עמדות מורים כלפי התנהגות אלימה של תלמידים, הצעת פתרון למזעור האלימות ו\או מניעתה

תקציר העבודה:

התוקפנות העסיקה את האדם מדורי דורות והפכה לנושא מרכזי שהחברה חייבת לטפל בו. האלימות ברמות ובעוצמות שונות חודרת בהתמדה לכל תחומי חיינו עד כי לעיתים חש האדם חוסר אונים מול גל האלימות הגואה.
בכנס על אלימות נוער (ירושלים, אוקטובר 1992) אמר פרופ' שמחה לנדאו: "מחקרים מעידים על כך שהאלימות בעשור האחרון הכפילה עצמה". יתרה מזאת, התנהגויות שהיו מקובלות בעבר כאלימות ונדחו על ידי החברה הפכו במשך הזמן להתנהגויות נורמטיביות הזוכות לתגובות סלחניות, סלחנות זו חדרה גם לבתי הספר בהם אנו עדים לגידול דרמטי בפשע האלים. (Lickona, 1991)
בתוך כלל החברה, האלימות בבית הספר הפכה לדאגה חברתית ראשונה במעלה, של החברה כולה תלמידים, הורים, מורים, מנהלים, אנשי משטרה ועוד.
בית הספר כמסגרת חינוכית (כבבואה של החברה) חייב לכלול בתהליכי החינוך היומיומיים שלו גם את נושא האלימות (ראה חוזר מיוחד ד', חוזר המנהל הכללי, משרד החינוך והתרבות, 1992).
לכן, חיוני שאנשי חינוך (מורים, מורים מטפלים, יועצים) יפתחו מודעות לקצב האלימות הגובר, יוכלו לזהות סימנים לאלימות פוטנציאלית, ויהיו מיומנים באמצעי מנע המיועדים לצמצם אלימות בבית הספר ומחוצה לו.
עבודה זו תתאר את תופעת האלימות בבית הספר ותבחן את גורמיה.
במחקר איכותי תאבחן עבודה זו את עמדותיהם של מורים דתיים כלפי אלימות בבית ספרם ודעתם על הדרכים לצמצום האלימות בבית ספרם.
לאור ממצאי המחקר התמקד הדיון באחת הדרכים העיקריות לצמצום תופעת האלימות באמצעות חינוך ערכי לאי אלימות.

כלים
ראיון אישי עם מנהל בית הספר שתיאר את שדה המחקר ואת הפעילות הכלל בית ספרית למניעת אלימות בבית ספרו.
שאלון עמדות למורים שבחלקו כולל שאלות סגורות ושאלה כללית פתוחה.

אוכלוסייה ומדגם
במחקר השדה שערכתי השתתפו 12 מורות. כל מורה קבלה שאלון אנונימי בו הייתה צריכה בכל שאלה לסמן את התשובה שלדעתה הכי מתאימה.
השאלון כלל 5 שאלות סגורות בהן צריך רק לסמן את התשובה וסעיף נוסף בו ניתנה למורה אפשרות להעיר הערות ו\או להציע הצעות בנושא.

