ארגון מערכת החינוך הבדווית ב"רהט" בסביבה משתנה

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
הקדמה - הבדווים בנגב הפגינו בדרישה לשוויון בחינוך
מבוא
א. הצגת הנושא
1. מערכת החינוך הבדווית
2. מערכת החינוך הבדווית כארגון
ב. המטרה
ג. השיטה
התמורות בחברה הבדווית
א. רקע
ב. תמורות כלליות
ג. עבודת נשים
ד. יחסים בין בני הזוג
ה. יחסים משתנים בין בני הזוג הבדווים
ו. תמורות ברפואה
ז. התמורות בחינוך
החינוך הבדווי בנגב
א. ניצני החינוך הבדווי במדינת ישראל
ב. מיסוד מערכת החינוך באוכלוסייה הבדווית
ג. "רשות החינוך לבדווים"
ד. השכלה גבוהה
ה. בעיית הנשירה מלימודים
ו. הגידול במערכת החינוך הבדווית
ז. פערים בין עיירות לפריפריה
ח. הרכב כוח ההוראה
ט. תחזית הגידול והשלכותיה על פיתוח סגל ההוראה
הישוב רהט - בירת הבדווים בנגב
א. תל-שבע בטרם רהט
ב. היחידה לתכנון אסטרטגי ליישוב רהט
1. תחומי פעילות עיקריים של היחידה
2. תיאור היישוב על פי היחידה
ג. תעשיה ומסחר
1. אזור תעשייה
2. מ.ט.י. (מרכז טיפוח יזמות, רהט)
ד. חממות
ה. בריאות
ו. מקומות קדושים
ז. מוסדות חינוך
ח. אוכלוסיית הבדווים בנגב ביחס לשאר אוכלוסיית הנגב
ט. רהט מובילה בראש מוקדי האבטלה בארץ
י. דו"ח מבקר המדינה - השלטון המקומי 2000/4
ממצאים: הבעיות במערכת החינוך הבדווית וברהט
א. נתוני בתי הספר בישוב רהט
ב. גנים ברהט
ג. בעיית ההישגים הלימודיים
ד. החינוך היסודי
ה. החינוך התיכוני
ו. זכאות לתעודת בגרות ודרישות הסף של האוניברסיטאות
ז. זכאות לתעודת בגרות בישוב רהט
ח. זכאות לתעודת בגרות והכנסת ההורים
ט. זכאות לתעודת בגרות והשכלת ההורים
י. החינוך המקצועי
יא. יחס החברה הבדווית לחינוך ולהשכלה
יב. פעילות העשרה באשכול פיס רהט
יג. המורשת הבדווית בחינוך
יד. אפליה כלפי היישובים הערביים בהענקת מעמד של עדיפות לאומית בתחום החינוך
ארגונים
א. הסביבה הארגונית
ב. משאבי הסביבה הארגונית
תרבות ארגונית - מדידה הצלחה ויעילות
א. חקר התרבות הארגונית וחשיבותה
ב. שינוי תרבות הארגון
ג. מהי הצלחה ארגונית?
ד. בחינת היעילות הארגונית
ה. בחינת יעילותם של ארגוני שירות ציבוריים
שינוי ארגוני - סקירת מאמרים ומחקרים
סיכום
1. הגדלת המשאבים המוקצים לחינוך
2. גיוס והכשרת מורים
3. קידום החינוך המקצועי
4. הגברת מעורבות הורים בחינוך
5. טיפוח המורשת הבדווית
ביבליוגרפיה

