מדיניותו ותפיסותיו של דוד בן גוריון במהלך משבר 1956

תקציר העבודה:

הערת מערכת: בעבודה לא נכתבה רשימה ביבליוגרפית נפרדת, מלבד הערות השוליים.

תוכן העניינים:
מבוא
משבר - מהו?
פרק א' - מתולוגיה לחקר מנהיגות
המודל של דיוויד בארבר:
מנהיג הכאריזמטי לפי מקס וובר
הגישה הקוגניטיבית
השפעת לחץ ומתח על כושר ההחלטה
פרק ב' - תפיסתו של בן - גוריון
א. קווים בתפיסתו הכללית
ב. תפיסתו לגבי הערבים
פרק ג' - משבר 1956
מדיניותו של בן-גוריון במהלך המשבר
פרק ד' - סיכום מדיניותו של בן - גוריון בימי המשבר
סיכום
הערות שוליים


בעבודה זו אני מנתח ובוחן את מדיניותו של דוד בן-גוריון כפי שבאה לידי ביטוי במשבר מבצע קדש (או מלחמת סיני), שהתרחש ב-29 באוקטובר 1956.
לצורך הבנת מדיניותו של בן-גוריון בסיטואציה זו, עלינו להבין ולדעת את עולמו הפנימי, כלומר, את אישיותו והעולם התפיסתי שלו שהינו משתנה מתווך בין אישיותו של מקבל ההחלטות לבין הסביבה החיצונית (סביבה אופרטיבית).
באמצעות איתור האישיות והמסגרת התפיסתית של מקבל ההחלטות, אוכל להסביר את מערכת הקריטריונים והמנגנונים שעל פיהם ובאמצעותם הוא פועל, בעקבות יחסית במשבר 1956.
לצורך כך, אציג תשתית תיאורטית של גישות לניתוח קבלת החלטות, גישות פסיכולוגיות וגישה קוגניטיבית. גישות אלו מתמקדות באדם המנהיג, מקבל ההחלטות, ומנסות להבין את עולמו הפנימי וכיצד הוא משפיע על תפקידו כמקבל החלטות ומעצב מדיניות.
בנוסף אציג מודלים המדברים על השפעת מצבי לחץ על התנהגות מנהיגים. אתבסס על גישתו של דיויד בארבר, על מודל המנהיג הכאריזמטי על-פי מרקס וובר, על הגישה הקוגניטיבית לקבלת החלטות ועל המודלים שעוסקים בקבלת החלטות בתנאי לחץ.
לאחר הבאת התשתית התאורטית, אסקור בקצרה את הקווים בתפיסתו של בן גוריון, על מנת שאוכל להשליכם לאחר מכן על מדיניותו במשבר 1956.
לאחר סקירה כללית של תפיסותיו של בן גוריון, אציג את סיטואצית משבר 1956, ואת מדיניותו של בן-גוריון במהלכה.
בעבודה זו לא פירטתי לעומק את המהלכים המדיניים שהובילו למשבר, אולם, לא ניתן להתעלם מן העובדה כי מאז שקמה מדינת ישראל היו שני האישים הבולטים בניהול מדיניות החוץ והבטחון של ישראל, דוד בן גוריון, ומשה שרת.
השניים ייצגו שתי גישות שונות שהעימות ביניהן הלך והחריף כבר מסוף שנות הארבעים, עד סילוקו הבלתי נמנע של שרת ביוני 1956.

בן גוריון, שפרש מן החיים הפוליטיים ב-1953, התבקש בסוף בפברואר 1955 על ידי משה שרת לחזור אל משרד הביטחון, בנוסף, נמצא ברקע גם הקרע בין ראש הממשלה משה שרת לבין שר הבטחון בממשלתו פנחס לבון בסוף שנת 1954.
אין ספק כי מאז שובו של בן גוריון למשרד הבטחון ניתן לומר כי החלה "הספירה לאחור" לקראת מלחמת סיני. (1) אין ספק כי המאבקים המדיניים הפנימיים במדינת ישראל עמדו ברקע לפריצת משבר סיני והחרפתו עד ליציאה למלחמה, גם לאחר המלחמה נוצר משבר מנהיגות לבן גוריון שנבע בעיקר מעייפות רבה וממשבר של ציפיות כלפי מנהיגותו של בן גוריון, זה יצר את התנאים למשבר "פרשת לבון".

לבסוף, אנסה להראות האם תפיסותיו ומדיניותו של בן גוריון כפי שניתחתי אותם, אכן תאמו את החלטותיו ומדיניותו במשבר 1956.
---------------------------------------------------------------------------------
1. נתן ינאי, משברים פוליטיים בישראל, 1982. עמ' 7 - 11.

מקורות:

נתן ינאי, משברים פוליטיים בישראל, 1982. עמ' 11 - 7.
ש. טבת. משה דיין, תשל"ב עמ' 372.
A.B. Willner, charismatic political leadership - a theory, center for international studies, princeton, 1968, p.20
J.D. Barber, the presidental character, 1977, p.193-4.
C.Herman, international crisis, free press, n.y. 1972, p.41-55.
ישעיהו לייבוביץ, בן גוריון, האנציקלופדיה העברית, מסדה, רמת גן, 1966, כרך מילואים לכרכים א-ט"ז.
מיכאל בר זוהר, דוד בן גוריון, ביוגרפיה, עם עובד, ת"א, 1980, עמ' 21.

תגים:

מדיניות · משברים · פוליטיים · תפיסות · מנהיגות · בארבר · כאריזמה · וובר

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מדיניותו ותפיסותיו של דוד בן גוריון במהלך משבר 1956", סמינריון אודות "מדיניותו ותפיסותיו של דוד בן גוריון במהלך משבר 1956" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.