תוכן העניינים:
הקדמה
פרק 1: מבוא
א. הצגת הבעיה
ב. המטרות
ג. שאלות המחקר
ד. גבולות המחקר ומגבלותיו
ה. תקציר עבודת המחקר
פרק 2: סקירת ספרות
2.1 התיאוריות המסבירות מהי תוקפנות\אלימות
א. תיאוריית האינסטינקט המולד\הפסיכואנליטית
ב. תיאוריית הלמידה
ג. תיאוריית "העצמי" ההומניסטית של רוג'רס
ד. התיאוריה החברתית (התיאוריה האדלרינית)
ה. התיאוריה ההתפתחותית (החברתית הבינאישית)
ו. לסיכום
2.2 הגורמים המשפיעים על אלימות בביה"ס
א. האלימות כתשומה של הקהילה לבית הספר
ב. האלימות כתוצר של הניסיון בבית הספר
ג. אלימות כתוצאה מגורמים מצביים
ד. מיהו התלמיד האלים
ה. אופי האלימות
ו. לסיכום
2.3 האלימות והשפעתה על הישגי התלמיד בלימודים
א. רקע
ב. קשב - מרכיביו: מודל אינטגרטיבי ויישומי
ג. סיכום הפרקים עד כה
פרק 3: מערך המחקר
א. שדה המחקר
ב. הצגת הבעיה
ג. מטרות המחקר \ שאלת המחקר
ד. שיטת המחקר הנבחרת
ה. מתודולוגיה
1. כלים
2. אוכלוסיית המחקר
3. הליך איסוף נתונים
4. שיטת הניתוח
5. ריכוז הממצאים
ו. מגבלות המחקר
ז. אנונימיות
פרק 4: ממצאים
ממצאי קטגוריות
ממצאי הראיון עם מנהל בית הספר
הפעילות הכלל בית ספרית בתופעת האלימות
סיכום הממצאים והצעת פתרון כנושא לדיון בעבודה
פרק 5: דיון
5.1 ניתוח ודיון בממצאים
5.1.1 הכללת נתוני המחקר
5.1.2 ייצוגיותו של המחקר
5.1.3 הרהורים אישיים לגבי הממצאים
5.2 חינוך ערכי לאי אלימות כפעילות גומלין בכיתה
א. מהו ערך
ב. חינוך להפנמת גישה ערכית
ג. האם לביה"ס תפקיד בתחום החינוך הערכי
ד. כיצד ניתן להפחית אלימות בבית הספר
5.2 כוחה של מילה מה ניתן לעשות עם יצירה ספרותית לטיפול בנושא אלימות
פרק 6 : סיכום
ביבליוגרפיה
נספח א': שאלון למורות
נספח ב': ראיון עם מנהל בית הספר

מקורות:

