תפקידי מנהל בית הספר כמנהיג, כמקצוען וכמדען ארגוני

תקציר העבודה:

הספרות המקצועית התלבטה בשנים האחרונות בתיאור עבודתו של המנהל. מהתיאור עולה, כי המנהל נדרש להיות מעין "סופרמן": מנהיג חינוכי, מדריך ויועץ למורים, להורים ולתלמידים, עורך את מערכת הלימודים וממונה עליה, מופקד על התקציב, עוסק ביחסי ציבור ובעבודה קהילתית ועוד. אם נוסיף את המציאות הישראלית, הרי נמצא שמצופה מהמנהל להשיג תקנים, לעסוק בבעיות ביטחון, חינוך חברתי, קשרים עם העירייה ועם משרד החינוך והתרבות.
למרות זאת בעבר לא נדרשה בישראל מהמועמד לניהול בית ספר, שום הכשרה ייחודית לתפקידו.
מורים ותיקים ובעלי ניסיון, שגילו עניין במילוי תפקידים ניהוליים וזכו להמלצת המנהל ולאישור המפקח והרשויות הציבוריות והחינוכיות, נתקבלו לתפקידי ניהול, גישה זו נבעה מאותה השקפה כי החינוך בישראל נתפס כמשימה חברתית לאומית, לפיה בית הספר הוא האמצעי להגשמת הערכים של מגזרי חברה שונים. לנוכח השקפה זו, היה מנהל בית הספר צריך להיות בעל שליחות חברתית, אף ללא מומחיות פרופסיונלית במינהל חינוכי.
אולם, התפתחותה הדינמית של החברה בעשורים האחרונים, אשר התאפיינה בשינויים מהירים ודרמטיים בכל התחומים (הדמוגרפיה, כלכלה, תקשורת, הביוטכנולוגיה ועוד), הביאו לתמורות מרחיקות-לכת אשר להן השלכות על ארגונים, כמי שנאלצים להתמודד בסביבה משתנה ובכלל זה אף מערכת החינוך כארגון.
משרד החינוך בישראל, אשר היה ער מבעוד מועד לכך, נתן ביטוי רשמי לדרישה להכשרה אקדמית בחוזר מנכ"ל מ-1983 (משרד החינוך והתרבות, 1983). שם נאמר כי לשם מתן היתר להגשת מועמדות לתפקיד של מנהל בית ספר יסודי, נדרשות התכונות הבאות: השכלה אקדמית, תעודת הוראה או רשיון הוראה, ניסיון בהוראה של חמש שנים לפחות, כושר הדרכה בעבודות פדגוגיות וכושר ניהולי. ממועמד לתפקיד של מנהל חטיבת ביניים ובית ספר על-יסודי, נדרש גם כושר הבעה בכתב ובעל פה, כושר בניהול צוות ובקיום יחסי עבודה תקינים וידיעה של עקרונות מינהל החינוך, תקנות החינוך וחוקי החינוך.
לאור ההתפתחות של מחקר המינהל החינוכי. הבינו קובעי המדיניות החינוכית וחוקרים במינהל החינוך את הצורך לעצב את המנהלים לקראת התמודדות עם אתגרים של עולם שבו מתחוללים שינויים רבים, ולהגדיר מחדש את תפקידו של המנהל כ"מדען אירגוני" בעל הכשרה אקדמית ייחודית לתפקידי מינהל במערכת החינוך.
המגמה הכללית הייתה, כי לצד התפיסה של "השליחות החברתית" מתבססת התפיסה הפרופסיונלית, לפיה ביצוע יעיל של עבודת המנהל, מותנה בידע תיאורטי רחב בענייני חינוך ומינהל ובתבונה ביישומו של ידע זה במצבים ייחודיים.

המטרה
1. לאמת חשיבות הדרישה לאקדמיזציה ולהכשרה ייחודית לתפקידי מינהל במערכת החינוך.
2. לבטא חשיבות הדרישה לתעודה אקדמית כפועל יוצא להגדלת היכולת הקוגניטיבית של המנהל כמנהיג חינוכי וארגוני, הן בתהליך קבלת החלטות והן ביישום תהליכי שינוי בעידן החדש.
3. לבסס תפיסת התפקיד של מנהל ביה"ס בעידן החדש כשל מדען ארגוני לצד הדרישה של תחושת שליחות חברתית וחינוכית.
4. לבטא חשיבות הדרישה לאקדמיזציה, המסייעת בידי המנהל את הבנת קצב התמורות והשינויים בעידן החדש ותפקודו כגורם סביבתי דומיננטי, המשפיע על השינוי.

