חדירת המערב למזרח התיכון במאה ה-19

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא
א. רקע
ב. מטרת הסמינריון

פרק א':
ההיסטוריוגרפיה של המזרח התיכון
סוף המאה ה18 - ותחילת המאה ה-19
א. המזה"ת - לב העולם
ב. האימפריה העותומנית בראשית המאה ה-19
ג. המזה"ת - מוקד בתחרות על הודו (המאה ה-18)

פרק ב':
תעלת סואץ
א. רקע
ב. סקירה היסטורית
ג. ההשפעה הפוליטית של התעלה מכרייתה ועד מלחמת העולם הראשונה
ד. תעלת סואץ בתקופת מלחמת העולם הראשונה
ה. תעלת סואץ במשפט הבינלאומי
ו. השפעה כלכלית
ז. פוטנציאל הסחר והתנועה הקשורים עם תעלת סואץ
ח. כמעין סיכום הפרק

פרק ג':
המזרח התיכון במחצית השנייה של המאה ה-19
א. היאחזות המעצמות
ב. מלחמות מחמד עלי ובניו (1812-1840)
ג. חדירת הבריטים לים התיכון (המאה ה-17 - המאה ה-20)
ד. חדירת הגרמנים למזרח התיכון (1870 ואילך)
ה. המוקדים האסטרטגיים במזרח התיכון ערב מלחמת העולם הראשונה

פרק ד':
ארץ ישראל במאה ה-19
א. החלוקה המנהלית של ארץ-ישראל (1873)
ב. א"י כמקור משיכה דתי לחדירת מדינות המערב

פרק ה':
העלייה וההתיישבות בא"י במאה ה-19
א. הישוב הישן ערב ההתיישבות הציונית
ב. הצעת אוליפנט לישוב יהודים (1879-1880)
ג. מפעלי סיר משה חיים מונטיפיורי (1784-1885)
ד. העלייה הראשונה (1903-1882)
ה. הברון רוטשילד ומשטר הפקידות
ו. העלייה מתימן
ז. העברת מושבות הברון לחברת יק"א

סיכום
ביבליוגרפיה

מבוא
א. רקע
עוד מקדמה דנא משמש המזרח התיכון כצומת דרכים בעל חשיבות אסטרטגית, כלכלית ודתית. מזה קרוב למאתיים שנה, החל מפלישת נפולאון ועד לימים הללו, גילו המעצמות השונות ומדינות מובילות, מעורבות ניכרת במתרחש במזרח התיכון, תוך תפיסת עמדת כוח השפעה על המתרחש בו כדי ליהנות מפירותיו בעתיד.
ארץ ישראל שוכנת בלבו של המזרח התיכון, הגובל בין שלושת היבשות. מכאן חשיבותו הגלובלית.
שליטה במזרח התיכון פירושה, שליטה על כל הדרכים הישירות המחברות מזרח, מערב ודרום. ארץ ישראל הינה רצועה צרה, היא גשר יחיד לכל התעבורה היבשתית במזרח התיכון. השולט על ארץ ישראל חולש, איפוא, על אחד המוקדים האסטרטגיים העולמיים החשובים. לכן, לא ייפלא שכל המעצמות, אשר שאפו למעמד של בכורה בעולם, נאחזו באזורנו ונאבקו על שלטון מכריע בו. עם אלו נמנו בבל, מצרים, אשור, פרס, רומי, ביזנטיון, ח'ליפויות בית אומיה ובית עבאס, טורקיה העות'מנית, צרפת ואנגליה.
מסעו של נפוליון (1821-1769) לארץ-ישראל במרס 1799 לא נרשם כהצלחה, כך גם הרושם שהותיר על הארץ ותושביה. משמעותו הייתה בפתיחת פתח שדרכו נדחקו מעצמות המערב1, חלקן מתוך מניעים אסטרטגיים גלובליים וחלקן מתוך מניעים דתיים.