א. הצגת הנושא
כשלושים וחמש שנה חלפו מאז הוחל חוק חינוך חובה על אוכלוסיית הבדווים בנגב, ומאז נאלצה מערכת החינוך שהופקדה על ביצוע החוק לעמוד בקשיים ובאתגרים שלא נודעו בשום קבוצת אוכלוסייה או במקום אחר בארץ1. הקשיים קשורים בעכבות פיזיות-גיאוגרפיות ובעכבות תרבותיות (כלכלה מסורתית, ערכים, דת וכיו"ב) של החברה הבדווית.
למרות הקשיים הגדולים ולמרות שהמערכת טרם הצליחה להשלים את משימותיה, ניתן לזקוף לזכותה הישגים רבים. לפיכך, לצד החסרונות של מערכת החינוך, נבליט גם את הישגיה.
אין ספק, שהישגה הראשון במעלה של מערכת החינוך במגזר הבדווי הוא בהכנסת שיעור הולך וגדל של ילדים בדווים למסגרת החינוכית, השואפת להקיף את כל הילדים .2
קיומם של כ-35 בתי ספר (יסודיים, חטיבות ביניים ותיכונים עיוניים ומקצועיים) הוא כשלעצמו אחד מהישגיה החשובים של מערכת החינוך בקרב הבדווים.
למרות זאת, רוחש השטח אי-שביעות רצון כללית, המקיפה את ההורים ואיננה פוסחת גם על עובדי מערכת החינוך. בעדויותיהם של מרואיינים שונים, הובעו נימות של ביקורת, אכזבה, ציפיות ותקוות, שאסור בשום אופן להתעלם מהן, גם אם אינן נוחות למערכת. רובם ככולם חזרו על הטענות שמשהו לקוי במערכת החינוך שבנגב, וכסימוכין העלו את העובדה שמי שרוצה להבטיח לילדיו תעודת בגרות מלאה, שולח אותם ללמוד בצפון .3
ברם, אין ספק שלא כל בדווי מהנגב רוצה ויכול לשלוח את ילדיו ללמוד בבתי ספר בצפון הארץ.
כיום, עולה הצורך להתאים את מערכת החינוך בקרב הבדווים לקידום השתלבותם בחיי החברה והמדינה. לשם כך, דרוש שינוי משמעותי במערכת זו ובעיקר בתכנים החינוכיים והלימודיים4. זאת, למרות שבמציאות אכן ישנם בתי ספר בהם קיים ניהול תקין ובלתי מתפשר.

ב. המטרה
1. כסטודנט למנהל ציבורי ואיש חינוך במערכת הבדווית מצאתי לנכון לשלב בסמינריון זה את מערכת החינוך הבדווית בעיריית "רהט" ובהקשר לספרות המחקרית והתיאוריות הקשורות לתרבות ארגונית והדרכים לשינויה, לדרכי השינוי במבנה הארגוני והפרובלמטיקה הכרוכה בכך.
2. להציג תמונת מצב ומכלול הבעיות של מערכת החינוך הבדווית בכלל ועיריית רהט בפרט.
3. לנסות למקד את הבעיות הארגוניות והתפעוליות של מערכת החינוך בעיריית רהט.
4. להציע רענון ארגוני הן מבחינת המבנה והן מבחינת תפעולה של מערכת החינוך.

ג. השיטה
1. סקירה כללית על הבדווים.
2. סקירה על מערכת החינוך הבדווית בנגב.
3. סקירה על העיר רהט.
4. סקירה על מערכת החינוך ברהט.
5. איתור הבעיות כתוצר של הסקירות הנ"ל.
6. סיכום והצעות לפתרון תוך יישום ספרות מחקרית ותיאורטית הקשורה לתרבות ארגונית והדרכים לשינויה, לדרכי השינוי במבנה הארגוני והפרובלמטיקה הכרוכה בכך.
--------------------------------------------------------------------------------
1. בן-דוד, י. (1994). מערכת החינוך הבדווית בנגב: המציאות והצורך בקידומה. ירושלים, מכון פלוסהיימר למחקרי מדיניות. (להלן: בן-דוד - חינוך).
2. אבו-סעד, א. (1990). החינוך הערבי של בדוויי הנגב: תכניות ויעדים לעתיד, רשימות בנושא הבדווים .4-20 :21
3. בן-דוד - חינוך.
4. שוחט, מ' (1993), מערכת החינוך במגזר הבדווי בנגב, רשות החינוך לבדווים בנגב, משרד החינוך, מחוז הדרום. (להלן: שוחט - חינוך).

מקורות:

