אסכולות בחינוך וידע לקראת בתי ספר עתידיים

תקציר העבודה:

שלהי המאה העשרים הביאו עמם שפע של שינויים מורכבים, גורפים ורבי-עוצמה כמעט בכל שטחי החיים. שינויים אלו זכו לכינויים מהפכת האינפורמציה, המהפכה האלקטרונית, החברה הבתר-תעשייתית או חברת הידע. (Bell, 1987)
הכוח המניע המרכזי במכלול השינויים הוא הטכנולוגיה, ובמיוחד "טכנולוגיות ידע חדשות" - המחשב, התקשורת והמדיה. טכנולוגיות הידע חדרו לחיי היחיד בביתו, לעולם העבודה, לכלכלה ולמכלול השירותים החברתיים בתחום הרפואה, הקהילה, ובעת האחרונה אף לחינוך. המפגש בין הטכנולוגיה לחינוך מרתק במיוחד. (Chen, 1992)
אף שהעקרונות והמבנה של מערכת החינוך המודרנית עוצבו בעידן המהפכה התעשייתית, הרי השינויים שהתחייבו מתהליכי המיכון פסחו על החינוך. הטכנולוגיה המכניסטית, שאפיינה את המהפכה התעשייתית, פשוט לא הייתה רלוונטית לתהליכי החינוך הקשורים בידע ובלמידה של האדם.
מערכת החינוך האוניברסלית פועלת כיום כמערכת עתירת כוח-אדם ודלת-טכנולוגיה. בבית ספר אופייני יש כ-600 תלמידים, 60 עובדי חינוך, קו-טלפון אחד או שניים, 3-2 מכשירי טלוויזיה, 2-1 מכשירי וידאו, מכונת צילום ומספר המחשבים (ברמה נמוכה) נע בין 20-10. בבית ספר כזה אין תשתיות של כוח אדם טכני ואין תשתיות פיסיות לתמוך בטכנולוגיה. (חן, 1994)
אולם, בשנות השבעים והשמונים הלך ונוצר מצב חדש. טכנולוגיות הידע החדשות נעשו זמינות הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה כלכלית. טכנולוגיות אלו, בניגוד למכונות הקלאסיות, הן רלוונטיות לתהליכי החינוך, והיה ניתן לצפות כי קברניטי החינוך, הנתון במשבר חמור זה זמן רב, יעוטו על הטכנולוגיה כאמצעי לפתרון בעיותיו. (Sivan, 1994)
כיום, נראה שבשלו התנאים להיערך לדיון על דמותה של מערכת החינוך בעשור הבא.
הטכנולוגיות, אשר ישמשו בין השאר גם את מערכת החינוך, הגיעו לסף איכות, שניתן לבנות עליהן את התשתיות של השינויים הדרושים.
בין הטכנולוגיות יש למנות את תשתיות התקשורת והשידור, הכלים לשליטה על מאגרי מידע, מהירות התגובה, רזולוציה, קול ובעיקר את אפשרויות פיתוח התכנה לכלים דידקטיים ללמידה, ובכלל זה בניית תוכניות לימוד בסביבות מדומות, לבתי ספר וירטואליים.
כמחנכי המחר, שואלים אנו את עצמנו מספר שאלות: (ראה גם סלומון, אלמוג, 1994. פוסטמן, נ. 1996)
1. כיצד יתמודד בית הספר העתידי מול ההתפתחות הטכנולוגית המואצת בכלל, ולימוד בסביבות מדומות בפרט?
2. אילו שינויים ניהוליים, ארגוניים, חינוכיים ופדגוגיים יתחייבו מאימוץ שיטת לימוד בסביבות מדומות?
3. כיצד נשרטט את הדמות הרצויה של הבוגר לאור אפיוני החברה העתידית וההנחות בדבר החינוך הפורמלי ע"י לימוד בסביבות מדומות? (ראה גם סלומון, אלמוג, 1994. פוסטמן, נ. 1996)

במאמר זה, אנסה להשיב על שאלות אלו ואחרות, תוך בחינת ההיבט החינוכי המתחייב מאימוץ שיטת לימוד בסביבות מדומות, כאמצעי עזר בבתי ספר רגילים.