תוכן העניינים:
מבוא
מנהל בית הספר כמנהיג:
1. מנהל בית הספר כמנהיג
2. מנהל בית הספר כמקצוען
3. אקדמיזציה של מנהל ביה"ס במנהל חינוכי
4. האקדמיזציה כמסייעת למנהל בית הספר בתהליך קבלת החלטות
5. מנהל ביה"ס כגורם דומיננטי להנעת תהליכי שינוי
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אלבוים-דרור, ר. (1985). "קביעת מדיניות החינוך בישראל", אצל: אקרמן (עורך). חינוך בחברה מתהווה.
ביטל, ל.ר. (1989). פיתוח מנהיגות אישית בניהול, הוצאת עטרת בשיתוף עם המכון לפריון העבודה והייצור.
בלומר, י. (1981). הכשרת מנהיגות למערכת החינוך, ממצאי סקר על תוכניות להכשרת מנהיגות בארה"ב, משרד החינוך והתרבות (משוכפל).
גוטליב, א.א., שמרון, ד. ופייגין, נ. (1991). מאמר מדו"ח מחקר: "קוים לתהליך מכלול הכשרת המורים בישראל". תל-אביב: היחידה למחקר במכללת סמינר הקיבוצים. המחקר מומן על ידי ועדת ההיגוי המרכזית למחקר ולפיתוח ועל ידי המכללה לחינוך - סמינר הקיבוצים. פורסם בדרכים להוראה 2, (1994). עמ' 56.
גולדרינג, א. (1988). "יחס מנהלים-הורים, תחום ההסכמה ואסטרטגיות תגובה למעורבות הורים", דו"ח מחקר, היחידה לסוציולוגיה של החינוך והקהילה, אוניברסיטת תל-אביב.
גולדרינג, א., חן, מ. ואדי, א. (1993). "מנהיגות פרופסיונלית לעומת שליחות חברתית כמאפייני המנהל היעיל", הרצאה בכנס המדעי העשירי של האגודה לחקר החינוך, פברואר, חיפה.
גלזמן, נ. (1979). "מנהל בית הספר כמנהיג וכסוכן שינויים". שבילי החינוך - תשל"ט, לח(3), עמ' 169-165.
גלי, י. (1986). (מאמר על הרצאה שניתנה בכינוס הארצי של החברה האמריקנית לחקר החינוך שהתקיים בניו-אורלינס 1984). "המרכיב ההערכתי בקבלת החלטות", עיונים בחינוך 44-43: 206-193, 1986.
גלי, י. (1979). "תפקיד המנהל בעידן שנויים בחינוך". עיונים בחינוך 22, 72-57.
דרור, י. 1973. "מנהל בית הספר כמעצב פני הדור", בתוך: במינהל החינוך, ט, עמ' 34.
חן, מ. ואדי, א. (1995). "הפעלת מורים, מקצוענות ומנהיגות בקרב מינהלאי בתי הספר". מאמר שהוצג בכנס האגודה הישראלית למחקר החינוך (אילה), פברואר, בית הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית.
חן, מ. אודרי, א. וגולדרינג, א. (1993). "מומחיות פרופסיונלית או שליחות חברתית כמאפייני המנהל היעיל". מחקר בתוך דרכים להוראה 2, 1994. עמ' 174-173.
חן, מ. אדי, א. וענבר, נ. (1993). "בין תארים אקדמיים לבין תעודה במינהל החינוך": מעקב השוואתי ארח המסיימים של שלושה מסלולי לימוד, דו"ח מחקר, מאי, המרכז להדרכה ולהשתלמות, בית ספר לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב.
לוי, א. (1986). "הכשרת מנהלי בתי ספר למלוי תפקידם" עיונים במנהל ובארגון החינוך 13: 122, 1986.
משרד החינוך והתרבות (1983), חוזר מנכ"ל מ"ג5/, ירושלים.
פוקס, א. והרץ-לזרוביץ, ר. (בדפוס). המנהל כמעצב מדיניות בית ספרית, משרד החינוך והתרבות, המחלקה לתכניות ושיטות, אונ' חיפה.
פוקס, א. הרץ-לזרוביץ, ר. (1988). "חשיבתם של מנהלים על שנויים בבית ספרם: בתי ספר פעלתניים בישראל", עיונים במנהל ובארגון החינוך 17, 104-75, 1991.
פוקס, א. והרץ-לזרוביץ, ר. (1982). "עיצוב מדיניות שינוי בביה"ס", י-ם: משרד החינוך והתרבות, חיפה, תשנ"ב. עמ' 190-188.
פלד, א. (1977). החינוך בישראל בשנות ה80-, טיוטת הצעה, משרד החינוך.
פרידמן, י. (1986) "מנהיגות קהילתית ובשלות הקהילה", בתוך": אלבוים-דרור (עורכת), מדיניות ומינהל, ירושלים, בית הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית.
קליין, י. (1997). "הקשר בין רמת השכלה אקדמית ותחום ההתמחות לבין היכולת הקוגנטיבית בתהליך קבלת החלטות". עיונים בחינוך 1977, עמ' 132-131.
קמנדה, 1985. "חלוקת העוצמה במדיניות החינוך". אצל: אקרמן (עורך). חינוך בחברה מתהווה.
שמואלי, א. (1986). "הכשרת מנהלי בתי ספר למלוי תפקידם". עיונים במנהל ובארגון החינוך 13: 1986, עמ' 107.
שרן, ש. הרץ-לזרוביץ, ר. (עורכים). (1981). מורים ותלמידים בתהליך שינוי, הוצאת רמות, אוניברסיטת תל-אביב.
Carson, R.D. (ed): Leadership: Seminar Series for School Administrators, Calgary, Canada: Department of Educational Administration, The University of Calgary, 1968.
Echeverria, M.P.P Rodriguez, M.C. (1990). Papel de la instruccion en la solucion.de problems de correlacion. Estuduios De Psicolgia, 43, 73-94.
Etzioni, A. (1967). Mixed scanning: A third approach to decision making. Public Administration Review, 27, 385-392.
Gregg, R.T. (1957). The administrative process. In O. Campbell R.T. Gregg (Eds.), Administrative behavior in education. NY: Harper Row.
Schmuck Runkel (1985). "קביעת מדיניות החינוך בישראל", אצל: אקרמן (עורך). חינוך בחברה מתהווה.

תגים:

מנהל · חינוכי · מורה · תלמיד · מערכת · חינוך · בית · ספר · אקדמי · ניהול · לימודים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תפקידי מנהל בית הספר כמנהיג, כמקצוען וכמדען ארגוני", סמינריון אודות "תפקידי מנהל בית הספר כמנהיג, כמקצוען וכמדען ארגוני" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.