הפוליטיקה הישראלית

תקציר העבודה:

אנשי ציבור ובראשם פוליטיקאים, חשופים יותר מכל אדם אחר לביקורת ציבורית. ביקורת אשר עלולה ולעיתים מכוונת במטרה לפגוע באמינותם ובסיכוייהם להיבחר במסגרות שונות המהוות את מקור פרנסתם. אף כי נהוג לראות באנשי ציבור ופוליטיקאים כמי שויתרו על זכותם לפרטיות ולשם טוב, בשם חופש הביטוי והבעת הדעה והביקורת, נראה כי מקום בו הצטמצם הפער שבין אלימות מילולית לפיזית, הופך האינטרס הציבורי מזה המבקש להגן על חופש הביטוי, לזה המבקש להגן על נושאי המשרות הציבוריות.
השיח הפוליטי בישראל סובל בשנים האחרונות מהתדרדרות ברורה בכל רבדיו והדברים ניכרים במיוחד בכלי התקשורת. פרסומים רכילותיים אודות פוליטיקאים ובני משפחותיהם הפכו לעניין שבשגרה בשמו של "העניין הציבורי" המגולם בעצם הבחירה לתפקיד ציבורי ואף אם המצב בישראל "טוב" מזה שבארצות מערביות אחרות, ניכרת בבירור המגמה ההולכת ומתירה את הרסן.
מגמה זו הפכה לדבר שבשגרה ביחסים שבין פוליטיקאים לבין עצמם, ובינם לבין התקשורת. הגבול שבעבר היה ברור כך נראה, הפך למדרון חלקלק שיש הקושרים בינו לבין התדרדרות השיח הפוליטי לכדי הסתה ואף עידוד לפגיעה בגופם של פוליטיקאים. השינוי בשיח הפוליטי, כמו גם השלכותיו המאיימות, לצד התחרותיות ההולכת וגוברת בין אמצעי התקשורת לבין עצמם, מחייבים אם כן בחינה מחודשת של ההלכות ומערכות האיזונים הראויים בסוגיות לשון הרע וחופש הביטוי בשדות השונים של השיח.

