ההיסטוריה של החינוך בהקשר לתיאוריית שלושת הגלים של טופלר

תקציר העבודה:

1. ההיסטוריה מוכיחה שלפעמים העתיד צופן אסון, וכדאי שנחשוב היטב לאיזה סוג של עתיד אנחנו מובילים את עצמנו.
2. ההיסטוריה של הרפורמות החינוכיות מצביעה על כישלון מתמשך של הרפורמות לשרוד ולהתמסד, כך גם בדוחות מחקר על הרפורמות של סוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90, אשר מתחילים להופיע ובדרך כלל מראים על כישלון. (Pogrow, 1996)
3. תירבות וחיברות הם תהליכים בלתי נמנעים המודרכים על ידי מציאות, אשר אינה מתוכננת בשיטתיות. בחינוך אנחנו רואים את הדרך שבה חברה מפעילה התערבות מכוונת בתהליכים אלה.
הארגונים המחנכים בוחרים מתוך ההיצע התרבותי אלמנטים הנחשבים לראויים לתשומת לב מיוחדת ולהעברה מדור לדור. החינוך מתבצע בשרשרת מתמשכת של התרחשויות אינטראקטיביות, שבהן מועבר רפרטואר התכנים הנבחרים. ההתערבות בהתפתחות המתחנכים מכוונת הן לתכנים המועברים, הן לעיצובם. כך החינוך מתערב בהתנהגויות הנלמדות, במכווננויות (אוריינטציות) הנרכשות ובמסרים הערכיים המועברים.(פוסטמן, נ. 1996)
4. למפעל החינוכי ישנם קשיים רבים. תוכניות ההעברה מנוסחות באופן חד-משמעי, יחסית, ברמה של האידיאולוגיה והמדיניות הכוללת. הן עוברות תרגומים שונים עד שמגיעות לרמת הביצוע, ושם מקבלות פירושים שונים, הן בצד של ההקניה (המורים), הן בצד של הרכישה (התלמידים).
(Erikson, 1950) (סלומון, אלמוג, 1994).(פוסטמן, נ. 1996)
התיאוריות של אריקסון, פוסטמן וסלומון מצדיקות אופטימיות באשר לסיכוייו של החינוך לממש את מטרותיו. אף על פי שכישלון אורב לתירבות ולחיברות בכל שלב, יש אפשרות, לפי תורתם, להמציא תיקון לטעויות העבר בשלבים מאוחרים. כמו כן, בכל שלב של התפתחות, ניתן להכין את השלבים הבאים בצורה חיובית. משתמע כי אם מחנכים ישעינו את עבודתם על מטרות העולות בקנה אחד עם ההישגים המצופים בשלבי התפתחות המתוארים בתיאוריה, יוכלו לחנך בני אדם בריאים בנפשם. אולם הבטחה זאת אינה מסירה את כל ספקותינו, המקבלות משנה תוקף כאשר הדיון נסב סביב השאלות:
(א) כיצד ייראה בית הספר העתידי?
(ב) מה תהיה דמות החברה?
(ג) אופי מערכת החינוך?
(ד) אילו שינויים יחולו בסביבה ומה תהיינה השלכותיהם והשפעותיהם על המערכת?
כשאנו אומרים "בית הספר", הכוונה היא למערכת כולה: לבית הספר כחלק ממנה, לתלמידים, להורים, לקהילה.
המתרחש בבית הספר יהווה ביטוי לשינויים האורבניים, הדמוגרפיים, הטכנולוגיים, הפוליטיים והחברתיים, אשר יחולו בישראל (או בכל מדינה אחרת) ואשר ישפיעו בוודאי, על מהותו של בית הספר העתידי.
אנו בפתיחת המילניום ייתכן שצריך כבר לדבר על שנת 2010. בתהליך ההיערכות נקלעים גם לדילמות קשות של תפיסות עולם ושל סדרי עדיפויות בין ערכים. (סלומון, אלמוג, 1994).(פוסטמן, נ. 1996)

המטרה
בחרתי לדון בהיסטוריה של החינוך מנקודות מבט של העבר ההווה והעתיד לפי תיאוריית "שלושת הגלים" של טופלר.

