כיצד ארגוני הטרור מנצלים את כלי התקשורת כמרכיב מרכזי באסטרטגיה הטרוריסטית

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
הקדמה
מבוא
א. הצגת הנושא
ב. שאלת המחקר
ג. מטרה ושיטה
טרור אסלאמי וטרור פלשתיני
א. טרור מהו
ב. הטרור האסלאמי
ג. קבוצות טרור
ד. מגמות בולטות בטרור
ה. נקודות התורפה העיקריות של הטרור
ו. הטרור המודרני
ז. הטרור הפוליטי
ח. הטרור האירני - כאב רוחני
ט. הרשות הפלשתינית וטרור
תקשורת וטרור - השימוש בכלי תקשורת כאמצעי אסטרטגי של הטרור
"תיאטרון הטרור" - מחקר הטבח בג'נין כדוגמה
א. לקט הידיעות
1. קרבות קשים בג'נין
2. בג"ץ דחה עתירה לאפשר לפלסטינים לפנות פצועים והרוגים
3. הלחימה בג'נין: מאות מבוקשים עדיין מתבצרים
14 .4 הרוגים בקרבות בג'נין
5. לקחי ג'נין
6. משרד החוץ נערך למתקפת הסברה על המתרחש בג'נין
7. ברכה להאג: להעמיד את שרון לדין
8. האיחוד האירופי מזהיר מההשלכות החמורות של הפעולה הישראלית בג'נין
9. הרמטכ"ל: צה"ל אינו מנסה לטייח את מותם של פלסטינים במחנה ג'נין
10. ה"אינדיפנדנט": פעילות צה"ל - פשעי מלחמה
11. ג'נין: מחפשים גופות בין ההריסות
12. גורמים פלסטינים בג'נין: נציגי הצלב האדום עזבו בשל חוסר שיתוף פעולה של צה"ל
13. האלוף עמוס גלעד: "לא היה טבח בג'נין"
14. ראש ממשלת נורווגיה תובע לדעת מה התרחש במחנה הפליטים ג'נין
15. באו"ם חוששים: אנשים קבורים חיים בג'נין
16. שליח האו"ם: "מחנה הפליטים ג'נין נראה כמו לאחר רעידת אדמה"
17. אמנסטי אינטרנשיונל קרא לחקור "הפרות זכויות אדם כלפי הפלסטינים"
18. האיחוד האירופי דורש לקיים חקירה בינלאומית על אירועי ג'נין
19. מועצת הביטחון החליטה על שיגור צוות בדיקה לג'נין
ב. מחקר חדש המראה שישראל לא ביצעה טבח בפלסטינים
דיון וסיכום
ביבליוגרפיה

מבוא
אחת ממטרותיהם הפוליטיות של הטרוריסטים היא השגת תשומת-לב. כמה אירועי טרור שזכו לסיקור תקשורתי עצום בממדיו וחובק עולם בהיקפו בשנות השבעים והשמונים, הביאו חוקרים לבדוק את הקשר בין תקשורת לטרור. כמה מהחוקרים הגיעו למסקנה כי חשיפה באמצעי תקשורת ההמונים היא מרכיב מרכזי באסטרטגיה הטרוריסטית.1
בעת כתיבת שורות אלו נתפרסמה קלטת2 ברשת אל ג'זירה בה מאיים בין לאדן: "אינשאללה, ילדי אללה מתכננים עבורכם דברים שימלאו את לבכם בטרור וייפגעו בלב כלכלתכם, עד שתפסיקו את האי צדק ואת תוקפנותכם. אללה יעניק לנו כוח". הוא הוסיף: "מי שיפעל בהתאם למעשי חבורת הפושעים בבית הלבן - הסוכנים היהודים שמתכננים לפגוע בעולם המוסלמי, יוכיח שלא למד דבר מהמסר של הפיגועים בניו יורק ובוושינגטון". הוא כינה את הממשל האמריקני "אספסוף ציוני". לא ברור מתי הוקלט בין לאדן. קיים ספק בכלל אם הוא חי!! על גל השמועות והמיסוך: אתר האינטרנט הרשמי של "אל קאעידה"3: בין לאדן מת; אתר "ג'יהאד און-ליין"4: הוא חי וקיים. גם העיתון "אל קודס אל ערבי" טוען הטרוריסט המבוקש חי ועוד לא אמר את המילה האחרונה.

שאלת המחקר
כיצד ארגוני הטרור מנצלים את כלי התקשורת כמרכיב מרכזי באסטרטגיה הטרוריסטית "הטבח בג'נין" כדוגמה?

