ההוראה כפרופסיה

תקציר העבודה:

מבוא
א. האמנות והאומנות בהוראה
בעקבות השפע העצום של המידע. בכל התחומים כמעט, נתגבשו בחינוך שתי תפיסות המבקשות להתמודד עם המציאות החדשה: האחת טוענת שיש לצמצם את תחומי ההתעניינות וההתמחות של המורה, דהיינו, ללמוד הרבה על מעט. השנייה מדגישה את החשיבות של פיתוח היכולת ללמוד.
הרפז, מ. (1990), טוען ששני ההיבטים של ההוראה משלימים זה את זה. האמנות שבהוראה והאומנות שבהוראה.
האמנות, זוהי היכולת לנהל שיח ושיג עם צעירים, הכושר לדובב אותם. לשוחח בלשון הדיבור, בתנועת הגוף ובמבט העין, זהו כשרון כמו של השחקן הניתן לפיתוח ולעיצוב אך גרעינו קיים מכבר.
היבט האומנות שבהוראה מתבטא בקידום חייהם האינטלקטואלים של התלמידים.
הרחבת עולמם ופיתוח יכולת הלמידה והחשיבה הביקורתית שלהם. האמנות פונה אל הלבבות והאומנות מעשירה את המוחות. בלי ההיבט הראשון לא תתאפשר הלמידה ובלי השני היא תחסר את המשמעות העיקרית שלה נועדה.

ב. המורה האותנטי
אבינון, י. (1995) גורס, בחינוך המכוון להגשמה עצמית. חייב המורה לשמש דוגמא ומופת, מורה כזה מכנה אותו אבינון "המורה האותנטי" ומפרט את תכונותיו וכישוריו:
1. אדם השלם עם עצמו ומעוניין למצות את עצמו עד תום.
2. מורה שנון ומבריק. שאיננו נרתע מהבעת דעות יוצאות דופן.
3. מאמין ביכולתם של התלמידים ומזמין אותם לשאת יחד עמו באחריות משותפת לתהליך ההוראה-למידה.
4. בעל סגנון הוראה יצירתי ומלא מעוף.
5. מלא חיים וחיות כאילו מבקש היה להדביק את התלמידים בהתלהבותו ובתסיסתו.
6. בעל מחשבה אסוציאטיבית ודיבור קולח.
7. משתף את תלמידיו בניסיונו ובפרטי ביוגרפיה אישיים לשם קידום מטרות השיעור.
8. אדם חם ולבבי.
9. בעל דמיון ונפש פיוטית ורגישה.
10. אדם חברי. העומד לצד התלמידים ולא מהעבר השני של המתרס. מזמין את תלמידיו להתבונן בו ולשפוט אותו. ממש כשם שהוא שופט אותם.

ג. מטרת העבודה
במסגרת הקורס "הוראה - מקצוע, אומנות או מיומנות" ולאור שני הסעיפים א, ב, שבכותרת המבוא, מצאתי לנכון להרחיב את היריעה בארבעה נושאים עיקריים:
1. אפיונים אישיים ועמדותיהם של מורים כלפי מקצוע ההוראה כפי שמשתקפים בספרות העיונית והמחקרית.
2. אנסה להשיב באם מקצוע ההוראה הוא "פרופסיה", את תשובתי אבסס על סמך ספרות עיונית ומחקרית.
3. אעסוק בהבהרת המושג "דוגמטיזם", בעיקר בכל הקשור לפתיחותם ולסגירותם של מורים מול שינויים במערכת חינוך דינמית.
אסקור מושגית ורעיונית את המושג מיקוד שליטה בכלל ושל מורים בפרט במגמה לתאר את אפיוניהם של מורים בעלי מיקוד שליטה פנימי (אלמגור,1982).