תוכן העניינים:
מבוא
חינוך - עבר הווה עתיד לפי תיאוריית "שלושת הגלים"
הנחות יסוד למערכת החינוך בעידן הלומד ודמות הבוגר הרצויה
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אדן, ש. (1977). "תמורות בחברה הישראלית והשתקפותן בתוכניות הלימודים של גיל חינוך החובה", בתוך: פיתוח החינוך. תל-אביב: אוניברסיטה פתוחה.
אייזנר, א. (1970). "מטרות חינוכיות - הוראתיות ואקספרסיביות, ניסוחן ושימושן בתוכנית הלימודים" מתוך: עלון היחידה לתכניות לימודים, אפריל 1970, משרד החינוך והתרבות.
אלוני, נ. (1992). "לקראת מה יחנך בית הספר העתידי?" הד החינוך כרך ט"ו, גליון ו', עמ' 21.
אנטמן, א. (1997). "לקראת המאה העשרים ואחת - כיצד רואה התעשייה את החינוך בעידן המודרני", עיונים בטכנולוגיה, גליון 26, יוני 1997.
"אשנב". (1995). "טכנולוגיות תקשורת חדשניות ובית הספר העתידי". הובא מהמאמר "מגמות עולמיות בתחום תקשורת הנתונים". אנשים ומחשבים, גליון 551, 1.9.94.
בנימין, ה. (1996). "הוראה מאויימת מחשב?" עיונים בטכנולוגיה, גליון 25, 1996.
דיואי, ג'. (תשל"ד). "אמונתי החינוכית", בתוך: תורת החינוך, מ. כספי וצ. לם (עורכים), תל אביב, אוצר המורה.
הרמן, ד. (1993). מהו חינוך אם לא שיווק, סטטוס 29, 32-31.
ויגדובסקי, י. (1995). "מנהל בית הספר ינהיג את השנוי", מחשבים בחינוך, גליון 35, אוק'-דצמ' 1995.
זאבי, ד. (1993). "לחשוב חינוך לחשיבה", עיונים בטכנולוגיה, גליון 21, דצמבר 1993.
זילברמן, ע. (1993). "על עצמאותו של הידע הטכנולוגי ועל הצורך בחינוך טכנולוגי מובחן", עיונים בטכנווגיה, גליון 20, דצמבר 1993.
חן, ד. (1994). "מדע וטכנולוגיה בראי החינוך והחברה", עיונים בטכנולוגיה, גליון 21, אוקטובר 1994.
חן, ד. (1995). "בין פדגוגיה לטכנולוגיה הרהורים על תקשוב החינוך", מחשבים בחינוך, גליון 35, אוק'-דצמ' 1995.
טופלר, א. ה"גל השלישי". הוצאת עם עובד תל-אביב . 1984
לוי, י. (1995). "מערכת החינוך בישראל במפנה המאה", מחשבים בחינוך, גליון 35, אוק'-דצמ' 1995.
לוין, ד. (1994). "המסר החינוכי של המדיום האלקטרוני", עיונים בטכנולוגיה גליון 21, אוקטובר 1994.
ללא ציון מחבר. (1995). "שימוש במערכות מולטימדיה בבתי ספר - הזוית המחקרית". אשנב, כתב עת למערכות חינוך בעולם, גליון 15, 1995.
מלמד, ע. (1993). "אורט לקראת שנות אלפיים", עיונים בטכנולוגיה, גליון 20, דצמבר 1993.
סלומון, ג. אלמוג, ת. "הדמות הרצויה של בוגר מערכת החינוך". ביה"ס לחינוך אוניברסיטת חיפה, 1994.
סלומון, ג. (1996). "אוטוסטרדת אינפורמציה או דפורמציה?" עיונים בטכנולוגיה, גליון 25, דצמבר 1996.
פוסטמן, ניל. מתוך החינוך במבחן הזמן . תדפיס אוניברסיטת חיפה, 1994.
פרידמן, י. (1992). "התנהגות אוטונומית נורמטיבית של מורה ומנהל", אצל פרידמן, י. (עורך) אוטונומיה בחינוך, מסגרות מושגיות ותהליכי ביצוע, ירושלים, מכון סאלד.
צ'רלי צ'פלין בסרט "זמנים מודרנים".
קופר, פ.א. (1995). "תמורות בפרידגמות להוראה המתוכנת מביהביוריזם לקוגניטיביזם לקונסטרוקטיביזם". מחשבים בחינוך, גליון 32, ינואר 1995. המאמר תורגם מתוך: EDUCATIONAL TECHNOLOGY, מאי 1993, ע"י אורית פרידלנד.
קציר, א. (1994). "מדע טכנולוגיה וחברה", עיונים בטכנולוגיה גליון 21, אוקטובר 1994.
ריס, ב. (1994). "טכנולוגיה כיצירה מבוססת ידע", עיונים בטכנולוגיה, גליון 21.
ריס, ר. וחן, ד. (1990) יישומי מחשב במערכות החינוך, עבר הווה עתיד. משרד המדע והטכנולוגיה העמותה לשיתוף פעולה מדעי.
Elmore, R.F. (1996). "Getting to Scale with Educational Practice". Vol. 66, No. 1, pp. 1-25.
Erikson, E. (1950). Childhood and society. New York: Norton.
Pogrow, S. "Reforming the Wannabe Reformers", Phi Delta Kappan, Vol. 77, No. 10, June 1996, pp. 656-663.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ההיסטוריה של החינוך בהקשר לתיאוריית שלושת הגלים של טופלר", סמינריון אודות "ההיסטוריה של החינוך בהקשר לתיאוריית שלושת הגלים של טופלר" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.