מטרה ושיטה
מטרתי לנסות להשיב לשאלת המחקר, באמצעות מענה לשאלות הבאות:
* מהו טרור בכלל וטרור אסלאמי ופלסטיני בפרט?
* כיצד מנצלים ארגוני הטרור את אמצעי התקשורת ככלי אסטרטגי?
* כיצד הפכה הרש"פ באמצעות התקשורת את אירועי ג'נין 2002 ל"טבח בג'נין".
-----------------------------------------------------------------------------
1. גבי וימן, יריב צפתי (1999). "טרור באינטרנט", בתוך "פוליטיקה", 1999 4,, עמ' 45-64.
2. רויטרס ואי. פי (http://www.ynet.co.il/articles/07340,,L- ,(6.10.2002
3. עלי ואקד, (2002) בין לאדן - חי או מת?, http://www.ynet.co.il/articles/17340,,L-211539400,.html
http://www.jehad.net/ .4

מקורות:

בגין מנחם. (1950). המרד, ירושלים: הוצאת אחיאסף.
גיב ה.א.ר. (1976). מגמות חדשות באיסלאם, עם עובד, תל-אביב.
גנור בועז. אמצעי התקשורת באסטרטגיית הטרור. מערכות, 340, 40-43.
הרכבי יהושפט וסגל אבי. (1996). מלחמה ואסטרטגיה: מדריך למידה, האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב.
ואקד עלי. (2002). בין לאדן - חי או מת?
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2115394,00.html
וימן, גבי. (1999). "תיאטרון הטרור: אתגרה הקשה של הדמוקרטיה", כהן-אלמגור, ר. (עורך), סוגיות יסוד בדמוקרטיה הישראלית, עמ' 247-264, תל אביב: ספריית פועלים.
וימן גבי וצפתי יריב. (1999). "טרור באינטרנט", פוליטיקה, 4, 1999, עמ' 45-64.
חבקוק יעקב ושכיב סאלח. (1999). טרור בשם האסלאם: פרופיל של תנועת החמס. משכל, תל אביב.
כתבי YNET http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2159574,00.html.
לופט גל. (2002). "הצבא הפלשתינאי והשתלבותו במאזן הכוחות הצבאי במזרח-התיכון" נתיב, שנה חמש עשרה, גליון 1 (84), טבת תשס"ב, מרס 2000.
לשם דני. הציר: דמשק-טהרן-חיזבאללה. נתיב: כתב עת למחשבה מדינית, חברה ותרבות 12(71):50-47. (1998).
מבוא לפילוסופיה של המוסר. (1980). האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב.
מבקר המדינה. (2002). "הסברה" מבקר המדינה דוח שנתי 53/א פורסם 7.10.2002.
מושגי יסוד ביחסים בינלאומיים. (1980). האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב.
נתניהו בנימין (עורך). (1987). הטרור: כיצד יוכל המערב לנצח, ספריית מעריב, תל-אביב.
נתניהו בנימין. (1996). מלחמה בטרור: כיצד יביסו המשטרים הדמוקרטיים את הטרור המקומי ואת הטרור הבינלאומי, משכל, תל-אביב.
סיון עמנואל. (1995). "ג'יהאד: מיתוס והיסטוריה", בתוך: אלפיים - כתב-עת רב-תחומי לעיון, הגות וספרות, קובץ 11.
קופרמן רוברט וטרנט דרל. (1997). טרור: הסכנה, המציאות, התגובה, מערכות, תל-אביב.
קנצלר שאול. (1980). הטרור הבינלאומי: אידיאולוגיה, ארגון, ביצוע, עם עובד, תל-אביב.
רויטרס ואי. פי (6.10.2002), http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-.
שוורצבוים משה. (1994). "סקירת תולדותיו והתפתחותו של הטרור הערבי", הטרור הערבי והאסלאמי: רקע, מאפיינים ומגמות, חיים אופז (עורך), משרד החינוך, התרבות והספורט, ירושלים.
שפירא שמעון. (2000). חזבאללה בין אירן ללבנון. הוצ' הקיבוץ המאוחד.
Weimann, G. Winn, C., 1994. The Theater of Terror. New York: Longman Publication.
Jenkins, B. (1974). International Terrorism. Los Angeles: Crescent Publication.
Weimann G. (1983). The theater of terror: Effects of press coverage, Journal of Communication, 33(1), 38-45.
Weimann G. (1987a). Media events: The case of international terrorism, Journal of Broadcasting and Electronic Media, 31(1), 21-39.
Weimann G. (1987b). Conceptualizing the effects of mass-mediated terrorism, Political Communication and Persuasion, 4, 213-216.
Weimann G. (1990). Redefinition of image: The impact of mass-mediated terrorism, International Journal of Public Opinion Research, 2(1), 17-29.

תגים:

הסברה · אינתיפאדה · רשות · פלסטינית · תעמולה · טרור · אסלאמי · איראני · פלשתיני · חיזבאללה · עראפת

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "כיצד ארגוני הטרור מנצלים את כלי התקשורת כמרכיב מרכזי באסטרטגיה הטרוריסטית", סמינריון אודות "כיצד ארגוני הטרור מנצלים את כלי התקשורת כמרכיב מרכזי באסטרטגיה הטרוריסטית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.