ב. מטרת העבודה
1. לסקור את שרשרת האירועים שהובילה לחדירה מערבית למזה"ת במרוצת המאה ה-19
2. לבחון אלו השפעות היו לאזור, עקב חדירה זו.
3. לסקור את אחד המפעלים הבולטים של מאה זו אשר נבנה ביוזמה מערבית - "תעלת סואץ", ע"מ לבחון את ההשפעות וההשלכות שהיו למפעל זה.
4. לדון בסיבות ובגורמים לחדירתן של מדינות המערב לא"י במרוצת המאה ה-19.
5. לסקור בהרחבה את מפעל ההתיישבות הציונית בא"י שהחל בשלהי מאה זו במגמה לבחון, באם מפעל זה מהווה חלק מתהליך של חדירה מערבית "קולוניאליסטית"? זאת, לאור גישתם של "ההיסטוריונים החדשים", והאידיאולוגים הפוסט-ציוניים המכלילים את הציונות כקולוניאליזם וכהמשך למגמה של ההתיישבות הקולוניאלית האירופית.
לצורך כך ארחיב את היריעה על מפעל ההתיישבות הציונית בא"י כדי לבחון אם הוא תופעה נגזרת של קולוניאליזם, כגון התיישבות של ניצול שעיקרה פעילות זרה לצורך ניצול כלכלי.
בסיכום הסימנריון אנסה להשיב על שאלה זו.
______________
1אלכס כרמל, (1989-1995). "פעילות המעצמות בארץ ישראל 1878-1914". בתוך תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל מאז העליה הראשונה. עורכים ראשיים: משה ליסק, גבריאל כהן. התקופה העות'מאנית, חלק ראשון, עורך: ישראל קולת. האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, מוסד ביאליק, ירושלים, עמ' 143. (להלן כרמל "פעילות").

מקורות:

