הבדווים - נקמת דם ויחסם לאדמה

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא
הנחת יסוד לגבי תרבות פוליטית - עפ"י תיאוריית אלמונד וורבה
התיאוריה של אלמונד וורבה
ניתוח התופעה הנסקרת עפ"י אלמונד וורבה
הנחת יסוד עפ"י התיאוריה של וולדבסקי ואחרים
התיאוריה של וולדבסקי ואחרים
ניתוח התופעה הנסקרת עפ"י וולדבסקי ואחרים
מסקנות
רשימה ביבליוגרפית

בעבודה סמינריונית זו אנסה בקצרה לתאר את נקמת הדם במגזר הבדווי, את יחס הבדווים לאדמות ואת הקושי של גופי החוק במשטרת ישראל באכיפת החוק לגבי מגזר זה.
תיאור הנושא לא יכלול היסטוריה של הבדווים, אלא יתמקד בתופעה הנסקרת, מתוך מגמה לנתח את התרבות הפוליטית של הבדווים.
נקמת הדם1 או המסורת הבדווית של גאולת הדם (סדאד, ת'אר) נשמרת בקנאות אצל הבדווים מזה דורות רבים. חוק זה נובע מחיי המדבר ארוכי השנים, בהם שהו הבדווים במדבר ועדיין שוהים. על כל רצח באחת הקבוצות אליה השתייך הנרצח, חובה על קרוביו לנקום את מותו, בהריגת איש מהקבוצה היריבה וזאת לשמירה על איזון הכוחות. במידה והצליחו להרוג מקבוצת הנרצח מישהו אחד מקבוצת הרוצח, פה תמה הנקמה.
לבדווים, כמו במדיניות הערבית בכלל, גורם הכבוד הוא הגורם המכריע. תפיסת הצדק אצל הבדווים הנה שורשית והיא באה מחיי המדבר ארוכי השנים, שם קשה לאדם לקיים את עצמו וכל דבר קטן יכול לבוא על חשבון אחר. היותר זה ההבדל בין קיום ומוות. לכן הבדווי ארגן עצמו בתוך קבוצות או שבטים של נקמת דם2. אצל הבדווי כל פגיעה בשלמות הגוף, ברכוש ובכבוד, הנה חמורה מאד ומחייבת אותו להגיב בחריפות. בדווי שלא הגיב, נחשב לגמל שמטענו לא מאוזן ואינו יכול להתקדם בחיים, כי תמיד יחוש שיכולים לפגוע בו שוב. הבדווי לא חושש מפני הפוגע הישיר, אלא מצד שלישי ומכך שכולם ידעו שהוא חלש ואפשר לחיות על חשבונו. איך בדווי יחזור לחברה הבדווית לאחר הפגיעה בו?
ישנן שתי דרכים: 1) נקמה ישירה; 2) קבלת פיצוי.
משתי הצורות, אצל הבדווי הנקמה עדיפה. זאת רואים יום-יום בסכסוכים רבים ומורכבים בחברה הבדווית, מה שאדם מערבי לעולם לא יבין. לתנאי השני, קבלת הפיצוי, זאת במידה ואפשרויות הנקם אינן קיימות כלל או שהן קלושות ביותר.
נקמת הדם הנה צו עליון וזה המוניטין של כל קבוצה או שבט. נקמה נתפסת בתרבות הבדווית כחובה קולקטיבית.
----------------------------------------------------------------------------------
1. "הבדואים בנגב" לקט מאמרים, מוזאון לתרבות הבדויים, הוצאת ספרים אריאל י"ם, עמ' 86.
2. רשימה בנושא הבדויים, חוברת מס' 9 בתערוכת ד"ר יצחק בללי הוצאת מדרשת שדה בקר, עמ' 10.

מקורות:

אפשטיין אליהו. הבדווים חייהם ומנהגם. הוצאת א.י. שטיבל, ת"א, תרצ"ג.
הבדואים בנגב - לקט מאמרים. הוצאת אריאל ירושלים, המוזיאון לתרבות הבדואים. תשנ"ו1996-.
ביילי יצחק. רשימות בנושא בדווים, חוברת מס' 9, תשל"ח 1978.
גנת יוסף. נקמת דם בחברות בדוויות. עיונים בחקר המזרח התיכון מס' 15, אוניברסיטת חיפה, המרכז היהודי ערבי, המכון לחקר ולמוד המזרח התיכון.
חמל רפאל ויוסף שיץ. דפי עזר מקראה ובעיות בנושא: עולמם של הבדווים, מתוך הסדרה: המזרח התיכון בימינו, בהוצאת המכון ללמודים ערבים. גבעת חביבה.
בן-דוד יוסף. מריבה בנגב: בדווים, יהודים, אדמות, מחקרים על החברה הערבית בישראל, המרכז לחקר החברה הערבית בישראל, 1996.
אל-עארף עארף. המשפט בין הבדווים, מתוך "מי הם הבדווים", חלק ב' (מאמר בערבית).
סלמן אורי. הבדווים בנגב - מאפיינים חברתיים וכלכליים, בחסות אוניברסיטת בן גוריון בנגב, הוצאת דפוס "דור-אות", ירושלים, תשנ"ג.
גבאי משה. ערביי ישראל שאלה של זהות, פרסום מס' 50, הוצאת המכון ללמודים ערביים, גבעת חביבה, אפריל 1984.
מדזיני ארנון. תפרוסת ההתיישבות הבדווית בגליל כתוצר של התנחלות ספונטנית ומדיניות מכוונת ממשלתית. הוצאת אוניברסיטת חיפה, החוג לגיאוגרפיה, מונו-גיאו-גרפיה, 1984.
Almond, G.A. and Verba, S. (1965). Civic Culture. Boston: Little, Broun and G.
Almond, G.A. and Verba, S. (ed.). (1980). The Civic Culture Revisited. Boston. Little, Broun and Co.
Douglas, M. and Wildavski, A. (1983). Risk and Culture. Berteley: UC Press.
Frielich, M. (ed) (1989). The Relevance of Culture. N.Y.: Bergin and Garvey Pbl.
Thompson, M. Ellis, R. and Wildavski, A. (1990).Cultural Theory. SF: Westview Press.
Thompson, M. Ellis, R. and Wildavski, A. (1992). "Political Cultures" in Encyclopedia of Government and Politics. Vol. 1.

תגים:

סכסוך דמים · אלמונד וורבה · תרבות פוליטית

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הבדווים - נקמת דם ויחסם לאדמה", סמינריון אודות "הבדווים - נקמת דם ויחסם לאדמה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.