הגורמים השונים שהביאו למעורבות ארה"ב במזרח התיכון - מתנגשים או משלימים זה את זה?

תקציר העבודה:

תוכן העניינים
מבוא
א. תיאור הגורמים
1. גורם הנפט
2. שאלת ארץ ישראל והגורם היהודי
3. גורם המלחמה הקרה
4. האינטרס בהשגת הסדר במזרח התיכון
ב. הקשר בין הגורמים: השלמה או התנגשות?
התקופה הראשונה, העשור של 1957 - 1947
התקופה השניה, העשור של 1967 - 1957
סיכום
רשימת מקורות

מבוא
בחודשים האחרונים, עם החלפתו של ממשל קלינטון בממשל בוש בארה"ב, ניתן לראות שינוי מסוים באופי ניהול מדיניותה של ארה"ב כלפי המזה"ת, בפרט כלפי שאלת הסכסוך הישראלי-ערבי. ממשל בוש הצהיר בגלוי שיוריד משמעותית את מידת מעורבותו בסכסוך. הדעת נותנת, כי לאור מוצאו של הנשיא בוש מטקסס מפיקת הנפט, ולאור עסקיו הפרטיים בנפט, יש לנשיא החדש ענין אישי בסוגיית נפט המזרח תיכוני.
המעורבות האמריקנית במזה"ת התפתחה לאיטה, עם כניסתה ההדרגתית לאזור, ואיתה התפתחו האינטרסים האמריקניים כלפי המזה"ת. מעורבות מסוימת של ארה"ב בחיי המזה"ת ניתן לאבחן החל מראשית המאה ה19, אך כניסתה המרכזית לאזור ארעה בתקופה שבין סיום מלחמת העולם השניה ועד סוף שנות החמישים.
בתקופה זו היו למדיניותה במרחב שלושה יעדים עיקריים: 1. קיום גישה קבועה למקורות הנפט הערבי במזה"ת; 2. הגנת קיומה ושלומה של מדינת ישראל; .3 הפחתת ההשפעה של בריה"מ במזה"ת ומניעת התפשטותה. רוזקרנץ1 מוסיף על שלושת אלה יעד נוסף, רביעי: הבאה לכלל הסדר - דה-יורה או דה-פקטו - בסכסוך
הערבי ישראלי.
עבודה זו באה לענות על השאלה האם גורמים אלה השלימו זה את זה ותרמו לגיבוש מדיניות אחידה של ארה"ב כלפי המזה"ת, או שהתנגשו זה בזה והפריעו בכך ליצירת מדיניות שכזו.
השערתי, שאנסה להוכיח בעבודה זו, היא כי סתירות מובנות בין היעדים הביאו לכך שהמדיניות האמריקנית לא יכולה היתה להיות אחידה וכוללנית כלפי האזור כולו. כל אחד מן היעדים דרש נקיטה במדיניות שונה; הניגודים בין דרכי הפעולה השונות הביאו בהכרח לחוסר יכולת לנהל מדיניות עקבית ואחידה.
יעדיה של ארה"ב החלו להתנגש זה בזה עם לידתם; ככל שהתרבו הסתירות בין יעדים אלה, ניכר גם שינוי במידת הקדימות והדחיפות של כל אחד מהם. למשל, בתקופות מסוימות בעבר, על פי רוזנקרנץ, היו צמצום ההשפעה הרוסית והגנתה של ישראל יעדים ראשונים במעלה, בעוד גישה למאגרי הנפט היה דוחק פחות2. מאידך, לאחר מלחמת יום הכיפורים והכנסתו לזירה של "נשק הנפט", גדלה מאד חשיבותו של הנפט והוא הפך מאינטרס מסחרי-כלכלי מעיקרו לרכיב חשוב וחיוני באינטרס הלאומי של ארה"ב, כזה המשפיע על אינטרסים מדיניים ואסטרטגיים .3
בדברים שנשא יצחק רבין בכנס על ארה"ב והמזה"ת בשנת 1978, אמר כי "כאשר עוסקים במעצמה שמשטרה דמוקרטי חייבים להבחין בין שני סוגים של שיקולים: עיצוב מדיניותה כפועל יוצא של התפיסה הקרה והמפוכחת של האינטרסים של אותה מעצמה כפי שהממשל רואה אותם, והיכולת לממש זאת בהתאם לערכים, למושגים, לתפיסות ולהשפעות הקובעים את עמדת העם האמריקאי"4. כלומר, הפחתת השפעת בריה"מ במזה"ת וחוסר תלות במקורות אנרגיה מזרח-תיכוניים הם יעדים שהממשל יכול לסמן לעצמו כראשונים במעלה, אך קבוצות חברתיות שונות - תאגידי-נפט, המעונינים בקשר אמיץ עם העולם הערבי, או הציבור היהודי בארה"ב, המעונין בתמיכה בישראל ובשימור שלומה ובטחונה - יכולים לכפות על הממשל אינטרסים, המתנגשים זה בזה או באלה שהציב הממשל לעצמו.
אין הכרח שסתירה זו בין היעדים תתמיד לנצח. על פי רונקרנץ, באם יושג יעד 4, היינו, הסדר שלום מניח את הדעת לסכסוך הישראלי-ערבי, יקל הדבר על ארה"ב לחתור להשגת שלושת היעדים האחרים בו בזמן וכמעט ללא סתירות ביניהם. אין אפוא פליאה על כך שארה"ב שמה דגש מיוחד על משא ומתן ולנסיונות להגיע להסכם בין ישראל ושכנותיה הערביות .5
בעבודה זו אסקור בקצרה כל אחד מן הגורמים - הנפט; ארץ ישראל והגורם היהודי; וגורם המלחמה הקרה, ובהמשך ארחיב את היריעה על מאפייני הקשר בין הגורמים. עיקר הדיון יתרכז בשאלה אילו מאפיינים יכולים להצביע על התנגשות או על השלמה בין גורמים אלה. בחרתי להתמקד במסגרת הזמן שבין מלחה"ע השניה ובין סוף שנות השישים; זאת משום שבתקופה זו ארעה כניסתה המשמעותית של ארה"ב למזה"ת. לאחר 1967 היתה ארה"ב מעורבת פחות במזה"ת, בין השאר בשל מלחמת וויאטנם, איזון צבאי שהושג בין ישראל ושכנותיה וההפשרה במלחמה הקרה. שני העשורים שבין 1947 ועד 1967 מתבטאים בשתי דוקטרינות אמריקאיות: דוקטרינת טרומן ודוקטרינת איזנהאואר. על בסיס שתי דוקטרינות אחלק את עבודתי לשני חלקים: העשור של 1957 - 1947 והעשור של 1967 - 1957.
---------------------------------------------------------------
1. ריצ'רד רוזקרנץ, "יעדיה של מדיניות ארה"ב במזה"ת", בתוך: איתמר רבינוביץ וחיים שקד (עורכים), המזה"ת וארצות הברית (תל אביב: הוצאת עם עובד, 1980), ע"מ 43-57.
2. שם, ע"מ 43.
3. ברנרד רייך, "האינטרסים האמריקנים במזה"ת", בתוך: איתמר רבינוביץ וחיים שקד (עורכים), המזה"ת וארצות הברית (תל אביב: הוצאת עם עובד, 1980), ע"מ 76.
4. מתוך הרצאה של ח"כ יצחק רבין, לשעבר שגריר ישראל בארה"ב, בסמינריון של מכון 'שילוח', 31.5.1978. בתוך: המזה"ת וארצות הברית, איתמר רבינוביץ וחיים שקד (עורכים), 1980, ע"מ 436.
5. ריצ'רד רוזקרנץ, שם, ע"מ 43.