עבודה זו תעסוק בפרסומים הנעשים בעת בחירות כחלק ממערך של קמפיין פוליטי ותבקש להשיב על השאלה מהי נקודת האיזון הראויה בהתנגשות שבין הערכים של חופש הביטוי והזכות לשם טוב במסגרתם.
מטרתה של העבודה, להציב סימן שאלה על האופן שבו עורך בית המשפט את האיזון שבין הזכות לשם טוב, לבין העיקרון הדמוקרטי של חופש הביטוי, ולהציע תחתיו מודל אחר, המתמקד בסיווג הפרסום כשלב פרלימינרי לשאלת ניתוח התוכן והתמלאות תנאי ההגנות שמעניק החוק, תוך הצעה לתפיסת איזונים שונה של הזכויות המתנגשות בפרסומים בעלי אופי שונה. העבודה תראה מדוע ראוי סיווג בהתאם לקריטריונים שמציע המודל, המאפשר את העדפת הזכות לשם טוב על פני חופש הביטוי כאשר עניין לנו בתביעתו של פוליטיקאי התובע אזרחית בגין הוצאת לשון הרע במסגרת פרסומי תעמולת בחירות מסחריים, תוצאה שאינה אפשרית על פי תפיסת האיזון הרווחת כיום בבית המשפט העליון.
על מנת להשיב על השאלה, תראה ראשית העבודה, את האופן שבו איזנה הפסיקה הישראלית, הלכה למעשה, בין הזכות לחופש הביטוי לזכות לשם טוב. תסקר טלטלת ההלכות שעבר בית המשפט העליון בסוגייה זו ויוצגו העמדות השונות בשאלת נקודת האיזון העדיפה. לאחר שתראה את החולשות שבפתרונות הקיימים, תציע העבודה מודל חדש, המאפשר עריכת איזון גמיש יותר למציאות המגוונת של עולם פרסומי הדיבה. המודל, שיכונה 'המודל הדואלי', יתגבש באמצעות סיווג פרלימינרי של פרסומים על פי פרמטרים קבועים. סיווג זה, יאפשר הצבה של פרסומים באחת משתי קבוצות המודל. לכל קבוצה יותאם מערך איזונים שונה, שיאפשר לבית המשפט מרווח פעולה רחב יותר או פחות בהתאם לרציונלים הפועלים על האינטרסים המתנגשים. מודל זה יבחן לאורם של חוקי היסוד שנחקקו בישראל במהלך העשור הקודם והנתפסים כמשפיעים על תפיסת הזכויות במערכת המשפטית. לאחר קביעה כי המודל תקף גם לאחר חקיקתם, תפנה העבודה לסקור את חלקה הראשון של השאלה העוסק בעולם התוכן של פרסומי התעמולה המסחרית. באמצעות ניתוח של פסקי דין שיצאו מלפני בית המשפט העליון ושעסקו במאטריה של פרסומי תעמולה, תראה העבודה מדוע הביט בית המשפט על פרסומים אלה תוך העדפת הערך של חופש הביטוי, ומדוע תפיסה כזו אינה עולה בקנה אחד עם הדין הראוי כאשר עניין לנו בתביעתו האזרחית של פוליטיקאי התובע בגין פרסום לשון הרע. לאחר מכן, תועלה טענה לפיה דווקא מכיוונן של הערכאות הנמוכות, עולים קולות הסוטים מרוח פסיקותיו של העליון והנוטים, אף שלא בהכרח בהסתמך על הרציונלים שמעלה עבודה זו, אל נקודת האיזון שמציעה העבודה לערוך בין הזכויות המתנגשות. בשלב הבא תצא העבודה לבחון כיצד הייתה צריכה הפסיקה לאזן בין הזכויות המתנגשות הלכה למעשה בפרסומים אלה. לשם כך "יפורק" הפרסום התועמלני המסחרי למרכיביו הפרטיים והציבוריים, שינותחו לאור הרציונלים העומדים בבסיסו, עד להכרעה כי הצד הדומיננטי שבו הנו הצד המסחרי\פרטי ולא הציבורי כפי שנהוג לחשוב. בהתאם להכרעה זו, יסווג פרסום התעמולה במודל המוצע, תוך הצעה למבחן איזונים פנימי כפול בסופו תראה העבודה מדוע יש להעדיף את הזכות לשם טוב על פני חופש הביטוי בנסיבותיו של פרסום ייחודי זה.
לאחר הכרעה בחלקה הראשון של השאלה, תפנה העבודה לסקור את חלקה השני העוסק בזכותו של הפוליטיקאי לשם טוב. במסגרת זו יסקרו השיקולים השונים התומכים בצמצום או הרחבה של זכותם של פוליטיקאים לשם טוב. גם כאן תראה העבודה כיצד טרם הכריעה הפסיקה הישראלית בשאלה ותנומק עמדת העבודה המחייבת פרשנות מרחיבה לזכות לשם טוב של פוליטיקאים, ובמיוחד כאשר עניין לנו בתביעות כאמור המוגשות בגין פרסומים שפורסמו כחלק מתעמולת בחירות. לסיכום תדון העבודה בדמותה של המדיניות השיפוטית הראויה בכל הנוגע לסעד הפיצויים שיוענק לפוליטיקאי נפגע ותציע להביט בסעד התרופתי כערך מאזן להעדפת הזכות לשם טוב אצל פוליטיקאים, כלומר, שבניגוד למגמה שתאפשר אפשרות טובה יותר להגן על שמו הטוב של פוליטיקאי הנפגע בגין תעמולת בחירות, תאזן מדיניות פיצוי סבירה בלבד, את הסכנות הטמונות בהרחבה כזו של הזכות על הספירה הפוליטית, ובכך תגן עליה מפני ניצול של תביעות הדיבה ככלי ניגוח או השתקה פוליטית.

תוכן עניינים:
מבוא
רקע מתודולוגי
חופש הביטוי והזכות לשם טוב
האיזון בין הזכויות לאור המהפכה החוקתית
גישת הפסיקה לתעמולת בחירות
תעמולת בחירות בין הציבורי לפרטי
הלכות לשון הרע כלפי אנשי ציבור ופוליטיקאים
סעד הפיצויים כערך מאזן
סיכום

הערת מערכת: בעבודה לא נכתבה רשימה ביבליוגרפית נפרדת. מס' המקורות הביבליוגרפיים המצויין, מתייחס למס' הערות השוליים.

תגים:

בגץ בחירות דיבה · כבוד האדם · חופש העיסוק · חוקי יסוד · כנסת ממשלה · בית משפט עליון · שם טוב · תעמולה תקשורת

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הפוליטיקה הישראלית", סמינריון אודות "הפוליטיקה הישראלית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.