"ל, יצאה שאלת המחקר שעמדה בבסיס עבודתי, המציעה למעשה, מדד
השוואתי לתוצאות המחקר: תיעשה השוואה בין בני הנוער "הרגילים" שלקחו חלק בסקר, לבין בני
נוער ישראלים, שהשתתפו במפגשים עם בני נוער גרמנים במסגרת משלחות נוער.
השאלה העיקרית שעמדה לנגד עיני הייתה, האם השתתפות במשלחת הנוער תורמת לשיפור תחושת
הישראלים כלפי גרמניה והעם הגרמני?
השאלונים הופצו בקרב חיילים וסטודנטים, שחוו מפגש עם נוער גרמני בזמן לימודי התיכון. המדגם
היה אקראי, והקיף כ70 - נבדקים.

מקורות:

אורבך, י. (1981) החלטות מדיניות חוץ ושינויי עמדות: ישראל-גרמניה 1965 - 1950.ירושלים: האוניברסיטה העברית.
אלישיב, ו. (1967) גרמניה האחרת. תל-אביב: עם הספר.
בן-נתן, א. (1983) "הדרך לכינון היחסים: ההיבט הישראלי." ע"מ 24 - 32, בתוך צימרמן, מ. והיילברונר, ע. (עורכים) יחסים נורמליים. ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס האוניברסיטה העברית.
בקר, ה. (1998) גשרים לעתיד. נורדריין-וסטפליה - ישראל (גלבלום א. תרגום). אסן: קלארטקסט.
דרוויץ, א. (1984) "סרבנות או ניסיונות הישרדות: על מצב הנוער ברפ"ג." בתוך צימרמן מ. טוך מ. (עורכים) גרמניה שאחרי 1945. ההתגברות על הטראומה. ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס האוניברסיטה העברית.
זכרובסקי, פ. (1989) נולדו אשמים. בנים למשפחות של נאצים. (גוטשלק י. תרגום). תל-אביב: ספריית פועלים.
קוהנרט, ב. מילר, ב. (1995) ניצוצות (שלושים שנות יחסים דיפלומטיים בין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה לבין מדינת ישראל) (שטרנהיימר, מ. תרגום) . דרזדן: הימרדיגן.
שניידר, נ. (1998) "ניתוחים אנתרופולוגיים ופוליטיים והיחס למדינה." ע"מ 73-84, בתוך נתנזון ר. ליבנת יונג ר. (עורכים) עמדות אישיות, חברתיות ולאומיות של בני הנוער הישראלי בשנת היובל . תל-אביב: המכון הישראלי למחקר כלכלי וחברתי, קרן פרידריך אברט.
שפיר, ש. (1986) יד מושטת. תל-אביב: זמורה, ביתן.
Nolte, C. (1995) "Youth Exchange Must Be Used More Strongly" pp.30-34, in Romberg, R. Lichtenstein, H. (ed.) Thirty Years of Diplomatic Relations between the Federal Republic of Germany and Israel. Frankfurt : Tribune.
Roberts, G.K. (1972) West Germany Politics. New York: Taplinger Publishing Company.
Shamgar, S. (1985) "Underground Publicity Work" pp. 86-89, in Romberg, R. Schwinghammer, G. (ed.) Twenty Years of Diplomatic Relations between the Federal Republic of Germany and Israel. Frankfurt: Tribune.
גולדמן, י. עובד, ד. מידן, ב. (1995) "'זהות ומעורבות' - מה זה?", עלי חינוך. ביטאון לחינוך קיבוצי. 10 (טבת תשנ"ו) : 26-27.
לטנר, ל. (1996) "רשמים מביקור המשלחת לגרמניה", ידיעות למורים. 283:2 (חורף תשנ"ו) : 90-93.
ניקוליני, א. (1982) "חילופי תלמידים - מפעל לדוגמה", העתיד. 65 (תשמ"ב) : 33.
שטיין, ה. (1979) "חילופי נוער מעוררי תקווה", העתיד. 52 (תשל"ט) : 3-7.

תגים:

ישראל · משלחת · קשר · שינוי · חילופי · סטודנטים · שואה · נאציזם

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "משלחות נוער ישראלי לגרמניה", סמינריון אודות "משלחות נוער ישראלי לגרמניה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.