הבעיתיות בקליטת תלמידים עולי אתיופיה במערכת החינוך

תקציר העבודה:

מחקרים מלמדים, כי מורים ומנהלים בבתי הספר בישראל מכירים בצורך לשנות את הגישה לקליטת עולים, אבל נרתעים משינוי עמוק, מעונינים רק בשינוי ממעלה ראשונה (סבר, 1999).
תופעה דומה דווחה באוסטריה מרובת המהגרים:
Schools recognise the need to do something but opt for a programme that requires
.(the list amount of structural change. (Harvath, 1981, p. 40
החברה הישראלית היא חברה רב-תרבותית במובן אחד של המושג, שהרי היא מורכבת ממספר רב של קבוצות אתניות שונות, בין היתר בזכות גלי העלייה הגדולים. מניעת התקבעות של שוליותם הזמנית של העולים קשורה, בין היתר ביישום המשמעות האידיאולוגית והמשמעות המבנית של המושג רב-תרבותיות: כבוד הדדי לתרבויות השונות ומדיניות מכוונת לקידום השונות ומתן אפשרות להתפתחויות רב-תרבותיות.
את שני אלה נחוץ לטפח במערכת החינוך הישראלית.
השאלה הנשאלת כאן היא, האם תפיסה זו מיושמת במדיניות הקליטה החינוכית של נוער יוצא אתיופיה במערכת החינוך?
בעבודה זו ננסה לתאר את השלכותיהם והשפעותיהם של קווי המדיניות כלפי התלמידים האתיופים במערכת החינוך וכן נביא מסקנות והמלצות אישיות לגבי קביעת ויישום המדיניות.

אחת השאלות המרכזיות שעלו בקליטתם החינוכית של עולי אתיופיה קשורה בעיתוי שילובם במסגרות החינוך הרגילות, בכיתות שלומדים בהן תלמידים ישראלים וותיקים. עיתוי של שילוב זה ומידת הרלוונטיות שלו העסיקה מנהלים, מורים ומבקרים שונים של מערכת הקליטה יותר מכל שאלה אחרת. בתחילת הדרך התגלתה נטייה לשילוב מהיר ככל האפשר של העולים במסגרות הישראליות הרגילות.
מדיניות הקליטה של נוער עולה מאתיופיה גובשה אחרי "מבצע משה" על ידי הממשלה בעצה אחת עם ראשי העדה ועם הסוכנות. ממשלת ישראל קבעה שכל החניכים בני 12-18 ייקלטו בפנימיות דתיות של עליית הנוער בשנת הלימודים הראשונה. זאת הייתה מדיניות חריגה באופייה הגורלי והאוטומטי. היא עמדה בניגוד בולט לעקרונות שהנחו את מדיניות הקליטה של מדינת ישראל.
הממשלה לא החליטה מעולם שאוכלוסיית עולים שלמה תופנה רובה ככולה למוסדות פנימייתיים ובנוסף על כך רק למוסדות פנימייתיים דתיים. החלטות אלה נבעו מהרקע הפוליטי והמסגרת הארגונית של תהליך הקליטה של העולים מאתיופיה במערכת החינוך בישראל.
קווי המדיניות כלפי התלמידים האתיופים במערכת החינוך ב-1984 הושג בהסכם קואליציוני בין הליכוד לבין המפד"ל. ההסכם קבע כי כל הילדים האתיופי ילמדו בבתי ספר דתיים. כמובן שההסכם נערך ללא תיאום והתייעצות עם הקהילה האתיופית. הילדים נשלחו לבית ספר ממלכתי דתי, כמובן שאותה מערכת חינוך סבלה גם מחוסר תקציב. האתיופים הוגדרו כטעוני טיפוח ונשלחו ללמוד במסגרת עליית הנוער. הייתה הסכמה בין משרד החינוך לבין עליית הנוער שקיבלה תקציבים מהסוכנות היהודית עבור קליטתם של התלמידים האתיופים.
ב70- בתי ספר ממלכתיים דתיים, האתיופים מהווים %80 מכלל התלמידים האחרים וזה מראה על ריכוזיות מוחלטת ורמה חלשה, וכן צוות המורים שלהם אינם מן המצטיינים. לכן גם רמת ההישגים היא בהתאם לשיטת ההוראה.

תוכן העניינים:
מבוא
הרקע הפוליטי והמסגרת הארגונית של תהליך הקליטה של העולים מאתיופיה במערכת החינוך בישראל
1. היעדר שיתוף פעולה ותיאום בין הגורמים העוסקים בקליטה
2. הקמת מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה במשרד החינוך. המרכז הוקם בשיתוף עם האגודה לקידום החינוך, עמותה הפועלת לצד משרד החינוך. בעוד הקמת המרכז היא צעד מבורך, הרי מנדט הפעולה שלו ותקציביו עדיין לוטים בערפל.
המסגרות החינוכיות והשפעתן
החינוך לגיל הרך ולגיל הגן
בתי-ספר יסודיים
חוסר באמצעי לימוד
אין מדיניות ברורה וחסרות הנחיות פדגוגיות מדויקות
תוכניות מעורבות הורים
חוסר בתוכניות העשרה
בתי ספר על יסודיים
נשירה מבתי-הספר העל-יסודיים
מסקנות
המלצות
סיכום
נספח I קווי המדיניות כלפי התלמידים האתיופים במערכת החינוך
ביבליוגרפיה

מקורות:

קרימינולוגיה, שוהם, רהב, אדד, שוקן, תל אביב, 1987.
תוכניות העשרה לילדים עולים מאתיופיה. קרן קרב, 1994.

תגים:

קליטת עלייה · רב תרבותיות · חוסר שיוויון · כיתה רגילה · אתיופים · אפליה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הבעיתיות בקליטת תלמידים עולי אתיופיה במערכת החינוך", סמינריון אודות "הבעיתיות בקליטת תלמידים עולי אתיופיה במערכת החינוך" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.