התמורות במעמדן של הנשים היהודיות בשלהי האימפריה העות'מנית

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:

מבוא
א. תולדות יהדות האימפריה העות'מאנית
ב. מעמדם החוקי של היהודים באסלאם
ג. מטרת העבודה

מעמדן של הנשים בקהילה יהודית-מסורתית

תקופת הרפורמות (תנט'ימאת) באימפריה העות'מאנית
א. תנט'ימאת
ב. תמורות בחברה היהודית באימפריה במאה הי"ט

התמורות בחינות והשפעתו על מעמדן של הנשים
א. המאבק על החינוך המודרני
ב. פעילות האליאנס בקידום החינוך בתורכיה
ג. תמורות חברתיות ותרבותיות אחרות
ד. סיכום הפרק

היהודים בשלהי השלטון העות'מאני בא"י
א. שלהי המאה התשע-עשרה
ב. העלייה הראשונה והתגוננותה
ג. עבודת הנשים בארץ ישראל

האשה והחינוך בא"י בשלהי התקופה העות'מאנית
א. החינוך בעיירה - "שטעטל"
ב. החינוך בארץ ישראל
ג. החינוך במושבות בתקופה העות'מאנית
ד. שילוב הנשים במערכת החינוך
ה. הסיבות לשילובן של הנשים במערכת החינוך

תרבות ויצירה של בנות העלייה הראשונה
א. סופרות העלייה הראשונה

הנשים ושירותי הרפואה בשלהי התקופה העות'מאנית
א. הנשים במערכת הרפואית
ב. מיילדות

סיכום

ביבליוגרפיה

מבוא
א. תולדות יהדות האימפריה העות'מאנית(1)
כיבושי העות'מאנים באסיה, אירופה, ואפריקה הביאו אל תחת שלטונם יהודים שהיו במרוצת כאלף שנה תחת שלטון נוצרי, הלא הוא האיזור האירופי של הקיסרות ובאנטולי שבאסיה הקטנה, ויהודים שחסו תחת שלטון מוסלמי-ערבי מראשית האסלאם עם כבושי הערבים באסיה ובאפריקה. עם גירוש יהודי ספרד ופורטוגל קולטת האימפריה העות'מאנית חלק נכבד מהמגורשים והם מוצאים בה בית פיזי ורוחני, האימפריה העות'מאנית היתה איפה למקום מפגש תרבותי-רוחני ליהודים ממזרח וממערב, ותרבויות ומסורות שונות.(2)
תחייתו של מפגש זה אופיינה בהסתגרות של כל קבוצה בתוכה ובניית מסגרות ששימרו את המנהגים הקודמים שלה. כל קבוצה וקבוצה ריכזה את חייה הדתיים והתרבותיים סביב בתי הכנסת ויצרה "קהל" שנשא את שם ארץ מוצאה או עיר מוצאה. המונח "קהל" נתייחד לאירגון אוטונומי במרכזו עמד בית-כנסת ואילו המונח "קהילה" לאירגון כל ה"קהלים" בעיר. באופן זה נחלקה היהדות העות'מאנית לאטומים אטומים באופן שבקהילית עיר כקושטא התהוו קהלים רבים על-פי מוצאם אשר לא התערבו בקהלים אחרים.
יהדות האימפריה העות'מאנית היתה מגוונת מאד בהרכבה. בנוסף לתושבי רומיי ואנטולי, הרומניוטים, תושבי הארצות הערביות,המסתערבים, ולגולים הספרדים והפורטוגזים, היו קבוצות קטנות יותר של יהודים אשכנזים, איטלקים וסיציליאנים וקהילה קראית.
היהודים הספרדים שזה מקרוב באו, עלו על הקבוצות האחרות תרבותית וכלכלית ועוררו עם בואם מחלוקות שנבעו ממנהגיהם הדתיים והתרבותיים. במרוצת השנים התגברו על הקבוצות האחרות והטביעו את חותמם על יהדות האימפריה העות'מאנית; המנהג הספרדי והלשון הספרדית-יהודית שלטו במרבית הקהלים ואלה נטמעו מבחינה תרבותית בקהילה הספרדית .(3)
השתלטות התרבות הספרדית-יהודית לא הביאה לביטול הפיצול בין הקהלים ובין הקהילות וליצירת מנהיגות אחת לכלל יהודי האימפריה. קהילות האימפריה העות'מאנית המשיכו לשמור על אוטונומיה קהילתית שיצרה דפוסים פוליטיים קהילתיים עצמאיים לכל קהילה וקהילה עד סוף האימפריה. למרות זאת אנו מוצאים עם הדורות התקרבות הדרגתית בין הקהלים כשרק בקהילות בודדות ממשיך הפילוג להשתמר עד המחצית השניה של המאה ה-19 (בקהילת אדריאנופול).
התקרבות זו הביאה לשיתוף פעולה בנושאים כלליים בין קהילות שונות ולהשפעה הדדית בדפוסים של משטר והנהגה קהילתית, אך היחסים בין הקהילות לא חרגו מכלל השפעה רצונית. לכל אורך התקופה לא קם מוסד-על משותף שיהא מקובל על כלל יהודי האימפריה כמנהיגה המוסכם היחיד ולכל אורך התקופה לא קיבלה עליה יהדות האימפריה תקנות מחייבות או חוקה המחייבת את כלל הקהלים וכלל הקהילות. אם קמו מנהיגים דתיים או אחרים אשר התעלו משכמם ומעלה וזכו להערצת הקהילות כולן ולייצוגן בפני השלטונות הרי שזכו לכך בזכות מעלותיהם התרומיות ואישיותם, אך למסגרת ממוסדת מחייבת של מנהיגות אחת לכלל יהודי האימפריה לא הגיעו.