תוכן העניינים:
מבוא
א. האמנות והאומנות בהוראה
ב. המורה האותנטי
ג. מטרת העבודה
פרופיל המורים - אפיונים אישיים
א. מבוא
ב. המניעים המושכים אנשים לעסוק בהוראה
ההוראה כפרופסיה
א. התפתחות ההוראה כפרופסיה
ב. פרופסיה וזהות מקצועית
ג. האם ההוראה היא פרופסיה
ד. התכונות המאפיינות את מקצוע ההוראה
ה. סקר ממצאים בנושא זהות מקצועית
דוגמטיזם
א. מערכות אמונה אי-אמונה
ב. אקלימה של אמונה
ג. פתיחות סגירות
ד. דוגמטיזם ממצאי מחקר
מיקוד שליטה
א. מהו מיקוד שליטה של מורים
ב. מיקוד שליטה ותהליך קבלת החלטות אצל מורים
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אבינון יוסף (1996), "המורה הפרופסינלי ואישיות המורה". החינוך וסביבו, י"ח 75-78.
אבינון, י. (1995). "עשרת הדברות של המורה האוטנתי", הד החינוך. ס"ט (9). מאי 24-22 .
אבינון, י. (1994). "אקלימה של אמונה". הד החינוך, ס"ח (9)
אלמגור, ר. (1982). מיקוד שליטה של מורים, עבודה לקבלת תואר "מוסמך", אוניברסיטת חיפה, בית הספר לחינוך, החוג לחינוך.
בן פרץ, מ. גלעדי, מ. וקורץ, ח. (1983). איפיוני תלמידים במוסדות להכשרת מורים עיונים בחינוך 37-38, עמ' 202-193.
הרפז, מ. (1990). "האמנות והאומנות בהוראה". הד החינוך, ס"ד (ה), 6-7.
זילברשטיין, מ. (1998). ההוראה כעיסוק פרקטי-רפלקטיבי; קווים לתכניות הכשרה והשתלמות חלופית. תל-אביב: מכון מופ"ת.
זילברשטיין, מ. (1994). ניתוח מצבי הוראה ודיוקנו של מורה מקצועי: התבוננות בשיעורי מקרא בחטיבת הביניים. תל-אביב: מכון מופ"ת.
זילברשטיין, מ. (1997). "ההוראה כעיסוק פרקטי רפלקטיבי: השתמעויות להכשרה והשתלמות מורים". בתוך: דנילוב, י. (עורכת): תכנון מדיניות החינוך: ניירות עמדה התשנ"ה-התשנ"ו. כרך ב: הכשרת כוח-אדם פדגוגי. ירושלים: משרד החינוך התרבות והספורט, המזכירות הפדגוגית, 1997, 57-107.
ז'ק, א. הורוביץ, ת. (1985), בית הספר הוא גם עולמו של המורה - הוצאת רמות אוניברסיטת תל-אביב.
לאוב, מ. 1996). "הערכה עצמית של מורים כפועל יוצא של מיקוד שליטה ושל התפתחות מקצועית" עבודת גמר במסגרת התואר מוסמך בחינוך, אוניברסיטת חיפה.
נבו, דויד. (1995). "כל הזמן במבחן". הד החינוך, ס"ט(7-8), 9 מרס-אפריל.
עציוני, א. (1979). דו"ח הועדה הממלכתית לבדיקת מעמד המורה ומקצוע ההוראה, ירושלים: משרד החינוך והתרבות.
פוקס, א. (1991). דמוי הוראה של מורים, מיצב סוציו-אקונומי ושלבי התפתחות מקצועית. חבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת חיפה.
פרידמן, י. (1995). "בית ספר הוא גם סדנה להתפתחות המורה". הד החינוך, ס"ט(7-8), 12-13, מרס-אפריל.
פרידמן, י. (1999). שחיקת המורה: המושג ומדידתו, פרסום מס' 746, ירושלים, מכון הנרייטה סאלד.
קאופמן, ר. (1974). "פיקוח פנימי-חיצוני על חיזוקים והסברי מורים להתנהגותם של תלמידים". חוות דעת, 23-31.
קרמר, ל., הופמן, י. (1981). "זהות מקצועית ונשירה מן ההוראה", ???עונים בחינוך, 99-108, 31, אוניברסיטת חיפה.
קרמר-חיון, ל. (1986). שקולי דעת בהוראה. תל -אביב, צ'ריקובר.
קרמר-חיון, ל. (1991). "הערכה עצמית של מורים: מנוף להתפתחות מקצועית". דפים, 13, 9-23.
קרמר-חיון. ל. (1992). "התפתחות מקצועית של מורים - ניסיון להבהיר את משמעות המושג". עיונים בחינוך, 57/58, עמ' 145-156.

תגים:

זהות · מקצועית · דוגמטיזם · מיקוד · שליטה · סגנון · הוראה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ההוראה כפרופסיה", סמינריון אודות "ההוראה כפרופסיה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.