ר' מאיר - האומנם "אחר"?

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א': אישיותו של רבי מאיר
פרק ב': משפחתו של רבי מאיר
פרק ג': עולמו הרוחני של רבי מאיר
1. רבי מאיר וחכמי דורו
2. רבי מאיר ויחסיו עם אלישע בן-אבויה
סיכום
ביבליוגרפיה

מבוא
ר' מאיר1 , תנא בן המאה ה-2, נחשב לאחד התנאים הגדולים של תקופתו.
למד תורה מפיהם של שלשה חכמים: ר' ישמעאל, ר' עקיבא ואלישע בן אבויה, הידוע בכינוי "אחר".
היה בין מייסדי המרכז החדש, שהוקם בא"י אחרי גזירות אדריאנוס. הוסמך בצעירותו ע"י רבי עקיבא ואח"כ הוסמך שנית באושא ע"י ר' יהודה בן בבא.
הצטיין בידיעותיו המרובות, בחריפותו ובחידודו.
מצויים בידינו מאות מאמרים, פתגמים, אגדות ומדרשים, המיוחסים לר' מאיר, מתוכם ניתן ללמוד על אישיותו, דעותיו והשקפת עולמו בנושאים שונים, הנוגעים למציאות חייו.
מפתגמיו בולטת נטייתו העזה לעסוק בתורה, שמפניה נדחו שאר הנטיות וכן ענוותו הרבה, שנחרטה בזכרון הדורות.
אנו למדים על השקפותיו בענייני אומנויות, שראוי לו לאדם לעסוק בהם: הליכות עם חברים; השתדכות עם עם-הארץ; מקומו של האדם בעולם; יחסי רב-תלמיד; תפילה; מצוות; מעמדו של ישראל בעולם; יחסו לאומות העולם; האלוקים והשגחתו על עולמו ועוד.
ר' מאיר עסק גם בביאור המקרא וכתב דרשות על ספורי המקרא. מפורסמת ביחוד ידיעתו במשלים והשמוש שעשה בהם בלימודיו. "אמרו עליו: כשהיה דורש דרשותיו, היה דורש שליש בהלכה, שליש באגדה ושליש במשל והיו לו שלש מאות משלי שועלים" (סנהדרין לח ע"ב).
ובכ"ז מן המסורת עולה שרק חכמי הדורות, שבאו אחריו, העלו את רבי מאיר מעל כל חכמי דורו והכירו בגדולתו וחכמתו בעוד שחכמי דורו לא העריצוהו כל-כך בימי חייו.2

עובדה זו מעוררת את שאלת השאלות - מדוע? מה גרם לבני דורו להסתייג ממנו ולהמעיט מערכו?
האם חרג ר' מאיר מן הנורמות שרווחו בעולמם? אם כן, במה חרג? באילו תחומים באה לידי ביטוי "אחרותו"?
האם יש מן המשותף בין ה"אחר" התלמודי, אלישע בן-אבויה, לבין תלמידו, רבי מאיר? ומאידך, מהו השוני המהותי ב"אחרות" של כל אחד מהם?
בנסיון להשיב על שאלות אלה, אתמקד בשלושה מישורים, הקשורים לר' מאיר:
המישור האישי
המישור המשפחתי
המישור הרוחני למרכיביו השונים

___________________
1) בהצגת תולדותיו של ר' מאיר התבססתי בעיקר על באכר, אגדות התנאים, עמ' 1-45; גרוס, אבות הדורות, עמ' 149-159; ספר הדורות, עמ' 174-177
2) קביעה זו קובע באכר, אגדות התנאים, עמ' 2. אני משתמשת בה כבסיס לשאלות, עליהן אנסה להשיב בהמשך.

מקורות:

אדרת אברהם, חורבן בית שני והשפעתו על הליכות ואורח חיים בעם היהודי בדורות שלאחר החורבן. (חבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה) ניסן תשמ"ד. עמ' 58-72; 146-156; 157-180.
אוצר לשון התלמוד, ספר המתאימות (קונקורדנציה) לתלמוד בבלי, מיסודו של הגאון ח.י. קאפאווסקי. ירושלים תשל"ו.
באכר בנימין זאב, אגדות התנאים, כרך שני חלק ראשון, "דביר", ת"א תרפ"ב.
ביאליק, ח.נ. וי"ח רבינצקי, ספר האגדה, הוצאת דביר ת"א תשכ"ב.
ברדיצ'בסקי (בן-גוריון), ערך "אחר", "הגרן", כרך ח' עמ' 76-83.
גרוס דוד משה, אבות הדורות, "יבנה" תשל"ג.
דובש מרדכי, אלישע בן אבויה ור' מאיר, "החלוץ", מחברת חמישית שנת ה' תר"ך 1860, עמ' 66-72.
היינמן יצחק, דרכי האגדה, ירושלים תשט"ו.
זכות אברהם, ספר היוחסין השלם, ווארשא תרל"ו, עמ' 40-41; 66.
כגן צפורה, הלכה ואגדה כצופן של ספרות, מוסד ביאליק, תשמ"ח, עמ' 35-50.
ליבס יהודה, חטאו של אלישע ארבעה שנכנסו לפרדס וטבעה של המסטיקה התלמודית, ירושלים תשמ"ו, עמ' 1-97.
ספר הדורות, ערוך ע"י הרב יחיאל ואח', ירושלים תשכ"ד, עמ' 174-177.
קרוכמל אברהם נחמן, ספר עיון תפילה, לעמבארג תרמ"ה, עמ' 167-187.
רובין שלמה, ילקוט שלמה, קראקא 1896, עמ' 17-27.
Society Today Second Edition, 1973, United States of America. pg. 117-120; 157-159.

תגים:

ברוריה · מקרא · אבויה · אלישע · תנא · תנאים · חכם · רוחניות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ר' מאיר - האומנם "אחר"?", סמינריון אודות "ר' מאיר - האומנם "אחר"?" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.