תוכן העניינים:
מבוא
התקשורת והלמידה
1. כללי
2. מתרבות מדברת לתרבות ממוחשבת
3. למידה אינטראקטיבית
בין פדגוגיה לטכנולוגיה - קביעת יעדים למערכת החינוך לשנות האלפיים
1. כללי
2. המשמעות לגבי מערכת החינוך
3. התלמיד
האסכולות בחינוך לקראת ביה"ס העתידי
פתיחה
א. הגישה הטכנולוגית בירוקרטית
ב. הגישה הפילוסופית פוליטית
ג. הגישה האנטי-טכנוצנטרית
ד. לסיכומם של דברים
הדמות הרצויה של הבוגר
א. פתיחה
ב.מיומנויות אינטלקטואליות של הבוגר
ג. ידע רחב ופעיל
ד. נטייה למעורבות וחדשנות
ה. יכולת שיפוט
ו.המורה
ז. שאלות למחשבה
המורה
שאלות למחשבה
בתי ספר וירטואליים
הניסיון האמריקאי
שילוב תוכניות לימוד בסביבות מדומות בבית הספר העתידי
1. חזון או דמיון פרוע
2. הערכות מערכת החינוך בעידן הלומד
3. למידה בהמחשה בסביבה מדומה
4. כיצד ניתן לשלב בית ספר וירטואלי בבית הספר הרגיל
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

בנימין, ה. (1996). "הוראה מאוימת מחשב?" עיונים בטכנולוגיה, גליון 25.
דקלו, מ. (1997). "חינוך טכנולוגי - הדילמות, וכיוון אפשרי". עיונים בטכנולוגיה, גליון 26. יוני 1997.
גלובמן, ר. (1986). "הפנומנולוגיה של למידה פעילה: אבחון דגמים של למידה פעילה ותוצריהם ע"פ מראל"פ (מערכת רכיבים לאפיון למידה פעילה)". עבודה לקבלת תואר דוקטור. רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן.
הריסון, ג., שטראוס, ה. וגלובמן, ר. (1980). "מחקר מעקב אחר כיתות פעלתניות". ירושלים: משרד החינוך והתרבות.
ויגודסקי, י. (1997). "מנהל בית הספר ינהיג את השינוי". ראיון עם המחברת. מנהלת המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, בעקבות דו"ח ועדת הררי לפרוייקט מחר 98.
חן, ד. "מדע וטכנולוגיה בראי החינוך והחברה", עיונים בטכנולוגיה, גליון 21, אוקטובר 1994.
חן, ד. (1993). "בין פדגוגיה לטכנולוגיה הרהורים על תקשוב החינוך", מחשבים בחינוך, רבעון לטכנולוגיה מתקדמת גליון 35, אוקטובר-דצמבר 1993.
מיודסר, ד. (1995). "מציאות מדומה במערות לסקו: יחסי גומלין בין טכנולוגיות ותהליכים קוגניטיביים", החינוך לקראת המאה העשרים ואחת, דוד חן (עורך).
סלומון, ג. אלמוג, ת. "הדמות הרצויה של בוגר מערכת החינוך". ביה"ס לחינוך אוניברסיטת חיפה, 1994.
עמיעד, ר. (1991). "שילוב המחשבים בהוראה". האגף לתוכניות לימודים, משרד החינוך ירושלים.
עמית, ג. (1994). "אורט ותוכנית מיחשוב מערכת החינוך". עיונים בטכנולוגיה, גליון 21, אוקטובר 1994.
פוסטמן, ניל. מתוך החינוך במבחן הזמן . עורך איתן פלד. 1997.
פסיג, ד. (1995). "תכניות לימוד בסביבות מדומות: מגמות ודרכים עתידיים". מחשבים בחינוך, גליון 32,ינואר 1995.
ריס, ר. וחן, ד. (1990). יישומי מחשב במערכות חינוך, עבר הווה עתיד. משרד המדע והטכנולוגיה העמותה לשיתוף פעולה מדעי.
שוקן, ש. (1996). "בית הספר הוירטואלי". עיונים בטכנולוגיה, גליון 25, דצמבר 1996.
שרן, ש., לזרוביץ-הרץ, ר. (1978). שיתוף פעולה ותקשורת בבית הספר, הוצאת שוקן.
שרן, ש., טהון, ר. ופרח, י. (1987). "האם בית הספר הוא מבנה בעל חוליות רופפות?" עיונים במנהל ובארגון החינוך, 14, 26-5.
Daniel Bell. (1987). The Social Framework of the InformationSociety. in Tom Forester (Ed.) High-Tech Society, The MIT Press, Cambridge.
David Chen. (1992). An Epistemic Analysis of the Interaction between Knowledge, Education, and Technology, in Edward Barrett (Ed.) Sociomedia, The MIT Press.
Y. Sivan. (1994). Business, Technology, Education. Harvard Graduate School of Education.
Rajkmar, T.M. Dawley, D. (1994). "Multimedia Classrooms and Delivery Systems, International Journal of Instructional Media, Vol. 21, No. 2. pp. 107-113.
Van Horn, Royal. (1997). "Virtual K-12 Schools: Is Future Here Already?". Phi Delta Kappan, June 1997, pp. 807-808.

תגים:

שילוב · מחשבים · בחינוך · למידה · אינטראקטיבית · תרבות · ממוחשבת · סביבה · מדומה · טכנולוגיה · בחינוך · מולטימדיה · תקשוב · סייברסקול

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אסכולות בחינוך וידע לקראת בתי ספר עתידיים", סמינריון אודות "אסכולות בחינוך וידע לקראת בתי ספר עתידיים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.