מידת ההשפעה של מקצועות הלח"ב על מוטיבצית התלמידים ללמוד

תקציר העבודה:

תוכן העניינים
מבוא
חלק עיוני
בחינות בגרות בעד ונגד - רקע היסטורי
הנעה
הלמידה
הנעה ולמידה
חלק מעשי
השיטה
ממצאים
דיון
סוף דבר
נספחים
ביבליוגרפיה

עבודה זו עוסקת בנושא ההנעה בבני אדם. אולם מושג ההנעה הוא כולל מאד ורלוונטי לשטחים
שונים ומגוונים. בעבודה זו אתמקד במניעים שדוחפים את האדם לתהות, לחקור ולגלות, מה
מתרחש בעולם הסובב אותו ומה ההגיון השולט בעולם, כלומר מהו המניע ללמידה האנושית ובכלל
זה את מידת תרומתן של בחינות הבגרות בכלל ומקצועות לח"ב בפרט כגורם בהנעה.

מאז קום המדינה נהוגים בישראל מבחני בגרות. הוויכוחים וההתלבטויות הקשורים במתכונת
הבחינות הם מנת חלקם של קובעי המדיניות במשרד החינוך, אנשי אקדמיה, מורים, תלמידים
והורים.
הרפורמה האחרונה שגובשה על ידי ועדת בן-פרץ מצדדת בשילוב בחינות ארציות עם הערכות בית-
ספריות פרויקט 22 בתי הספר - בגרות 1995) 2000). על פי המלצות הוועדה, יתקיימו 4-3 מבחני
בגרות, שבצידם יהיו הערכות בית-ספריות מתמשכות, שוות-ערך לבחינות הארציות. לאור מסקנות
ועדת בן פרץ, החליט שר החינוך אמנון רובינשטיין על שינויים בנוהלי בחינות הבגרות, שדרכי
יישומם הופצו בחוזר מנכ"ל מיוחד התשנ"ה (ראה נספח א' לעבודה זו).
מתן האפשרות לבתי הספר להעריך את תלמידיהם, בחלק מהמקצועות, ללא מבחני-בגרות נובעת
מההנחה שהדבר ישפיע בחיוב על היבטים שונים הקשורים להוראה, ללמידה ולהערכה בחטיבות
העליונות של בתי הספר התיכוניים. נושאים אלה חשובים ומרכזיים ביותר ומהווים למעשה את לב-
לבה של העשייה החינוכית בבתי הספר.

האם בחינות הבגרות הן תמריץ והנעה לתלמידים? גם בכך מטילים החוקרים ספק. לבחינות יש
אמנם השפעה גדולה כגורם מניע, אבל שאלה גדולה היא, אם זוהי השפעה טובה. בראש סולם
העדיפויות מעמיד התלמיד, הניגש לבחינות הבגרות, את ההישגיות והשאפתנות של היחיד ולא
יחסי-אנוש, עזרה לזולת והדאגה לכלל.
תיאוריות שונות דנות בגורמי ההנעה ללימודים. אך למעשה מתמקדים הגורמים בשתי שאלות
יסוד: למה? ואיך? - מתנהג התלמיד. בתחום השאלה הראשונה הגורמים ההנעתיים הם: מניע
ההישג. מניע הסקרנות. המניע החברתי. המניע המצפוני.
בתחום השאלה השניה הגורמים ההנעתיים הם : גורם החרדה, גורם רמת השאיפה וגורם הדימוי
העצמי.

ברקע העיוני של עבודה זו הובאה סקירה נרחבת הן בנושא ההנעה בלימודים ובכלל זה בחינות
הבגרות מבלי לפסוח על הויכוח ההיסטורי בעד ונגד הבחינות.
לאור סקירות אלו ערכתי מחקר אשר מטרתו לבדוק שתי שאלות קרדינליות:
1. מה מידת ההנעה בלימודים כפי שבאה לידי ביטוי בשתי מגמות לימוד בבית ספר אחד. (מגמה
לבגרות. מגמת לימוד ללא מבחני בגרות(
2. מה מידת יחסם, דעתם ועמדותיהם של המורים והתלמידים השייכים למגמת לימוד לתעודת
בגרות, לגבי בחינות בגרות בכלל ומקצועות לח"ב בפרט.

שיטת המחקר:
אוכלוסיית המדגם: מורכבת ממורים ותלמידים של שתי מגמות מבית ספר אחד.
כלי המחקר
שאלון "מהו טבע התלמידים"
שאלון עמדות והבנות מעשרים הנחות - עשר מהן משקפות את תיאוריה X ועשר את תיאוריה ,Y
בכוונה כי הממצאים יתנו תמונה על עמדותיו של המורה או של התלמיד ביחס לשאלת טבע
התלמידים וסוגי ההנעה הדרושים להם.
שאלון ייחודי לתלמידי כיתות י"ב (למגמה ב' במחקר בלבד(
מטרת שאלון זה למקד את דעותיהם ועמדתם של תלמידי מגמה ב', בשאלת בחינות בגרות, לח"ב,
מקצועות בחירה, ציונים והערכה.
שאלון ייחודי למורי כיתות י"ב (למגמה ב' במחקר בלבד(
מטרת שאלון זה למקד את דעותיהם ועמדתם של מורי מגמה ב', בשאלת בחינות בגרות, לח"ב,
מקצועות בחירה, ציונים והערכה.