השלטון הכיר בקהילות כגוף אוטונומי החל ומתנהל על-פי תקנות פנימיות שהוא קובעם. בוחר את מנהיגיו ומוסדותיו על-פיהם, מחליט וגובה את מיסיו, שופט ומעניש את העוברים על כלליו ואיסוריו. רק לעיתים נדירות התערבו השלטונות בענייניהם הפנימיים של הקהילות וגם זאת לאחר שגורמים מתוך הקהילות עצמן הביאו לכך. ברור היה שעל הקהילות לשמור על חוקי המדינה הנוגעים לכלל האזרחים ולמיעוטים הדתיים וראשי הקהילה הקפידו לשמור על הכלל "דינא דמלכותא דינא".

מטרת העבודה
1. דיון בשינויים שחלו באימפריה העות'מאנית במאה הי"ט, הידועה כתקופת הרפורמות (תנט'ימאת) והשפעת הרפורמות על מעמדן של הנשים היהודיות בשני מרכזים יהודיים האחד בתורכיה והשני בארץ ישראל.
2. דיון בתמורות שחלו בחברה היהודית במאה הי"ט כתוצאה מהרפורמות ומתהליך החילון והמודרניזציה שעברו על החברה הסובבת בכלל ועל החברה היהודית בפרט. הדגש יושם על מעמדן של הנשים היהודיות בשני חבלי ארץ הנ"ל.
3. הנחת עבודה זו גורסת כי לחינוך הבנות והשכלתן תפקיד מכריע בקביעת מעמדן בעתיד של הנשים, על כן נושא זה יקבל ביטוי נרחב בתיאור הנושא בשני חבלי ארץ הנ"ל.(4)
-----------------------------------------------------------------------
1 בטרם אדון במעמדן של הנשים היהודיות באיפריה העותמנית, רצוי שאגע תחילה ולו בקצרה במעמדם של היהודים באימפריה העות'מאנית, מרכיב חשוב אשר השפיע לאורך זמן על מעמדה של האישה היהודיה.
2 על יהדות האימפריה העות'מאנית ראה: י. ברנאי "היהודים באימפריה העות'מאנית (1650-1830), ש' אטינגר (עורך), תולדות היהודים בארצות האסלאםירושלים תשמ"א, עמ' 73-118; וכן ש"א רוזניס, קורות היהודים בתורכיה וארצות הקדם, דברי ימי ישראל בתוגרמה על פל מקורות ראשונים, כר' א - ו. נדפסו במקומות שונים בשנים שונות.
3 על תהליך הטמיעה התרבותית בספרדים ראה: ח"ז הירשברג "בין מזרח למערב" ממזרח וממערב, אוניברסיטת בר-אילן (תשל"ד), וכן גם: ר' כהן, קושטא-שלוניקי-פטרס; התארגנות קהלית ועל-קהלית של יהודי יוון תחת השלטון העות'מאני במאות ה15- וה16- אוניברסיטת תל אביב .1984
4 מכיוון שלא מצאתי מקורת רבים בנושא הנ"ל בכל הקשור לנשות תורכיה, לעומת מקורות רבים לגבי נשות א"י. דבר שיבוא לידי ביטוי בפריסת הנושאים בעבודה.