אבן שושן, (1984) תולדות תנועת הפועלים בארץ ישראל, הוצאת מסדה בע"מ, רמת גן.
אהרנסון, ר. "שלבים בהקמת מושבות העלייה הראשונה ובהתפתחותן" (תדפיס).
אהרנסון, ר. "ההתיישבות בארץ ישראל - מפעל קולוניאליסטי?" (תדפיס): ההיסטוריונים החדשים מול הגיאוגרפיה ההיסטורית.
אהרנסון, ר. (1977). הקמת שתים מהמושבות הראשונות: ראשון לציון וזכרון-יעקב, נופים: עיונים בידיעת הארץ 9-10: 131-135.
אהרנסון, ר. (1987). זכרון יעקב, תרמ"ב-תרמ"ד, חלום מול מציאות, אופקים בגיאוגרפיה, 20: 19-50.
אהרנסון, ר. (1987). תכנית נטר-רוטשילד: תחילת פעולתו היישובית של הבארון בארץ ישראל, קתדרה: בתולדות ארץ-ישראל וישובה, 44: 55-80.
אהרנסון, ר. (1990). הבארון והמושבות - ההתישבות היהודית בארץ ישראל בראשיתה (בשדה המחקר), גאוגרפיה: בטאון האגודה הגאוגרפית הישראלית 2: 9.
אהרנסון, ר. (1993). פילאנתרופיה והתיישבות - על יק"א ופועלה בארץ-ישראל, מחקרים בגיאוגרפיה של ארץ-ישראל, י"ד: 95-107.
אהרנסון, ר. (תשנ"ו). פקידי הבארון רוטשילד (1881-1890), האנשים שמאחורי מפעל ההתישבות (כולל "עוד פרטים על פקידי הבארון רוטשילד"), קתדרה: בתולדות ארץ-ישראל וישובה, 74: 157-178, תשנ"ה; 78: 190, תשנ"ו.
אהרנסון, ר. היקף ואופי הגל הראשון של ההתישבות היהודית החדשה בארץ ישראל (1882-1890).
אליאב, מ. (1977). "עימותים ראשונים עם השאלה הערבית הלאומית" ספר השנה של אוניברסיטת בר-אילן: ספר השנה של אוניברסיטת בר-אילן, מדעי היהדות ומדעי הרוח י"ד-ט"ו: 297-315.
אליאב, מ. (1978). ארץ ישראל ויישובה במאה הי"ט: 1777-1917. ירושלים: כתר.
אליאב, מ. (1982). פעילותם של נציגי המעצמות הזרות בארץ ישראל במאבק על העליה ורכישת קרקעות בסוף המאה הי"ט. קתדרה: בתולדות ארץ ישראל וישובה, 26: 117-132.
אליאב, מ. (1981). ספר העליה הראשונה. יד יצחק בן-צבי, תשמ"ב.
אליאב, מ. (1986). מי היה מונטיפיורי. עת-מול: עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל, י"א(3): 14-16.
ביין אלקס. "תולדות ההתיישבות הציונית מתקופת הרצל עד ימינו". הוצאת מסדה בע"מ, רמת גן 1976, עמ' 23-24.אלקס ביין. "תולדות ההתיישבות הציונית מתקופת הרצל עד ימינו". הוצאת מסדה בע"מ, רמת גן 1976, פרק ג'.
גלעדי, דן /מרדכי נאור. רוטשילד "אבי הישוב ופועלו בארץ ישראל", ירושלים, בית הוצאת כתר, 1982, ע' 60-14 עמ' 21-29
האנציקלופדיה עברית, כרך כ"ה, "סואץ", עמ' 458-463.
טלמן, נ. (1991). אופיו והתפתחותו של המשק החקלאי במושבות הגרמניות הטמפלריות בארץ-ישראל - 1869-1939. ירושלים: חמו"ל, תשנ"ב.
כרמל אלכס, (1990). התיישבות הגרמנים בארץ ישראל בשלהי התקופה העותמנית: בעיותיה המדיניות המקומיות והבין-לאומיות. מהד' ב' (חיפה): אוניברסיטת חיפה, המכון לחקר פעילות העולם הנוצרי בארץ ישראל במאה ה-19 ע"ש גוטליב שומאכר, 1990. ראה גם תדפיס 679862 אוניברסיטת חיפה.
כרמל, אלכס. (1990). "פעילות המעצמות בארץ ישראל 1878-1914". בתוך תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל מאז העליה הראשונה. עורכים ראשיים: משה ליסק, גבריאל כהן. התקופה העות'מאנית, חלק ראשון, עורך: ישראל קולת. האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, מוסד ביאליק, ירושלים.
לוינסון, יהושע. "יחידות הנוף באזור תעלת סואץ", (1973/4), טבע וארץ, כרך ט"ז, חוברת 1, עמ' 5-8.
לסקוב , שלמית. "תנועה ללא מנהיגות גדולה". עת-מול דצמבר 1988. גליון 34 עמ' 3.
לסקוב , שלמית. (1989). האנגלי של חיבת ציון (על לורנס אוליפנט). עת מול, עיתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל, יד (6): 6-8, 1989.
לסקוב שולמית, (1978). "לבטי תנועת ביל"ו בראשית דרכה" הציונות. ה' 263-298.
לסקוב שולמית. (1980). "מראשית ימי בילו". שורשים: קבצים לחקר הקיבוץ ותנועת העבודה בישראל, ב: 223-202.
מוזר. מיבי. ב, שטרוויס. שמואל, (1977), תעלת סואץ, הוצאת המכון ע"ש דוד הורוביץ לחקר ארצות מתפתחות, אוניברסיטת תל אביב.
פרי, י. (1995). גבעת התקוה: התישבות גרמנית-אמריקאית ביפו, 1850-1858. חיפה: המכון ע"ש גוטליב שומאכר, אוניברסיטת חיפה.
פרי, י. (1996). "האגודה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים" בארץ ישראל, 1809-1841. חיפה: חמו"ל.
פרידמן, מנחם. (1991). חברה ודת - האורתודוכסיה הלא-ציונית בארץ ישראל, כתר, ירושלים.
קולת, י. (תש"ל). בטרם התפוררה הקיסרות העותמאנית, מולד ד(22): 340-151.
(ללא מחבר), השלכות מפתיחתה של תעלת סואץ, 1975.
Chaim wardi, "The Question of The Holy Places" Studies on Palestine During The Ottoman Period. ED. M.Maoz, Jerusalem, 1975, p. 391.
B. Abu Manneh, "The Rise of The Sanjak of Jerusalem in The Late 19'h Century" The Palestinians and The M.E Conflict. ED .G.Ben-Dor, Tel-Aviv, 1978, pp. 21-22.

תגים:

תעלת · סואץ · התיישבות · ציונות · קולוניאליזם

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "חדירת המערב למזרח התיכון במאה ה-19", סמינריון אודות "חדירת המערב למזרח התיכון במאה ה-19" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.