אדלר, א. (1990). התאוריות החברתיות, אצל: אליצור, א., טיאנו, ש., מוניץ, ח. ונוימן, ח. פרקים נבחרים בפסיכיאטריה. תל-אביב: פפירוס, בית ההוצאה באוניברסיטת ת"א.
אדר, ל. היסודות הפסיכולוגיים של החינוך לערכים. גומא ת"א. 1976.
אילון, ע. ולהד, מ. (1990). חיים על הגבול. הוצאת נורד בשיתוף עם מפקדת הג"א.
אלירם, י. "אלימות במסגרת החינוכית". בתוך ר' ארגמן וד' טיקוצ'ינסקי (עורכות) שיפור האוירה בבית הספר. ירושלים: משרד החינוך והתרבות. 1982. עמ' 23-19.
אריקסון, א.ה. (1960). ילדות וחברה. תל-אביב: ספרית הפועלים.
ברומברגר, א. (עורך). אלימות ובעיות משמעת בביה"ס. מכון הנרייטה סאלד ירושלים. 1994.
גוטליב א. שמחון ב. 1982. בצומת הבהרת ערכים. מדריך למורים, אוניברסיטת ת"א. רמות.
דגני, א. ודגני, ר. אלימות בין כתלי בית הספר: התופעה ומימדיה במערכת החינוך ובמרחב העירוני של תל-אביב יפו. ת"א: גאוקרטוגרפיה. 1990.
דונסקי, א., לידור, ר. ובר-אלי, מ. (1996). הזיקה בין קשב בין הפרעות חיצוניות ופנימיות בעת הביצוע המוטורי: היבטים עיוניים ומעשיים. בתנועה 409-387, ג, 4.
דפני, א. (1978). תוקפנות במצבי בית ספר שונים: השפעת גיל, מין, מעמד סוציו- אקונומי. עבודה לתואר מוסמך, אוניברסיטת ת"א.
דרום, ד. (1989). אקלים של צמיחה. ספרית הפועלים.
דרום, ד. "הרהורים על חינוך ערכי". החינוך המשותף. 113. אוגוסט 1984. עמ' 50-42.
דרייקורס, ר. (1973). פסיכולוגיה בכיתה. תל-אביב: אוצר המורה.
הורוביץ, ת., ליפשיץ, ה. ואמיר, מ. (1981). דפוסי התמודדות של מערכת החינוך עם בעית האלימות. ירושלים: מכון הנרייטה סאלד.
הורוביץ, ת. (תשמ"ט). "אלימות בבית-הספר - היבטים סוציולוגיים". בתוך א' רוקח (עורך). מניעת אלימות - הצעות לתכנית בית ספרית. ירושלים: משרד החינוך והתרבות. עמ' 17-9.
חוזר המנהל הכללי, משרד החינוך והתרבות, חוזר מיוחד ט"ז (התשנ"ד). מניעת אלימות בבתי הספר. יולי. 1994.
חוזר המנהל הכללי. (1976). חוזר /8לו סעיף 185. משרד החינוך והתרבות: ירושלים.
חוזר מיוחד, ח. חוזר המנהל הכללי. (1981). הערכות מוסד בחינוך לשנת הלימודים תשמ"ב. משרד החינוך והתרבות: ירושלים.
חוזר מיוחד, ח. חוזר המנהל הכללי. (1992). אלימות. משרד החינוך והתרבות.
כהן, א. (1990). סיפור הנפש, ביבליותרפיה הלכה למעשה.
כנס ירושלים. (1992). אלימות בקרב הנוער בישראל. ירושלים: האוניברסיטה העברית.
משטרת ישראל, מדור לעברינות נוער. (1979). אלימות בבתי ספר, סקירה על הנעשה במחצית הראשונה של 1979. ירושלים.
סילברמן, מ. (1982). אסטרטגיה לפיתוח תיאוריה מקיפה של אלימות. עברינות וסטיה חברתית, י'(3-4), 133-125.
סמילנסקי, י. על חינוך ועל חינוך לערכים. עם עובד. ת"א. 1974.
פרום, א. לב האדם הוצאת א. רובינשטיין. ירושלים. 1975.
פרנקשטיין, ק. (1967). האדם במצוקתו. תל-אביב: עם עובד ודביר.
קובובי ד. 1992. ספרותרפיה. ירושלים. האוניברסיטה העברית, מגנס.
קוהלברג, ל. (1980) "חינוך לצדק: ניסוח מודרני של ההשקפה האפלטונית". בתוך: החינוך המוסרי - חמש מסות. ספרית הפועלים. עמ' 77-54.
קונרד, ל. (1970). הרע לכאורה, על תוקפנות בטבע. הוצאת הקיבוץ המאוחד.
קלינברגר, א. (1976). "מהו חינוך לערכים?" עיונים בחינוך. אדר א' 9 פברואר 1976. עמ' 16-5.
רוקח, א. (עורך). (תשמ"ט). מניעת אלימות - הצעות לתוכנית בית ספרית. ירושלים משרד החינוך והתרבות, השרות הפסיכולוגי הייעוצי. עמ' 64-5.
רוג'רס, ק. (1973). החופש ללמוד. תל-אביב: ספריית הפועלים.
שכטמן, ד. (1997). "הערכת השפעתה של תוכנית התערבות טיפולית לצמצום תוקפנות אצל מתבגרים: ממצאים ראשונים", עיון ומחקר בהכשרת מורים, 4. תשנ"ז 1997.
Bandura, Ross, Ross. (1966). Imitation of fim-madiated aggressive models. Journal of Abnormal and Social Psychology, 66, 3-11.
Cohen. (1955). Delinquent boys: The culture of the gang. New York: The Free Press.
Coleman. (1980). Deviant subcultures and the schools. In K. Baker I.R. Rubel (Eds.), Violence and crime in schools (pp. 139-149). Toronto: Lexington Books.
Freud (1950). Why war? In J. straciey (Ed.), Collected papers (V. 5, pp. 273-287). London, Hogarth.
Huey. (1983). Reducing adolescent aggression through group assertive training. The School Counselor, 30, 193-203.
Johanson. Krovetz. (1976). Levels of aggression in traditional and pluralistic schools. Educational Research, 18, 146-151.
15. May. Rollo. Pawer and innocence: a search for the soures of violence. New York: Norton 1972.
Miller. (1958). Lower-class culture as a generating milieu of gang deliquency. Journal of Social Issues, 14, 5-19.
Rogers, C. (1961). On becoming a person. Boston; Houghton Mifflin.
Rogers, C. (1980). A way of being. Boston; Houghton Mifflin.

תגים:

תוקפנות · פגיעה · גוף · רכוש · תסכול · תרבות · עבריינית · עבריינות · נוער

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "עמדות מורים כלפי התנהגות אלימה של תלמידים, הצעת פתרון למזעור האלימות ו\או מניעתה", סמינריון אודות "עמדות מורים כלפי התנהגות אלימה של תלמידים, הצעת פתרון למזעור האלימות ו\או מניעתה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.