מקורות:

עזריהו ש. פרקי חיים. הוצאת מ. ניומן, ת"א תשי"ז.
פוחצ'בסקי נ. ביהודה החדשה. יפו, התרע"א.
פוחצ'בסקי נ. "האשה בבנין ראשון לציון". כתב יד לכבוד יובלה של המושבה.
פייגלין ש. זכרונות איש מתולה. הואת המשפחה, חיפה תשי"ד.
פרחי ד. עות'מאנים צעירים ותורכים צעירים, חיפה.
קושניר ד. "פרמאן מאת הסולטאן המפריך עלילות דם נגד יהודים". פעמים 20, עמ' 39-37, תשמ"ד.
קמחי ד. (עורך). ספר היובל של הסתדרות המורים תרס"ג-תרפ"ח. ירושלים 1929.
קרסל ג. אם המושבות פתח תקוה. תרל"ח-תשי"ג. 1953-1878. הוצאת עירית פתח תקוה, תשי"ג.
רבינוביץ ש. זכרונות 1891-1890, ארכיון חדרה, תיק 15, מסמך 9-83.
רוזניס ש.א. קורות היהודים בתורכיה וארצות הקדם, דברי ימי ישראל בתוגרמה על פי מקורות ראשונים, כר' א-ו. נדפסו במקומות שונים בשנים שונות.
שניאורסון ל.י. מפי ראשונים. הוצאת "עם הספר" תל-אביב. עמ' 121.
ראב א. גן שחרב. הוצאת תרמיל 1983, בספור "שנים יפות" עמ' 20.
Berkes N. The Development of Secularism in Turkey. Monreal 1964.
Bosworth C.E.. "The concept of Dhimma in Early Islam", B. Braude B. Lewis (eds.), Christians and Jews in the Ottoman Empire, I, New-York 1982, pp. 37-51.
Bulletin de L'Alliance Israelite Universelle, 12 mai 1872.
Davison A.H.. Reform in the Ottoman Empier 1856-1876, Princeton 1963.
Dumon P.. "Jewish Communities in Turkey during the Last Decades of the Nintennth Century in the Light of the Archives of the Alliance Israelite Universelle".
Galante. Sixiem recueil des documents, Istanbul 1957.
Gibb H.A. and Bowen H.. Islamic Society and the West, I, London 1962; "Dhimma", EI2, 2, pp. 227-231.
Rodrigue A. "Jewish Society Schooling in a Thracian Town: The Alliance Israelite Universelle in Demotica, 1897-1924", Jewish Social Studie, XLV (3-4 1983), pp. 263-286.
Weinbergw S.S. The World of our Mothers. The University of North Carolina press. 1988.

תגים:

שלטון · עות'מני · נשים · מעמד · תורכיה · ישראל · יהודיות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "התמורות במעמדן של הנשים היהודיות בשלהי האימפריה העות'מנית", סמינריון אודות "התמורות במעמדן של הנשים היהודיות בשלהי האימפריה העות'מנית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.