ארבלי, ע. (1999) הבדווים בנגב הפגינו בדרישה לשוויון בחינוך (הארץ, 28/12/99).
בן-דוד, י. (1987). "הבדווים בנגב בראי התמורות" בתוך: וילנאי, ז. (עורך): ספר זאב וילנאי: מבחר מאמרים בידיעת הארץ. ירושלים: אריאל, 1987. 286-277, (חלק ב').
בן-דוד, י. (1991). העדה הבדווית לקראת שנת 2000, סביבות, עמ' 79-114, מדרשת שדה בוקר.
בן-דוד, י. (1993). יישוב הבדווים בנגב, מדיניות ומציאות, 1992-1967, משרד הבינוי והשיכון ומכון ירושלים לחקר ישראל.
בן-דוד, י. (1994). הסתגלות תוך משבר: היבטים פיסיים וחברתיים של עיור בדווי הנגב, בתוך: גרוסמן, ד. וא. מאיר (עורכים) הערבים בישראל, מאגנס, ירושלים.
בן דוד, י. (1994). מערכת החינוך הבדווית בנגב: המציאות והצורך בקידומה, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים.
בן-דוד, י. וסואעד, ח.י. (1996). "התמורה בתעסוקת נשים בדוויות בצפון הארץ". בטחון סוציאלי. 45, עמ' 54-70.
בר חיים, א. (1994). התנהגות ארגונית, כרך ב', האוניברסיטה הפתוחה.
גזיאל, ח. (1982). יסודות במנהל ציבורי. תל-אביב, דקל. (להלן גזיאל); ראה גם קרן.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הרשויות המקומיות בישראל 1998, נתונים פיסיים, לוח ד'.
ישובי, נ. (1999). "איפה ואיפה - מאזן השוויון בישראל", דו"ח האגודה לזכויות האזרח בישראל, דצמבר 1999.
כפיר, א. (1997). ארגון וניהול - עיצוב ושינוי, צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ.
מאיר, א. (1986). היבטים מרחביים ותמורות מבניות במערכת החינוך הבדווית בנגב, רשימות בנושא הבדווים 17: 63-86.
מליץ, ע. (1993). תמורות בחינוך הבדווי בנגב, משרד החינוך והתרבות, לשכת מחוז דרום.
מליץ, ע. (1995). "תמורות במערכת החינוך הבדואית" דו"ח, משרד החינוך והתרבות, לשכת מחוז דרום, רשות החינוך (באר-שבע).
מרקס, ע. (1974). החברה הבדווית בנגב, רשפים, תל-אביב.
מרקס, ע. (1987). "יחסים בין בני זוג בקרב בדואי הנגב". ישראל - עם וארץ, שנתון מוזיאון ארץ-ישראל. ב'-ג', (20-21), עמ' 177-192.
משרד החינוך והתרבות, רשות החינוך לבדווים בנגב (1993). היבטים פיזיים ולוגיסטיים במערכת החינוך במגזר הבדווי.
משרד החינוך, התרבות והספורט, המינהל הפדגוגי, אגף הבחינות. נתוני בחינות בגרות, שנים שונות.
סבירסקי ש. ואטקין, א. (2001). מקום מגורים ורמת שכר בישראל, 1993 עד 1998, מרכז אדוה, פברואר 2001.
סבירסקי, ש. וחורי, א. (1999). "אפליה כלפי היישובים הערביים בהענקת מעמד של עדיפות לאומית בתחום החינוך" מרכז אדווה
סואעד, מ. (1990). "בחירת בן/בת זוג בקרב צעירים בדואים בצפון הארץ". עבודת מ.א. ביה"ס לחינוך, אוניברסיטת חיפה.
סמואל, י. (1990). ארגונים: מאפיינים, מבנים, תהליכים. הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, חיפה.
סנט. (2001). דף מידע מספר 129 בנושאים חברתיים וכלכליים: אתר סנט.
פישביין ע. (1999). "עלייה נוספת באבטלה", פורסם ב"הארץ" בתאריך 16/11/1999.
פרג, ר. וענבר, ל. (1998). "כלים להתחדשות מתמדת", סטטוס, גליון 8, יולי 98.
קרן, ד. (1999). "הקשר בין אקלים ארגוני לבין התנהגות אזרחית בארגון" עבודת גמר המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת תואר מוסמך מאוניברסיטת חיפה הפקולטה למדעי החברה.
רודניק, ח. (1994). "תגובות עובדים לביצוע שינויים בתרבותם הארגונית", ביטאון האגוד הישראלי לפיתוח ארגוני, כרך 2 חוברת מס' 6, מאי 94.
שוחט, מ. (1992). "הבדואים בנגב בעידן הפוסט תעשייתי" דוח משרד החינוך והתרבות. רשות החינוך לבדואים בנגב. באר-שבע.
שוחט, מ. (1993). מערכת החינוך במגזר הבדווי בנגב, רשות החינוך לבדווים בנגב, משרד החינוך, מחוז הדרום.
שוחט, מ' (1993), מערכת החינוך במגזר הבדווי בנגב, רשות החינוך לבדווים בנגב, משרד החינוך, מחוז הדרום.
שרון, ע. (1996). "אי שוויון כלכלי", בתוך: יעקב קופ, הקצאת משאבים לשירותים חברתיים, עמ' 86, תל-אביב, המרכז לחקר המדיניות החברתית בישראל.

תגים:

בדואים · מינהל חינוכי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ארגון מערכת החינוך הבדווית ב"רהט" בסביבה משתנה", סמינריון אודות "ארגון מערכת החינוך הבדווית ב"רהט" בסביבה משתנה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.