מקורות:

אבנר, ז. (1975). פסיכולוגיה בחינוך. הוצאת יחדיו.
אדר, ל. (1969). ההנעה ללימודים ואישיות התלמיד. ירושלים.
אדר, צ. (1074). מבוא לחינוך ולהוראה. "גומא".
בירנבוים, מ. (1995). חלופות בהערכת הישגים - לקראת הערכה מותאמת לפרט. בתוך" חן דוד, עורך, החינוך לקראת המאה ה21-, תל-אביב: הוצאת רמות, עמ' 205-187.
בר-אל, צ. (1996). פסיכולוגיה חינוכית. הוצאה לאור פרוייקטים חינוכיים בע"מ. אבן יהודה.
בר-אל, צ. נוימאיר, מ. (1994). מפגשים עם הפסיכולוגיה. רכס הוצאה לאור פרוייקטים חינוכיים בע"מ.
גרדנר, ה. (1996). אינטליגנציות מרובות - התאוריה הלכה למעשה, (תרגום מאנגלית). ירושלים: משרד החינוך ומכון ברנקו וייס.
דרום, ד. (1982). הכיתה הלימודית כמערכת, עיונים בחינוך, 35, אוקטובר 1982.
דרום, ד. (1983). בזכות החינוך ההומאניסטי, החינוך המשותף, ינואר 1983.
זכאי, ד. פסיכולוגיה בחינוך. האוניברסיטה הפתוחה, יחידות 11-9.
ונטורה .מ. (1968 ) פסיכולוגיה למורים. תרבות וחינוך, צופית , כפר סבא.
לביא, צ. (1978). אתגרים בחינוך. ספרית פועלים תשל"ח.
לוי, י. (1979). הישגים לימודיים, הערכה ומדידה, הוצאת דקל, כרך שני, עמ' 246-239.
לוין, ש. (1979). המוסר ועיצוב האופי המוסרי, אוצר המורה.
לם, צ. (1973). ההגיונות הסותרים בהוראה. ספרית פועלים.
לם, צ. (1973). מעמד הדעת בתפיסות הראדיקליות של החינוך, עיונים בחינוך, מאי 1973.
לסט, א. וניסן, מ. (1978). פסיכולוגיה בהוראה. אוצר המורה. תל-אביב.
משרד החינוך התרבות והספורט - מדינת ישראל. חוזר מיוחד התשנ"ה - שכפול / 12.
נבו, ב. (1980). בחינות הבגרות: היבטים חיוביים והיבטים שליליים. בתוך: נבו, ב. עורך, בחינות הבגרות. תל-אביב: עם עובד, 212-206.
נבו, ב. (1981). מבחנים וציונים במערכת החינוך, הוצאת גומא, עמ' 132-130.
סקינר. (1973) הביהביוריזם.
פרידמן, י. ובן-גלים, נ. (1996). בחינות הגמר והבגרות במדינות נבחרות - מטרות ודרכי ביצוע. ירושלים: המכון הנרייטה סולד, המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות.
קומבס, א.ו. (1978). החינוך ההומאניסטי: עדין מדי לעולם אלים? החינוך המשותף, ינואר 1983.
קרל, ר. (1973). חופש ללמוד. ספרית פועלים.
רוג'רס, ק. (1973). חופש ללימוד, ספרית הפועלים, עמ' 15.
רוזנר, ש. (1998). דרכי הערכה חלופיות על היבטים הקשורים בתלמיד: אחריות ומעורבות, הנעה ואקלים לימודי. מקרא ועיון, כתב עת להוראת המקצועות בתחומים של מדעי הרוח ושל המדעים המדויקים, 73: 49-42.
שמאק ושמאק. (1978). תהליכים קבוצתיים בכיתה, "א".
Brophy, J. (1983). Conceptualizing Student Motivation. Educational Psychologist.
Fred, T. Wilhelms and Paul, B. Drederich. (1967). "The Fruits of Freedom" in Evaluation as Feedback and guide, ASCD Yearbook, Washington.
Glaser, R. (1984). Education and Thinking: The Role of Knowledge. American Psychologist, 39.
Gorman, A.H. (`974). Teachers and Learners. Boston: Allyn and Bacon. P.12.
Mitchell, R. (1992). Testing for Learning (How New Approaches to Evaluation Can Improve American Schools). New York: The Free press.
Silberman, C.E., (1970). Crisis in the Classroom. N.Y.: Random House.

תגים:

בגרות · מבחנים · הערכה · הנעה · ציונים · הוראה · דיאגנוסטית

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מידת ההשפעה של מקצועות הלח"ב על מוטיבצית התלמידים ללמוד", סמינריון אודות "מידת ההשפעה של מקצועות הלח"ב על מוטיבצית התלמידים ללמוד" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.