מקורות:

יזהר, מיכאל. ארה"ב והמזרח התיכון (תל אביב: הוצאת עם הספר, 1993).
ספרן, נדב. מדינת ישראל ויחסיה עם ארצות הברית (ירושלים: הוצאת שוקן, 1979).
Hoskins, Halford L. Middle East Oil in United States Foreign Policy (Washington D.C: Legislative Reference Service, Library of Congress, 1950).
Spizer, Ephraim Avigdor. The United States and the Near East (Westport, Connecticut: Greenwood Press Publishers, 1971).
רוזקרנץ, ריצ'רד. "יעדיה של מדיניות ארצות הברית במזה"ת". בתוך: רבינוביץ, איתמר ושקד, חיים (עורכים). המזרח התיכון וארצות הברית (תל אביב: הוצאת עם עובד, 1980), ע"מ 43 - 57.
רייך, ברנרד. "האינטרסים האמריקאים במזה"ת". בתוך: רבינוביץ, איתמר ושקד, חיים (עורכים). המזרח התיכון וארצות הברית (תל אביב: הוצאת עם עובד, 1980), ע"מ 64 - 104.
רבין, יצחק. "מדיניות ארצות-הברית במזרח-התיכון מאז מלחמת ששת הימים". בתוך: רבינוביץ, איתמר ושקד, חיים (עורכים). המזרח התיכון וארצות הברית (תל אביב: הוצאת עם עובד, 1980), ע"מ 436 - 448.
יזהר, מיכאל. "להערכת עשור הנפט הערבי", מערכות 309, יולי-אוג' 1987, ע"מ 24-27.
_________ . "ארה"ב ומלחמת יום כיפור", מולד 31, אפריל-יוני 1974, ע"מ 6-16.

מסמכים
U.S. Department of State Bulletin, 23/2/1976.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הגורמים השונים שהביאו למעורבות ארה"ב במזרח התיכון - מתנגשים או משלימים זה את זה?", סמינריון אודות "הגורמים השונים שהביאו למעורבות ארה"ב במזרח התיכון - מתנגשים או משלימים זה את זה?" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.